פרק י"ז, הלכות טומאת מת, ספר טהרה
ט״ז בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ט', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ט״ו בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ד בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ג בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״א בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ט׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ח׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ז בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק י', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ז׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ו׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ה׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ד׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ב׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
א׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ל׳ בסיון ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
כ״ה בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ד בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ג בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״א בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״ט בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״ח בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״א באלול ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
י׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
ט׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
ח׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה

הפרק המלא 

ביאורו של הרב עדין שטיינזלץ

א. זִיז שֶׁהוּא יוֹצֵא מִפֶּתַח הַבַּיִת וּפָנָיו לְמַטָּה, וְהָיָה גָּבְהוֹ מֵעַל הָאָרֶץ שְׁנֵים עָשָׂר טֶפַח אוֹ פָּחוֹת מִכָּאן – הֲרֵי זֶה מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה בְּכָל שֶׁהוּא. וְדָבָר בָּרוּר הוּא שֶׁאֵינוֹ מֵבִיא אֶלָּא מִדִּבְרֵיהֶם, וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בַּהֲבָאַת הַטֻּמְאָה כָּזוֹ שֶׁאֵינָהּ בָּאֹהֶל טֶפַח הַבָּרִיא, אֵינָהּ אֶלָּא מִדִּבְרֵיהֶם.
הָיָה גָּבֹהַּ יָתֵר מִשְּׁנֵים עָשָׂר טֶפַח אוֹ שֶׁהָיוּ פָּנָיו לְמַעְלָה, וְכֵן הָעֲטָרוֹת וְהַתַּפּוּחִין הַיּוֹצְאוֹת מִן הַבִּנְיָן – אֵין מְבִיאִין אֶלָּא בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. וְכֵן זִיז שֶׁעַל גַּבֵּי הַפֶּתַח הַיּוֹצֵא מִן הַמַּשְׁקוֹף, וַאֲפִלּוּ הָיָה קָנֶה בְּצַד הַמַּשְׁקוֹף בְּרֹחַב הַפֶּתַח – אֵינוֹ מֵבִיא אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה בּוֹ פּוֹתֵחַ טֶפַח.
א. זִיז שֶׁהוּא יוֹצֵא מִפֶּתַח הַבַּיִת וּפָנָיו לְמַטָּה. בליטה היוצאת ממזוזת הפתח ובולטת כלפי חוץ והקצה שלה כפוף כלפי מטה. שְׁנֵים עָשָׂר טֶפַח. כמטר. הֲרֵי זֶה מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה. שאם יש טומאה בבית מה שתחתיו טמא ולהפך. בְּכָל שֶׁהוּא. אף על פי שאין בו פותח טפח, הואיל והוא נחשב כחלק מן הפתח. בָּאֹהֶל טֶפַח הַבָּרִיא. אוהל שיש בו טפח על טפח ברום טפח ואינו רעוע המביא את הטומאה מן התורה (לעיל יג,א-ב).
הָעֲטָרוֹת וְהַתַּפּוּחִין הַיּוֹצְאוֹת מִן הַבִּנְיָן. עיטורים בולטים שעושים בבניין לנוי. וַאֲפִלּוּ הָיָה קָנֶה בְּצַד הַמַּשְׁקוֹף בְּרֹחַב הַפֶּתַח. שהוא נראה כאילו הוא ממשיך את הפתח.
ב. זִיז שֶׁהוּא סוֹבֵב אֶת כָּל הַבַּיִת וְאוֹכֵל בַּפֶּתַח טֶפַח – מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה. הָיָה אוֹכֵל בַּפֶּתַח פָּחוֹת מִטֶּפַח וְטֻמְאָה בַּבַּיִת – כֵּלִים שֶׁתַּחְתָּיו טְמֵאִים. טֻמְאָה תַּחְתָּיו – אֵינוֹ מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה לַבַּיִת. וְכֵן בְּחָצֵר שֶׁהִיא מֻקֶּפֶת אַכְסַדְרָה.
ב. סוֹבֵב אֶת כָּל הַבַּיִת. מבחוץ (ויש ברוחבו טפח). וְאוֹכֵל בַּפֶּתַח טֶפַח. נכנס מעט מעל הפתח בשיעור של טפח. מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה. אם יש טומאה תחתיו הטומאה נכנסת לתוך הבית דרך החלק שבולט מעל הפתח. וְטֻמְאָה בַּבַּיִת כֵּלִים שֶׁתַּחְתָּיו טְמֵאִים. אף על פי שאין הזיז אוכל בפתח טפח הטומאה יוצאת דרכו והכלים שתחתיו נטמאים. ובטעם הדבר יש שפירשו משום שדרך הטומאה לצאת (ר"ש, שו"ת הריב"ש סי' שצד). וְכֵן בְּחָצֵר שֶׁהִיא מֻקֶּפֶת אַכְסַדְרָה. שתקרת האכסדרה נמשכת מעט לתוך פתח הבית שבחצר.
ג. חַלּוֹן הָעֲשׂוּיָה לְתַשְׁמִישׁ וְזִיז יוֹצֵא עַל גַּבֵּי הַחַלּוֹן, אֲפִלּוּ הָיָה כְּרֹחַב הַגּוּדָל – מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה, וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה גָּבֹהַּ מֵעַל הַחַלּוֹן רוּם אֶצְבָּעַיִם אוֹ פָּחוֹת. הָיָה לְמַעְלָה מֵאֶצְבָּעַיִם – אֵינוֹ מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ בּוֹ רֹחַב טֶפַח.
זִיז שֶׁעַל גַּבֵּי הַחַלּוֹן הָעֲשׂוּיָה לְמָאוֹר – מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה בְּכָל שֶׁהוּא, וַאֲפִלּוּ גָּבֹהַּ כָּל שֶׁהוּא.
בִּנְיָן הַיּוֹצֵא לִפְנֵי הַחַלּוֹן שֶׁהַמַּשְׁקִיף נִסְמָךְ עָלָיו בְּשָׁעָה שֶׁמַּשְׁקִיף – אֵינוֹ מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה. הָיָה בּוֹ זִיז – רוֹאִין אֶת הַבִּנְיָן כְּאִלּוּ אֵינוֹ, וְהַזִּיז הָעֶלְיוֹן מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה.
וְכֵיצַד מְבִיאִין כָּל הַזִּיזִין הָאֵלּוּ טֻמְאָה? שֶׁאִם הָיְתָה טֻמְאָה תַּחַת אֶחָד מֵהֶן אוֹ בַּבַּיִת – הַכֹּל טָמֵא, בֵּין בַּבַּיִת בֵּין תַּחַת הַזִּיז.
ג. הָעֲשׂוּיָה לְתַשְׁמִישׁ. ששיעורה להוצאה והכנסה של הטומאה הוא פותח טפח (לעיל יד,א). אֲפִלּוּ הָיָה כְּרֹחַב הַגּוּדָל. שהוא רבע משיעור טפח. מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה. אף על פי שאין בו פותח טפח, הואיל והוא נחשב כחלק מן החלון. רוּם אֶצְבָּעַיִם. כ-4 ס"מ.
הָעֲשׂוּיָה לְמָאוֹר. ששיעורו כפונדיון (לעיל שם). וַאֲפִלּוּ גָּבֹהַּ כָּל שֶׁהוּא. ללא הגבלה.
בִּנְיָן הַיּוֹצֵא לִפְנֵי הַחַלּוֹן. אדן החלון. אֵינוֹ מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה. שהרי הוא נמצא מתחת לחלון. הָיָה בּוֹ זִיז. בחלון. רוֹאִין אֶת הַבִּנְיָן כְּאִלּוּ אֵינוֹ וכו'. כיוון שהאדן נעשה כדי להישען עליו ולא לצורך אוהל כלשהו, רואים אותו כאילו אינו שם ואינו חוצץ בין הטומאה לבין הזיז (מרכה"מ).
ד. שְׁנֵי זִיזִין זֶה עַל גַּבֵּי זֶה, וְיֵשׁ בְּכָל אֶחָד מֵהֶן פּוֹתֵחַ טֶפַח וּבֵינֵיהֶן פּוֹתֵחַ טֶפַח, וְטֻמְאָה תַּחַת הַתַּחְתּוֹן – תַּחְתָּיו בִּלְבַד טָמֵא. הָיְתָה טֻמְאָה בֵּינֵיהֶן – בֵּינֵיהֶן בִּלְבַד טָמֵא. הָיְתָה עַל גַּב הָעֶלְיוֹן – כְּנֶגְדּוֹ עַד הָרָקִיעַ טָמֵא.
הָיָה הָעֶלְיוֹן עוֹדֵף עַל הַתַּחְתּוֹן פּוֹתֵחַ טֶפַח, וְטֻמְאָה תַּחַת הַתַּחְתּוֹן אוֹ בֵּינֵיהֶן – תַּחְתֵּיהֶן וּבֵינֵיהֶן טָמֵא. הָיְתָה עַל גַּב הָעֶלְיוֹן – כְּנֶגְדּוֹ עַד הָרָקִיעַ טָמֵא. הָיָה הָעֶלְיוֹן עוֹדֵף עַל הַתַּחְתּוֹן פָּחוֹת מִטֶּפַח וְטֻמְאָה תַּחְתָּיו – תַּחְתָּיו וּבֵינֵיהֶן טָמֵא. הָיְתָה הַטֻּמְאָה בֵּינֵיהֶן אוֹ תַּחַת הַמּוֹתָר – בֵּינֵיהֶן וְתַחַת הַמּוֹתָר טָמֵא, אֲבָל תַּחַת הַתַּחְתּוֹן טָהוֹר.
יֵשׁ בְּכָל אֶחָד מֵהֶן פּוֹתֵחַ טֶפַח וְאֵין בֵּינֵיהֶן פּוֹתֵחַ טֶפַח, וְטֻמְאָה תַּחַת הַתַּחְתּוֹן – תַּחְתָּיו בִּלְבַד טָמֵא. הָיְתָה בֵּינֵיהֶם אוֹ עַל גַּב הָעֶלְיוֹן – כְּנֶגֶד הַטֻּמְאָה עַד לָרָקִיעַ טָמֵא.
אֵין בָּהֶן פּוֹתֵחַ טֶפַח, בֵּין שֶׁיֵּשׁ בֵּינֵיהֶן פּוֹתֵחַ טֶפַח וּבֵין שֶׁאֵין בֵּינֵיהֶן פּוֹתֵחַ טֶפַח, בֵּין שֶׁהָיְתָה הַטֻּמְאָה תַּחַת הַתַּחְתּוֹן אוֹ בֵּינֵיהֶן אוֹ עַל גַּב הָעֶלְיוֹן – טֻמְאָה בּוֹקַעַת וְעוֹלָה בּוֹקַעַת וְיוֹרֶדֶת, שֶׁהֲרֵי הִיא רְצוּצָה. וְכֵן שְׁתֵּי יְרִיעוֹת שֶׁהֵן גְּבוֹהוֹת מִן הָאָרֶץ פּוֹתֵחַ טֶפַח זוֹ עַל גַּבֵּי זוֹ.
כֵּלִים אוֹ בְּגָדִים אוֹ לוּחוֹת שֶׁל עֵץ שֶׁהֵן מֻנָּחִין זֶה עַל גַּב זֶה וְטֻמְאָה רְצוּצָה בֵּינֵיהֶן, אִם הָיְתָה הַטֻּמְאָה גְּבוֹהָה מִן הָאָרֶץ טֶפַח – הֲרֵי הַכְּלִי שֶׁעָלֶיהָ מִלְּמַעְלָה מַאֲהִיל עַל חֲלַל הַטֶּפַח וּמֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה לְכָל הַכֵּלִים שֶׁתַּחְתָּיו. הָיוּ טַבְלִיּוֹת שֶׁל שַׁיִשׁ, אֲפִלּוּ גְּבוֹהוֹת מִן הָאָרֶץ אַמָּה – טֻמְאָה בּוֹקַעַת וְעוֹלָה בּוֹקַעַת וְיוֹרֶדֶת, מִפְּנֵי שֶׁהֵן כַּקַּרְקַע.
ד. שְׁנֵי זִיזִין וכו'. היוצאים מן הקיר, ללא פתח או חלון. תַּחְתָּיו בִּלְבַד טָמֵא. שהזיז שיש בו פותח טפח חוצץ בפני הטומאה.
עוֹדֵף עַל הַתַּחְתּוֹן פּוֹתֵחַ טֶפַח. שהזיז העליון ארוך יותר בשיעור טפח מהתחתון. תַּחְתֵּיהֶן. תחת הזיז התחתון ותחת המותר. וְטֻמְאָה תַּחְתָּיו. תחת הזיז התחתון. תַּחְתָּיו וּבֵינֵיהֶן טָמֵא. אף על פי שאין במותר עצמו פותח טפח, הוא מצטרף לשאר הזיז העליון להשלימו לשיעור טפח, ולפיכך הטומאה מתפשטת דרכו לבין הזיזים (רא"ש אהלות יד,ה). אֲבָל תַּחַת הַתַּחְתּוֹן טָהוֹר. הואיל ואין פותח טפח תחת המותר אין הטומאה מתפשטת ממנו אל תחת הזיז התחתון (ואין המותר מצטרף לזיז התחתון, הואיל ואינו ממשיך אותו).
וְאֵין בֵּינֵיהֶן פּוֹתֵחַ טֶפַח. שאין שיעור גובה של אוהל תחת הזיז העליון ולפיכך אין הוא חוצץ בפני הטומאה הנמצאת תחתיו. תַּחְתָּיו בִּלְבַד טָמֵא. הואיל והזיז התחתון גבוה מעל הארץ בשיעור טפח או יותר הוא אוהל וחוצץ בפני הטומאה. כְּנֶגֶד הַטֻּמְאָה עַד לָרָקִיעַ טָמֵא. ואין היא בוקעת למטה עד התהום הואיל והאוהל שתחתיה חוצץ.
שֶׁהֲרֵי הִיא רְצוּצָה. שכל טומאה שאינה תחת פותח טפח הרי היא כרצוצה (לעיל טז,ו). וְכֵן שְׁתֵּי יְרִיעוֹת וכו'. שדינן כדין הזיזין. ואף על פי שמקבלות טומאה, הן חוצצות כאשר הן עשויות אוהלים (משנ"א אהלות יד,ז וראה לעיל יג,ג; וראה עוד פירוש אחר בתפא"י שם בועז אות ו).
אִם הָיְתָה הַטֻּמְאָה גְּבוֹהָה מִן הָאָרֶץ טֶפַח הֲרֵי הַכְּלִי שֶׁעָלֶיהָ מִלְּמַעְלָה… וּמֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה. הואיל ויש כאן גובה טפח, הכלי שמעל הטומאה נחשב כאוהל ומטמא את כל הכלים שתחתיו (בדומה ללעיל סוף פרק טז). אמנם כאשר הטומאה אינה גבוהה טפח מהארץ, היא נחשבת טומאה רצוצה הבוקעת ועולה (ראה מרכה"מ). ויש מפרשים שבכל מקרה שהכלי העליון המאהיל על הטומאה גבוה טפח הוא מביא את הטומאה לכלים שתחתיו, גם כאשר הטומאה עצמה אינה גבוהה טפח (כס"מ, וראה ראב"ד).
ה. לוּחוֹת שֶׁל עֵץ שֶׁהֵן נוֹגְעוֹת זוֹ בָּזוֹ בְּקַרְנוֹתֵיהֶם וְהֵן גְּבוֹהוֹת מִן הָאָרֶץ טֶפַח, וְטֻמְאָה תַּחַת אַחַת מֵהֶן – כֵּלִים שֶׁתַּחַת הַשְּׁנִיָּה טְהוֹרִים, לְפִי שֶׁאֵינָהּ נוֹגַעַת בַּחֲבֶרְתָּהּ בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. וְהַנּוֹגֵעַ בְּלוּחַ זוֹ הַשְּׁנִיָּה – כְּנוֹגֵעַ בְּכֵלִים שֶׁנָּגְעוּ בְּאֹהֶל הַמֵּת.
אֲבָל כָּל הַכֵּלִים שֶׁאָמַרְנוּ שֶׁמְּבִיאִין אֶת הַטֻּמְאָה וְאֵינָן חוֹצְצִין, אִם הֶאֱהִיל הַכְּלִי עַל הַמֵּת – כָּל הַכֵּלִים שֶׁעַל גַּבָּיו טְמֵאִים, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, וְטֻמְאָתָן מִשּׁוּם כֵּלִים הַמַּאֲהִילִין עַל הַמֵּת. וְאַף הַכֵּלִים שֶׁעַל גַּבָּיו שֶׁאֵינָן כְּנֶגֶד הַטֻּמְאָה טְמֵאִין מִשּׁוּם כֵּלִים שֶׁהֶאֱהִילוּ עַל הַמֵּת.
ה. נוֹגְעוֹת זוֹ בָּזוֹ בְּקַרְנוֹתֵיהֶם. פינת הלוח האחד נושקת לפינת הלוח האחר. כְּנוֹגֵעַ בְּכֵלִים שֶׁנָּגְעוּ בְּאֹהֶל הַמֵּת. שהוא טמא טומאת ערב (מרכה"מ ע"פ תוספתא אהלות טו,א, והשווה לשון הרמב"ם לקמן יח,ז). ולפי רוב המפרשים הכוונה כאן שהוא טמא טומאת שבעה שכן הדין במשנה (אהלות טו,ב).
אֲבָל כָּל הַכֵּלִים שֶׁאָמַרְנוּ שֶׁמְּבִיאִין אֶת הַטֻּמְאָה וכו'. ראה לעיל יג,ד. כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. לעיל יב,א. וְטֻמְאָתָן מִשּׁוּם כֵּלִים הַמַּאֲהִילִין עַל הַמֵּת. שטמאים טומאת שבעה. ולא משום כלים הנוגעים באוהל המת שדרגת טומאתם נמוכה יותר (לפירוט דרגות הטומאה ראה לעיל פרק ה).
ו. חָבִית שֶׁהִיא יוֹשֶׁבֶת עַל שׁוּלֶיהָ לָאֲוִיר, וְכַזַּיִת מִן הַמֵּת נָתוּן בְּתוֹכָהּ אוֹ תַּחְתֶּיהָ כְּנֶגֶד אֲוִירָהּ – טֻמְאָה בּוֹקַעַת וְעוֹלָה בּוֹקַעַת וְיוֹרֶדֶת, וְהֶחָבִית טְמֵאָה, שֶׁהֲרֵי הַטֻּמְאָה בּוֹקַעַת מִתַּחְתֶּיהָ וְנִטְמָא אֲוִירָהּ. הָיְתָה הַטֻּמְאָה תַּחַת עֹבִי דָּפְנָהּ – טֻמְאָה בּוֹקַעַת וְעוֹלָה בּוֹקַעַת וְיוֹרֶדֶת, וְהֶחָבִית טְהוֹרָה.
וְלָמָּה הֶחָבִית טְהוֹרָה? שֶׁהֲרֵי אֵין הַטֻּמְאָה בּוֹקַעַת בַּאֲוִירָהּ אֶלָּא בְּדָפְנָהּ, וְאֵין כְּלִי חֶרֶשׂ מִטַּמֵּא אֶלָּא מֵאֲוִירוֹ.
הָיְתָה מִקְצָת הַטֻּמְאָה תַּחַת עֹבִי דָּפְנָהּ וּמִקְצָתָהּ תַּחַת אֲוִירָהּ – טֻמְאָה בּוֹקַעַת וְעוֹלָה וּבוֹקַעַת וְיוֹרֶדֶת. הָיָה בַּדְּפָנוֹת פּוֹתֵחַ טֶפַח – כֻּלָּהּ טְמֵאָה, וּכְנֶגֶד פִּיהָ טָהוֹר, שֶׁהֲרֵי הַטֻּמְאָה פָּשְׁטָה בַּדְּפָנוֹת בִּלְבַד.
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּחָבִית טְהוֹרָה. אֲבָל אִם הָיְתָה טְמֵאָה, אוֹ גְּבוֹהָה מִן הָאָרֶץ טֶפַח, אוֹ מְכֻסָּה, אוֹ כְּפוּיָה עַל פִּיהָ, וְהָיְתָה טֻמְאָה תַּחְתֶּיהָ אוֹ בְּתוֹכָהּ אוֹ עַל גַּבָּהּ – הַכֹּל טָמֵא, וְכָל הַנּוֹגֵעַ בָּהּ כֻּלָּהּ טָמֵא.
הָיְתָה מֻקֶּפֶת צָמִיד פָּתִיל וּנְתוּנָה עַל גַּבֵּי הַמֵּת – הָאֳכָלִים וְהַמַּשְׁקִין שֶׁבְּתוֹכָהּ טְהוֹרִים, וְהַכֵּלִים שֶׁעַל גַּבָּהּ טְמֵאִים.
חָבִיּוֹת שֶׁהֵן יוֹשְׁבוֹת עַל שׁוּלֵיהֶן אוֹ מֻטּוֹת עַל צִדֵּיהֶן בָּאֲוִיר, וְהֵן נוֹגְעוֹת זוֹ בָּזוֹ בְּפוֹתֵחַ טֶפַח וְטֻמְאָה תַּחַת אַחַת מֵהֶן – טֻמְאָה בּוֹקַעַת וְעוֹלָה וּבוֹקַעַת וְיוֹרֶדֶת, מִפְּנֵי שֶׁהִיא רְצוּצָה.
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בִּטְהוֹרוֹת. אֲבָל אִם הָיוּ טְמֵאוֹת, אוֹ גְּבוֹהוֹת מִן הָאָרֶץ פּוֹתֵחַ טֶפַח, וְטֻמְאָה תַּחַת אַחַת מֵהֶן – תַּחַת כֻּלָּן טָמֵא, שֶׁהֲרֵי הַכֹּל אֹהֶל אֶחָד.
ו. חָבִית. העשויה חרס. יוֹשֶׁבֶת עַל שׁוּלֶיהָ לָאֲוִיר. מונחת כדרכה ואין מעליה אוהל. תַּחְתֶּיהָ כְּנֶגֶד אֲוִירָהּ. מתחת החלל שלה ולא מתחת הדופן. תַּחַת עֹבִי דָּפְנָהּ. כגון שדופן החבית עבה והטומאה טמונה תחתיה.
וְאֵין כְּלִי חֶרֶשׂ מִטַּמֵּא אֶלָּא מֵאֲוִירוֹ. כדלעיל ו,ג.
טֻמְאָה בּוֹקַעַת וְעוֹלָה וּבוֹקַעַת וְיוֹרֶדֶת. והמאהיל כנגד הטומאה נטמא. הָיָה בַּדְּפָנוֹת פּוֹתֵחַ טֶפַח. שדפנות הכלי עבות בשיעור טפח, והטומאה מקצתה תחת הדופן ומקצתה תחת חלל החבית (פה"מ אהלות ט,טז; וראה מעייני יהושע אהלות ט,טז, סד"ט אהלות קמז,א שתיארו את מבנה החבית באופן אחר). כֻּלָּהּ טְמֵאָה וּכְנֶגֶד פִּיהָ טָהוֹר. כל הנוגע בדפנות טמא, ואילו מה שנמצא בחלל הכלי טהור (פה"מ שם; ואפילו מה שמאהיל על מקצת הזית טהור, ראה סד"ט שם ד"ה וכנגד פיה). והסיבה לכך שהטומאה מתפשטת בכל הדפנות אינה ברורה (ראה פה"מ שם וצ"ע).
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּחָבִית טְהוֹרָה. היושבת על שוליה באוויר, שבה הטומאה בוקעת ועולה ובוקעת ויורדת ואין הנוגע בכולה טמא. אֲבָל אִם הָיְתָה טְמֵאָה. שכלי טמא אינו חוצץ בפני הטומאה (פה"מ אהלות ט,טז). אוֹ גְּבוֹהָה מִן הָאָרֶץ טֶפַח אוֹ מְכֻסָּה אוֹ כְּפוּיָה עַל פִּיהָ וכו'. ובאופנים אלו החבית נעשית כלי המאהיל על הטומאה (ראה גם לקמן יט,ה). הַכֹּל טָמֵא וְכָל הַנּוֹגֵעַ בָּהּ כֻּלָּהּ טָמֵא. ואף על פי שכלי חרס אפילו כשנטמא במת אינו מטמא אדם וכלים (לעיל ה,ו), כאן הנוגע בה נטמא (ובטעם הדבר ראה פסקים ושיטות).הָיְתָה מֻקֶּפֶת צָמִיד פָּתִיל. שיש לה כיסוי צמוד ומהודק המציל על מה שבתוכה מלהיטמא באוהל (ראה לקמן כא,א). וְהַכֵּלִים שֶׁעַל גַּבָּהּ טְמֵאִים. שאף על פי שהחבית מצילה את האוכלים והמשקים מדין צמיד פתיל אין היא חוצצת בפני הטומאה הרצוצה.
אוֹ מֻטּוֹת עַל צִדֵּיהֶן. מושכבות לאורכן. בָּאֲוִיר. שאין מעליהן אוהל. וְהֵן נוֹגְעוֹת זוֹ בָּזוֹ בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. שבמקום שבו החביות נושקות זו לזו יש שיעור טפח על טפח.
אֲבָל אִם הָיוּ טְמֵאוֹת. כיוון שהן טמאות, אף על פי שאין תחתיהן גובה טפח הן מביאות את הטומאה, שכן הצד העליון שלהן נעשה כאוהל (פה"מ אהלות טו,ג וראה גם לעיל טז,ז). אך אם היו טהורות אי אפשר לומר כך מכיוון שכלי חרס אינו מיטמא מגבו (פה"מ שם).

תקציר הפרק 

פרק י"ז הלכות טומאת מת

מעבר טומאה באמצעות זיז וכלים שנעשים אוהל

עיקר הדין הנלמד היום הוא שזיז שיוצא מפתח הבית –נחשב כחלק מהבית לענין אוהל הטומאה, ובלבד שיש בו שיעור (תלוי במצב).
זיז זה בליטה היוצאת מהבית.

שיעור וידאו עם הרב חיים סבתו 

Play Video

שיעור שמע עם הרב חיים סבתו 

מושג מן הפרק 

Play Video

עוד על הלכות טומאת מת ברמב"ם 

שאלות חזרה על הפרק 

1.זיז הסובב את הבית מביא את הטומאה בפחות מטפח?

2.זיז גבוה כלשהוא שמעל חלון העשוי לאור-מביא טומאה?

3.הנוגע בחבית שטומאה בתוכה-נטמא רק כשהיא הפוכה?

תשובות
1-לא 2-כן 3-כן

010 - IdeaCreated with Sketch.לב הלימוד - הרחבה על הפרק 

פרשת שבוע מהרמב"ם 

נייר עמדה - אקטואליה 

סט "משנה תורה" מהודר בכריכה מפוארת בפירוש הרב שטיינזלץ + שליח עד הבית

ב-299 ש"ח בלבד!

ממשיכים את הסבסוד ההיסטורי!

*הארגון רשאי לשנות את המחיר בכל עת

* שווי סט 835 ש"ח

*משלוח עד 21 ימי עסקים

הלימוד להצלחת כוחות הביטחון ולעילוי נשמת הנופלים הי"ד

דילוג לתוכן