פרק י"ג, הלכות קידוש החודש, ספר זמנים
ט״ז בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ט', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ט״ו בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ד בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ג בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״א בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ט׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ח׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ז בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק י', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ז׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ו׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ה׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ד׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ב׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
א׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ל׳ בסיון ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
כ״ה בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ד בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ג בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״א בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״ט בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״ח בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״א באלול ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
י׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
ט׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
ח׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה

הפרק המלא 

ביאורו של הרב עדין שטיינזלץ

א. אִם תִּרְצֶה לֵידַע מְקוֹם הַשֶּׁמֶשׁ הָאֲמִתִּי בְּכָל יוֹם שֶׁתִּרְצֶה, תּוֹצִיא תְּחִלָּה מְקוֹמָהּ הָאֶמְצָעִי לְאוֹתוֹ הַיּוֹם עַל הַדֶּרֶךְ שֶׁבֵּאַרְנוּ, וְתוֹצִיא מְקוֹם גֹּבַהּ הַשֶּׁמֶשׁ, וְתִגְרַע מְקוֹם גֹּבַהּ הַשֶּׁמֶשׁ מִמְּקוֹם הַשֶּׁמֶשׁ הָאֶמְצָעִי, וְהַנִּשְׁאָר הוּא הַנִּקְרָא מַסְלוּל הַשֶּׁמֶשׁ.
א. אִם תִּרְצֶה לֵידַע מְקוֹם הַשֶּׁמֶשׁ הָאֲמִתִּי. היכן היא נצפית על פני גלגל המזלות. שהרי בפרק הקודם חושב המקום הממוצע שלה, אך מכיוון שהארץ אינה במרכז גלגל השמש (כדלעיל יא,יג-טו), יש צורך בתיקון לחישוב זה כדי להגיע למקום המדויק של השמש. תּוֹצִיא תְּחִלָּה מְקוֹמָהּ הָאֶמְצָעִי. יש לחשב את מקומה על פי מהלכה הממוצע. עַל הַדֶּרֶךְ שֶׁבֵּאַרְנוּ. בפרק הקודם. מְקוֹם גֹּבַהּ הַשֶּׁמֶשׁ. המקום שבו נמצאת השמש במרחק הגדול ביותר מהארץ (לעיל יב,ב). מַסְלוּל הַשֶּׁמֶשׁ. מרחקה של השמש מנקודת הגובה.
א. מקום השמש הממוצע
ב. וְתִרְאֶה כַּמָּה מַעֲלוֹת הוּא מַסְלוּל הַשֶּׁמֶשׁ: אִם הָיָה הַמַּסְלוּל פָּחוֹת מִמֵּאָה וּשְׁמוֹנִים מַעֲלוֹת – תִּגְרַע מְנַת הַמַּסְלוּל מִמְּקוֹם הַשֶּׁמֶשׁ הָאֶמְצָעִי; וְאִם הָיָה הַמַּסְלוּל יָתֵר עַל מֵאָה וּשְׁמוֹנִים מַעֲלוֹת עַד שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים – תּוֹסִיף מְנַת הַמַּסְלוּל עַל מְקוֹם הַשֶּׁמֶשׁ הָאֶמְצָעִי. וּמַה שֶּׁיִּהְיֶה אַחַר שֶׁתּוֹסִיף עָלָיו אוֹ תִּגְרַע מִמֶּנּוּ – הוּא הַמָּקוֹם הָאֲמִתִּי.
ב. מְנַת הַמַּסְלוּל. מידה קצובה שנקבעת בהתאם לאורך המסלול (כמפורט לקמן ה"ד), שבעזרתה ניתן לחשב את מיקומה הנצפה של השמש (קביעת המנות נעשתה על סמך נתונים שהתקבלו מתצפיות של התקדמות השמש). אִם הָיָה הַמַּסְלוּל פָּחוֹת מִמֵּאָה וּשְׁמוֹנִים מַעֲלוֹת תִּגְרַע מְנַת הַמַּסְלוּל מִמְּקוֹם הַשֶּׁמֶשׁ הָאֶמְצָעִי. כיוון שבמקום הגובה מהירותה הנצפית של השמש היא האטית ביותר, ובמהלך מחצית הסיבוב מהגובה המהירות הנצפית של השמש הולכת ומאיצה עד שבנקודה ההפכית (השפל) המהירות הנצפית היא הגדולה ביותר. ולכן, מכיוון שמהירותה הנצפית של השמש בגובה היא אטית, בטווח זה היא נצפית בפיגור לעומת מיקומה הממוצע ויש להחסיר מרחק מסוים מהמיקום הממוצע שחושב. וְאִם הָיָה הַמַּסְלוּל יָתֵר עַל מֵאָה וּשְׁמוֹנִים מַעֲלוֹת… תּוֹסִיף מְנַת הַמַּסְלוּל עַל מְקוֹם הַשֶּׁמֶשׁ הָאֶמְצָעִי. כיוון שבמהלך מחצית הסיבוב השנייה מהגובה המהירות הנצפית של השמש הולכת ומאטה אך היא עדיין נצפית במקום מתקדם לעומת מקומה הממוצע, ולכן יש להוסיף מרחק מסוים על הממוצע.
כותרת: מנת מסלול השמש
כיתוב :
ב. מקום השמש האמתי
כאשר השמש נמצאת בין הגובה לשפל (מסלול השמש = 180-0) מקומה האמתי של השמש מפגר אחרי מקומה הממוצע, ולכן יש לגרוע את מנת המסלול מהממוצע. לעומת זאת כאשר השמש נמצאת בין השפל לגובה (מסלול השמש = 360-180) מקומה האמתי מתקדם ביחס למקומה הממוצע ולכן יש להוסיף את מנת המסלול לממוצע (להמחשה של העניין ראה באיור לעיל יא,יג). [הערה: הפרופורציות באיורים הוגזמו לצורך הדגשת השינוי.]
ג. וְדַע, שֶׁאִם יִהְיֶה הַמַּסְלוּל מֵאָה וּשְׁמוֹנִים בְּשָׁוֶה אוֹ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים בְּשָׁוֶה – אֵין לוֹ מָנָה, אֶלָּא יִהְיֶה הַמָּקוֹם הָאֶמְצָעִי הוּא הַמָּקוֹם הָאֲמִתִּי.
ד. וְכַמָּה הִיא מְנַת הַמַּסְלוּל ?
אִם יִהְיֶה הַמַּסְלוּל עֶשֶׂר מַעֲלוֹת – תִּהְיֶה מְנָתוֹ עֶשְׂרִים חֲלָקִים.
וְאִם יִהְיֶה עֶשְׂרִים מַעֲלוֹת – תִּהְיֶה מְנָתוֹ אַרְבָּעִים חֲלָקִים.
וְאִם יִהְיֶה שְׁלֹשִׁים מַעֲלוֹת – תִּהְיֶה מְנָתוֹ שְׁמוֹנָה וַחֲמִשִּׁים חֲלָקִים.
וְאִם יִהְיֶה אַרְבָּעִים מַעֲלוֹת – תִּהְיֶה מְנָתוֹ מַעֲלָה אַחַת וַחֲמִשָּׁה עָשָׂר חֲלָקִים.
וְאִם יִהְיֶה חֲמִשִּׁים מַעֲלוֹת – תִּהְיֶה מְנָתוֹ מַעֲלָה אַחַת וְתִשְׁעָה וְעֶשְׂרִים חֲלָקִים.
וְאִם יִהְיֶה שִׁשִּׁים מַעֲלוֹת – תִּהְיֶה מְנָתוֹ מַעֲלָה אַחַת וְאֶחָד וְאַרְבָּעִים חֲלָקִים.
וְאִם יִהְיֶה שִׁבְעִים מַעֲלוֹת – תִּהְיֶה מְנָתוֹ מַעֲלָה אַחַת וְאֶחָד וַחֲמִשִּׁים חֲלָקִים.
וְאִם יִהְיֶה שְׁמוֹנִים מַעֲלוֹת – תִּהְיֶה מְנָתוֹ מַעֲלָה אַחַת וְשִׁבְעָה וַחֲמִשִּׁים חֲלָקִים.
וְאִם יִהְיֶה תִּשְׁעִים מַעֲלוֹת – תִּהְיֶה מְנָתוֹ מַעֲלָה אַחַת וְתִשְׁעָה וַחֲמִשִּׁים חֲלָקִים.
וְאִם יִהְיֶה מֵאָה – תִּהְיֶה מְנָתוֹ מַעֲלָה אַחַת וּשְׁמוֹנָה וַחֲמִשִּׁים חֲלָקִים.
וְאִם יִהְיֶה מֵאָה וְעֶשֶׂר – תִּהְיֶה מְנָתוֹ מַעֲלָה אַחַת וּשְׁלֹשָׁה וַחֲמִשִּׁים חֲלָקִים.
וְאִם יִהְיֶה מֵאָה וְעֶשְׂרִים – תִּהְיֶה מְנָתוֹ מַעֲלָה אַחַת וַחֲמִשָּׁה וְאַרְבָּעִים חֲלָקִים.
וְאִם יִהְיֶה מֵאָה וּשְׁלֹשִׁים – תִּהְיֶה מְנָתוֹ מַעֲלָה אַחַת וּשְׁלֹשָׁה וּשְׁלֹשִׁים חֲלָקִים.
וְאִם יִהְיֶה מֵאָה וְאַרְבָּעִים – תִּהְיֶה מְנָתוֹ מַעֲלָה אַחַת וְתִשְׁעָה עָשָׂר חֲלָקִים.
וְאִם יִהְיֶה מֵאָה וַחֲמִשִּׁים – תִּהְיֶה מְנָתוֹ מַעֲלָה אַחַת וְחֵלֶק אֶחָד.
וְאִם יִהְיֶה מֵאָה וְשִׁשִּׁים – תִּהְיֶה מְנָתוֹ שְׁנַיִם וְאַרְבָּעִים חֲלָקִים.
וְאִם יִהְיֶה מֵאָה וְשִׁבְעִים – תִּהְיֶה מְנָתוֹ אֶחָד וְעֶשְׂרִים חֲלָקִים.
וְאִם יִהְיֶה מֵאָה וּשְׁמוֹנִים בְּשָׁוֶה – אֵין לוֹ מָנָה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, אֶלָּא מְקוֹם הַשֶּׁמֶשׁ הָאֶמְצָעִי הוּא מְקוֹמָהּ הָאֲמִתִּי.
ה. הָיָה הַמַּסְלוּל יָתֵר עַל מֵאָה וּשְׁמוֹנִים מַעֲלוֹת – תִּגְרַע אוֹתוֹ מִשְּׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים מַעֲלוֹת וְתֵדַע מְנָתוֹ. כֵּיצַד? הֲרֵי שֶׁהָיָה הַמַּסְלוּל מָאתַיִם מַעֲלוֹת – תִּגְרַע אוֹתוֹ מִשְּׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים, תִּשָּׁאֵר מֵאָה וְשִׁשִּׁים מַעֲלוֹת. וּכְבָר הוֹדַעְנוּ שֶׁמְּנַת מֵאָה וְשִׁשִּׁים מַעֲלוֹת – שְׁנַיִם וְאַרְבָּעִים חֲלָקִים, וְכֵן מְנַת הַמָּאתַיִם – שְׁנַיִם וְאַרְבָּעִים חֲלָקִים.
ו. וְכֵן אִם הָיָה הַמַּסְלוּל שְׁלֹשׁ מֵאוֹת מַעֲלוֹת – תִּגְרַע אוֹתוֹ מִשְּׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים, יִשָּׁאֵר שִׁשִּׁים. וּכְבָר יָדַעְתָּ שֶׁמְּנַת שִׁשִּׁים מַעֲלוֹת – מַעֲלָה אַחַת וְאֶחָד וְאַרְבָּעִים חֲלָקִים, וְכֵן הִיא מְנַת הַשְּׁלֹשׁ מֵאוֹת מַעֲלוֹת. וְעַל דֶּרֶךְ זוֹ בְּכָל מִנְיָן וּמִנְיָן.
ז. הֲרֵי שֶׁהָיָה הַמַּסְלוּל חָמֵשׁ וְשִׁשִּׁים מַעֲלוֹת, וּכְבָר יָדַעְנוּ שֶׁמְּנַת הַשִּׁשִּׁים הִיא מַעֲלָה אַחַת וְאֶחָד וְאַרְבָּעִים חֵלֶק, וּמְנַת הַשִּׁבְעִים הִיא מַעֲלָה אַחַת וְאֶחָד וַחֲמִשִּׁים חֵלֶק – נִמְצָא בֵּין שְׁתֵּי הַמָּנוֹת עֲשָׂרָה חֲלָקִים. וּלְפִי חֶשְׁבּוֹן הַמַּעֲלוֹת יִהְיֶה לְכָל מַעֲלָה חֵלֶק אֶחָד, וְיִהְיֶה מְנַת הַמַּסְלוּל שֶׁהוּא חָמֵשׁ וְשִׁשִּׁים – מַעֲלָה אַחַת וְשִׁשָּׁה וְאַרְבָּעִים חֲלָקִים.
ז. חָמֵשׁ וְשִׁשִּׁים מַעֲלוֹת. ולמידה זאת לא נתונה מנה מראש. נִמְצָא בֵּין שְׁתֵּי הַמָּנוֹת עֲשָׂרָה חֲלָקִים. ההפרש ביניהן. וְיִהְיֶה מְנַת הַמַּסְלוּל שֶׁהוּא חָמֵשׁ וְשִׁשִּׁים וכו'. כאשר המסלול הממוצע הוא 65 מעלות מנתו היא מעלה אחת ו-46 חלקים, חמישה חלקים נוספים על מנת שישים מעלות.
ח. וְכֵן אִלּוּ הָיָה הַמַּסְלוּל שֶׁבַע וְשִׁשִּׁים, הָיְתָה מְנָתוֹ מַעֲלָה אַחַת וּשְׁמוֹנָה וְאַרְבָּעִים חֵלֶק. וְעַל דֶּרֶךְ זוֹ תַּעֲשֶׂה בְּכָל מַסְלוּל שֶׁיִּהְיֶה בְּמִנְיָנוֹ אֲחָדִים עִם הָעֲשָׂרוֹת, בֵּין בְּחֶשְׁבּוֹן הַשֶּׁמֶשׁ בֵּין בִּשְׁאָר חֶשְׁבּוֹנוֹת הַיָּרֵחַ.
ח. וְעַל דֶּרֶךְ זוֹ תַּעֲשֶׂה בְּכָל מַסְלוּל שֶׁיִּהְיֶה בְּמִנְיָנוֹ אֲחָדִים עִם הָעֲשָׂרוֹת. בכל מקרה שאורך המסלול אינו מספר עגול אלא יש בו אחדות ('שיהיה במנינו אחדים עם העשרות'), יש לחשב את המנה שלו באותו האופן שתואר כאן.
ט. כֵּיצַד? הֲרֵי שֶׁרָצִינוּ לֵידַע מְקוֹם הַשֶּׁמֶשׁ הָאֲמִתִּי בִּתְחִלַּת לֵיל הַשַּׁבָּת, אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לְחֹדֶשׁ תַּמּוּז מִשָּׁנָה זוֹ: תּוֹצִיא אֶמְצַע הַשֶּׁמֶשׁ תְּחִלָּה לָעֵת הַזֹּאת, וְסִימָנוֹ ק"ה ל"ז כ"ה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, וְתוֹצִיא מְקוֹם גֹּבַהּ הַשֶּׁמֶשׁ לָעֵת הַזֹּאת, יֵצֵא לְךָ סִימָנוֹ פ"ו מ"ה כ"ג. וְתִגְרַע מְקוֹם הַגֹּבַהּ מִן הָאֶמְצַע – יֵצֵא לְךָ הַמַּסְלוּל שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת וּשְׁנַיִם וַחֲמִשִּׁים חֲלָקִים וּשְׁתֵּי שְׁנִיּוֹת, סִימָנָם י"ח נב"ב.
וְאַל תַּקְפִּיד בְּכָל מַסְלוּל עַל הַחֲלָקִים, אֶלָּא אִם יִהְיוּ פָּחוֹת מִשְּׁלֹשִׁים אַל תִּפְנֶה אֲלֵיהֶם, וְאִם הָיוּ שְׁלֹשִׁים אוֹ יָתֵר תַּחֲשֹׁב אוֹתָם מַעֲלָה אַחַת וְתוֹסִיף אוֹתָהּ עַל מִנְיַן מַעֲלוֹת הַמַּסְלוּל. לְפִיכָךְ יִהְיֶה מַסְלוּל זֶה תְּשַׁע עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת, וְתִהְיֶה מְנָתוֹ עַל הַדֶּרֶךְ שֶׁבֵּאַרְנוּ שְׁמוֹנָה וּשְׁלֹשִׁים חֲלָקִים.
ט. כֵּיצַד. מיישמים את כל השיטה הזאת לדוגמה בפועל. בִּתְחִלַּת לֵיל הַשַּׁבָּת אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לְחֹדֶשׁ תַּמּוּז מִשָּׁנָה זוֹ. ד' תתקל"ח. יום זה חל 100 ימים לאחר העיקר שקבע הרמב"ם לעיל יב,ב, וחישוב זה הוא המשך החישוב שהתחיל שם, שבו חישב הרמב"ם את מקום השמש הממוצע ואת הגובה שלה. תּוֹצִיא אֶמְצַע הַשֶּׁמֶשׁ. מיקומה הממוצע, כמבואר בפרק יב. וְתוֹצִיא מְקוֹם גֹּבַהּ הַשֶּׁמֶשׁ לָעֵת הַזֹּאת. כמבואר לעיל יב,ב. וְתִגְרַע… יֵצֵא לְךָ הַמַּסְלוּל. לאחר חיסור מקום הגובה ממקום השמש הממוצע.
וְאַל תַּקְפִּיד וכו'. כיוון שהפרש זה אינו משמעותי לעניין צפיית מקום השמש. אִם יִהְיוּ פָּחוֹת מִשְּׁלֹשִׁים אַל תִּפְנֶה אֲלֵיהֶם. שאם הם פחות מחצי מעלה יש לעגל כלפי מטה. וְאִם הָיוּ שְׁלֹשִׁים אוֹ יָתֵר תַּחֲשֹׁב אוֹתָם מַעֲלָה אַחַת. שמעגלים כלפי מעלה.
י. וּלְפִי שֶׁהַמַּסְלוּל הַזֶּה הָיָה פָּחוֹת מִמֵּאָה וּשְׁמוֹנִים, תִּגְרַע הַמָּנָה, שֶׁהִיא שְׁמוֹנָה וּשְׁלֹשִׁים חֲלָקִים, מֵאֶמְצַע הַשֶּׁמֶשׁ, יִשָּׁאֵר מֵאָה וְאַרְבַּע מַעֲלוֹת וְתִשְׁעָה וַחֲמִשִּׁים חֲלָקִים וְחָמֵשׁ וְעֶשְׂרִים שְׁנִיּוֹת, סִימָנָם ק"ד נ"ט כ"ה. וְנִמְצָא מְקוֹם הַשֶּׁמֶשׁ הָאֲמִתִּי בִּתְחִלַּת לֵיל זֶה בְּמַזַּל סַרְטָן, בַּחֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת בּוֹ פָּחוֹת שְׁנִיּוֹת. וְאַל תִּפְנֶה אֶל הַשְּׁנִיּוֹת כְּלָל, לֹא בִּמְקוֹם הַשֶּׁמֶשׁ וְלֹא בִּמְקוֹם הַיָּרֵחַ וְלֹא בִּשְׁאָר חֶשְׁבּוֹנוֹת הָרְאִיָּה, אֶלָּא חֲקֹר עַל הַחֲלָקִים בִּלְבַד. וְאִם יִהְיוּ הַשְּׁנִיּוֹת קָרוֹב לִשְׁלֹשִׁים – עֲשֵׂה אוֹתָם חֵלֶק, וְהוֹסִיפוֹ עַל הַחֲלָקִים.
י. מֵאֶמְצַע הַשֶּׁמֶשׁ. מהמקום הממוצע של השמש. בְּמַזַּל סַרְטָן. כיוון שכל מזל הוא שלושים מעלות. בַּחֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת בּוֹ פָּחוֹת שְׁנִיּוֹת. 14 מעלות 59 חלקים ו-25 שניות, שהם 15 חלקים פחות 35 שניות. וְאַל תִּפְנֶה אֶל הַשְּׁנִיּוֹת כְּלָל. מכיוון שהפרש השניות לא ניכר לעין ניתן להזניחו. וְאִם יִהְיוּ הַשְּׁנִיּוֹת קָרוֹב לִשְׁלֹשִׁים וכו'. שהם חצי חלק ובמקרה כזה יש לעגל כלפי מעלה.
יא. וּמֵאַחַר שֶׁתֵּדַע מְקוֹם הַשֶּׁמֶשׁ בְּכָל עֵת שֶׁתִּרְצֶה, תֵּדַע יוֹם הַתְּקוּפָה הָאֲמִתִּי כָּל תְּקוּפָה שֶׁתִּרְצֶה, בֵּין תְּקוּפוֹת הַבָּאוֹת אַחַר עִקָּר זֶה שֶׁמִּמֶּנּוּ הִתְחַלְנוּ בֵּין תְּקוּפוֹת שֶׁעָבְרוּ מִשָּׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת.

יא. תֵּדַע יוֹם הַתְּקוּפָה הָאֲמִתִּי. שאמנם בפרקים שלעיל שעסקו בנושא אורך שנת החמה (פרקים ט-י), הובאו דרכי חישוב למציאת ימי התקופה, אלא שאותם החישובים מבוססים על אורך ממוצע של התקופות, ואילו לפי החישוב כאן ניתן לדעת את הזמן המדויק של כל אחד מימי התקופה (וראה לעיל י,ז).

תקציר הפרק 

פרק יג הלכות קידוש החודש

מיקום השמש

אִם תִּרְצֶה לֵידַע מְקוֹם הַשֶּׁמֶשׁ הָאֲמִתִּי בְּכָל יוֹם שֶׁתִּרְצֶה, תּוֹצִיא תְּחִלָּה מְקוֹמָהּ הָאֶמְצָעִי לְאוֹתוֹ הַיּוֹם עַל הַדֶּרֶךְ שֶׁבֵּאַרְנוּ; וְתוֹצִיא מְקוֹם גֹּבַהּ הַשֶּׁמֶשׁ, וְתִגְרַע מְקוֹם גֹּבַהּ הַשֶּׁמֶשׁ מִמְּקוֹם הַשֶּׁמֶשׁ הָאֶמְצָעִי. וְהַנִּשְׁאָר, הוּא הַנִּקְרָא מַסְלוּל הַשֶּׁמֶשׁ.

במילים אלו נפתח הפרק היום👆🏻
חישוב מקום השמש מורכב מידיעת מקומה בגלגלה, מינוס מקום גובה השמש, פלוס מנה מסוימת.

שיעור וידאו עם הרב חיים סבתו 

Play Video

שיעור שמע עם הרב חיים סבתו 

מושג מן הפרק 

Play Video

עוד על ספר זמנים ברמב"ם 

שאלות חזרה על הפרק 

1.מנת המסלול היא ההפרש בין מיקומה של השמש במסלולה למיקומה הנצפה?

2.המהירות הגבוהה ביותר של השמש נצפית בנקודת הגובה?

3.בחיושב מקומה של השמש, לעולם לא מתחשבים במספר השניות?

 

 

תשובות
1.כן
2.לא
3.לא

010 - IdeaCreated with Sketch.לב הלימוד - הרחבה על הפרק 

פרשת שבוע מהרמב"ם 

נייר עמדה - אקטואליה 

סט "משנה תורה" מהודר בכריכה מפוארת בפירוש הרב שטיינזלץ + שליח עד הבית

ב-299 ש"ח בלבד!

ממשיכים את הסבסוד ההיסטורי!

*הארגון רשאי לשנות את המחיר בכל עת

* שווי סט 835 ש"ח

*משלוח עד 21 ימי עסקים

הלימוד להצלחת כוחות הביטחון ולעילוי נשמת הנופלים הי"ד

דילוג לתוכן