פרק י"ד, הלכות טומאת מת, ספר טהרה
ט״ז בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ט', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ט״ו בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ד בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ג בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״א בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ט׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ח׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ז בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק י', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ז׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ו׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ה׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ד׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ב׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
א׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ל׳ בסיון ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
כ״ה בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ד בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ג בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״א בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״ט בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״ח בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״א באלול ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
י׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
ט׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
ח׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה

הפרק המלא 

ביאורו של הרב עדין שטיינזלץ

א. אֵין טֻמְאָה נִכְנֶסֶת לָאֹהֶל וְלֹא יוֹצְאָה מִמֶּנּוּ בְּפָחוֹת מִטֶּפַח עַל טֶפַח. כֵּיצַד? חַלּוֹן שֶׁבֵּין בַּיִת לְבַיִת אוֹ שֶׁבֵּין בַּיִת לַעֲלִיָּה: אִם יֵשׁ בּוֹ טֶפַח עַל טֶפַח מְרֻבָּע, וְהָיְתָה טֻמְאָה בְּאֶחָד מֵהֶן – הַבַּיִת הַשֵּׁנִי טָמֵא; אֵין בַּחַלּוֹן פּוֹתֵחַ טֶפַח – אֵין הַטֻּמְאָה יוֹצְאָה מִמֶּנּוּ וְלֹא נִכְנֶסֶת לָאֹהֶל הַשֵּׁנִי.
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּחַלּוֹן שֶׁעָשָׂה אוֹתוֹ הָאָדָם לְתַשְׁמִישׁ. אֲבָל חַלּוֹן שֶׁעָשָׂהוּ הָאָדָם לְאוֹרָה, כְּדֵי שֶׁיִּכָּנֵס מִמֶּנּוּ הָאוֹר – שִׁעוּרוֹ כְּפֻנְדְּיוֹן, וְהַטֻּמְאָה יוֹצְאָה מִמֶּנּוּ.
כֵּיצַד? הָיְתָה טֻמְאָה בַּבַּיִת, וּבָא אָדָם וְנִסְמַךְ לְחַלּוֹן זֶה שֶׁל מָאוֹר אוֹ שֶׁהִנִּיחַ בּוֹ כְּלִי, אוֹ שֶׁהֶאֱהִיל עָלָיו אֹהֶל בְּצַד הַכֹּתֶל – נִטְמָא כָּל שֶׁבָּאֹהֶל, שֶׁהַטֻּמְאָה יוֹצְאָה לוֹ. וְחַלּוֹן הַנַּעֲשֶׂה לְאוֹרָה – אֵין עָלָיו תִּקְרָה, אֶלָּא גָּלוּי הוּא לַשֶּׁמֶשׁ.
א. לְתַשְׁמִישׁ. לצורך השימוש בו (ראה לקמן ה"ז). שִׁעוּרוֹ כְּפֻנְדְּיוֹן. בגודל של מטבע הנקרא פונדיון והוא קטן מטפח (וראה לקמן ה"ג).
וְנִסְמַךְ לְחַלּוֹן זֶה. מבחוץ, באופן שמשקוף החלון מאהיל עליו. וְחַלּוֹן הַנַּעֲשֶׂה לְאוֹרָה אֵין עָלָיו תִּקְרָה וכו'. שאם יש מעליו תקרה היא מחשיכה עליו ואין הוא נחשב כחלון לאורה (ראה לקמן ה"ה).
ב. חַלּוֹן הַנַּעֲשֶׂה שֶׁלֹּא בִּידֵי אָדָם, כְּגוֹן שֶׁחֲרָרוּהוּ מַיִם אוֹ שְׁרָצִים אוֹ שֶׁאֲכָלַתּוּ מְלַחַת, אוֹ שֶׁהָיָה חַלּוֹן פָּקוּק וְנִטַּל הַפְּקָק, אוֹ שֶׁהָיְתָה בּוֹ זְכוּכִית וְנִשְׁבְּרָה – שִׁעוּרוֹ מְלֹא אֶגְרוֹף, וְהוּא כְּרֹאשׁ גָּדוֹל שֶׁל אָדָם. וְהוּא שֶׁלֹּא חָשַׁב עָלָיו, אֲבָל אִם חָשַׁב עָלָיו לְתַשְׁמִישׁ – שִׁעוּרוֹ בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. חָשַׁב עָלָיו לְמָאוֹר – שִׁעוּרוֹ כְּפֻנְדְּיוֹן, שֶׁהַמַּחֲשָׁבָה כָּאן כְּמַעֲשֶׂה.
ב. שֶׁאֲכָלַתּוּ מְלַחַת. ראה לעיל יג,א. שִׁעוּרוֹ מְלֹא אֶגְרוֹף וְהוּא כְּרֹאשׁ גָּדוֹל שֶׁל אָדָם. האגרוף פירושו רעף מן הרעפים שבגג, ומדובר כאן ברעף בגודל של ראש אדם גדול (פה"מ כלים יז,יב, וראה גם רשב"ם שמות כא,יח). ויש מפרשים שאגרוף הוא יד קמוצה (כמשמעות המילה היום), ולשיטה זו מדובר כאן באגרוף של אדם מפורסם בימיהם שהיה בעל בשר ('בן בטיח', משנה כלים שם) כך שאגרופו היה כגודל ראש של אדם (רש"י בכורות לז,ב, וראה רמב"ן שמות שם). שֶׁהַמַּחֲשָׁבָה כָּאן כְּמַעֲשֶׂה. אף על פי שלעניינים אחרים אין המחשבה כמעשה (ראה הלכות כלים ח,י).
ג. מָאוֹר שֶׁהִתְחִיל לְסָתְמוֹ וְלֹא הִסְפִּיק לְגָמְרוֹ, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ טִיט, אוֹ שֶׁקְּרָאוֹ חֲבֵרוֹ, אוֹ שֶׁחָשֵׁכָה לֵילֵי שַׁבָּת, וְנִשְׁאַר מִמֶּנּוּ מְעַט: אִם נִשְׁאַר מִמֶּנּוּ רוּם אֶצְבָּעַיִם עַל רֹחַב הַגּוּדָל – מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה; פָּחוֹת מִכָּאן – הֲרֵי זֶה כְּסָתוּם.
ג. רוּם אֶצְבָּעַיִם עַל רֹחַב הַגּוּדָל. כ-4 על 2 ס"מ, והוא שיעור הקטן מטפח אך גדול מפונדיון (פה"מ אהלות יג,א, וראה בפסקים ושיטות).
ד. חַלּוֹן גָּדוֹל הֶעָשׂוּי לְאוֹרָה, וְהָיָה בָּהּ שְׂבָכָה וְכַיּוֹצֵא בָּהּ: אִם יֵשׁ בְּמָקוֹם אֶחָד מִמֶּנָּה כְּפֻנְדְּיוֹן – מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה וּמוֹצִיא אֶת הַטֻּמְאָה; הָיוּ נִקְבֵי הַסְּבָכָה דַּקִּין וְאֵין בְּאֶחָד מֵהֶן כְּפֻנְדְּיוֹן – הֲרֵי זוֹ כִּסְתוּמָה.
וְכֵן חַלּוֹן הָעֲשׂוּיָה לְתַשְׁמִישׁ, וּבָהּ שְׂבָכוֹת וּרְפָפוֹת: אִם יֵשׁ בְּמָקוֹם אֶחָד טֶפַח עַל טֶפַח מְרֻבָּע – מֵבִיא וּמוֹצִיא; וְאִם לָאו – הֲרֵי הִיא כִּסְתוּמָה.
ד. שְׂבָכָה. רשת. אִם יֵשׁ בְּמָקוֹם אֶחָד מִמֶּנָּה וכו'. אם יש באחד הנקבים שלה שיעור להוצאת הטומאה (וראה גם לעיל יג,ח).
וּרְפָפוֹת. רשתות העשויות מעץ.
ה. חַלּוֹן שֶׁהִיא גְּלוּיָה לָאֲוִיר – שִׁעוּרָהּ כְּפֻנְדְּיוֹן, מִפְּנֵי שֶׁאֵינָהּ עֲשׂוּיָה אֶלָּא לְאוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ. בָּנָה בַּיִת חוּצָה לָהּ, וְנַעֲשֵׂית חַלּוֹן זוֹ תַּחַת תִּקְרָה, וַהֲרֵי הִיא בֵּין שְׁנֵי בָּתִּים – שִׁעוּרָהּ בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. נָתַן אֶת הַתִּקְרָה בְּאֶמְצַע הַחַלּוֹן: הַתַּחְתּוֹן שֶׁתַּחַת הַתִּקְרָה – שִׁעוּרוֹ בְּפוֹתֵחַ טֶפַח; וְהָעֶלְיוֹן שֶׁלְּמַעְלָה מִן הַתִּקְרָה – שִׁעוּרוֹ בְּפֻנְדְּיוֹן, מִפְּנֵי שֶׁהוּא גָּלוּי לָאֲוִיר.
ה. גְּלוּיָה לָאֲוִיר. שפתוחה למקום שאינו מקורה. כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ. לעיל ה"א. שִׁעוּרָהּ בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. שכעת אינה משמשת לאורה אלא לתשמיש. נָתַן אֶת הַתִּקְרָה בְּאֶמְצַע הַחַלּוֹן. שהבית שבנה נמוך מהבית הראשון כך שתקרתו מגיעה עד לאמצע החלון.
ו. הַחוֹר שֶׁבַּדֶּלֶת, אוֹ שֶׁשִּׁיֵּר בָּהּ הֶחָרָשׁ מָקוֹם פָּתוּחַ מִלְּמַעְלָה אוֹ מִלְּמַטָּה, אוֹ שֶׁהֵגִיף אֶת הַדֶּלֶת וְלֹא מֵרְקָהּ וְנִשְׁאַר אֲוִיר בֵּין שְׁתֵּי הַדְּלָתוֹת, אוֹ שֶׁסָּגַר הַדֶּלֶת וּפְתָחוֹ הָרוּחַ – בְּכָל אֵלּוּ: אִם הָיָה הַפָּתוּחַ כָּאֶגְרוֹף – הַטֻּמְאָה יוֹצְאָה מִמֶּנּוּ וְנִכְנֶסֶת לוֹ בְּמָקוֹם פָּתוּחַ זֶה; וְאִם הָיָה פָּחוֹת מִכָּאֶגְרוֹף – הֲרֵי הוּא כְּסָתוּם.

ו. אוֹ שֶׁשִּׁיֵּר בָּהּ הֶחָרָשׁ מָקוֹם פָּתוּחַ מִלְּמַעְלָה אוֹ מִלְּמַטָּה. שהנגר בנה את הדלת באופן שאינה מכסה את כל חלל הפתח. אוֹ שֶׁהֵגִיף אֶת הַדֶּלֶת וְלֹא מֵרְקָהּ. לא סגר את הדלת עד הסוף. וְנִשְׁאַר אֲוִיר בֵּין שְׁתֵּי הַדְּלָתוֹת. בדלת המורכבת משני חלקים. וכן אם נשאר רווח בין הדלת והמזוזה (פה"מ אהלות יג,ג). אִם הָיָה הַפָּתוּחַ כָּאֶגְרוֹף. הואיל ופתחים אלו לא נעשו מרצון או שלא נעשו לתשמיש שיעורם כאגרוף.

ז. הָעוֹשֶׂה חוֹר בַּכֹּתֶל כְּדֵי לְהַנִּיחַ בּוֹ קָנֶה אוֹ מַסְמֵר גָּדוֹל אוֹ לִרְאוֹת מִמֶּנּוּ הָעוֹבְרִים וְהַשָּׁבִים אוֹ לְדַבֵּר עִם חֲבֵרוֹ – הֲרֵי זֶה כְּחַלּוֹן הָעֲשׂוּיָה לְתַשְׁמִישׁ, וְשִׁעוּרָהּ בְּפוֹתֵחַ טֶפַח.

תקציר הפרק 

פרק י"ד הלכות טומאת מת

דיני חלון

הכלל הוא שטומאה שבבית/חדר עוברת דרך פתחים. חלון ששימושו לאדם -טפח על טפח מרובע מעביר טומאה.
פתח לאור –שיעורו כגודל שנכנס האור (הלכה א)
זה הכלל בפרק. בהמשך הפרק דוגמאות ויוצאי דופן.

שיעור וידאו עם הרב חיים סבתו 

Play Video

שיעור שמע עם הרב חיים סבתו 

מושג מן הפרק 

Play Video

עוד על הלכות טומאת מת ברמב"ם 

שאלות חזרה על הפרק 

1.חלון העשוי לאור שיעורו בפונדיון להוציא?

2.חלון העשוי לאורה-חייב להיות ללא תקרה?

 

3.בחלון הנעשה מאיליו-המחשבה כמעשה?

תשובות
1-כן 2-כן 3-כן

010 - IdeaCreated with Sketch.לב הלימוד - הרחבה על הפרק 

פרשת שבוע מהרמב"ם 

נייר עמדה - אקטואליה 

סט "משנה תורה" מהודר בכריכה מפוארת בפירוש הרב שטיינזלץ + שליח עד הבית

ב-299 ש"ח בלבד!

ממשיכים את הסבסוד ההיסטורי!

*הארגון רשאי לשנות את המחיר בכל עת

* שווי סט 835 ש"ח

*משלוח עד 21 ימי עסקים

הלימוד להצלחת כוחות הביטחון ולעילוי נשמת הנופלים הי"ד

דילוג לתוכן