א. כַּזַּיִת מִן הַמֵּת בְּפִי הָעוֹרֵב, סָפֵק הֶאֱהִיל עַל הָאָדָם וְעַל הַכֵּלִים בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד סָפֵק שֶׁלֹּא הֶאֱהִיל – הֲרֵי הָאָדָם טָמֵא מִסָּפֵק, וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה בּוֹ דַּעַת לְהִשָּׁאֵל, וְהַכֵּלִים טְהוֹרִים, מִפְּנֵי שֶׁאֵין לָהֶן דַּעַת לְהִשָּׁאֵל. וְכֵן הַמְמַלֵּא בִּכְלִי וְנָתַן בַּעֲשָׂרָה כֵּלִים, וְנִמְצָא הַשֶּׁרֶץ בְּאֶחָד מֵהֶן – הוּא טָמֵא וְכֻלָּם טְהוֹרִים, אַף עַל פִּי שֶׁכֻּלָּם סָפֵק שֶׁמָּא הַשֶּׁרֶץ בַּכְּלִי שֶׁמִּלֵּא בּוֹ הָיָה תְּחִלָּה, מִפְּנֵי שֶׁהֵם כֵּלִים וְאֵין בָּהֶן דַּעַת לְהִשָּׁאֵל. וְאִם הָיָה לַכְּלִי שֶׁמִּלֵּא בּוֹ אָגְנַיִם, הוֹאִיל וְאֶפְשָׁר שֶׁיֵּצְאוּ הַמַּיִם וְיִתְאַחֵר בּוֹ הַשֶּׁרֶץ – כֻּלָּם טְמֵאִים.
וְכֵן הַמְמַלֵּא בַּעֲשָׂרָה דְּלָיִים זֶה אַחַר זֶה, וְנָתַן בַּעֲשָׂרָה כֵּלִים, מִדְּלִי אֶחָד לִכְלִי אֶחָד, וְאֵין יָדוּעַ הָרִאשׁוֹן מִן הָאַחֲרוֹן, וְנִמְצָא הַשֶּׁרֶץ בִּכְלִי אֶחָד מֵהֶן – הֲרֵי הַתִּשְׁעָה כֵּלִים עִם עֲשֶׂרֶת הַדְּלָיִים טְהוֹרִים, שֶׁאֲנִי אוֹמֵר: שֶׁמָּא בִּכְלִי זֶה הָיָה הַשֶּׁרֶץ מִתְּחִלָּתוֹ. וְאִם יֵשׁ לַדְּלָיִים אָגְנַיִם – הֲרֵי כָּל הַדְּלָיִים עִם כָּל הַכֵּלִים טְמֵאִים.
הַמְעָרֶה מִכְּלִי לִכְלִי, וְנִמְצָא הַשֶּׁרֶץ בַּתַּחְתּוֹן – הָעֶלְיוֹן טָהוֹר, וְאֵין אוֹמְרִין: מֵהָעֶלְיוֹן נָפַל, אֶלָּא שֶׁמָּא בַּתַּחְתּוֹן הָיָה, מִפְּנֵי שֶׁהֵן כֵּלִים וְאֵין לָהֶן דַּעַת לְהִשָּׁאֵל. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.
ב. קֻפָּה שֶׁנִּשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ טְהָרוֹת, וְנִמְצָא בָּהּ שֶׁרֶץ, אִם יֵשׁ לָהּ שׁוּלַיִם, אוֹ אָגְנַיִם אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לָהּ שׁוּלַיִם – הֲרֵי כָּל הַטְּהָרוֹת שֶׁנִּשְׁתַּמְּשׁוּ בָּהּ טְמֵאוֹת, אֲפִלּוּ הָיְתָה בְּדוּקָה וּמְכֻסָּה, שֶׁמָּא עִם הַגְבָּהַת יָדוֹ מִן הַבְּדִיקָה נָפַל הַשֶּׁרֶץ.
אֲפִלּוּ נִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ בִּטְהָרוֹת בְּזָוִית זוֹ, וְטִלְטְלָהּ לְזָוִית אַחֶרֶת וְנִמְצָא בָּהּ הַשֶּׁרֶץ – כֻּלָּן טְמֵאוֹת, לְפִי שֶׁמַּחֲזִיקִין טֻמְאָה מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, לִתְלוֹת אֲבָל לֹא לִשְׂרֹף.
ג. הַזּוֹלֵף אֶת הַבּוֹר וּמְמַלֵּא מִמֶּנּוּ חָבִיּוֹת: אִם הָיָה מַשְׁקִיעַ כָּל חָבִית וְחָבִית בַּבּוֹר וּמְמַלֵּא אוֹתָהּ, וְנִמְצָא הַשֶּׁרֶץ בָּרִאשׁוֹנָה – כֻּלָּן טְמֵאוֹת; נִמְצָא בָּאַחֲרוֹנָה – הִיא טְמֵאָה וְכֻלָּן טְהוֹרוֹת, שֶׁאֲנִי אוֹמֵר: אַחַר שֶׁמִּלֵּא אֶת הָרִאשׁוֹנוֹת נָפַל שֶׁרֶץ לַבּוֹר.
הָיָה זוֹלֵף בִּכְלִי וְנוֹתֵן לְתוֹךְ הֶחָבִיּוֹת עַד שֶׁמִּלֵּא אוֹתָן, וְנִמְצָא הַשֶּׁרֶץ בְּאַחַת מֵהֶן – הִיא טְמֵאָה בִּלְבַד וְכֻלָּן טְהוֹרוֹת, שֶׁאֲנִי אוֹמֵר: בְּזוֹ בִּלְבַד נָפַל הַשֶּׁרֶץ, אוֹ הָיָה בָּהּ עַד שֶׁלֹּא זָלַף לְתוֹכָהּ. לְפִיכָךְ אִם הָיָה בּוֹדֵק כָּל חָבִית מֵהֶן וְאַחַר כָּךְ נוֹתֵן בָּהּ הַיַּיִן, וּמְכַסֶּה אוֹתָהּ אַחַר שֶׁזּוֹלֵף לְתוֹכָהּ, וְנִמְצָא הַשֶּׁרֶץ בְּאַחַת מֵהֶן – כֻּלָּן טְמֵאוֹת. וְכֵן אִם נִמְצָא הַשֶּׁרֶץ בַּבּוֹר אוֹ בַּכְּלִי שֶׁזּוֹלֵף בּוֹ – הַכֹּל טָמֵא.
ד. הָיָה קוֹצֶה זֵיתִים מִן הַמַּעֲטָן וּמַעֲלֶה אוֹתָן לַגַּג, וְנִמְצָא הַשֶּׁרֶץ בַּגַּג – הַזֵּיתִים שֶׁבַּמַּעֲטָן טְהוֹרִים. נִמְצָא בַּמַּעֲטָן – הַמַּעֲטָן טָמֵא. נִמְצָא בֵּין כֹּתֶל לַזֵּיתִים – הַזֵּיתִים טְהוֹרִים.
נִמְצָא הַשֶּׁרֶץ בְּתוֹךְ גּוּשׁ שֶׁל זֵיתִים, וְהַגּוּשׁ בַּגַּג: אִם בְּתוֹךְ שְׁלֹשָׁה יָמִים – אַף הַמַּעֲטָן טָמֵא, שֶׁאֲנִי אוֹמֵר: גּוּשׁ זֶה מִן הַמַּעֲטָן עָלָה וְהַשֶּׁרֶץ בְּתוֹכוֹ; וְאִם נִמְצָא אַחַר שְׁלֹשָׁה יָמִים מִשֶּׁהֶעֱלָה הַזֵּיתִים לַגַּג – הֲרֵי הַמַּעֲטָן טָהוֹר, שֶׁמָּא בַּגַּג נִתְקַבְּצוּ וְנַעֲשׂוּ גּוּשׁ בְּתוֹךְ הַשְּׁלֹשָׁה יָמִים.
ה. הַקּוֹרֵץ מִקְרֶצֶת מִן הָעִסָּה, וְנִמְצָא שֶׁרֶץ בַּמִּקְרֶצֶת – הַמִּקְרֶצֶת לְבַדָּהּ טְמֵאָה. נִמְצָא בָּעִסָּה – הָעִסָּה לְבַדָּהּ טְמֵאָה. נִמְצָא בְּתוֹךְ הַמִּקְרֶצֶת – אַף הָעִסָּה טְמֵאָה.
ו. אֹכֶל טָמֵא שֶׁנִּמְצֵאת גַּרְעִינָה שֶׁלּוֹ בְּתוֹךְ הַכִּכָּר אוֹ עַל גַּבֵּי תַּבְשִׁיל רוֹתֵחַ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין עָלֶיהָ מַשְׁקֶה טוֹפֵחַ – הֲרֵי הֵן טְמֵאִים, שֶׁאֲנִי אוֹמֵר: הָאֹכֶל כֻּלּוֹ נָפַל שָׁם, וְנִמּוֹחַ בְּתוֹךְ הַכִּכָּר אוֹ מֵחֲמַת הָרְתִיחָה, וְנִשְׁאֲרָה גַּרְעִינָתוֹ.
נִמְצֵאת הַגַּרְעִינָה עַל גַּבֵּי הַכִּכָּר אוֹ בְּתוֹךְ תַּבְשִׁיל צוֹנֵן – הֲרֵי אֵלּוּ טְהוֹרִים, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ עָלֶיהָ מַשְׁקֶה, שֶׁאֲנִי אוֹמֵר: גַּרְעִינָה זוֹ לְבַדָּהּ נָפְלָה אַחַר שֶׁאָבַד הָאֹכֶל מֵעָלֶיהָ, שֶׁהֲרֵי אֵינָהּ מְטַמְּאָה.
ז. הָיוּ בַּבַּיִת אֳכָלִים טְמֵאִים וָאֳכָלִים טְהוֹרִים, וְנִמְצֵאת גַּרְעִינָה בַּבַּיִת – הוֹלְכִין אַחַר הָרֹב. וְכֵן אִם הָיוּ דָּמִים טְמֵאִים וְדָמִים טְהוֹרִים בְּתוֹךְ הַבַּיִת, וְנִמְצָא דָּם עַל הָאֹכֶל – הוֹלְכִין אַחַר הָרֹב. מַעֲשֶׂה הָיָה בְּכִכָּר שֶׁל תְּרוּמָה שֶׁנִּמְצָא עָלָיו דָּם, וּבָא מַעֲשֶׂה לִפְנֵי חֲכָמִים וְטִהֲרוּהוּ, שֶׁאֲפִלּוּ נֹאמַר דַּם שֶׁרֶץ הוּא, הֲרֵינִי אוֹמֵר: דַּם שֶׁרֶץ חַי הוּא, שֶׁהוּא טָהוֹר.
ח. עִיר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ נְבֵלוֹת וּשְׁחוּטוֹת – בָּשָׂר הַנִּמְצָא בָּהּ, הוֹלְכִין בּוֹ אַחַר הָרֹב. וְכֵן אִם הָיָה הַנִּמְצָא סָפֵק שֶׁרֶץ סָפֵק צְפַרְדֵּעַ – הוֹלְכִין אַחַר הָרֹב שֶׁיֵּשׁ בְּאוֹתָהּ הָעִיר בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן. זֶה הַכְּלָל: בַּנִּמְצָא – הַלֵּךְ אַחַר הָרֹב.
ט. הָאִשָּׁה שֶׁהָיְתָה מְגַבֶּבֶת גְּבָבָה בֶּחָצֵר, וְנִמְצָא שֶׁרֶץ בְּתוֹךְ גְּבָבָה – הֲרֵי זוֹ טְהוֹרָה, שֶׁאֵין הַשֶּׁרֶץ מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא; נִמְצָא עַל גַּבֵּי גְּבָבָה – הֲרֵי זוֹ טְמֵאָה, שֶׁמָּא נָגְעָה בּוֹ. הָיְתָה כּוֹבֶרֶת בִּכְבָרָה, וְנִמְצָא שֶׁרֶץ בְּתוֹךְ הַפֵּרוֹת שֶׁבַּכְּבָרָה – הֲרֵי זוֹ טְהוֹרָה; נִמְצָא עַל גַּבֵּי הַכְּבָרָה – הֲרֵי זוֹ סְפֵק טְמֵאָה, שֶׁמָּא נָגְעָה בּוֹ, וְכָל סָפֵק בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד טָמֵא, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.
וְכֵן הַמְמַלֵּא בַּעֲשָׂרָה דְּלָיִים זֶה אַחַר זֶה… וְאֵין יָדוּעַ הָרִאשׁוֹן מִן הָאַחֲרוֹן. מילא עשרה דליים במים ושפך כל אחד מהם לכלי אחר ואין ידוע באיזה דלי מילא איזה כלי. וְאִם יֵשׁ לַדְּלָיִים אָגְנַיִם הֲרֵי כָּל הַדְּלָיִים עִם כָּל הַכֵּלִים טְמֵאִים. מכיוון שיש לדליים אוגניים חוששים שהשרץ היה באחד מהדליים ומשם נפל לכלי שבתוכו נמצא כעת, ומכיוון שלא ידוע באיזה דלי מילא את הכלי שבו נמצא השרץ, כל הדליים טמאים. ולגבי שאר הכלים התקשו המפרשים מדוע הם טמאים, שכן לגביהם אין כלל חשש שהיה בהם שרץ או בדלי שמילא אותם (וראה מרכה"מ, חזון נחום טהרות ד,ד, ערוך לנר נידה ד,ב שתירצו בדרכים שונות).
הַמְעָרֶה. שופך. הָעֶלְיוֹן טָהוֹר וְאֵין אוֹמְרִין מֵהָעֶלְיוֹן נָפַל וכו'. וכגון שאין לכלי העליון אוגניים ולפיכך אין חוששים שמא נתאחר בו השרץ בשעת המילוי (ריק"ו).