א. אֵין טֻמְאָה נִכְנֶסֶת לָאֹהֶל וְלֹא יוֹצְאָה מִמֶּנּוּ בְּפָחוֹת מִטֶּפַח עַל טֶפַח. כֵּיצַד? חַלּוֹן שֶׁבֵּין בַּיִת לְבַיִת אוֹ שֶׁבֵּין בַּיִת לַעֲלִיָּה: אִם יֵשׁ בּוֹ טֶפַח עַל טֶפַח מְרֻבָּע, וְהָיְתָה טֻמְאָה בְּאֶחָד מֵהֶן – הַבַּיִת הַשֵּׁנִי טָמֵא; אֵין בַּחַלּוֹן פּוֹתֵחַ טֶפַח – אֵין הַטֻּמְאָה יוֹצְאָה מִמֶּנּוּ וְלֹא נִכְנֶסֶת לָאֹהֶל הַשֵּׁנִי.
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּחַלּוֹן שֶׁעָשָׂה אוֹתוֹ הָאָדָם לְתַשְׁמִישׁ. אֲבָל חַלּוֹן שֶׁעָשָׂהוּ הָאָדָם לְאוֹרָה, כְּדֵי שֶׁיִּכָּנֵס מִמֶּנּוּ הָאוֹר – שִׁעוּרוֹ כְּפֻנְדְּיוֹן, וְהַטֻּמְאָה יוֹצְאָה מִמֶּנּוּ.
כֵּיצַד? הָיְתָה טֻמְאָה בַּבַּיִת, וּבָא אָדָם וְנִסְמַךְ לְחַלּוֹן זֶה שֶׁל מָאוֹר אוֹ שֶׁהִנִּיחַ בּוֹ כְּלִי, אוֹ שֶׁהֶאֱהִיל עָלָיו אֹהֶל בְּצַד הַכֹּתֶל – נִטְמָא כָּל שֶׁבָּאֹהֶל, שֶׁהַטֻּמְאָה יוֹצְאָה לוֹ. וְחַלּוֹן הַנַּעֲשֶׂה לְאוֹרָה – אֵין עָלָיו תִּקְרָה, אֶלָּא גָּלוּי הוּא לַשֶּׁמֶשׁ.

ב. חַלּוֹן הַנַּעֲשֶׂה שֶׁלֹּא בִּידֵי אָדָם, כְּגוֹן שֶׁחֲרָרוּהוּ מַיִם אוֹ שְׁרָצִים אוֹ שֶׁאֲכָלַתּוּ מְלַחַת, אוֹ שֶׁהָיָה חַלּוֹן פָּקוּק וְנִטַּל הַפְּקָק, אוֹ שֶׁהָיְתָה בּוֹ זְכוּכִית וְנִשְׁבְּרָה – שִׁעוּרוֹ מְלֹא אֶגְרוֹף, וְהוּא כְּרֹאשׁ גָּדוֹל שֶׁל אָדָם. וְהוּא שֶׁלֹּא חָשַׁב עָלָיו, אֲבָל אִם חָשַׁב עָלָיו לְתַשְׁמִישׁ – שִׁעוּרוֹ בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. חָשַׁב עָלָיו לְמָאוֹר – שִׁעוּרוֹ כְּפֻנְדְּיוֹן, שֶׁהַמַּחֲשָׁבָה כָּאן כְּמַעֲשֶׂה.

ג. מָאוֹר שֶׁהִתְחִיל לְסָתְמוֹ וְלֹא הִסְפִּיק לְגָמְרוֹ, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ טִיט, אוֹ שֶׁקְּרָאוֹ חֲבֵרוֹ, אוֹ שֶׁחָשֵׁכָה לֵילֵי שַׁבָּת, וְנִשְׁאַר מִמֶּנּוּ מְעַט: אִם נִשְׁאַר מִמֶּנּוּ רוּם אֶצְבָּעַיִם עַל רֹחַב הַגּוּדָל – מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה; פָּחוֹת מִכָּאן – הֲרֵי זֶה כְּסָתוּם.

ד. חַלּוֹן גָּדוֹל הֶעָשׂוּי לְאוֹרָה, וְהָיָה בָּהּ שְׂבָכָה וְכַיּוֹצֵא בָּהּ: אִם יֵשׁ בְּמָקוֹם אֶחָד מִמֶּנָּה כְּפֻנְדְּיוֹן – מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה וּמוֹצִיא אֶת הַטֻּמְאָה; הָיוּ נִקְבֵי הַסְּבָכָה דַּקִּין וְאֵין בְּאֶחָד מֵהֶן כְּפֻנְדְּיוֹן – הֲרֵי זוֹ כִּסְתוּמָה.
וְכֵן חַלּוֹן הָעֲשׂוּיָה לְתַשְׁמִישׁ, וּבָהּ שְׂבָכוֹת וּרְפָפוֹת: אִם יֵשׁ בְּמָקוֹם אֶחָד טֶפַח עַל טֶפַח מְרֻבָּע – מֵבִיא וּמוֹצִיא; וְאִם לָאו – הֲרֵי הִיא כִּסְתוּמָה.

ה. חַלּוֹן שֶׁהִיא גְּלוּיָה לָאֲוִיר – שִׁעוּרָהּ כְּפֻנְדְּיוֹן, מִפְּנֵי שֶׁאֵינָהּ עֲשׂוּיָה אֶלָּא לְאוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ. בָּנָה בַּיִת חוּצָה לָהּ, וְנַעֲשֵׂית חַלּוֹן זוֹ תַּחַת תִּקְרָה, וַהֲרֵי הִיא בֵּין שְׁנֵי בָּתִּים – שִׁעוּרָהּ בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. נָתַן אֶת הַתִּקְרָה בְּאֶמְצַע הַחַלּוֹן: הַתַּחְתּוֹן שֶׁתַּחַת הַתִּקְרָה – שִׁעוּרוֹ בְּפוֹתֵחַ טֶפַח; וְהָעֶלְיוֹן שֶׁלְּמַעְלָה מִן הַתִּקְרָה – שִׁעוּרוֹ בְּפֻנְדְּיוֹן, מִפְּנֵי שֶׁהוּא גָּלוּי לָאֲוִיר.

ו. הַחוֹר שֶׁבַּדֶּלֶת, אוֹ שֶׁשִּׁיֵּר בָּהּ הֶחָרָשׁ מָקוֹם פָּתוּחַ מִלְּמַעְלָה אוֹ מִלְּמַטָּה, אוֹ שֶׁהֵגִיף אֶת הַדֶּלֶת וְלֹא מֵרְקָהּ וְנִשְׁאַר אֲוִיר בֵּין שְׁתֵּי הַדְּלָתוֹת, אוֹ שֶׁסָּגַר הַדֶּלֶת וּפְתָחוֹ הָרוּחַ – בְּכָל אֵלּוּ: אִם הָיָה הַפָּתוּחַ כָּאֶגְרוֹף – הַטֻּמְאָה יוֹצְאָה מִמֶּנּוּ וְנִכְנֶסֶת לוֹ בְּמָקוֹם פָּתוּחַ זֶה; וְאִם הָיָה פָּחוֹת מִכָּאֶגְרוֹף – הֲרֵי הוּא כְּסָתוּם.

ז. הָעוֹשֶׂה חוֹר בַּכֹּתֶל כְּדֵי לְהַנִּיחַ בּוֹ קָנֶה אוֹ מַסְמֵר גָּדוֹל אוֹ לִרְאוֹת מִמֶּנּוּ הָעוֹבְרִים וְהַשָּׁבִים אוֹ לְדַבֵּר עִם חֲבֵרוֹ – הֲרֵי זֶה כְּחַלּוֹן הָעֲשׂוּיָה לְתַשְׁמִישׁ, וְשִׁעוּרָהּ בְּפוֹתֵחַ טֶפַח.