פרק י"ג, הלכות מכירה, ספר קניין
ט״ז בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ט', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ט״ו בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ד בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ג בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״א בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ט׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ח׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ז בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק י', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ז׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ו׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ה׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ד׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ב׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
א׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ל׳ בסיון ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
כ״ה בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ד בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ג בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״א בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״ט בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״ח בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״א באלול ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
י׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
ט׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
ח׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה

הפרק המלא 

ביאורו של הרב עדין שטיינזלץ

א. הַמַּחֲלִיף כֵּלִים בְּכֵלִים אוֹ בְּהֵמָה בִּבְהֵמָה, אֲפִלּוּ מַחַט בְּשִׁרְיָן אוֹ טָלֶה בְּסוּס – אֵין לוֹ הוֹנָיָה, שֶׁזֶּה רוֹצֶה בַּמַּחַט יָתֵר מִן הַשִּׁרְיָן. אֲבָל הַמַּחֲלִיף פֵּרוֹת בְּפֵרוֹת, בֵּין שֶׁשָּׁמוּ אוֹתָם קֹדֶם הַמְּכִירָה וּבֵין שֶׁשָּׁמוּ אוֹתָם אַחַר הַמְּכִירָה – יֵשׁ לָהֶן אוֹנָיָה.
א. בְּשִׁרְיָן. מדי מתכת שלובשים אנשי צבא לצורך הגנה.
ב. הַלּוֹקֵחַ בְּדָמִים אַכְסְרָה, כְּגוֹן שֶׁחָפַן בַּמָּעוֹת וְאָמַר לוֹ: 'מְכֹר לִי פָּרָתְךָ בְּאֵלּוּ', אַף עַל פִּי שֶׁקּוֹנֶה בַּחֲלִיפִין – קָנָה, וּמַחֲזִיר אוֹנָיָה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. וְהוּא הַדִּין לַלּוֹקֵחַ פֵּרוֹת אַכְסְרָה בְּסֶלַע אוֹ בִּשְׁתַּיִם, שֶׁקָּנָה וּמַחֲזִיר הוֹנָיָה.
בַּעַל הַבַּיִת שֶׁמָּכַר כְּלֵי תַּשְׁמִישׁוֹ – אֵין לוֹ הוֹנָיָה, שֶׁאִלּוּלֵי לֹא הִרְבּוּ לוֹ בְּדָמִים, לֹא הָיָה מוֹכֵר לוֹ כְּלֵי תַּשְׁמִישׁוֹ.
ב. הַלּוֹקֵחַ בְּדָמִים אַכְסְרָה. הקונה במטבעות באומד. אַף עַל פִּי שֶׁקּוֹנֶה בַּחֲלִיפִין קָנָה וּמַחֲזִיר אוֹנָיָה. אף שנתינת המעות מקנה לו את הפרה בכל מקום שהיא כדין חליפין (לעיל ה,ג), מכל מקום יש בזה דין אונאה, שאם ההפרש במחיר שישית – המכירה קיימת ומחזיר ההפרש. כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. לעיל יב,ב.
כְּלֵי תַּשְׁמִישׁוֹ. החשובים לו, ואינו מוכרם אלא בדמים רבים. לֹא הָיָה מוֹכֵר לוֹ כְּלֵי תַּשְׁמִישׁוֹ. והקונה צריך לקחת בחשבון שהמוכר מוכרם יותר מכדי שוויים האמתי (ראה לקמן ה"ד).
ג. הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ: 'עַל מְנַת שֶׁאֵין לְךָ עָלַי הוֹנָיָה' – יֵשׁ לוֹ עָלָיו הוֹנָיָה. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בִּסְתָם, שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ כַּמָּה הוֹנָיָה יֵשׁ בּוֹ כְּדֵי שֶׁיִּמְחֹל, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר אִם אָמַר לוֹ: 'עַל מְנַת שֶׁאֵין בּוֹ הוֹנָיָה', שֶׁהֲרֵי יֵשׁ בּוֹ. אֲבָל בַּמְפָרֵשׁ – אֵין לוֹ הוֹנָיָה, שֶׁכָּל תְּנַאי שֶׁבְּמָמוֹן קַיָּם.
ג. שֶׁאֵין לְךָ עָלַי הוֹנָיָה. שתמחל לי על האונאה שיש במכירה. שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ כַּמָּה הוֹנָיָה יֵשׁ בּוֹ כְּדֵי שֶׁיִּמְחֹל. ואין מחילה אלא על דבר ידוע (ראה גם לקמן טו,ו). עַל מְנַת שֶׁאֵין בּוֹ הוֹנָיָה. שמודיע לו שאין אונאה במכירה זו. שֶׁכָּל תְּנַאי שֶׁבְּמָמוֹן קַיָּם. שאדם יכול למחול על המגיע לו.
ד. כֵּיצַד? מוֹכֵר שֶׁאָמַר לַלּוֹקֵחַ: 'חֵפֶץ זֶה שֶׁאֲנִי נוֹתֵן לְךָ בְּמָאתַיִם, יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁאֵינוֹ שָׁוֶה אֶלָּא מָנֶה; עַל מְנַת שֶׁאֵין לְךָ עָלַי הוֹנָיָה אֲנִי מוֹכֵר לְךָ' – אֵין לוֹ עָלָיו הוֹנָיָה. וְכֵן לוֹקֵחַ שֶׁאָמַר לַמּוֹכֵר: 'חֵפֶץ זֶה שֶׁאֲנִי לוֹקֵחַ מִמְּךָ בְּמֵאָה, יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁשָּׁוֶה מָאתַיִם; עַל מְנַת שֶׁאֵין לְךָ עָלַי הוֹנָיָה אֲנִי לוֹקֵחַ מִמְּךָ' – אֵין לוֹ עָלָיו הוֹנָיָה.
ה. הַנּוֹשֵׂא וְנוֹתֵן בֶּאֱמוּנָה – אֵין לוֹ עָלָיו הוֹנָיָה. כֵּיצַד? 'חֵפֶץ זֶה בְּכָךְ וְכָךְ לְקַחְתִּיו, וְכָךְ וְכָךְ אֲנִי מִשְׂתַּכֵּר בּוֹ' – אֵין לוֹ עָלָיו הוֹנָיָה.
ה. הַנּוֹשֵׂא וְנוֹתֵן בֶּאֱמוּנָה. סוחר שמודיע לקונים באיזה סכום קנה את הסחורה ומה הוא מרוויח במכירתה. אֵין לוֹ עָלָיו הוֹנָיָה. אפילו מכר במחיר גבוה ממחיר השוק.
ו. וְכָל הַנּוֹשֵׂא וְנוֹתֵן בֶּאֱמוּנָה, אִם לָקַח כֵּלִים רַבִּים אוֹ בְּגָדִים רַבִּים בְּמִמְכָּר אֶחָד – לֹא יְחַשֵּׁב הָרַע בֶּאֱמוּנָה וְאֶת הַיָּפֶה בְּשָׁוְיוֹ, אֶלָּא אוֹ זֶה וָזֶה בֶּאֱמוּנָה אוֹ זֶה וָזֶה בְּשָׁוְיוֹ.
וְיֵשׁ לוֹ לְהַעֲלוֹת עַל הַמֶּקַח שְׂכַר הַכַּתָּף וּשְׂכַר הַחַמָּר וּשְׂכַר הַפֻּנְדָּק. אֲבָל שְׂכַר עַצְמוֹ מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְּפוֹעֵל – אֵינוֹ מוֹסִיף אוֹתוֹ עַל הַמֶּקַח, אֶלָּא מְפָרֵשׁ וְאוֹמֵר לוֹ: 'כָּךְ וְכָךְ אֲנִי מִשְׂתַּכֵּר'.
ו. לָקַח כֵּלִים רַבִּים… בְּמִמְכָּר אֶחָד. שקנה בבת אחת כלים באיכות שונה זה מזה. לֹא יְחַשֵּׁב הָרַע בֶּאֱמוּנָה וְאֶת הַיָּפֶה בְּשָׁוְיוֹ. אסור לו לחלק את סכום הקנייה במספר הכלים ולחשב כאילו מחיר כל הכלים אחיד, ולמכור את הגרועים באמונה, ואת המשובחים למכור ביותר מזה, בשוויים. אֶלָּא אוֹ זֶה וָזֶה בֶּאֱמוּנָה. שמוכר את כולם באותו הסכום, ונמצא מרוויח סכום קבוע עבור כל פריט. אוֹ זֶה וָזֶה בְּשָׁוְיוֹ. שאת הגרועים מוכר בזול ואת המשובחים ביוקר.
לְהַעֲלוֹת עַל הַמֶּקַח. לכלול במחיר הסחורה. הַכַּתָּף. סבל. הַחַמָּר. שהוביל לו את הסחורה על החמור. הַפֻּנְדָּק. שלן בו בדרך. שְׂכַר עַצְמוֹ. שכר טרחתו. אֵינוֹ מוֹסִיף אוֹתוֹ עַל הַמֶּקַח. מפני שנכלל ברווח שמבקש מן הקונה.
ז. הַגּוֹי – אֵין לוֹ הוֹנָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "אִישׁ אֶת אָחִיו" (ויקרא כה,יד). וְגוֹי שֶׁהוֹנָה אֶת יִשְׂרָאֵל – מַחֲזִיר הוֹנָיָה כַּדִּינִין שֶׁלָּנוּ; לֹא יִהְיֶה זֶה חָמוּר מִיִּשְׂרָאֵל.
ז. הַגּוֹי אֵין לוֹ הוֹנָיָה. אין חובה להחזיר לו את האונאה (ולגבי טעות הגוי במקח וממכר ראה הלכות גזלה ואבדה יא,ד).
ח. אֵלּוּ דְּבָרִים שֶׁאֵין לָהֶם הוֹנָיָה: הַקַּרְקָעוֹת, וְהָעֲבָדִים, וְהַשְּׁטָרוֹת, וְהַהֶקְדֵּשׁוֹת. אֲפִלּוּ מָכַר שָׁוֶה אֶלֶף בְּדִינָר אוֹ שָׁוֶה דִּינָר בְּאֶלֶף – אֵין בָּהֶן הוֹנָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "אוֹ קָנֹה מִיַּד עֲמִיתֶךָ" (ויקרא כה,יד) – דָּבָר הַנִּקְנֶה מִיָּד לְיָד, יָצְאוּ קַרְקָעוֹת, וְיָצְאוּ עֲבָדִים שֶׁהֻקְּשׁוּ לְקַרְקָעוֹת, וְיָצְאוּ הַשְּׁטָרוֹת שֶׁאֵין גּוּפָן קָנוּי אֶלָּא לִרְאָיָה שֶׁבָּהֶן; "עֲמִיתֶךָ" – וְלֹא הֶקְדֵּשׁ.
ח. הַנִּקְנֶה מִיָּד לְיָד. מיטלטלין, שניתן להעבירם. שֶׁהֻקְּשׁוּ לְקַרְקָעוֹת. הושוו בדינם לקרקעות (ראה הלכות גנבה ב,ב). שֶׁאֵין גּוּפָן קָנוּי אֶלָּא לִרְאָיָה שֶׁבָּהֶן. שאין להם ערך עצמי, ואינם משמשים אלא לראיה.
ט. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּמוֹכֵר נִכְסֵי עַצְמוֹ. אֲבָל הַשָּׁלִיחַ שֶׁטָּעָה בְּכָל שֶׁהוּא, בֵּין בְּמִטַּלְטְלִין בֵּין בְּקַרְקָעוֹת – חוֹזֵר. וְיֵרָאֶה לִי שֶׁכֵּן הַדִּין בְּאַפִּטְרוֹפּוֹס שֶׁטָּעָה בְּכָל שֶׁהוּא, בֵּין בְּמִטַּלְטְלִין בֵּין בְּקַרְקָעוֹת – חוֹזֵר, וְאֵינוֹ דּוֹמֶה לְבֵית דִּין, מִפְּנֵי שֶׁהוּא יָחִיד.
ט. הַשָּׁלִיחַ שֶׁטָּעָה בְּכָל שֶׁהוּא. שמכר או קנה עבור המשלח במחיר מוטעה, אפילו במעט. חוֹזֵר. המשלח רשאי לבטל את העסקה, שאין שליחות אלא לתקן ולא לקלקל (הלכות שלוחין ושותפין א,ב). בְּאַפִּטְרוֹפּוֹס. אדם הממונה לטפל בענייניהם של קטנים או אחרים שאינם מסוגלים לעשות זאת בעצמם. וְאֵינוֹ דּוֹמֶה לְבֵית דִּין מִפְּנֵי שֶׁהוּא יָחִיד. אף שנתמנה על ידי בית דין דינו כשליח, שהמכר חוזר, ולא כבית דין שבמכירתם יש מחילה עד שישית (כדלקמן ה"י).
י. בֵּית דִּין שֶׁמָּכְרוּ נִכְסֵי יְתוֹמִים וְטָעוּ, בֵּין בְּמִטַּלְטְלִין בֵּין בְּקַרְקָעוֹת: אִם טָעוּ בְּפָחוֹת מִשְּׁתוּת – הֲרֵי זֶה מְחִילָה, כְּהֶדְיוֹט; טָעוּ בִּשְׁתוּת – בָּטֵל הַמֶּקַח, וְאִם רָצוּ שֶׁלֹּא לְבַטֵּל הַמִּמְכָּר וְיַחֲזִירוּ הַהוֹנָיָה – מַחֲזִירִין; לֹא יִהְיֶה כֹּחַ הֶדְיוֹט חָמוּר מֵהֶן.
י. וְטָעוּ… בֵּין בְּמִטַּלְטְלִין בֵּין בְּקַרְקָעוֹת. אף על פי שבדרך כלל אין אונאה בקרקעות, באחריות בית הדין למכור את הקרקע במחיר הראוי לה. אִם טָעוּ בְּפָחוֹת מִשְּׁתוּת הֲרֵי זֶה מְחִילָה כְּהֶדְיוֹט. שלבית הדין יש סמכות למחול עד שישית, כאילו היו המוכר בעצמו. טָעוּ בִּשְׁתוּת בָּטֵל הַמֶּקַח. שמוטל על בית הדין למכור את הנכסים בשוויים (וראה הלכות מלווה ולווה יב,יא). וְאִם רָצוּ וכו'. שבית דין יכולים להחליט אם לבטל המקח לגמרי, או לנהוג כשאר כל אדם שבאונאת שישית מחזירים את ההפרש במחיר.
יא. יֵרָאֶה לִי שֶׁבֵּית דִּין שֶׁמָּכְרוּ קַרְקַע אוֹ עֲבָדִים שֶׁל יְתוֹמִים שָׁוֶה מָנֶה בְּמָאתַיִם – אֵין הַלּוֹקֵחַ יָכוֹל לַחֲזֹר בָּהֶן; לֹא יִהְיֶה כֹּחַ הַהֶדְיוֹט חָמוּר מִכֹּחַ הַיְתוֹמִים. וְכֵן הַדִּין בְּאַפִּטְרוֹפּוֹס שֶׁמָּכַר קַרְקַע וַעֲבָדִים, שֶׁאֵין הַלּוֹקֵחַ יָכוֹל לַחֲזֹר בַּהוֹנָיָה, כְּדִין הַהֶדְיוֹט.
יא. לֹא יִהְיֶה כֹּחַ הַהֶדְיוֹט חָמוּר מִכֹּחַ הַיְתוֹמִים. וכשם שהקונה מאדם רגיל קרקע או עבד במחיר כזה אינו יכול לחזור בו (כדלעיל ה"ח), כך גם לגבי יתומים.
יב. הָאַחִים וְהַשֻּׁתָּפִין שֶׁחָלְקוּ מִטַּלְטְלִין – הֲרֵי הֵן כְּלָקוֹחוֹת: פָּחוֹת מִשְּׁתוּת – נִקְנָה מֶקַח, וְאֵין מַחֲזִיר כְּלוּם; יָתֵר עַל שְׁתוּת – בָּטֵל מֶקַח; שְׁתוּת – קָנָה, וּמַחֲזִיר הוֹנָיָה. וְאִם הִתְנוּ בֵּינֵיהֶן שֶׁיַּחְלְקוּ כְּשׁוּם הַדַּיָּנִין וְטָעוּ בִּשְׁתוּת – בָּטְלָה חֲלֻקָּה, שֶׁהַדַּיָּנִין שֶׁשָּׁמוּ וּפָחֲתוּ שְׁתוּת אוֹ הוֹתִירוּ שְׁתוּת – מִכְרָן בָּטֵל.
יב. הֲרֵי הֵן כְּלָקוֹחוֹת. נחשבים כקונים זה מזה, שבהתחלה הרכוש המשותף היה שייך לכולם יחד, וכאשר חולקים כל אחד מוכר לשני את חלקו. וְאִם הִתְנוּ בֵּינֵיהֶן שֶׁיַּחְלְקוּ כְּשׁוּם הַדַּיָּנִין. שסיכמו מראש שיתחלקו כפי הדין של בית דין ששמים ומוכרים נכסי יתומים.
יג. הַבְּהֵמָה וְהַמַּרְגָּלִית וְהַסַּיִף וְסִפְרֵי תּוֹרָה – הֲרֵי הֵן כִּשְׁאָר מִטַּלְטְלִין, וְיֵשׁ בָּהֶן הוֹנָיָה; אֵין לְךָ דָּבָר שֶׁאֵין בּוֹ הוֹנָיָה חוּץ מֵאַרְבָּעָה דְּבָרִים שֶׁמָּנוּ חֲכָמִים, וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה מוֹכֵר אוֹ קוֹנֶה בְּנִכְסֵי עַצְמוֹ, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.
יג. הֲרֵי הֵן כִּשְׁאָר מִטַּלְטְלִין. אף שלעתים יש בהם צורך מיוחד, ואנשים מוכנים לשלם עבורם יותר ממחירם, בכל זאת יש בהם דין אונאה. חוּץ מֵאַרְבָּעָה דְּבָרִים שֶׁמָּנוּ חֲכָמִים. הקרקעות, העבדים, השטרות וההקדשות. כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. לעיל ה"ט.
יד. כְּשֵׁם שֶׁאֵין לַקַּרְקָעוֹת הוֹנָיָה, כָּךְ שְׂכִירוּת קַרְקַע אֵין לָהּ הוֹנָיָה. אֲפִלּוּ שָׂכַר טְרַקְלִין גָּדוֹל בְּדִינָר בְּשָׁנָה, אוֹ רֶפֶת קְטַנָּה בְּדִינָר בְּכָל יוֹם – אֵין לוֹ הוֹנָיָה.
יד. כָּךְ שְׂכִירוּת קַרְקַע. ששכירות הרי היא כמכירה זמנית (לקמן הי"ז). טְרַקְלִין. אולם רחב ידיים.
טו. הַשּׂוֹכֵר אֶת הַפּוֹעֵל לַעֲשׂוֹת עִמּוֹ, בֵּין בַּקַּרְקַע בֵּין בְּמִטַּלְטְלִין – אֵין לוֹ הוֹנָיָה, מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְּקוֹנֶה אוֹתוֹ לִזְמַן, וַעֲבָדִים אֵין בָּהֶן הוֹנָיָה.
טו. לַעֲשׂוֹת עִמּוֹ. לעבוד אצלו בשכירות (לדין קבלן ראה לקמן הי"ח). מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְּקוֹנֶה אוֹתוֹ לִזְמַן. כאילו קונה אותו כעבד לתקופה מוגבלת. וַעֲבָדִים אֵין בָּהֶן הוֹנָיָה. כדלעיל ה"ח.
טז. שְׂכָרוֹ לִזְרֹעַ לוֹ קַרְקַע, וְאָמַר: 'זָרַעְתִּי בָּהּ זֶרַע רָאוּי לָהּ', וּבָאוּ עֵדִים וְהֵעִידוּ שֶׁזָּרַע בָּהּ פָּחוֹת מִן הָרָאוּי לָהּ – הֲרֵי זֶה סָפֵק אִם יֵשׁ לוֹ הוֹנָיָה מִפְּנֵי הַזֶּרַע, אוֹ אֵין לוֹ הוֹנָיָה מִפְּנֵי הַקַּרְקַע. לְפִיכָךְ אֵין מוֹצִיאִין מִיַּד הַנִּתְבָּע, וְכֵן אֵין מַשְׁבִּיעִין אוֹתוֹ אֶלָּא שְׁבוּעַת הֶסֵּת, מִפְּנֵי צַד הַקַּרְקַע שֶׁיֵּשׁ כָּאן.
טז. שְׂכָרוֹ לִזְרֹעַ לוֹ קַרְקַע. שכר את הפועל שיזרע את השדה בכמות של זרעים המתאימה לאותה הקרקע. וּבָאוּ עֵדִים וְהֵעִידוּ שֶׁזָּרַע בָּהּ פָּחוֹת מִן הָרָאוּי לָהּ. וכעת אי אפשר להוסיף עוד זרעים לשדה. הֲרֵי זֶה סָפֵק אִם יֵשׁ לוֹ הוֹנָיָה מִפְּנֵי הַזֶּרַע אוֹ אֵין לוֹ הוֹנָיָה מִפְּנֵי הַקַּרְקַע. יש שהסבירו שמדובר שהזרעים הם משל הפועל, והשאלה היא אם הזרעים נחשבים כמיטלטלין שיש בהם אונאה, או בטלים לקרקע ואז אין בהם אונאה (לח"מ). ויש מפרשים שהזרעים של בעל הבית, והדיון הוא לגבי אונאה בשכר העבודה, שאם נחשב לקבלן בזרעים יש בזה אונאה, ואם קבלן בקרקע אין אונאה (סמ"ע סי' רכז ס"ק סב). אֵין מַשְׁבִּיעִין אוֹתוֹ אֶלָּא שְׁבוּעַת הֶסֵּת. אם נתחייב שבועה מן התורה כגון שהודה במקצת, אין משביעים אותו, מפני שאין נשבעים על קרקעות (הלכות טוען ונטען ה,א). אבל משביעים אותו שבועת היסת שתיקנו חכמים על מי שנתבע וכופר בכל (שם א,ג).
יז. הַשּׂוֹכֵר אֶת הַכְּלִי אוֹ אֶת הַבְּהֵמָה – יֵשׁ בָּהֶן הוֹנָיָה, שֶׁהַשְּׂכִירוּת מְכִירָה בַּת יוֹמָהּ הִיא. וְאִם יֵשׁ בָּהּ הוֹנָיָה שְׁתוּת אוֹ יָתֵר, בֵּין שֶׁנִּתְאַנָּה שׂוֹכֵר בֵּין שֶׁנִּתְאַנָּה מַשְׂכִּיר – הֲרֵי זֶה מַחֲזִיר הוֹנָיָה, וַאֲפִלּוּ לְאַחַר זְמַן מְרֻבֶּה.
יז. אוֹ יָתֵר… הֲרֵי זֶה מַחֲזִיר הוֹנָיָה. מחזיר את ההפרש במחיר. ואף שאונאה גדולה משישית מבטלת את המקח (לעיל יב,ד), כאן לא שייך ביטול מקח משום שמדובר במקרה שהשוכר כבר השתמש בכלי או בבהמה (סמ"ע סי' רכז ס"ק סד). וַאֲפִלּוּ לְאַחַר זְמַן מְרֻבֶּה. ואין דין השכירות כמכירה שהקונה יכול לחזור בו רק בתוך זמן שמראה המקח לסוחר או לקרובו (לעיל יב,ה).
יח. יֵרָאֶה לִי שֶׁהַקַּבְּלָן יֵשׁ לוֹ הוֹנָיָה. כֵּיצַד? כְּגוֹן שֶׁקִּבֵּל עָלָיו לֶאֱרֹג בֶּגֶד זֶה בַּעֲשָׂרָה זוּזִים אוֹ לִתְפֹּר חָלוּק זֶה בִּשְׁנֵי זוּזִים – הֲרֵי זֶה יֵשׁ לוֹ הוֹנָיָה, וְכָל אֶחָד מִשְּׁנֵיהֶם, בֵּין קַבְּלָן בֵּין בַּעַל הַבֶּגֶד, חוֹזֵר לְעוֹלָם, כַּמּוֹכֵר.
יח. וְכָל אֶחָד מִשְּׁנֵיהֶם. שנתאנה על ידי הצד השני. חוֹזֵר לְעוֹלָם כַּמּוֹכֵר. רשאי לתבוע האונאה ללא הגבלת זמן, כדין מוכר (לעיל יב,ו).

תקציר הפרק 

🤔 מח"ט שריון קופץ לביקור!
"ממלכתי תמורת סוס", הוא אחד המשפטים המצוטטים ביותר מתוך המחזה השייקספירי "ריצ'רד השלישי". ככה זה כאשר מה שיכול להציל את חייך הוא סוס מהיר שייקח אותך הרחק משדה הקרב… התובנה שמחירם של דברים הוא לעיתים תוצאה של העת וההקשר עומדת מאחורי ההלכה שבראש פרקנו הקובעת ש"המחליף כלים בכלים או בהמה בבהמה, אפילו מחט בשריון או טלה בסוס – אין לו הוניה, שזה רוצה במחט יתר מן השריון". אז, אם ממלכה תמורת סוס זה סביר, מחט תמורת שריון, לא כל שכן? וד"ש למח"ט שריון ⚔

🤷‍ מה מרוויח הנושא והנותן באמונה?
כדאי להתכונן, כי אחת השאלות שנישאל כאשר נגיע למעלה היא "נשאת ונתת באמונה?". בפרקנו מוסבר שלשאת ולתת באמונה פירושו שקיפות בין המוכר לקונה, ובמסגרתה מודיע המוכר לקונה בכמה קנה את הסחורה וכמה הוא מרוויח על מכירתה. מלבד ההגינות שבדבר, המביאה לרווח עצום בשמיים, למוכר יש גם רווח צדדי בארץ, שכן "הנושא ונותן באמונה – אין לו עליו הוניה" (הלכה ד), אפילו מכר במחיר הגבוה ממחיר השוק ⚖

שיעור וידאו עם הרב חיים סבתו 

Play Video

שיעור שמע עם הרב חיים סבתו 

מושג מן הפרק 

Play Video

עוד על הלכות מכירה ברמב"ם 

שאלות חזרה על הפרק 

1.בכל סחר חליפין, בין המזון בין ברכוש – אין הונאה?

2.קרקעות אין בהם הונאה – בין שמוכר הוא בין שמוכר השליח?

3.משכיר שהשכיר דירה בסכום מופקע – האם יש כאן הונאה?

תשובות
1.לא
2.לא
3.לא

010 - IdeaCreated with Sketch.לב הלימוד - הרחבה על הפרק 

פרשת שבוע מהרמב"ם 

נייר עמדה - אקטואליה 

סט "משנה תורה" מהודר בכריכה מפוארת בפירוש הרב שטיינזלץ + שליח עד הבית

ב-299 ש"ח בלבד!

ממשיכים את הסבסוד ההיסטורי!

*הארגון רשאי לשנות את המחיר בכל עת

* שווי סט 835 ש"ח

*משלוח עד 21 ימי עסקים

הלימוד להצלחת כוחות הביטחון ולעילוי נשמת הנופלים הי"ד

דילוג לתוכן