א. מַעֲלוֹת יְתֵרוֹת עָשׂוּ בְּטָהֳרַת הַחַטָּאת: שֶׁהָאָדָם הַטָּהוֹר, אֲפִלּוּ טָבַל לַקֹּדֶשׁ וְעוֹמֵד וּמְשַׁמֵּשׁ עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ – אֵינוֹ טָהוֹר לַחַטָּאת: לֹא לִשְׂרֵפָתָהּ, וְלֹא לְמִלּוּי הַמַּיִם, וְלֹא לְקַדְּשָׁן, וְלֹא לְהַזּוֹת, עַד שֶׁיִּטְבֹּל לְשֵׁם חַטָּאת וְאַחַר כָּךְ יִהְיֶה טָהוֹר לְחַטָּאת.
וְכֵן הַכֵּלִים, אֲפִלּוּ מִזְרָק שֶׁבָּעֲזָרָה – אֵינוֹ טָהוֹר לְחַטָּאת עַד שֶׁיַּטְבִּילוּהוּ לְשֵׁם חַטָּאת. וְכֵן כָּל הָאֳכָלִים וְכָל הַמַּשְׁקִין, אַף עַל פִּי שֶׁהֵן טְהוֹרִים – הֲרֵי הֵן לְעִנְיַן הַחַטָּאת כָּאֳכָלִים וּמַשְׁקִין הַטְּמֵאִים.
ב. כָּל כְּלִי הָרָאוּי לְמִשְׁכָּב אוֹ לְמוֹשָׁב, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא טָהוֹר לְגַבֵּי הַקֹּדֶשׁ – הֲרֵי הוּא לְגַבֵּי הַחַטָּאת כְּמִדְרַס הַזָּב עַד שֶׁיַּטְבִּילוּהוּ לְשֵׁם חַטָּאת. יוֹחָנָן בֶּן גֻּדְגְּדָה הָיָה אוֹכֵל בְּטָהֳרַת הַקֹּדֶשׁ כָּל יָמָיו, וְהָיְתָה מִטְפַּחְתּוֹ כְּמִדְרַס הַזָּב לְעִנְיַן הַחַטָּאת.
ג. כָּל וְלַד הַטֻּמְאוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מְטַמֵּא אָדָם וְלֹא כֵּלִים אֲפִלּוּ לַקֹּדֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, הֲרֵי הוּא מְטַמֵּא אָדָם וְכֵלִים לְחַטָּאת. לְפִיכָךְ אָמְרוּ: הַמְקַדֵּשׁ מֵי חַטָּאת – לֹא יִנְעֹל אֶת הַסַּנְדָּל, שֶׁמָּא יִפְּלוּ מַשְׁקִין עַל הַסַּנְדָּל וְנִמְצָא הַסַּנְדָּל טָמֵא, שֶׁכָּל הַמַּשְׁקִין טְמֵאִים הֵן לְגַבֵּי הַחַטָּאת, וְיִתְטַמֵּא זֶה הַמְקַדֵּשׁ בִּנְגִיעָתוֹ בַּסַּנְדָּל, וְנִמְצְאוּ מֵי חַטָּאת טְמֵאִים.
ד. מִי שֶׁנִּטְמְאוּ יָדָיו בִּלְבַד בִּדְבָרִים הַמְטַמְּאִין אֶת הַיָּדַיִם, כְּגוֹן שֶׁנָּגַע בָּאֳכָלִים אוֹ בְּמַשְׁקִין וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא טָהוֹר לַקֹּדֶשׁ וְאֵינוֹ צָרִיךְ אֶלָּא טְבִילַת יָדָיו בִּלְבַד, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר – הֲרֵי נִטְמָא כָּל גּוּפוֹ לְעִנְיַן חַטָּאת וְצָרִיךְ טְבִילָה. אֲפִלּוּ לֹא נִטְמֵאת אֶלָּא יָדוֹ אַחַת – נִטְמָא כֻּלּוֹ, וַהֲרֵי הוּא רִאשׁוֹן לַטֻּמְאָה.
ה. כָּל הַטָּעוּן טְבִילָה, בֵּין מִדִּבְרֵי תּוֹרָה בֵּין מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים – מְטַמֵּא אֶת מֵי הַחַטָּאת וְאֶת אֵפֶר הַחַטָּאת וְאֶת הַמַּזֶּה מֵי חַטָּאת בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא. וְכֵן מְטַמֵּא אֶת הָאֵזוֹב הַמֻּכְשָׁר, וְאֶת הַמַּיִם שֶׁנִּתְמַלְּאוּ וַעֲדַיִן לֹא נִתְקַדְּשׁוּ, וְאֶת הַכְּלִי הָרֵיקָן הַטָּהוֹר לְחַטָּאת – מְטַמֵּא כָּל אֶחָד מֵאֵלּוּ בְּמַגָּע, אֲבָל לֹא בְּמַשָּׂא. וְטָמֵא שֶׁנָּגַע בְּמִקְצָת אֵפֶר חַטָּאת – פָּסַל אֶת כֻּלּוֹ.
ו. אֵין מוֹנִין לַחַטָּאת רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי וּשְׁלִישִׁי כְּדֶרֶךְ שֶׁמּוֹנִין לַתְּרוּמָה וְלַקֹּדֶשׁ. כֵּיצַד? עֲשָׂרָה שֶׁטָּבְלוּ לְשֵׁם חַטָּאת וְנִטְמָא אֶחָד מֵהֶן, אֲפִלּוּ לֹא נִטְמָא אֶלָּא לְגַבֵּי חַטָּאת בִּלְבַד, כְּגוֹן שֶׁנִּטְמָא יָדוֹ בִּלְבַד, וְנָגַע בַּחֲבֵרוֹ וַחֲבֵרוֹ בַּחֲבֵרוֹ, אֲפִלּוּ הֵן מֵאָה – כֻּלָּם טְמֵאִים לְחַטָּאת.
וְכֵן כֵּלִים הַטְּהוֹרִים לְחַטָּאת שֶׁנִּטְמָא כְּלִי מֵהֶן, אֲפִלּוּ לֹא נִטְמָא אֶלָּא אֲחוֹרָיו בִּלְבַד לְגַבֵּי חַטָּאת, כְּגוֹן שֶׁנָּגְעוּ מַשְׁקִין בַּאֲחוֹרָיו, וְנָגַע כְּלִי זֶה בִּכְלִי שֵׁנִי וְשֵׁנִי בִּשְׁלִישִׁי – נִטְמְאוּ הַכֵּלִים כֻּלָּן לְגַבֵּי הַחַטָּאת, וַאֲפִלּוּ הֵן מֵאָה.
ז. כָּל הָרָאוּי לְהִתְטַמֵּא בְּמִדְרַס הַזָּב, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא טָהוֹר לַקֹּדֶשׁ, אִם הֱנִידוֹ הַטָּהוֹר לְחַטָּאת – נִטְמָא, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נָגַע בּוֹ. וְכֵן הַטָּהוֹר לְחַטָּאת שֶׁהֵנִיד אֶת הָאָדָם שֶׁאֵינוֹ טָהוֹר לְחַטָּאת, אוֹ שֶׁהֵנִיד אֶת רֻקּוֹ אוֹ אֶת מֵימֵי רַגְלָיו שֶׁל אָדָם זֶה – נִטְמָא אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נָגַע בּוֹ. אֲבָל כְּלִי שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְמִדְרָס – אֵינוֹ מְטַמֵּא אֶת הַטָּהוֹר לְחַטָּאת אֶלָּא אִם כֵּן נָגַע בּוֹ.
ח. כְּלִי הַטָּמֵא טְמֵא מֵת, אִם הֱנִידוֹ הַטָּהוֹר לְחַטָּאת – נִטְמָא, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נָגַע בּוֹ, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין טְמֵא מֵת מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. כֵּיצַד? מַפְתֵּחַ שֶׁהוּא טְמֵא מֵת שֶׁהוּא תָּלוּי בַּדֶּלֶת, וְסָגַר הַטָּהוֹר לְחַטָּאת אֶת הַדֶּלֶת, הוֹאִיל וְהֵנִיד אֶת הַמַּפְתֵּחַ הַטָּמֵא – נִטְמָא. וְכֵן אִם הֵסִיט אֶת הַשֶּׁרֶץ וְאֶת שִׁכְבַת זֶרַע – הֲרֵי זֶה טָמֵא לְחַטָּאת, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין אֵלּוּ מְטַמְּאִין בְּמַשָּׂא, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר.
ט. הַטָּהוֹר לְחַטָּאת שֶׁנָּגַע בַּכֵּלִים שֶׁהָיוּ לְמַעְלָה מִן הַזָּב וְכַיּוֹצֵא בּוֹ, וְהֵן הַנִּקְרָאִין מַדָּף, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא טָהוֹר לַקֹּדֶשׁ – נִטְמָא לְחַטָּאת. וְכֵן כְּלִי הַטָּהוֹר לְחַטָּאת שֶׁנָּגַע בַּמַּדָּף – נִטְמָא לְחַטָּאת.
י. הַטָּהוֹר לְחַטָּאת שֶׁנָּגַע בָּאֳכָלִים וּבְמַשְׁקִין בֵּין טְמֵאִים בֵּין טְהוֹרִים, שֶׁכָּל אֳכָלִים וּמַשְׁקִין לְגַבֵּי חַטָּאת אֵינָן טְהוֹרִים: אִם נָגַע בָּהֶן בְּיָדוֹ – נִטְמָא כָּל גּוּפוֹ, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ; נָגַע בָּהֶן בְּרַגְלוֹ אוֹ בִּשְׁאָר גּוּפוֹ, אוֹ שֶׁהֱסִיטָן בְּיָדוֹ וְלֹא נָגַע בָּהֶן – טָהוֹר. וְכֵן אִם נָגַע בְּיָדוֹ בְּתַנּוּר וְכַיּוֹצֵא בּוֹ מִשְּׁאָר כֵּלִים שֶׁאֵינָן טְהוֹרִים לְחַטָּאת – נִטְמָא כֻּלּוֹ, אֲבָל אִם נָגַע בְּרַגְלוֹ בָּהֶן – הֲרֵי הוּא טָהוֹר לְחַטָּאת כְּמוֹ שֶׁהָיָה.
יא. הַטָּהוֹר לְחַטָּאת שֶׁהִכְנִיס רֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ לְתוֹךְ מַיִם שֶׁנִּתְמַלְּאוּ לְחַטָּאת – נִטְמָא, מִפְּנֵי שֶׁהֵן שְׁאוּבִין. וּמִדִּבְרֵי סוֹפְרִים שֶׁהַבָּא רֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ בְּמַיִם שְׁאוּבִין – נִטְמָא, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר.
יב. הַכֹּל נֶאֱמָנִין עַל טָהֳרַת הַחַטָּאת, וַאֲפִלּוּ עַמֵּי הָאָרֶץ; מִפְּנֵי חֻמְרָתָהּ וּמַעֲלוֹת אֵלּוּ שֶׁעָשׂוּ בָּהּ – הַכֹּל נִזְהָרִין בָּהּ, וַהֲרֵי נֶאֱמַר בַּתּוֹרָה: "וְהָיְתָה לַעֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁמֶרֶת" (במדבר יט,ט) – כָּל יִשְׂרָאֵל רְאוּיִין לְשָׁמְרָהּ.
לְפִיכָךְ, עַם הָאָרֶץ שֶׁהֵבִיא כְּלִי מִבֵּיתוֹ, אֲפִלּוּ כְּלִי חֶרֶשׂ, וְאָמַר: 'כְּלִי זֶה טָהוֹר לְחַטָּאת' – הֲרֵי זֶה טָהוֹר, וּמְקַדְּשִׁין בּוֹ וּמַזִּין מִמֶּנּוּ, וְאַף עַל פִּי שֶׁאוֹתוֹ כְּלִי טָמֵא לַקֹּדֶשׁ וְלַתְּרוּמָה. וְכֵן עַם הָאָרֶץ שֶׁאָמַר: 'טָהוֹר אֲנִי לְחַטָּאת', אוֹ שֶׁהָיוּ מֵי חַטָּאת אֶצְלוֹ וְאָמַר: 'טְהוֹרִין הֵן' – נֶאֱמָן, שֶׁאֵין אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל מְזַלְזֵל בָּהּ.
כָּאֳכָלִים וּמַשְׁקִין הַטְּמֵאִים. המטמאים את מי החטאת (לקמן יד,י) ואת הטהור לחטאת הנוגע בהם בידיו (לקמן ה"י). והמשקים גם מטמאים את הכלים שנגעו בהם (לקמן ה"ג).