א. אַרְבַּע מִדּוֹת בַּמּוֹכְרִים: מָכַר לוֹ חִטִּים יָפוֹת וְנִמְצְאוּ רָעוֹת – הַלּוֹקֵחַ יָכוֹל לַחֲזֹר בּוֹ וְלֹא הַמּוֹכֵר; רָעוֹת וְנִמְצְאוּ יָפוֹת – הַמּוֹכֵר יָכוֹל לַחֲזֹר בּוֹ וְלֹא הַלּוֹקֵחַ; רָעוֹת וְנִמְצְאוּ רָעוֹת, יָפוֹת וְנִמְצְאוּ יָפוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן יָפוֹת שֶׁאֵין לְמַעְלָה מֵהֶן וְלֹא רָעוֹת שֶׁאֵין לְמַטָּה מֵהֶן, וַהֲרֵי יֵשׁ שָׁם הוֹנָיָה שְׁתוּת – אֵין אֶחָד מֵהֶן יָכוֹל לַחֲזֹר בּוֹ, אֶלָּא קָנָה, וּמַחֲזִיר אוֹנָיָה.
ב. אֲבָל הַמּוֹכֵר חִטִּים שַׁחֲמָתִית וְנִמְצֵאת לְבָנָה אוֹ לְבָנָה וְנִמְצֵאת שַׁחֲמָתִית, עֵצִים שֶׁל זַיִת וְנִמְצְאוּ שֶׁל שִׁקְמָה, שֶׁל שִׁקְמָה וְנִמְצְאוּ שֶׁל זַיִת, יַיִן וְנִמְצָא חֹמֶץ, חֹמֶץ וְנִמְצָא יַיִן – כָּל אֶחָד מִשְּׁנֵיהֶן יָכוֹל לַחֲזֹר בַּחֲבֵרוֹ, שֶׁאֵין זֶה הַמִּין שֶׁאָמַר שֶׁיִּמְכֹּר לוֹ. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.
ג. הַמּוֹכֵר יַיִן לַחֲבֵרוֹ וּנְתָנוֹ הַלּוֹקֵחַ בְּקַנְקַנָּיו, וְהֶחֱמִיץ מִיָּד – אֵינוֹ חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתוֹ, וְאַף עַל פִּי שֶׁאָמַר לוֹ: 'לְתַבְשִׁיל אֲנִי צָרִיךְ לוֹ'. וְאִם יָדַע שֶׁיֵּינוֹ מַחֲמִיץ – הֲרֵי זֶה מֶקַח טָעוּת.
מָכַר לוֹ יַיִן וַהֲרֵי הוּא בְּקַנְקַנֵּי הַמּוֹכֵר, וְהֶחֱמִיץ: אִם אָמַר לוֹ: 'לְמִקְפָּה אֲנִי צָרִיךְ' – מַחֲזִיר וְאוֹמֵר לוֹ: 'הֲרֵי יֵינְךָ וְקַנְקַנְּךָ, שֶׁאֲנִי לֹא קָנִיתִי לִשְׁתּוֹתוֹ, אֶלָּא לְבַשֵּׁל מְעַט מְעַט'; וְאִם לֹא אָמַר לוֹ: 'לְמִקְפָּה הוּא' – אֵינוֹ יָכוֹל לְהַחֲזִיר, שֶׁהֲרֵי אוֹמֵר לוֹ: 'לָמָּה לֹא שָׁתִיתָה אוֹתוֹ, וְלֹא הָיָה לְךָ לְשַׁהוֹתוֹ עַד שֶׁיַּחֲמִיץ'.
ד. הַמּוֹכֵר חָבִית שֶׁל שֵׁכָר לַחֲבֵרוֹ, וְהֶחָבִית שֶׁל מוֹכֵר, וְהֶחֱמִיצָה: בְּתוֹךְ שְׁלֹשָׁה יָמִים הָרִאשׁוֹנִים – הֲרֵי זוֹ בִּרְשׁוּת הַמּוֹכֵר, וּמַחֲזִיר אֶת הַדָּמִים; מִכָּאן וָאֵילָךְ – בִּרְשׁוּת לוֹקֵחַ.
ה. הַמּוֹכֵר חָבִית שֶׁל יַיִן לַחֲבֵרוֹ כְּדֵי לְמָכְרָהּ מְעַט מְעַט, וְהֶחֱמִיצָה בְּמַחֲצִיתָהּ אוֹ בִּשְׁלִישָׁהּ – חוֹזֶרֶת לַמּוֹכֵר. וְאִם שִׁנָּה הַלּוֹקֵחַ הַנֶּקֶב שֶׁלָּהּ, אוֹ שֶׁהִגִּיעַ יוֹם הַשּׁוּק וְשָׁהָה וְלֹא מָכַר – הֲרֵי הִיא בִּרְשׁוּת הַלּוֹקֵחַ.
וְכֵן הַמְקַבֵּל חָבִית שֶׁל יַיִן מֵחֲבֵרוֹ כְּדֵי לְהוֹלִיכָהּ לְמָקוֹם פְּלוֹנִי וּלְמָכְרָהּ שָׁם, וְקֹדֶם שֶׁתַּגִּיעַ לְשָׁם הוּזַל הַיַּיִן אוֹ הֶחֱמִיצָה – הֲרֵי זוֹ בִּרְשׁוּת הַמּוֹכֵר, מִפְּנֵי שֶׁהֶחָבִית וְהַיַּיִן שֶׁלּוֹ. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.
ו. הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ: 'יַיִן מְבֻשָּׂם אֲנִי מוֹכֵר לְךָ' – חַיָּב לְהַעֲמִיד לוֹ עַד הָעֲצֶרֶת. אָמַר לוֹ: 'יַיִן יָשָׁן אֲנִי מוֹכֵר לְךָ' – נוֹתֵן לוֹ מִשֶּׁל שָׁנָה שֶׁעָבְרָה. 'מְיֻשָּׁן' – מִשֶּׁל שָׁלֹשׁ שָׁנִים, וְצָרִיךְ שֶׁיַּעֲמֹד וְלֹא יַחֲמִיץ עַד הֶחָג. וּבְמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ מִנְהָג יָדוּעַ – הַכֹּל כְּמִנְהַג הַמְּדִינָה.
ז. הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ: 'מַרְתֵּף זֶה שֶׁל יַיִן אֲנִי מוֹכֵר לְךָ לְמִקְפָּה', אוֹ שֶׁמָּכַר לוֹ מַרְתֵּף שֶׁל יַיִן סְתָם – הֲרֵי הַלּוֹקֵחַ מְקַבֵּל עָלָיו עֲשָׂרָה קַנְקַנִּים בְּכָל מֵאָה שֶׁלֹּא יִהְיֶה יֵינָם טוֹב אֶלָּא כְּבָר הִתְחִיל לְהִשְׁתַּנּוֹת; יָתֵר עַל זֶה – לֹא יְקַבֵּל.
ח. אָמַר לוֹ: 'מַרְתֵּף שֶׁל יַיִן לְמִקְפָּה אֲנִי מוֹכֵר לְךָ', אוֹ שֶׁאָמַר לוֹ: 'חָבִית שֶׁל יַיִן אֲנִי מוֹכֵר לְךָ' – נוֹתֵן לוֹ יַיִן שֶׁכֻּלּוֹ יָפֶה וְרָאוּי לְתַבְשִׁיל. אָמַר לוֹ: 'מַרְתֵּף זֶה שֶׁל יַיִן' – נוֹתֵן לוֹ יַיִן הַנִּמְכָּר בַּחֲנוּת, שֶׁהֲרֵי הוּא בֵּינוֹנִי, לֹא רַע וְלֹא יָפֶה. אָמַר לוֹ: 'מַרְתֵּף זֶה אֲנִי מוֹכֵר לְךָ' וְלֹא הִזְכִּיר יַיִן, אֲפִלּוּ כֻּלּוֹ חֹמֶץ – הִגִּיעוֹ. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.
ט. הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ: 'עֲרֵבָה שֶׁל עֵץ אֲנִי מוֹכֵר לְךָ' אוֹ 'קוֹרַת בֵּית הַבַּד אֲנִי מוֹכֵר' – אֵינוֹ נוֹתֵן לוֹ עֵץ שֶׁרָאוּי לַחְפֹּר בּוֹ עֲרֵבָה אוֹ קוֹרָה שֶׁרְאוּיָה לְקוֹרַת בֵּית הַבַּד, אֶלָּא עֲרֵבָה כְּצוּרָתָהּ אוֹ קוֹרַת בֵּית הַבַּד כְּצוּרָתָהּ, שֶׁכָּל הָרוֹאֶה אוֹמֵר: זוֹ עֲרֵבָה, אוֹ: זוֹ קוֹרַת בֵּית הַבַּד. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.
