פרק י"ז, הלכות קידוש החודש, ספר זמנים
ט״ז בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ט', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ט״ו בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ד בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ג בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״א בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ט׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ח׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ז בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק י', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ז׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ו׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ה׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ד׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ב׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
א׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ל׳ בסיון ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
כ״ה בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ד בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ג בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״א בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״ט בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״ח בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״א באלול ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
י׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
ט׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
ח׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה

הפרק המלא 

ביאורו של הרב עדין שטיינזלץ

א. כָּל הַדְּבָרִים שֶׁהִקְדַּמְנוּ – כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ עֲתִידִים וּמוּכָנִים לִידִיעַת הָרְאִיָּה. וּכְשֶׁתִּרְצֶה לָדַעַת זֹאת, תַּתְחִיל וּתְחַשֵּׁב וְתוֹצִיא מְקוֹם הַשֶּׁמֶשׁ הָאֲמִתִּי וּמְקוֹם הַיָּרֵחַ הָאֲמִתִּי וּמְקוֹם הָרֹאשׁ לִשְׁעַת הָרְאִיָּה, וְתִגְרַע מְקוֹם הַשֶּׁמֶשׁ הָאֲמִתִּי מִמְּקוֹם הַיָּרֵחַ הָאֲמִתִּי, וְהַנִּשְׁאָר הוּא הַנִּקְרָא אֹרֶךְ רִאשׁוֹן.
א. כָּל הַדְּבָרִים שֶׁהִקְדַּמְנוּ. בפרקים יא-טז. לִידִיעַת הָרְאִיָּה. לצורך החישובים אם תיתכן ראיית הירח בליל שלושים של החודש או לא. וְתוֹצִיא מְקוֹם הַשֶּׁמֶשׁ הָאֲמִתִּי. כמבואר בפרקים יב-יג. וּמְקוֹם הַיָּרֵחַ הָאֲמִתִּי. כמבואר בפרקים יד-טו. וּמְקוֹם הָרֹאשׁ. מקום המפגש של מישור הירח עם מישור המלקה, שממנו מתחיל הירח להצפין ביחס למישור המלקה, כמבואר בפרק טז. לִשְׁעַת הָרְאִיָּה. כל החישובים הללו הם לזמן של כעשרים דקות אחרי השקיעה בארץ ישראל בתחילת ליל שלושים של החודש. אֹרֶךְ רִאשׁוֹן. המרחק של השמש מהירח.
ב. וּמֵאַחַר שֶׁתֵּדַע מְקוֹם הָרֹאשׁ וּמְקוֹם הַיָּרֵחַ, תֵּדַע רֹחַב הַיָּרֵחַ כַּמָּה הוּא, וְאִם הוּא רֹחַב צְפוֹנִי אוֹ דְּרוֹמִי, וְהוּא הַנִּקְרָא רֹחַב רִאשׁוֹן. וְהִזָּהֵר בָּאֹרֶךְ הַזֶּה הָרִאשׁוֹן וּבָרֹחַב הָרִאשׁוֹן, וְיִהְיוּ שְׁנֵיהֶן מוּכָנִין לְפָנֶיךָ.
ב. רֹחַב רִאשׁוֹן. הוא 'רוחב הירח' שנזכר לעיל פרק טז.
ג. וְהִתְבּוֹנֵן בָּאֹרֶךְ הַזֶּה הָרִאשׁוֹן: אִם יֵצֵא לְךָ תֵּשַׁע מַעֲלוֹת בְּשָׁוֶה אוֹ פָּחוֹת – תֵּדַע בְּוַדַּאי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְעוֹלָם שֶׁיֵּרָאֶה הַיָּרֵחַ בְּאוֹתוֹ הַלַּיְלָה בְּכָל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְאֵין אַתָּה צָרִיךְ חֶשְׁבּוֹן אַחֵר; וְאִם יִהְיֶה הָאֹרֶךְ הָרִאשׁוֹן יָתֵר עַל חָמֵשׁ עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת – תֵּדַע בְּוַדַּאי שֶׁהַיָּרֵחַ יֵרָאֶה בְּכָל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְאֵין אַתָּה צָרִיךְ חֶשְׁבּוֹן אַחֵר; וְאִם יִהְיֶה הָאֹרֶךְ הָרִאשׁוֹן מִתֵּשַׁע מַעֲלוֹת וְעַד חָמֵשׁ עֶשְׂרֵה – תִּצְטָרֵךְ לִדְרֹשׁ וְלַחֲקֹר בְּחֶשְׁבּוֹנוֹת הָרְאִיָּה עַד שֶׁתֵּדַע אִם יֵרָאֶה אוֹ לֹא יֵרָאֶה.
ג. אִם יֵצֵא לְךָ תֵּשַׁע מַעֲלוֹת בְּשָׁוֶה אוֹ פָּחוֹת וכו'. מהאמור לעיל טו,ב עולה כי הטווח המירבי שבו תתאפשר ראיית הירח הוא בין 2.5 ל-31 מעלות. לעומת זאת מהלכה זו ושלאחריה עולה שהטווח הוא בין 9 ל-24 מעלות – הפרש של כשבע מעלות. הפרש זה מוסבר בכך ששם מדובר על החישוב הממוצע, וכאן מדובר על החישוב האמתי, ובשל העובדה שההפרש הקיצוני ביותר בין מקום השמש הממוצע לאמתי הוא כשתי מעלות (לעיל יג,ד), וההפרש בין מקום הירח האמתי לממוצע יכול להגיע לחמש מעלות (לעיל טו,ו). תֵּדַע בְּוַדַּאי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְעוֹלָם שֶׁיֵּרָאֶה הַיָּרֵחַ. כיוון שהירח קרוב מדי לשמש ואז גודלו קטן מכדי שייראה. תֵּדַע בְּוַדַּאי שֶׁהַיָּרֵחַ יֵרָאֶה. כיוון שאז הירח רחוק מהשמש ולכן הוא גדול (כמובן כאן מדובר באפשרות של ראיית הירח על פי הנתונים האסטרונומיים, אך עלולות להיות הפרעות אחרות שימנעו את ראיית הירח כמו עננות, וראה לקמן יח,א). בְּכָל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. ראה לעיל יא,יז. בְּחֶשְׁבּוֹנוֹת הָרְאִיָּה. חישובים נוספים שיפורטו לקמן.
ד. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁהָיָה מְקוֹם הַיָּרֵחַ הָאֲמִתִּי מִתְּחִלַּת מַזַּל גְּדִי עַד סוֹף מַזַּל תְּאוֹמִים. אֲבָל אִם הָיָה מְקוֹם הַיָּרֵחַ מִתְּחִלַּת מַזַּל סַרְטָן עַד סוֹף מַזַּל קַשָּׁת, וְהָיָה הָאֹרֶךְ הָרִאשׁוֹן עֶשֶׂר מַעֲלוֹת בְּשָׁוֶה אוֹ פָּחוֹת – תֵּדַע שֶׁאֵין הַיָּרֵחַ נִרְאֶה כְּלָל בְּאוֹתוֹ הַלַּיְלָה בְּכָל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְאִם הָיָה הָאֹרֶךְ הָרִאשׁוֹן יָתֵר עַל אַרְבַּע וְעֶשְׂרִים מַעֲלוֹת – וַדַּאי יֵרָאֶה בְּכָל גְּבוּל יִשְׂרָאֵל. וְאִם יִהְיֶה הָאֹרֶךְ הָרִאשׁוֹן מֵעֶשֶׂר מַעֲלוֹת עַד אַרְבַּע וְעֶשְׂרִים – תִּצְטָרֵךְ לִדְרֹשׁ וְלַחֲקֹר בְּחֶשְׁבּוֹנוֹת הָרְאִיָּה עַד שֶׁתֵּדַע אִם יֵרָאֶה אוֹ לֹא יֵרָאֶה.
ד. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים וכו'. אורך קשת הראייה תלוי במידה רבה בזווית של מישור המלקה עם האופק. זווית זו משתנה לפי עונות השנה, ולפיכך יש לתת טווח מעלות נפרד לכל מחצית של השנה. מִתְּחִלַּת מַזַּל גְּדִי עַד סוֹף מַזַּל תְּאוֹמִים. כאשר הירח נמצא במזלות אלו הזווית של מישור המלקה עם האופק גדולה יחסית, ובהתאם לכך גדלה קשת הראייה. כתוצאה מכך שקיעתו מתאחרת, ויש אפשרות גדולה יותר לראותו אף אם האורך הראשון שלו קטן יחסית. מִתְּחִלַּת מַזַּל סַרְטָן עַד סוֹף מַזַּל קַשָּׁת. כאשר הירח נמצא במזלות אלו הזווית של מישור המלקה עם האופק קטנה יחסית, ובהתאם לכך קטנה קשת הראייה. כתוצאה מכך שקיעתו מוקדמת יותר, ולכן כדי שתתאפשר ראייתו יש צורך באורך ראשון גדול יותר.
כותרת: השפעת עונות השנה על קשת הראייה
כיתוב: באיורים אלו מוצגת קשת הראייה בזמני השוויון האביבי והסתווי כיוון שבזמנים אלו מישור המלקה נמצא בזוויות הקיצוניות ביותר עם קו האופק – הגדולה ביותר באביב והקטנה ביותר בסתיו. ניתן לראות כאן שלמרות שבשני המקרים המרחק בין הירח לשמש (האורך הראשון) זהה, גודלה של קשת הראייה שונה.#
ה. וְאֵלּוּ הֵם חֶשְׁבּוֹנוֹת הָרְאִיָּה: הִתְבּוֹנֵן וּרְאֵה הַיָּרֵחַ בְּאֵיזֶה מַזָּל הוּא:
אִם יִהְיֶה בְּמַזַּל טָלֶה – תִּגְרַע מִן הָאֹרֶךְ הָרִאשׁוֹן תִּשְׁעָה וַחֲמִשִּׁים חֲלָקִים.
וְאִם יִהְיֶה בְּמַזַּל שׁוֹר – תִּגְרַע מִן הָאֹרֶךְ מַעֲלָה אַחַת.
וְאִם יִהְיֶה בְּמַזַּל תְּאוֹמִים – תִּגְרַע מִן הָאֹרֶךְ שְׁמוֹנָה וַחֲמִשִּׁים חֲלָקִים.
וְאִם יִהְיֶה בְּמַזַּל סַרְטָן – תִּגְרַע מִן הָאֹרֶךְ שְׁנַיִם וַחֲמִשִּׁים חֲלָקִים.
וְאִם יִהְיֶה בְּמַזַּל אַרְיֵה – תִּגְרַע מִן הָאֹרֶךְ שְׁלֹשָׁה וְאַרְבָּעִים חֲלָקִים.
וְאִם יִהְיֶה בְּמַזַּל בְּתוּלָה – תִּגְרַע מִן הָאֹרֶךְ שִׁבְעָה וּשְׁלֹשִׁים חֲלָקִים.
וְאִם יִהְיֶה בְּמַזַּל מֹאזְנַיִם – תִּגְרַע מִן הָאֹרֶךְ אַרְבָּעָה וּשְׁלֹשִׁים חֲלָקִים.
וְאִם יִהְיֶה בְּמַזַּל עַקְרָב – תִּגְרַע מִן הָאֹרֶךְ אַרְבָּעָה וּשְׁלֹשִׁים חֲלָקִים.
וְאִם יִהְיֶה בְּמַזַּל קַשָּׁת – תִּגְרַע מִן הָאֹרֶךְ שִׁשָּׁה וּשְׁלֹשִׁים חֲלָקִים.
וְאִם יִהְיֶה בְּמַזַּל גְּדִי – תִּגְרַע מִן הָאֹרֶךְ אַרְבָּעָה וְאַרְבָּעִים חֲלָקִים.
וְאִם יִהְיֶה בְּמַזַּל דְּלִי – תִּגְרַע מִן הָאֹרֶךְ שְׁלֹשָׁה וַחֲמִשִּׁים חֲלָקִים.
וְאִם יִהְיֶה בְּמַזַּל דָּגִים – תִּגְרַע מִן הָאֹרֶךְ שְׁמוֹנָה וַחֲמִשִּׁים חֲלָקִים.
וְהַנִּשְׁאָר מִן הָאֹרֶךְ אַחַר שֶׁתִּגְרַע מִמֶּנּוּ אֵלּוּ הַחֲלָקִים הוּא הַנִּקְרָא אֹרֶךְ שֵׁנִי.
ה. וְאֵלּוּ הֵם חֶשְׁבּוֹנוֹת הָרְאִיָּה. כאן מתחילים התיקונים והחישובים שנועדו למציאת גודלה המדויק של קשת הראייה. תִּגְרַע מִן הָאֹרֶךְ הָרִאשׁוֹן. הסיבה לפערים אלו מבוארת בהלכה הבאה.
ו. וְלָמָּה גּוֹרְעִין חֲלָקִים אֵלּוּ? לְפִי שֶׁמְּקוֹם הַיָּרֵחַ הָאֲמִתִּי אֵינוֹ הַמָּקוֹם שֶׁיֵּרָאֶה בּוֹ, אֶלָּא שִׁנּוּי יֵשׁ בֵּינֵיהֶן בָּאֹרֶךְ וּבָרֹחַב, וְהוּא הַנִּקְרָא שִׁנּוּי הַמַּרְאֶה. וְשִׁנּוּי מַרְאֵה הָאֹרֶךְ בִּשְׁעַת הָרְאִיָּה – לְעוֹלָם גּוֹרְעִין אוֹתוֹ מִן הָאֹרֶךְ, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ.
ו. שֶׁמְּקוֹם הַיָּרֵחַ הָאֲמִתִּי אֵינוֹ הַמָּקוֹם שֶׁיֵּרָאֶה בּוֹ. כל המדידות עד עתה נעשו ממרכז כדור הארץ, אבל התצפית בפועל על גרמי השמים נעשית על פני הארץ. שינוי נקודת התצפית גורם לשינוי במקום שבו נראה הירח על פני גלגל המזלות (היסט, פרלקסה), ויש לחשבו כדי לדעת את קשת הראייה ביתר דיוק. וְשִׁנּוּי מַרְאֵה הָאֹרֶךְ בִּשְׁעַת הָרְאִיָּה לְעוֹלָם גּוֹרְעִין אוֹתוֹ מִן הָאֹרֶךְ. שכן שינוי נקודת התצפית גורמת להפחתת גובה הירח ביחס לקו האופק, ולכן מידת האורך יורדת.
כותרת: היסט הירח
כיתוב: שינוי נקודת התצפית מנקודת המרכז של הארץ לתצפית על פני הארץ גורם לשינוי במיקום הנצפה של הירח על גבי גלגל המזלות (ניתן גם לראות שגם לשמש יש היסט אך הוא קטן ביותר וניתן להזניחו לצורך החישובים).#
כותרת: שינוי המראה ברוחב צפוני#
כותרת: שינוי המראה ברוחב דרומי
כיתוב:
א: הרוחב הראשון.
ב: הרוחב השני.
בדומה לאיורים לעיל ה"ד גם כאן הוצגו מצבי הקיצון של הזוויות בימי השוויון האביבי (רוחב דרומי), והסתווי (רוחב צפוני).#
ז. אֲבָל שִׁנּוּי מַרְאֵה הָרֹחַב: אִם הָיָה רֹחַב הַיָּרֵחַ צְפוֹנִי – גּוֹרְעִין חֲלָקִים שֶׁל שִׁנּוּי מַרְאֵה הָרֹחַב מִן הָרֹחַב הָרִאשׁוֹן; וְאִם הָיָה רֹחַב הַיָּרֵחַ דְּרוֹמִי – מוֹסִיפִין הַחֲלָקִים שֶׁל שִׁנּוּי מַרְאֵה הָרֹחַב עַל הָרֹחַב הָרִאשׁוֹן. וּמַה שֶּׁיִּהְיֶה הָרֹחַב הָרִאשׁוֹן אַחַר שֶׁמּוֹסִיפִין עָלָיו אוֹ גּוֹרְעִין מִמֶּנּוּ אוֹתָם הַחֲלָקִים, הוּא הַנִּקְרָא רֹחַב שֵׁנִי.
ח. וְכַמָּה הֵם הַחֲלָקִים שֶׁמּוֹסִיפִין אוֹ גּוֹרְעִין אוֹתָם?
אִם יִהְיֶה הַיָּרֵחַ בְּמַזַּל טָלֶה – תִּשְׁעָה חֲלָקִים.
וְאִם יִהְיֶה בְּמַזַּל שׁוֹר – עֲשָׂרָה חֲלָקִים.
וְאִם יִהְיֶה בְּמַזַּל תְּאוֹמִים – שִׁשָּׁה עָשָׂר חֲלָקִים.
וְאִם יִהְיֶה בְּמַזַּל סַרְטָן – שִׁבְעָה וְעֶשְׂרִים חֲלָקִים.
וְאִם יִהְיֶה בְּמַזַּל אַרְיֵה – שְׁמוֹנָה וּשְׁלֹשִׁים חֲלָקִים.
וְאִם יִהְיֶה בְּמַזַּל בְּתוּלָה – אַרְבָּעָה וְאַרְבָּעִים חֲלָקִים.
וְאִם יִהְיֶה בְּמַזַּל מֹאזְנַיִם – שִׁשָּׁה וְאַרְבָּעִים חֲלָקִים.
וְאִם יִהְיֶה בְּמַזַּל עַקְרָב – חֲמִשָּׁה וְאַרְבָּעִים חֲלָקִים.
וְאִם יִהְיֶה בְּמַזַּל קַשָּׁת – אַרְבָּעָה וְאַרְבָּעִים חֲלָקִים.
וְאִם יִהְיֶה בְּמַזַּל גְּדִי – שִׁשָּׁה וּשְׁלֹשִׁים חֲלָקִים.
וְאִם יִהְיֶה בְּמַזַּל דְּלִי – שִׁבְעָה וְעֶשְׂרִים חֲלָקִים.
וְאִם יִהְיֶה בְּמַזַּל דָּגִים – שְׁנֵים עָשָׂר חֲלָקִים.
ט. וּמֵאַחַר שֶׁתֵּדַע חֲלָקִים אֵלּוּ, תִּגְרַע אוֹתָן מִן הָרֹחַב הָרִאשׁוֹן אוֹ תּוֹסִיף אוֹתָם עָלָיו כְּמוֹ שֶׁהוֹדַעְנוּךָ, וְיֵצֵא לְךָ הָרֹחַב הַשֵּׁנִי. וּכְבָר יָדַעְתָּ אִם הוּא צְפוֹנִי אוֹ דְּרוֹמִי, וְתֵדַע כַּמָּה מַעֲלוֹת וְכַמָּה חֲלָקִים נַעֲשָׂה זֶה הָרֹחַב הַשֵּׁנִי, וְתָכִין אוֹתוֹ לְפָנֶיךָ וְיִהְיֶה עָתִיד.
ט. וּכְבָר יָדַעְתָּ אִם הוּא צְפוֹנִי אוֹ דְּרוֹמִי. לפי המבואר לעיל טז,י. וְיִהְיֶה עָתִיד. מוכן לצורך החישובים בהמשך.
י. וְאַחַר כָּךְ תַּחֲזֹר וְתִקַּח מִן הָרֹחַב הַשֵּׁנִי הַזֶּה מִקְצָתוֹ, מִפְּנֵי שֶׁהַיָּרֵחַ נָלוֹז מְעַט בְּמַעְגָּלוֹ. וְכַמָּה הִיא הַמִּקְצָת שֶׁתִּקַּח מִמֶּנּוּ?
אִם יִהְיֶה מְקוֹם הַיָּרֵחַ מִתְּחִלַּת מַזַּל טָלֶה עַד עֶשְׂרִים מַעֲלָה מִמֶּנּוּ, אוֹ מִתְּחִלַּת מַזַּל מֹאזְנַיִם עַד עֶשְׂרִים מַעֲלָה מִמֶּנּוּ – תִּקַּח מִן הָרֹחַב הַשֵּׁנִי שְׁנֵי חֻמְשָׁיו.
וְאִם יִהְיֶה הַיָּרֵחַ מֵעֶשְׂרִים מִמַּזַּל טָלֶה עַד עֶשֶׂר מַעֲלוֹת מִמַּזַּל שׁוֹר, אוֹ מֵעֶשְׂרִים מִמַּזַּל מֹאזְנַיִם עַד עֶשֶׂר מַעֲלוֹת מִמַּזַּל עַקְרָב – תִּקַּח מִן הָרֹחַב הַשֵּׁנִי שְׁלִישִׁיתוֹ.
וְאִם יִהְיֶה הַיָּרֵחַ מֵעֶשֶׂר מַעֲלוֹת מִמַּזַּל שׁוֹר עַד עֶשְׂרִים מִמֶּנּוּ, אוֹ מֵעֶשֶׂר מַעֲלוֹת מִמַּזַּל עַקְרָב עַד עֶשְׂרִים מִמֶּנּוּ – תִּקַּח מִן הָרֹחַב הַשֵּׁנִי רְבִיעִיתוֹ.
וְאִם יִהְיֶה הַיָּרֵחַ מֵעֶשְׂרִים מַעֲלוֹת מִמַּזַּל שׁוֹר עַד סוֹפוֹ, אוֹ מֵעֶשְׂרִים מִמַּזַּל עַקְרָב עַד סוֹפוֹ – תִּקַּח מִן הָרֹחַב הַשֵּׁנִי חֲמִישִׁיתוֹ.
וְאִם יִהְיֶה הַיָּרֵחַ מִתְּחִלַּת מַזַּל תְּאוֹמִים עַד עֶשֶׂר מַעֲלוֹת מִמֶּנּוּ, אוֹ מִתְּחִלַּת מַזַּל קַשָּׁת עַד עֶשֶׂר מַעֲלוֹת מִמֶּנּוּ – תִּקַּח מִן הָרֹחַב הַשֵּׁנִי שְׁתוּתוֹ.
וְאִם יִהְיֶה הַיָּרֵחַ מֵעֶשֶׂר מַעֲלוֹת מִמַּזַּל תְּאוֹמִים עַד עֶשְׂרִים מִמֶּנּוּ, אוֹ מֵעֶשֶׂר מִמַּזַּל קַשָּׁת עַד עֶשְׂרִים מִמֶּנּוּ – תִּקַּח מִן הָרֹחַב הַשֵּׁנִי חֲצִי שְׁתוּתוֹ.
וְאִם יִהְיֶה מְקוֹם הַיָּרֵחַ מֵעֶשְׂרִים מִמַּזַּל תְּאוֹמִים עַד חָמֵשׁ וְעֶשְׂרִים מִמֶּנּוּ, אוֹ מֵעֶשְׂרִים מִמַּזַּל קַשָּׁת עַד חָמֵשׁ וְעֶשְׂרִים מִמֶּנּוּ – תִּקַּח מִן הָרֹחַב הַשֵּׁנִי רְבִיעַ שְׁתוּתוֹ.
וְאִם יִהְיֶה מְקוֹם הַיָּרֵחַ מֵחָמֵשׁ וְעֶשְׂרִים מִמַּזַּל תְּאוֹמִים עַד חָמֵשׁ מַעֲלוֹת מִמַּזַּל סַרְטָן, אוֹ מֵחָמֵשׁ וְעֶשְׂרִים מִמַּזַּל קַשָּׁת עַד חָמֵשׁ מַעֲלוֹת מִמַּזַּל גְּדִי – לֹא תִּקַּח כְּלוּם, לְפִי שֶׁאֵין כָּאן נְלִיזַת מַעְגָּל.
וְאִם יִהְיֶה הַיָּרֵחַ מֵחָמֵשׁ מִמַּזַּל סַרְטָן עַד עֶשֶׂר מִמֶּנּוּ, אוֹ מֵחָמֵשׁ מִמַּזַּל גְּדִי עַד עֶשֶׂר מִמֶּנּוּ – תִּקַּח מִן הָרֹחַב הַשֵּׁנִי רְבִיעַ שְׁתוּתוֹ.
וְאִם יִהְיֶה מְקוֹם הַיָּרֵחַ מֵעֶשֶׂר מִמַּזַּל סַרְטָן עַד עֶשְׂרִים מִמֶּנּוּ, אוֹ מֵעֶשֶׂר מִמַּזַּל גְּדִי עַד עֶשְׂרִים מִמֶּנּוּ – תִּקַּח מִן הָרֹחַב הַשֵּׁנִי חֲצִי שְׁתוּתוֹ.
וְאִם יִהְיֶה מְקוֹם הַיָּרֵחַ מֵעֶשְׂרִים מִמַּזַּל סַרְטָן עַד סוֹפוֹ, אוֹ מֵעֶשְׂרִים מִמַּזַּל גְּדִי עַד סוֹפוֹ – תִּקַּח מִן הָרֹחַב הַשֵּׁנִי שְׁתוּתוֹ.
וְאִם יִהְיֶה הַיָּרֵחַ מִתְּחִלַּת מַזַּל אַרְיֵה עַד עֶשֶׂר מַעֲלוֹת מִמֶּנּוּ, אוֹ מִתְּחִלַּת מַזַּל דְּלִי עַד עֶשֶׂר מַעֲלוֹת מִמֶּנּוּ – תִּקַּח מִן הָרֹחַב הַשֵּׁנִי חֲמִישִׁיתוֹ.
וְאִם יִהְיֶה הַיָּרֵחַ מֵעֶשֶׂר מַעֲלוֹת מִמַּזַּל אַרְיֵה עַד עֶשְׂרִים מִמֶּנּוּ, אוֹ מֵעֶשֶׂר מִמַּזַּל דְּלִי עַד עֶשְׂרִים מִמֶּנּוּ – תִּקַּח מִן הָרֹחַב הַשֵּׁנִי רְבִיעִיתוֹ.
וְאִם יִהְיֶה הַיָּרֵחַ מֵעֶשְׂרִים מִמַּזַּל אַרְיֵה עַד עֶשֶׂר מִמַּזַּל בְּתוּלָה, אוֹ מֵעֶשְׂרִים מִמַּזַּל דְּלִי עַד עֶשֶׂר מִמַּזַּל דָּגִים – תִּקַּח מִן הָרֹחַב הַשֵּׁנִי שְׁלִישִׁיתוֹ.
וְאִם יִהְיֶה הַיָּרֵחַ מֵעֶשֶׂר מִמַּזַּל בְּתוּלָה עַד סוֹפוֹ, אוֹ מֵעֶשֶׂר מִמַּזַּל דָּגִים עַד סוֹפוֹ – תִּקַּח מִן הָרֹחַב הַשֵּׁנִי שְׁנֵי חֻמְשָׁיו. וְזֹאת הַמִּקְצָת שֶׁתִּקַּח מִן הָרֹחַב הַשֵּׁנִי, הִיא הַנִּקְרֵאת מַעְגַּל הַיָּרֵחַ.
י. וְאַחַר כָּךְ תַּחֲזֹר וְתִקַּח מִן הָרֹחַב הַשֵּׁנִי הַזֶּה מִקְצָתוֹ וכו'. לאחר שחישבנו את המקום המדויק שבו נצפה הירח, מתחילים החישובים לצורך מציאת קשת הראייה. עד עתה נקבע אורך הירח ביחס למישור המלקה ('האורך השני', האות א באיור), אך מכיוון שקשת הראייה נמדדת על קו המשווה השמימי (ראה בהקדמה לפרק), יש צורך למצוא את מקומו של הירח ביחס לקו זה. בשלב הראשון יש לחשב את הנקודה במישור המלקה שנמצאת עם הירח על אותו קו אורך משווני (הקו שנמצא 90 מעלות לקו המשווה השמימי) – האותיות ב ו-ג באיור. המרחק מנקודה זו לשמש הוא 'האורך השלישי' (לקמן הי"א). מִפְּנֵי שֶׁהַיָּרֵחַ נָלוֹז מְעַט בְּמַעְגָּלוֹ. כאשר הירח נמצא על מישור המלקה, האורך השני זהה לאורך השלישי, אך כאשר הירח איננו נמצא על מישור המלקה (ראה לעיל טז,א), יש צורך לחשב את האורך השלישי על פי 'מעגל הירח' כמפורט כאן.
# כותרת: האורך השלישי
כותרת: שינוי מעגל הירח מתחילת מזל גדי עד סוף מזל תאומים
כותרת: שינוי מעגל הירח מתחילת מזל סרטן עד סוף מזל קשת
כיתוב:
ירח – נקודה א: הרוחב השני.
נקודה א – נקודה ב: הוספת מעגל הירח.
נקודה א – נקודה ג: גירוע מעגל הירח.
ד: קו אורך משווני.
שמש – נקודה א: האורך השני.
שמש – נקודה ג; שמש – נקודה ב: האורך השלישי.#
שְׁתוּתוֹ. שישית ממנו.
יא. וְאַחַר כָּךְ תַּחֲזֹר וְתִתְבּוֹנֵן בְּרֹחַב הַיָּרֵחַ וְתִרְאֶה אִם הוּא צְפוֹנִי אוֹ דְּרוֹמִי: אִם הָיָה צְפוֹנִי – תִּגְרַע מַעְגַּל הַיָּרֵחַ הַזֶּה מִן הָאֹרֶךְ הַשֵּׁנִי; וְאִם הָיָה רֹחַב הַיָּרֵחַ דְּרוֹמִי – תּוֹסִיף הַמַּעְגָּל הַזֶּה עַל הָאֹרֶךְ הַשֵּׁנִי.
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁהָיָה מְקוֹם הַיָּרֵחַ מִתְּחִלַּת מַזַּל גְּדִי עַד סוֹף מַזַּל תְּאוֹמִים. אֲבָל אִם הָיָה הַיָּרֵחַ מִתְּחִלַּת מַזַּל סַרְטָן עַד סוֹף מַזַּל קַשָּׁת – יִהְיֶה הַדָּבָר הֵפֶךְ: שֶׁאִם יִהְיֶה רֹחַב הַיָּרֵחַ צְפוֹנִי – תּוֹסִיף הַמַּעְגָּל עַל הָאֹרֶךְ הַשֵּׁנִי; וְאִם הָיָה רֹחַב הַיָּרֵחַ דְּרוֹמִי – תִּגְרַע הַמַּעְגָּל מִן הָאֹרֶךְ הַשֵּׁנִי. וּמַה שֶּׁיִּהְיֶה הָאֹרֶךְ הַשֵּׁנִי אַחַר שֶׁתּוֹסִיף עָלָיו אוֹ תִּגְרַע מִמֶּנּוּ, הוּא הַנִּקְרָא אֹרֶךְ שְׁלִישִׁי.
וְדַע שֶׁאִם לֹא יִהְיֶה שָׁם נְלִיזַת מַעְגָּל, וְלֹא נָתַן הַחֶשְׁבּוֹן לָקַחַת מִן הָרֹחַב הַשֵּׁנִי כְּלוּם – יִהְיֶה הָאֹרֶךְ הַשֵּׁנִי עַצְמוֹ הוּא הָאֹרֶךְ הַשְּׁלִישִׁי בְּלֹא פָּחוֹת וְלֹא יָתֵר.
יא. שֶׁאִם לֹא יִהְיֶה שָׁם נְלִיזַת מַעְגָּל וכו'. במקרה שהירח נמצא על מישור המלקה ואין לו רוחב.
יב. וְאַחַר כָּךְ תַּחֲזֹר וְתִרְאֶה הָאֹרֶךְ הַשְּׁלִישִׁי הַזֶּה, וְהוּא הַמַּעֲלוֹת שֶׁבֵּין הַיָּרֵחַ וְהַשֶּׁמֶשׁ, בְּאֵי זֶה מַזָּל הוּא:
אִם יִהְיֶה בְּמַזַּל דָּגִים אוֹ בְּמַזַּל טָלֶה – תּוֹסִיף עַל הָאֹרֶךְ הַשְּׁלִישִׁי שְׁתוּתוֹ.
וְאִם יִהְיֶה הָאֹרֶךְ בְּמַזַּל דְּלִי אוֹ בְּמַזַּל שׁוֹר – תּוֹסִיף עַל הָאֹרֶךְ הַשְּׁלִישִׁי חֲמִישִׁיתוֹ.
וְאִם יִהְיֶה הָאֹרֶךְ בְּמַזַּל גְּדִי אוֹ בְּמַזַּל תְּאוֹמִים – תּוֹסִיף עַל הָאֹרֶךְ הַשְּׁלִישִׁי שְׁתוּתוֹ.
וְאִם יִהְיֶה הָאֹרֶךְ בְּמַזַּל קַשָּׁת אוֹ בְּמַזַּל סַרְטָן – תַּנִּיחַ הָאֹרֶךְ הַשְּׁלִישִׁי כְּמוֹת שֶׁהוּא, וְלֹא תּוֹסִיף עָלָיו וְלֹא תִּגְרַע מִמֶּנּוּ.
וְאִם הָיָה הָאֹרֶךְ בְּמַזַּל עַקְרָב אוֹ בְּמַזַּל אַרְיֵה – תִּגְרַע מִן הָאֹרֶךְ הַשְּׁלִישִׁי חֲמִישִׁיתוֹ.
וְאִם יִהְיֶה הָאֹרֶךְ בְּמַזַּל מֹאזְנַיִם אוֹ בְּמַזַּל בְּתוּלָה – תִּגְרַע מִן הָאֹרֶךְ הַשְּׁלִישִׁי שְׁלִישִׁיתוֹ.
וּמַה שֶּׁיִּהְיֶה הָאֹרֶךְ הַשְּׁלִישִׁי אַחַר שֶׁתּוֹסִיף עָלָיו אוֹ תִּגְרַע מִמֶּנּוּ אוֹ תַּנִּיחַ אוֹתוֹ כְּמוֹת שֶׁהוּא, הוּא הַנִּקְרָא אֹרֶךְ רְבִיעִי.
וְאַחַר כָּךְ תַּחֲזֹר אֵצֶל רֹחַב הַיָּרֵחַ הָרִאשׁוֹן וְתִקַּח מִמֶּנּוּ שְׁנֵי שְׁלִישָׁיו לְעוֹלָם, וְזֶה הוּא הַנִּקְרָא מְנַת גֹּבַהּ הַמְּדִינָה. וְתִתְבּוֹנֵן וְתִרְאֶה: אִם יִהְיֶה רֹחַב הַיָּרֵחַ צְפוֹנִי – תּוֹסִיף מְנַת גֹּבַהּ הַמְּדִינָה עַל הָאֹרֶךְ הָרְבִיעִי; וְאִם יִהְיֶה רֹחַב הַיָּרֵחַ דְּרוֹמִי – תִּגְרַע מְנַת גֹּבַהּ הַמְּדִינָה מִן הָאֹרֶךְ הָרְבִיעִי. וּמַה שֶּׁיִּהְיֶה הָאֹרֶךְ הָרְבִיעִי אַחַר שֶׁגּוֹרְעִין מִמֶּנּוּ אוֹ מוֹסִיפִין עָלָיו, הוּא הַנִּקְרָא קֶשֶׁת הָרְאִיָּה.
יב. הַמַּעֲלוֹת שֶׁבֵּין הַיָּרֵחַ וְהַשֶּׁמֶשׁ. על גבי מישור המלקה. בְּאֵי זֶה מַזָּל הוּא וכו'. האורך השלישי נמדד על גבי מישור המלקה, אך לצורך מציאת קשת הראייה יש למצוא את האורך המקביל שנמצא על גבי קו המשווה השמימי. חישוב זה תלוי בזווית של מישור המלקה עם קו המשווה, המשתנה לפי מיקום האורך על גבי גלגל המזלות.
מְנַת גֹּבַהּ הַמְּדִינָה. מידה קבועה (שבר מתוך הרוחב הראשון) שמוסיפים לאורך הרביעי לפי המקום בכדור הארץ שבו נערכת התצפית (וכאן המנה נקבעת לפי ארץ ישראל שנמצאת בקו רוחב 32 מצפון לקו המשווה).
כותרת: מנת גובה המדינה
כיתוב: עד עתה חושב זמן השקיעה על פי הנקודה על מישור המלקה ששוקעת עם הירח באזור קו המשווה. אך כמו שניתן להבחין, השינוי בזווית של 'קו המשווה השמימי' עם קו האופק בין אזור קו המשווה לארץ ישראל, גורם לכך שככל שמיקומו של הירח יותר צפוני ביחס לקו המשווה השמימי, זמן שקיעתו (ירידתו אל מתחת לאופק) בארץ יתאחר, וככל שמיקומו דרומי זמן שקיעתו יקדם. ערך השינוי בקשת הראייה שנובע משינוי זה הוא בפרופורציה של 2/3 בקירוב למרחק מקו המשווה השמימי שמוסיף או מפחית רוחב הירח.#
הוּא הַנִּקְרָא קֶשֶׁת הָרְאִיָּה. והוא החלק מקו המשווה השמימי ששוקע בין שקיעת החמה לשקיעת הירח.
יג. כֵּיצַד? הֲרֵי שֶׁבָּאנוּ לַחֲקֹר אִם יֵרָאֶה הַיָּרֵחַ בְּלֵיל עֶרֶב שַׁבָּת, שֵׁנִי לְחֹדֶשׁ אִיָּר מִשָּׁנָה זוֹ אוֹ לֹא יֵרָאֶה – תּוֹצִיא מְקוֹם הַשֶּׁמֶשׁ הָאֲמִתִּי וּמְקוֹם הַיָּרֵחַ הָאֲמִתִּי וְרֹחַב הַיָּרֵחַ לְשָׁנָה זוֹ כְּמוֹ שֶׁהוֹדַעְנוּךָ, יֵצֵא לְךָ מְקוֹם הַשֶּׁמֶשׁ הָאֲמִתִּי בְּשֶׁבַע מַעֲלוֹת וְתִשְׁעָה חֲלָקִים מִמַּזַּל שׁוֹר, סִימָנוֹ ז"ט, וְיֵצֵא לְךָ מְקוֹם הַיָּרֵחַ הָאֲמִתִּי בִּשְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת וְשִׁשָּׁה וּשְׁלֹשִׁים חֲלָקִים מִמַּזַּל שׁוֹר, סִימָנוֹ י"ח ל"ו, וְיֵצֵא לְךָ רֹחַב הַיָּרֵחַ בְּרוּחַ דָּרוֹם שָׁלֹשׁ מַעֲלוֹת וּשְׁלֹשָׁה וַחֲמִשִּׁים חֲלָקִים, סִימָנוֹ גנ"ג, וְזֶה הוּא הָרֹחַב הָרִאשׁוֹן.
וְתִגְרַע מְקוֹם הַשֶּׁמֶשׁ מִמְּקוֹם הַיָּרֵחַ, יִשָּׁאֵר אַחַת עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת וְשִׁבְעָה וְעֶשְׂרִים חֲלָקִים, סִימָנוֹ י"א כ"ז, וְזֶה הוּא הָאֹרֶךְ הָרִאשׁוֹן.
וּלְפִי שֶׁהָיָה הַיָּרֵחַ בְּמַזַּל שׁוֹר, יִהְיֶה שִׁנּוּי מַרְאֵה הָאֹרֶךְ מַעֲלָה אַחַת, וְרָאוּי לִגְרֹעַ אוֹתָהּ מִן הָאֹרֶךְ הָרִאשׁוֹן – יֵצֵא לְךָ הָאֹרֶךְ הַשֵּׁנִי עֶשֶׂר מַעֲלוֹת וְשִׁבְעָה וְעֶשְׂרִים חֲלָקִים, סִימָנוֹ יכ"ז. וְכֵן יִהְיֶה שִׁנּוּי מַרְאֵה הָרֹחַב עֲשָׂרָה חֲלָקִים. וּלְפִי שֶׁרֹחַב הַיָּרֵחַ הָיָה דְּרוֹמִי, רָאוּי לְהוֹסִיף עָלָיו שִׁנּוּי הַמַּרְאֶה שֶׁהוּא עֲשָׂרָה חֲלָקִים – יֵצֵא לְךָ הָרֹחַב הַשֵּׁנִי אַרְבַּע מַעֲלוֹת וּשְׁלֹשָׁה חֲלָקִים, סִימָנוֹ ד"ג. וּלְפִי שֶׁהָיָה הַיָּרֵחַ בִּשְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת מִמַּזַּל שׁוֹר, רָאוּי לִקַּח מִן הָרֹחַב הַשֵּׁנִי רְבִיעִיתוֹ, וְהוּא הַנִּקְרָא מַעְגַּל הַיָּרֵחַ, יֵצֵא לְךָ מַעְגַּל הַיָּרֵחַ לְעֵת זוֹ מַעֲלָה אַחַת וְחֵלֶק אֶחָד, לְפִי שֶׁאֵין מְדַקְדְּקִין בַּשְּׁנִיּוֹת.
יג. מִשָּׁנָה זוֹ . שנת העיקר (ראה לעיל יא,טז). כְּמוֹ שֶׁהוֹדַעְנוּךָ. בפרקים הקודמים. וְיֵצֵא לְךָ מְקוֹם הַיָּרֵחַ הָאֲמִתִּי. כמו שחושב לעיל טו,ח-ט. וְיֵצֵא לְךָ רֹחַב הַיָּרֵחַ. כמו שחושב לעיל טז,יט.
וְתִגְרַע מְקוֹם הַשֶּׁמֶשׁ מִמְּקוֹם הַיָּרֵחַ. כמבואר לעיל ה"א.
יִהְיֶה שִׁנּוּי מַרְאֵה הָאֹרֶךְ מַעֲלָה אַחַת וְרָאוּי לִגְרֹעַ אוֹתָהּ. כמבואר לעיל ה"ה. וּלְפִי שֶׁרֹחַב הַיָּרֵחַ הָיָה דְּרוֹמִי רָאוּי לְהוֹסִיף עָלָיו שִׁנּוּי הַמַּרְאֶה וכו'. כמבואר לעיל הל' ז-ח. רָאוּי לִקַּח מִן הָרֹחַב הַשֵּׁנִי רְבִיעִיתוֹ. כמבואר לעיל ה"י.
יד. וּלְפִי שֶׁרֹחַב הַיָּרֵחַ דְּרוֹמִי, וּמְקוֹם הַיָּרֵחַ הָאֲמִתִּי בֵּין רֹאשׁ גְּדִי וְרֹאשׁ סַרְטָן, רָאוּי לְהוֹסִיף הַמַּעְגָּל עַל הָאֹרֶךְ הַשֵּׁנִי – יֵצֵא לְךָ הָאֹרֶךְ הַשְּׁלִישִׁי אַחַת עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת וּשְׁמוֹנָה וְעֶשְׂרִים חֲלָקִים, סִימָנוֹ י"א כ"ח. וּלְפִי שֶׁהָאֹרֶךְ הַזֶּה בְּמַזַּל שׁוֹר, רָאוּי לְהוֹסִיף עַל הָאֹרֶךְ הַשְּׁלִישִׁי חֲמִישִׁיתוֹ, שֶׁהִיא שְׁתֵּי מַעֲלוֹת וּשְׁמוֹנָה עָשָׂר חֲלָקִים, וְיֵצֵא לְךָ הָאֹרֶךְ הָרְבִיעִי שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת וְשִׁשָּׁה וְאַרְבָּעִים חֲלָקִים, סִימָנוֹ י"ג מ"ו. וְחָזַרְנוּ אֵצֶל הָרֹחַב הָרִאשׁוֹן וְלָקַחְנוּ שְׁנֵי שְׁלִישָׁיו – יֵצֵא מְנַת גֹּבַהּ הַמְּדִינָה, וְהוּא שְׁתֵּי מַעֲלוֹת וַחֲמִשָּׁה וּשְׁלֹשִׁים חֲלָקִים. וּלְפִי שֶׁהָיָה הָרֹחַב דְּרוֹמִי, רָאוּי לִגְרֹעַ מְנַת גֹּבַהּ הַמְּדִינָה מִן הָאֹרֶךְ הָרְבִיעִי – יִשָּׁאֵר לְךָ אַחַת עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת וְאַחַד עָשָׂר חֲלָקִים, סִימָנוֹ י"א י"א, וְזוֹ הִיא קֶשֶׁת הָרְאִיָּה בַּלַּיְלָה הַזֶּה. וְעַל דֶּרֶךְ זוֹ תַּעֲשֶׂה וְתֵדַע קֶשֶׁת הָרְאִיָּה כַּמָּה מַעֲלוֹת וְכַמָּה חֲלָקִים יֵשׁ בָּהּ בְּכָל לֵיל רְאִיָּה שֶׁתִּרְצֶה לְעוֹלָם.
יד. רָאוּי לְהוֹסִיף הַמַּעְגָּל עַל הָאֹרֶךְ הַשֵּׁנִי. כמבואר לעיל הי"א. רָאוּי לְהוֹסִיף עַל הָאֹרֶךְ הַשְּׁלִישִׁי חֲמִישִׁיתוֹ. כמבואר לעיל הי"ב. וּלְפִי שֶׁהָיָה הָרֹחַב דְּרוֹמִי רָאוּי לִגְרֹעַ מְנַת גֹּבַהּ הַמְּדִינָה מִן הָאֹרֶךְ הָרְבִיעִי. כמבואר לעיל הי"ב.
טו. וְאַחַר שֶׁתֵּצֵא קֶשֶׁת זוֹ, תָּבִין בָּהּ, וְדַע שֶׁאִם תִּהְיֶה קֶשֶׁת הָרְאִיָּה תֵּשַׁע מַעֲלוֹת אוֹ פָּחוֹת – אִי אֶפְשָׁר שֶׁיֵּרָאֶה בְּכָל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל; וְאִם תִּהְיֶה קֶשֶׁת הָרְאִיָּה יָתֵר עַל אַרְבַּע עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת – אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יֵרָאֶה, וְיִהְיֶה גָּלוּי לְכָל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
טו. אִי אֶפְשָׁר שֶׁיֵּרָאֶה. כיוון שקשת הראייה קטנה וזמן שקיעת הירח קרוב לזמן שקיעת החמה. בְּכָל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. אי אפשר שייראה בכולה, אך ייתכן שייראה בחלק מהארץ (יד"פ). אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יֵרָאֶה. כיוון שקשת הראייה גדולה ושקיעת הירח מתרחשת זמן רב לאחר שקיעת החמה.
טז. וְאִם תִּהְיֶה קֶשֶׁת הָרְאִיָּה מִתְּחִלַּת מַעֲלָה עֲשִׂירִית עַד סוֹף מַעֲלַת אַרְבַּע עֶשְׂרֵה – תַּעֲרֹךְ קֶשֶׁת הָרְאִיָּה אֶל הָאֹרֶךְ הָרִאשׁוֹן, וְתֵדַע אִם יֵרָאֶה הַיָּרֵחַ אוֹ לֹא יֵרָאֶה מִן הַקִּצִּין שֶׁיֵּשׁ לוֹ, וְהֵן הַנִּקְרָאִין קִצֵּי הָרְאִיָּה.
טז. תַּעֲרֹךְ קֶשֶׁת הָרְאִיָּה אֶל הָאֹרֶךְ הָרִאשׁוֹן וכו'. במצב ביניים זה יש לשקלל את קשת הראייה (= זמן השקיעה) יחד עם האורך הראשון (= גודל הירח), שנמצא גם הוא במצב ביניים (בין 9 ל-24 מעלות – לעיל הל' ג-ד), ועל פי היחס ביניהם ניתן לדעת אם ייראה הירח או לא, כמפורט לקמן. מִן הַקִּצִּין שֶׁיֵּשׁ לוֹ. על פי טווח הגבולות שתוחם את האפשרות לראייה (טווח זה נקבע על ידי היחסים בין האורך הראשון לקשת הראייה: כאשר סכום המעלות השלמות של קשת הראייה ושל האורך הראשון שווה ל-22 מעלות ומעלה, תתאפשר הראייה, ואם הסכום קטן מ-22 מעלות, לא תתאפשר הראייה – כמפורט בהלכות הבאות).
יז. וְאֵלּוּ הֵן קִצֵּי הָרְאִיָּה: אִם תִּהְיֶה קֶשֶׁת הָרְאִיָּה מִיָּתֵר עַל תֵּשַׁע מַעֲלוֹת עַד סוֹף עֶשֶׂר מַעֲלוֹת אוֹ יָתֵר עַל עֶשֶׂר, וְיִהְיֶה הָאֹרֶךְ הָרִאשׁוֹן שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת אוֹ יָתֵר – וַדַּאי יֵרָאֶה; וְאִם תִּהְיֶה הַקֶּשֶׁת פָּחוֹת מִזֶּה אוֹ יִהְיֶה הָאֹרֶךְ פָּחוֹת מִזֶּה – לֹא יֵרָאֶה.
יח. וְאִם תִּהְיֶה קֶשֶׁת הָרְאִיָּה מִיָּתֵר עַל עֶשֶׂר מַעֲלוֹת עַד סוֹף אַחַת עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת אוֹ יָתֵר עַל אַחַת עֶשְׂרֵה, וְיִהְיֶה הָאֹרֶךְ הָרִאשׁוֹן שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת אוֹ יָתֵר – וַדַּאי יֵרָאֶה; וְאִם תִּהְיֶה הַקֶּשֶׁת פָּחוֹת מִזֶּה אוֹ יִהְיֶה הָאֹרֶךְ פָּחוֹת מִזֶּה – לֹא יֵרָאֶה.
יט. וְאִם תִּהְיֶה קֶשֶׁת הָרְאִיָּה מִיָּתֵר עַל אַחַת עֶשְׂרֵה עַד סוֹף שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת אוֹ יָתֵר עַל שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה, וְיִהְיֶה הָאֹרֶךְ הָרִאשׁוֹן אַחַת עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת אוֹ יָתֵר – וַדַּאי יֵרָאֶה; וְאִם תִּהְיֶה הַקֶּשֶׁת פָּחוֹת מִזֶּה אוֹ יִהְיֶה הָאֹרֶךְ פָּחוֹת מִזֶּה – לֹא יֵרָאֶה.
כ. וְאִם תִּהְיֶה קֶשֶׁת הָרְאִיָּה מִיָּתֵר עַל שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת עַד סוֹף שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת אוֹ יָתֵר עַל שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה, וְיִהְיֶה הָאֹרֶךְ הָרִאשׁוֹן עֶשֶׂר מַעֲלוֹת אוֹ יָתֵר – וַדַּאי יֵרָאֶה; וְאִם תִּהְיֶה הַקֶּשֶׁת פָּחוֹת מִזֶּה אוֹ יִהְיֶה הָאֹרֶךְ פָּחוֹת מִזֶּה – לֹא יֵרָאֶה.
כא. וְאִם תִּהְיֶה קֶשֶׁת הָרְאִיָּה מִיָּתֵר עַל שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת עַד סוֹף אַרְבַּע עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת אוֹ יָתֵר עַל אַרְבַּע עֶשְׂרֵה, וְיִהְיֶה הָאֹרֶךְ הָרִאשׁוֹן תֵּשַׁע מַעֲלוֹת אוֹ יָתֵר – וַדַּאי יֵרָאֶה; וְאִם תִּהְיֶה הַקֶּשֶׁת פָּחוֹת מִזֶּה אוֹ יִהְיֶה הָאֹרֶךְ פָּחוֹת מִזֶּה – לֹא יֵרָאֶה. וְעַד כָּאן סוֹף הַקִּצִּים.
כב. כֵּיצַד? בָּאנוּ לְהִתְבּוֹנֵן בְּקֶשֶׁת הָרְאִיָּה שֶׁל לֵיל עֶרֶב שַׁבָּת, שֵׁנִי לְחֹדֶשׁ אִיָּר מִשָּׁנָה זוֹ – יֵצֵא לָנוּ בְּחֶשְׁבּוֹן קֶשֶׁת הָרְאִיָּה אַחַת עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת וְאַחַד עָשָׂר חֲלָקִים, כְּמוֹ שֶׁיָּדַעְתָּ. וּלְפִי שֶׁהָיְתָה קֶשֶׁת הָרְאִיָּה בֵּין עֶשֶׂר עַד אַרְבַּע עֶשְׂרֵה, עָרַכְנוּ אוֹתָהּ אֶל הָאֹרֶךְ הָרִאשׁוֹן. וּכְבָר יָדַעְתָּ שֶׁהָאֹרֶךְ הָיָה בְּלֵיל זֶה אַחַת עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת וְשִׁבְעָה וְעֶשְׂרִים חֲלָקִים. וּלְפִי שֶׁהָיְתָה קֶשֶׁת הָרְאִיָּה יָתֵר עַל אַחַת עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת, וְהָיָה הָאֹרֶךְ הָרִאשׁוֹן יָתֵר עַל אַחַת עֶשְׂרֵה – יִוָּדַע שֶׁוַּדַּאי יֵרָאֶה בְּלֵיל זֶה לְפִי הַקִּצִּין הַקְּצוּבוֹת. וְכֵן תַּעֲשֶׂה בְּכָל קֶשֶׁת וָקֶשֶׁת עִם הָאֹרֶךְ הָרִאשׁוֹן שֶׁלָּהּ.
כב. כְּמוֹ שֶׁיָּדַעְתָּ. על פי החישוב המובא לעיל הי"ג. וּכְבָר יָדַעְתָּ שֶׁהָאֹרֶךְ וכו'. לעיל הי"ג.
כג. וּכְבָר רָאִיתָ מִן הַמַּעֲשִׂים הָאֵלּוּ כַּמָּה חֶשְׁבּוֹנוֹת יֵשׁ בּוֹ וְכַמָּה תּוֹסָפוֹת וְכַמָּה גֵּרוּעִין אַחַר שֶׁיָּגַעְנוּ הַרְבֵּה עַד שֶׁהַמְצִיאֹנוּ דְּרָכִים קְרוֹבִים שֶׁאֵין בְּחֶשְׁבּוֹנָם עֹמֶק גָּדוֹל.
שֶׁהַיָּרֵחַ, עֲקַלְקַלּוֹת גְּדוֹלוֹת יֵשׁ בְּמַעְגְּלוֹתָיו, וּלְפִיכָךְ אָמְרוּ חֲכָמִים: "שֶׁמֶשׁ יָדַע מְבוֹאוֹ" (תהלים קד,יט) – יָרֵחַ לֹא יָדַע מְבוֹאוֹ. וְאָמְרוּ חֲכָמִים: פְּעָמִים בָּא בַּאֲרֻכָּה פְּעָמִים בָּא בִּקְצָרָה, כְּמוֹ שֶׁתִּרְאֶה מֵחֶשְׁבּוֹנוֹת אֵלּוּ, שֶׁפְּעָמִים תּוֹסִיף וּפְעָמִים תִּגְרַע עַד שֶׁתֵּצֵא קֶשֶׁת הָרְאִיָּה, וּפְעָמִים תִּהְיֶה קֶשֶׁת הָרְאִיָּה אֲרֻכָּה וּפְעָמִים קְצָרָה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.
כג. מִן הַמַּעֲשִׂים הָאֵלּוּ. מהחישובים של ראיית הירח. דְּרָכִים קְרוֹבִים שֶׁאֵין בְּחֶשְׁבּוֹנָם עֹמֶק גָּדוֹל. דרכי חישוב שאינן מדויקות אך הן קלות לחישוב ומקורבות מספיק.
עֲקַלְקַלּוֹת גְּדוֹלוֹת יֵשׁ בְּמַעְגְּלוֹתָיו. צירוף התנועות השונות שלו יוצר תבנית מסובכת מאוד של תנועה כוללת. שֶׁמֶשׁ יָדַע מְבוֹאוֹ. מועד שקיעתו ידוע. פְּעָמִים בָּא בַּאֲרֻכָּה פְּעָמִים בָּא בִּקְצָרָה. אף על פי שיש זמן ממוצע קבוע בין התקבצות אחת לשנייה ('מולד'), הזמן האמתי ביניהן אינו קבוע.
כד. וְטַעַם כָּל אֵלּוּ הַחֶשְׁבּוֹנוֹת, וּמִפְּנֵי מָה מוֹסִיפִין מִנְיָן זֶה וּמִפְּנֵי מָה גּוֹרְעִין, וְהֵיאַךְ נוֹדַע כָּל דָּבָר וְדָבָר מֵאֵלּוּ הַדְּבָרִים, וְהָרְאָיָה עַל כָּל דָּבָר וְדָבָר – הִיא חָכְמַת הַתְּקוּפוֹת וְהַגִּימַטְרִיָּאוֹת שֶׁחִבְּרוּ בָּהּ חַכְמֵי יָוָן סְפָרִים הַרְבֵּה, וְהֵם הַמְּצוּיִין עַכְשָׁיו בְּיַד הַחֲכָמִים. אֲבָל הַסְּפָרִים שֶׁחִבְּרוּ חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיוּ בִּימֵי הַנְּבִיאִים מִבְּנֵי יִשָּׂשׂכָר – לֹא הִגִּיעוּ אֵלֵינוּ. וּמֵאַחַר שֶׁכָּל אֵלּוּ הַדְּבָרִים בִּרְאָיוֹת בְּרוּרוֹת הֵן שֶׁאֵין בָּהֶן דֹּפִי, וְאִי אֶפְשָׁר לְאָדָם לְהַרְהֵר אַחֲרֵיהֶן – אֵין חוֹשְׁשִׁין לַמְחַבֵּר, בֵּין שֶׁחִבְּרוּ אוֹתָם נְבִיאִים בֵּין שֶׁחִבְּרוּ אוֹתָם גּוֹיִם, שֶׁכָּל דָּבָר שֶׁנִּתְגַּלָּה טַעְמוֹ וְנוֹדְעָה אֲמִתָּתוֹ בִּרְאָיוֹת שֶׁאֵין בָּהֶן דֹּפִי – אֵין סוֹמְכִין עַל זֶה הָאִישׁ שֶׁאֲמָרוֹ אוֹ שֶׁלִּמְּדוֹ, אֶלָּא עַל הָרְאָיָה שֶׁנִּתְגַּלְּתָה וְהַטַּעַם שֶׁנּוֹדַע.
כד. וְטַעַם כָּל אֵלּוּ הַחֶשְׁבּוֹנוֹת. ההסבר לחישובים הללו. וְהָרְאָיָה עַל כָּל דָּבָר וְדָבָר. ההוכחות של החישובים הללו. מִבְּנֵי יִשָּׂשׂכָר. על סמך הפסוק: "ומבני יששכר יודעי בינה לעתים לדעת מה יעשה בישראל" (דברי הימים א יב,לג), שאותו דרשו חז"ל כעוסק בחכמת קביעת הלוח. בִּרְאָיוֹת בְּרוּרוֹת הֵן שֶׁאֵין בָּהֶן דֹּפִי. על פי תצפיות והוכחות הגיוניות.

תקציר הפרק 

פרק י"ז הלכות קידוש החודש

*קשת הראיה*

בכדי שהירח יראה, דרוש מרחק מינימלי בינו לשמש. אחרי חישוב מיקום הירח והשמש (בפרקים הקודמים), נדע את המרחק ביניהם, ולפי זה נוכל לחשב ולדעת האם הירח יראה בכל מקום או לא.

שיעור וידאו עם הרב חיים סבתו 

Play Video

שיעור שמע עם הרב חיים סבתו 

מושג מן הפרק 

Play Video

עוד על ספר זמנים ברמב"ם 

שאלות חזרה על הפרק 

1.ככל שהירח רחוק מהשמש כך קטן הסיכוי שיראה?

2.אנו לומדים אסטרונומיה מהגויים משום שהם למדו מבני יששכר?

3.מסלול השמש קל לחישוב מאשר מסלול הירח?

 

תשובות
1.לא
2.לא
3.כן

010 - IdeaCreated with Sketch.לב הלימוד - הרחבה על הפרק 

פרשת שבוע מהרמב"ם 

נייר עמדה - אקטואליה 

סט "משנה תורה" מהודר בכריכה מפוארת בפירוש הרב שטיינזלץ + שליח עד הבית

ב-299 ש"ח בלבד!

ממשיכים את הסבסוד ההיסטורי!

*הארגון רשאי לשנות את המחיר בכל עת

* שווי סט 835 ש"ח

*משלוח עד 21 ימי עסקים

הלימוד להצלחת כוחות הביטחון ולעילוי נשמת הנופלים הי"ד

דילוג לתוכן