א. אַרְבַּע מִיתוֹת נִמְסְרוּ לְבֵית דִּין: סְקִילָה, וּשְׂרֵפָה, וַהֲרִיגָה בְּסַיִף, וְחֶנֶק. סְקִילָה וּשְׂרֵפָה מְפֹרָשִׁין בַּתּוֹרָה; וּמִפִּי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ לָמְדוּ שֶׁכָּל מִיתָה הָאֲמוּרָה בַּתּוֹרָה סְתָם – חֶנֶק, וְהַהוֹרֵג אֶת חֲבֵרוֹ – מִיתָתוֹ בְּסַיִף; וְכֵן אַנְשֵׁי עִיר הַנִּדַּחַת מִיתָתָן בְּסַיִף.
ב. כָּל מִיתָה מֵהֶן – מִצְוַת עֲשֵׂה הִיא לְבֵית דִּין לַהֲרֹג בָּהּ מִי שֶׁנִּתְחַיֵּב בָּהּ. וְאֵין רְשׁוּת לַמֶּלֶךְ לַהֲרֹג בְּאַחַת מֵהֶן אֶלָּא בַּסַּיִף בִּלְבַד.
ג. כָּל מְחֻיַּב מִיתַת בֵּית דִּין שֶׁלֹּא הֵמִיתוּ אוֹתוֹ בֵּית דִּין – בִּטְּלוּ מִצְוַת עֲשֵׂה, וְלֹא עָבְרוּ עַל מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה, חוּץ מִן הַמְכַשֵּׁף, שֶׁאִם לֹא הֵמִיתוּ אוֹתוֹ – עָבְרוּ עַל מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: "מְכַשֵּׁפָה לֹא תְחַיֶּה" (שמות כב,יז).
ד. סְקִילָה חֲמוּרָה מִן הַשְּׂרֵפָה, וּשְׂרֵפָה חֲמוּרָה מִן הַסַּיִף, וְהַסַּיִף חָמוּר מִן הַחֶנֶק. וְכָל מִי שֶׁנִּתְחַיֵּב בִּשְׁתֵּי מִיתוֹת – נִדּוֹן בַּחֲמוּרָה, בֵּין שֶׁעָבַר שְׁתֵּי עֲבֵרוֹת זוֹ אַחַר זוֹ בֵּין שֶׁעָבַר עֲבֵרָה אַחַת שֶׁחַיָּב עָלֶיהָ שְׁתֵּי מִיתוֹת. אֲפִלּוּ נִגְמַר דִּינוֹ לַקַּלָּה, וְאַחַר כָּךְ עָבַר עַל הַחֲמוּרָה וְנִגְמַר דִּינוֹ – נִדּוֹן בַּחֲמוּרָה.
ה. וְאֶחָד הָאִישׁ וְאֶחָד הָאִשָּׁה – דָּנִין אוֹתָן בְּאַרְבַּע מִיתוֹת.
ו. כָּל חַיָּבֵי מִיתוֹת שֶׁנִּתְעָרְבוּ זֶה בָּזֶה – יִדּוֹן כָּל אֶחָד מֵהֶן בַּקַּלָּה שֶׁבָּהֶן.
ז. מִי שֶׁנִּגְמַר דִּינוֹ שֶׁנִּתְעָרֵב עִם שְׁאָר הָעָם וְלֹא נוֹדַע מִי הוּא מֵאֵלּוּ, אוֹ מִי שֶׁלֹּא נִגְמַר דִּינוֹ שֶׁנִּתְעָרֵב בְּמִי שֶׁנִּגְמַר דִּינוֹ וְלֹא נוֹדַע מִי הוּא – כֻּלָּן פְּטוּרִין, לְפִי שֶׁאֵין גּוֹמְרִין דִּינוֹ שֶׁל אָדָם אֶלָּא בְּפָנָיו.
ח. מִי שֶׁעָמַד עַל נַפְשׁוֹ, וְלֹא יָכְלוּ בֵּית דִּין לֶאֱסֹר אוֹתוֹ עַד שֶׁיְּמִיתוּהוּ בַּמִּיתָה שֶׁהוּא חַיָּב בָּהּ – הוֹרְגִין אוֹתוֹ עֵדָיו בְּכָל מִיתָה שֶׁיְּכוֹלִין לְהָמִית אוֹתוֹ בָּהּ, מֵאַחַר שֶׁנִּגְמַר דִּינוֹ. וְאֵין רְשׁוּת לִשְׁאָר הָעָם לְהָמִית אוֹתוֹ תְּחִלָּה. לְפִיכָךְ, אִם נִקְטְעָה יַד הָעֵדִים – פָּטוּר. וְאִם הָיוּ הָעֵדִים גִּדְּמִין מִתְּחִלָּה – יֵהָרֵג בְּיַד אֲחֵרִים.
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בִּשְׁאָר מְחֻיְּבֵי מִיתַת בֵּית דִּין חוּץ מִן הָרוֹצֵחַ. אֲבָל הוֹרֵג נֶפֶשׁ שֶׁנִּגְמַר דִּינוֹ – רוֹדְפִין אַחֲרָיו בְּכָל דָּבָר וּבְיַד כָּל אָדָם, עַד שֶׁמְּמִיתִין אוֹתוֹ.
ט. כָּל הֲרוּגֵי בֵּית דִּין – אֵין קוֹבְרִין אוֹתָן בְּקִבְרוֹת אֲבוֹתֵיהֶן בִּכְלַל יִשְׂרָאֵל, אֶלָּא שְׁתֵּי קְבָרוֹת מְתַקְּנִין לָהֶן בֵּית דִּין: אַחַת לַנִּסְקָלִין וְלַנִּשְׂרָפִין, וְאַחַת לַנֶּהֱרָגִין וְלַנֶּחֱנָקִין. וְדָבָר זֶה הֲלָכָה מִפִּי הַשְּׁמוּעָה. נִתְאַכֵּל הַבָּשָׂר – הָיוּ מְלַקְּטִין אֶת הָעֲצָמוֹת וְקוֹבְרִין אוֹתָן בְּקִבְרוֹת אֲבוֹתֵיהֶן. וְיֵשׁ לִקְרוֹבֵיהֶם לַעֲשׂוֹת לָהֶן אָרוֹן וְתַכְרִיכִין.
י. צְרִיכִין בֵּית דִּין לְהִתְיַשֵּׁב בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת וּלְהַמְתִּין, וְלֹא יָאִיצוּ. וְכָל בֵּית דִּין שֶׁהָרְגוּ נֶפֶשׁ בְּשֶׁבַע שָׁנִים – הֲרֵי אֵלּוּ חָבְלָנִין. וְאַף עַל פִּי כֵן, אִם אֵרַע לָהֶן לַהֲרֹג בְּכָל יוֹם וָיוֹם – הוֹרְגִין. אֲבָל אֵין דָּנִין לְעוֹלָם שְׁנַיִם בְּיוֹם אֶחָד, אֶלָּא דָּנִין זֶה הַיּוֹם וְהַשֵּׁנִי לְמָחָר.
הָיוּ שְׁנֵיהֶם בַּעֲבֵרָה אַחַת וּמִיתָה אַחַת, כְּגוֹן נוֹאֵף עִם נוֹאֶפֶת – דָּנִין שְׁנֵיהֶן בְּיוֹם אֶחָד. לְפִיכָךְ, אִם הָיָה הַנּוֹאֵף בּוֹעֵל בַּת כֹּהֵן, הוֹאִיל וְהוּא בְּחֶנֶק וְהִיא בִּשְׂרֵפָה – אֵין הוֹרְגִין שְׁנֵיהֶם בְּיוֹם אֶחָד.
יא. אֵין דָּנִין דִּינֵי נְפָשׁוֹת אֶלָּא בִּפְנֵי הַבַּיִת, וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה בֵּית דִּין הַגָּדוֹל שָׁם בַּלִּשְׁכָּה שֶׁבַּמִּקְדָּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר בְּזָקֵן מַמְרֵא: "לְבִלְתִּי שְׁמֹעַ אֶל הַכֹּהֵן… אוֹ אֶל הַשֹּׁפֵט" (דברים יז,יב), וּמִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁבִּזְמַן שֶׁיֵּשׁ כֹּהֵן מַקְרִיב עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ – יֵשׁ דִּינֵי נְפָשׁוֹת, וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה בֵּית דִּין הַגָּדוֹל בִּמְקוֹמוֹ.
יב. בַּתְּחִלָּה כְּשֶׁנִּבְנָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, הָיוּ בֵּית דִּין הַגָּדוֹל יוֹשְׁבִין בְּלִשְׁכַּת הַגָּזִית שֶׁהָיְתָה בְּעֶזְרַת יִשְׂרָאֵל, וְהַמָּקוֹם שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִין בּוֹ חֹל הָיָה, שֶׁאֵין יְשִׁיבָה בָּעֲזָרָה אֶלָּא לְמַלְכֵי בֵּית דָּוִד. וּכְשֶׁנִּתְקַלְקְלָה הַשּׁוּרָה, גָּלוּ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם. וְלַעֲשָׂרָה מְקוֹמוֹת גָּלוּ, וְסוֹפָן לִטְבֶרְיָה, וּמִשָּׁם לֹא עָמַד בֵּית דִּין גָּדוֹל עַד עַתָּה. וְקַבָּלָה הִיא שֶׁבִּטְבֶרְיָה עֲתִידִין לַחֲזֹר תְּחִלָּה, וּמִשָּׁם נֶעְתָּקִין לַמִּקְדָּשׁ.
יג. אַרְבָּעִים שָׁנָה קֹדֶם חֻרְבַּן בַּיִת שֵׁנִי בָּטְלוּ דִּינֵי נְפָשׁוֹת מִיִּשְׂרָאֵל, אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם, מִפְּנֵי שֶׁגָּלוּ הַסַּנְהֶדְרִין וְלֹא הָיוּ בִּמְקוֹמָן בַּמִּקְדָּשׁ.
יד. בִּזְמַן שֶׁדָּנִין דִּינֵי נְפָשׁוֹת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, דָּנִין דִּינֵי נְפָשׁוֹת כֵּן בְּחוּצָה לָאָרֶץ, וְהוּא שֶׁיִּהְיוּ הַסַּנֶדְרִי סְמוּכִים בָּאָרֶץ, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, שֶׁהַסַּנְהֶדְרִין נוֹהֶגֶת בָּאָרֶץ וּבְחוּצָה לָאָרֶץ.
