א. כָּל מְצִיאָה שֶׁאָמַרְנוּ בָּהּ שֶׁהִיא שֶׁל מוֹצְאָהּ — אֵינוֹ זוֹכֶה בָּהּ עַד שֶׁתַּגִּיעַ לְיָדוֹ אוֹ לִרְשׁוּתוֹ. אֲבָל אִם רָאָה אֶת הַמְּצִיאָה, אֲפִלּוּ נָפַל לוֹ עָלֶיהָ, וּבָא אַחֵר וְהֶחֱזִיק בָּהּ — זֶה שֶׁהֶחֱזִיק בָּהּ זָכָה
בָּהּ.

ב. הָיָה רוֹכֵב עַל גַּבֵּי בְּהֵמָה וְרָאָה אֶת הַמְּצִיאָה, וְאָמַר לַחֲבֵרוֹ: ‘זְכֵה לִי בָּהּ‘ — כֵּיוָן שֶׁהִגְבִּיהָהּ לוֹ, קָנָה הָרוֹכֵב, וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִגִּיעָה לְיָדוֹ. וְאִם אָמַר לוֹ: ‘תְּנֶהָ לִי‘, וּנְטָלָהּ לְעַצְמוֹ וְאָמַר: ‘אֲנִי זָכִיתִי בָּהּ‘ — זָכָה בָּהּ הַנּוֹטֵל. וְאִם מִשֶּׁנְּתָנָהּ לָרוֹכֵב אָמַר לוֹ: ‘אֲנִי זָכִיתִי בָּהּ תְּחִלָּה‘ — לֹא אָמַר כְּלוּם.

ג. הַמַּגְבִּיהַּ מְצִיאָה לַחֲבֵרוֹ — קָנָה חֲבֵרוֹ, וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא אָמַר לוֹ כְּלוּם. הִגְבִּיהוּ הַמְּצִיאָה שְׁנַיִם — קָנוּ שְׁנֵיהֶם. ד הִגְבִּיהָהּ לוֹ חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן — לֹא קָנָה הַפִּקֵּחַ, לְפִי שֶׁאֵין לָהֶם דַּעַת. הִגְבִּיהָהּ חֵרֵשׁ וּפִקֵּחַ כְּאֶחָד — מִתּוֹךְ שֶׁלֹּא קָנָה פִּקֵּחַ לֹא קָנָה חֵרֵשׁ. הָיוּ שְׁנֵיהֶם חֵרְשִׁים — קָנוּ שְׁנֵיהֶם; תִּקְּנוּ לָהֶם חֲכָמִים שֶׁיִּקְנוּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבֹאוּ לְהִנָּצוֹת.

ה. שְׁנַיִם שֶׁרָאוּ גָּמָל אוֹ חֲמוֹר שֶׁל מְצִיאָה, וְקָדְמוּ שְׁנֵיהֶם וְהִנְהִיגוּהוּ אוֹ מְשָׁכוּהוּ, אוֹ שֶׁהָיָה אֶחָד מַנְהִיג וְאֶחָד מוֹשֵׁךְ — קָנוּ שְׁנֵיהֶם. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בַּחֲמוֹר. אֲבָל בְּגָמָל, אִם הָיָה אֶחָד מַנְהִיג וְאֶחָד מוֹשֵׁךְ — הַמּוֹשֵׁךְ קָנָה אֲבָל לֹא הַמַּנְהִיג.

ו. בֶּהֱמַת מְצִיאָה שֶׁקָּדַם אֶחָד וְאָחַז בַּמּוֹסֵרָה — לֹא קָנָה עַד שֶׁיִּמְשֹׁךְ אוֹ יַנְהִיג, וְכֵן בְּנִכְסֵי הַגֵּר, אֲבָל קָנָה הַמּוֹסֵרָה לְבַדָּהּ. ז הָיָה אֶחָד רוֹכֵב וְאֶחָד אוֹחֵז בַּמּוֹסֵרָה — הָרוֹכֵב קָנָה הַבְּהֵמָה וְהַמּוֹסֵרָה שֶׁעַל לְחָיֵי הַבְּהֵמָה בִּלְבַד, וְזֶה שֶׁאָחַז הַמּוֹסֵרָה קָנָה מִמֶּנָּה מַה שֶּׁאָחַז בְּיָדוֹ, וּשְׁאָר הַמּוֹסֵרָה לֹא קָנָהוּ אֶחָד מֵהֶן.

ח. חֲצֵרוֹ שֶׁל אָדָם קוֹנָה לוֹ שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ, וְאִם נָפְלָה בָּהּ מְצִיאָה — הֲרֵי הִיא שֶׁל בַּעַל הֶחָצֵר. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּחָצֵר הַמִּשְׁתַּמֶּרֶת. אֲבָל בְּשָׂדֶה וְגִנָּה וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן: אִם הָיָה עוֹמֵד בְּצַד שָׂדֵהוּ וְאָמַר: ‘זָכָת לִי שָׂדִי‘ — זָכָה בָּהּ; וְאִם אֵינוֹ עוֹמֵד שָׁם, אוֹ שֶׁהָיָה עוֹמֵד וְלֹא אָמַר ‘זָכָת לִי שָׂדִי‘ — כָּל הַקּוֹדֵם זָכָה.
וְכֵן אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁל אָדָם שֶׁהוּא עוֹמֵד בְּצִדָּן הֲרֵי אֵלּוּ קוֹנִין לוֹ, וְאִם הִגִּיעָה הַמְּצִיאָה לְתוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁלּוֹ — זָכָה בָּהּ. ט חֲכָמִים תִּקְּנוּ דָּבָר זֶה כְּדֵי שֶׁלֹּא יִנָּצוּ הַמּוֹצְאִין זֶה עִם זֶה. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּסִמְטָא, אוֹ בְּצִדֵּי רְשׁוּת הָרַבִּים שֶׁאֵין הָרַבִּים דּוֹחֲקִין בָּהֶן, אוֹ בְּשָׂדֶה שֶׁאֵין לָהּ בְּעָלִים. אֲבָל הָעוֹמֵד בִּרְשׁוּת הָרַבִּים אוֹ בְּתוֹךְ שְׂדֵה חֲבֵרוֹ — אֵין אַרְבַּע אַמּוֹת קוֹנוֹת לוֹ, וְאֵינוֹ קוֹנֶה שָׁם עַד שֶׁתַּגִּיעַ מְצִיאָה
לְיָדוֹ.

י. קְטַנָּה יֵשׁ לָהּ חָצֵר וְיֵשׁ לָהּ אַרְבַּע אַמּוֹת, וְקָטָן אֵין לוֹ חָצֵר וְאֵין לוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת, מִפְּנֵי שֶׁחָצֵר שֶׁל קְטַנָּה מִיָּדָהּ לְמַדְנוּהָ, שֶׁכְּדֶרֶךְ שֶׁהִיא מִתְגָּרֶשֶׁת בְּגֵט הַמַּגִּיעַ לְיָדָהּ כָּךְ מִתְגָּרֶשֶׁת בְּגֵט הַמַּגִּיעַ לַחֲצֵרָהּ, וּכְשֵׁם שֶׁיֵּשׁ לָהּ חָצֵר לְעִנְיַן הַגֵּט כָּךְ יֵשׁ לָהּ לְעִנְיַן מְצִיאָה, וְאַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁל אָדָם כַּחֲצֵרוֹ לְעִנְיַן מְצִיאָה.
אֲבָל הָאִישׁ לָמַדְנוּ שֶׁחֲצֵרוֹ קוֹנָה לוֹ מִשְּׁלוּחוֹ; כְּדֶרֶךְ שֶׁקּוֹנֶה לוֹ שְׁלוּחוֹ כָּךְ תִּקְנֶה לוֹ חֲצֵרוֹ, וְהַקָּטָן הוֹאִיל וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה שָׁלִיחַ, כָּךְ אֵין חֲצֵרוֹ וְלֹא אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁלּוֹ קוֹנִין לוֹ, עַד שֶׁתַּגִּיעַ הַמְּצִיאָה
לְיָדוֹ.

יא. מִי שֶׁרָאָה אֲחֵרִים רָצִים אַחַר הַמְּצִיאָה, וַהֲרֵי הוּא צְבִי שָׁבוּר אוֹ גּוֹזָלוֹת שֶׁלֹּא פָּרְחוּ: אִם הָיָה עוֹמֵד בְּצַד שָׂדֵהוּ שֶׁהֵן בְּתוֹכָהּ, וְאִלּוּ רָץ הָיָה מַגִּיעָן, וְאָמַר: ‘זָכָת לִי שָׂדִי‘ — זָכָת לוֹ שָׂדֵהוּ; וְאִם אֵינוֹ יָכוֹל לְהַגִּיעָן — הֲרֵי אֵלּוּ כִּצְבִי שֶׁהוּא רָץ כְּדַרְכּוֹ וּכְגוֹזָלוֹת הַמְפָרְחִין, וְלֹא אָמַר כְּלוּם, אֶלָּא כָּל הַקּוֹדֵם בָּהֶם זָכָה.
וְאִם בְּמַתָּנָה נִתְּנוּ לוֹ, הוֹאִיל וְאַחֵר הִקְנָה אוֹתָן לוֹ, וַהֲרֵי הֵן מִתְגַּלְגְּלִין בְּתוֹךְ שָׂדֵהוּ — קָנָת לוֹ שָׂדֵהוּ. וְאִם הָיָה צְבִי רָץ כְּדַרְכּוֹ וְגוֹזָלוֹת מְפָרְחִין — לֹא קָנָת לוֹ שָׂדֵהוּ.

יב. מְצִיאַת חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן יֵשׁ בָּהּ גָּזֵל מִפְּנֵי דַּרְכֵי שָׁלוֹם. לְפִיכָךְ אִם עָבַר אַחֵר וּגְזָלָהּ מִיָּדָן — אֵינָהּ יוֹצְאָה בְּדַיָּנִין, וְאִם כָּפַר בָּהּ וְנִשְׁבַּע — אֵינוֹ חַיָּב בְּחֹמֶשׁ.

יג. מְצִיאַת בְּנוֹ וּבִתּוֹ הַסְּמוּכִין עַל שֻׁלְחָנוֹ אַף עַל פִּי שֶׁהֵן גְּדוֹלִים, וּמְצִיאַת בִּתּוֹ הַנַּעֲרָה אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ סוֹמֶכֶת עַל שֻׁלְחָנוֹ, וַאֲפִלּוּ הָיְתָה מְכוּרָה אָמָה, וּמְצִיאַת עַבְדּוֹ וְשִׁפְחָתוֹ הַכְּנַעֲנִים, וּמְצִיאַת אִשְׁתּוֹ — הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ.
אֲבָל מְצִיאַת בְּנוֹ שֶׁאֵינוֹ סוֹמֵךְ עַל שֻׁלְחָנוֹ אַף עַל פִּי שֶׁהוּא קָטָן, וּמְצִיאַת עַבְדּוֹ וְשִׁפְחָתוֹ הָעִבְרִים, וּמְצִיאַת אִשְׁתּוֹ שֶׁהִיא מְגֹרֶשֶׁת וְאֵינָהּ מְגֹרֶשֶׁת — כָּל אֵלּוּ הַמְּצִיאוֹת אֵינָן שֶׁלּוֹ.