א. אָדָם שֶׁהֶאֱהִיל בְּיָדוֹ אַחַת עַל הַמֵּת וְהֶאֱהִיל בַּשְּׁנִיָּה עַל הַכֵּלִים, אוֹ שֶׁנָּגַע בְּמֵת וְהֶאֱהִיל עַל הַכֵּלִים: אִם יֵשׁ בְּיָדוֹ פּוֹתֵחַ טֶפַח – הַכֵּלִים טְמֵאִין, וְאִם לָאו – טְהוֹרִים.
וְכֵן שְׁנֵי בָּתִּים וּבָהֶן שְׁנֵי חֲצָיֵי זֵיתִים, וּפָשַׁט יָדוֹ לְבַיִת זֶה וְיָדוֹ הַשְּׁנִיָּה לַבַּיִת הַשֵּׁנִי: אִם יֵשׁ בְּיָדוֹ פּוֹתֵחַ טֶפַח – עֵרֵב אֶת הַטֻּמְאָה, וְנַעֲשָׂה הַכֹּל כְּאֹהֶל אֶחָד, וְנִטְמָא הוּא וְהַבָּתִּים; וְאִם לָאו – אֵינוֹ מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה.
ב. אָדָם שֶׁהִשְׁקִיף בְּעַד הַחַלּוֹן וְהֶאֱהִיל עַל הַטֻּמְאָה – מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה לַבַּיִת וְנִטְמָא כָּל הַבַּיִת. הָיָה מֻטָּל עַל הָאַסְקֻפָּה, וּמִקְצָתוֹ בְּתוֹךְ הַבַּיִת וּמִקְצָתוֹ בַּחוּץ, וְהֶאֱהִילָה טֻמְאָה עַל מִקְצָתוֹ שֶׁבַּחוּץ – הַבַּיִת טָמֵא, מִפְּנֵי שֶׁהָאָדָם חָלוּל וְיֵשׁ בּוֹ גֹּבַהּ טֶפַח, וְכֵיוָן שֶׁהֶאֱהִילָה טֻמְאָה עָלָיו, הֲרֵי זֶה כְּמַאֲהִיל עָלֶיהָ, וּמֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה.
וְכֵן אִם הָיְתָה טֻמְאָה בַּבַּיִת, וְהֶאֱהִילוּ טְהוֹרִים עַל מִקְצָתוֹ שֶׁבַּחוּץ – הֲרֵי אֵלּוּ טְמֵאִין, מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְּמַאֲהִיל עַל הַטֻּמְאָה, וְהָאָדָם מֵבִיא וְאֵינוֹ חוֹצֵץ, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.
ג. נוֹשְׂאֵי הַמֵּת שֶׁעָבְרוּ בּוֹ תַּחַת הָאַכְסַדְרָה, וְהֵגִיף אֶחָד מֵהֶן אֶת הַדֶּלֶת וּסְמָכוֹ בַּמַּפְתֵּחַ כְּדֵי שֶׁלֹּא יִטְמָא הַבַּיִת, וְכֵן אִם הָיָה אָדָם מִבִּפְנִים אוֹ מִבַּחוּץ סוֹמֵךְ הַדֶּלֶת: אִם יָכוֹל הַדֶּלֶת לַעֲמֹד בִּפְנֵי עַצְמוֹ – הַבַּיִת טָהוֹר; וְאִם לָאו – הַבַּיִת טָמֵא, שֶׁנִּמְצָא הָאָדָם הוּא שֶׁחָצַץ בִּפְנֵי הַטֻּמְאָה, וְהָאָדָם וְהַכֵּלִים מְבִיאִין וְאֵינָן חוֹצְצִין, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.
ד. תַּנּוּר שֶׁהוּא עוֹמֵד בְּתוֹךְ הַבַּיִת וְעֵינוֹ קְמוּרָה לַחוּץ, וְהֶאֱהִילוּ נוֹשְׂאֵי הַמֵּת עַל עֵינוֹ הַקְּמוּרָה – הַתַּנּוּר טָמֵא וְהַבַּיִת טָהוֹר, שֶׁהֲרֵי אֵין הַתַּנּוּר גָּבֹהַּ מֵעַל הָאָרֶץ כְּדֵי שֶׁיָּבִיא טֻמְאָה לַבַּיִת.
מִגְדָּל הַבָּא בְּמִדָּה שֶׁהוּא עוֹמֵד בְּתוֹךְ הַפֶּתַח וְנִפְתַּח לַחוּץ, וְטֻמְאָה בְּתוֹכוֹ – הַבַּיִת טָהוֹר. טֻמְאָה בַּבַּיִת – מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ טָמֵא, שֶׁהֲרֵי הוּא פָּתוּחַ וּבְתוֹךְ הַפֶּתַח, וְדֶרֶךְ הַטֻּמְאָה לָצֵאת וְאֵין דַּרְכָּהּ לְהִכָּנֵס.
הָיְתָה מָכְנֵי שֶׁלּוֹ מְשׁוּכָה לַאֲחוֹרָיו וְיוֹצֵאת פָּחוֹת מִטֶּפַח וְאֵינָהּ נִשְׁמֶטֶת, וְטֻמְאָה שָׁם בְּתוֹכָהּ כְּנֶגֶד הַקּוֹרוֹת – הַבַּיִת טָהוֹר, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהִיא יוֹצְאָה, אֵינָהּ נִשְׁמֶטֶת וְאֵינָהּ יוֹצֵאת טֶפַח. וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה בָּהּ טֶפַח עַל טֶפַח עַל רוּם טֶפַח חָלָל. אֲבָל אִם אֵין בַּמָּכְנֵי חָלָל טֶפַח – הֲרֵי הַטֻּמְאָה רְצוּצָה בְּתוֹךְ הַבַּיִת, וְהַבַּיִת טָמֵא.
הָיָה הַמִּגְדָּל עוֹמֵד בְּתוֹךְ הַבַּיִת וְטֻמְאָה בְּתוֹכוֹ אוֹ בְּתוֹךְ הַתֵּבָה שֶׁלּוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בִּיצִיאָתָהּ פּוֹתֵחַ טֶפַח – הַבַּיִת טָמֵא. טֻמְאָה בַּבַּיִת – מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ טָהוֹר, שֶׁדֶּרֶךְ הַטֻּמְאָה לָצֵאת וְאֵין דַּרְכָּהּ לְהִכָּנֵס.
ה. כֵּלִים שֶׁבֵּין הַמִּגְדָּל וּבֵין הָאָרֶץ, וְשֶׁבֵּינוֹ וּבֵין הַכֹּתֶל, וְשֶׁבֵּינוֹ וּבֵין הַקּוֹרוֹת: אִם יֵשׁ שָׁם פּוֹתֵחַ טֶפַח – טְמֵאִים, וְאִם לָאו – טְהוֹרִים, שֶׁאֲנִי רוֹאֶה אֶת הַקּוֹרוֹת כְּאִלּוּ הֵן יוֹרְדוֹת וְסוֹתְמוֹת.
ו. הָיְתָה טֻמְאָה תַּחַת הַמִּגְדָּל בֵּינוֹ וּבֵין הָאָרֶץ, אוֹ בֵּינוֹ וּבֵין הַקּוֹרוֹת, אוֹ בֵּינוֹ וּבֵין הַכֹּתֶל, בֵּין שֶׁיֵּשׁ שָׁם חָלָל טֶפַח בֵּין שֶׁאֵין שָׁם – הַבַּיִת טָמֵא. הָיָה עוֹמֵד בָּאֲוִיר וְטֻמְאָה בְּתוֹכוֹ – כֵּלִים שֶׁבְּעָבְיוֹ טְהוֹרִים; טֻמְאָה בְּעָבְיוֹ – כֵּלִים שֶׁבְּתוֹכוֹ טְהוֹרִים.
ז. כָּל שִׁפּוּעֵי אֹהָלִים כָּאֹהָלִים. כֵּיצַד? אֹהֶל שֶׁהוּא שׁוֹפֵעַ וְיוֹרֵד וְכָלֶה עַד כְּאֶצְבַּע, וְטֻמְאָה בָּאֹהֶל – כֵּלִים שֶׁתַּחַת הַשִּׁפּוּעַ טְמֵאִים; טֻמְאָה תַּחַת הַשִּׁפּוּעַ – כֵּלִים שֶׁבָּאֹהֶל טְמֵאִים.
הַטֻּמְאָה מִתּוֹךְ הַשִּׁפּוּעַ: הַנּוֹגֵעַ בּוֹ מִתּוֹכוֹ – טָמֵא טֻמְאַת שִׁבְעָה; וְהַנּוֹגֵעַ בַּשִּׁפּוּעַ מֵאֲחוֹרָיו – טָמֵא טֻמְאַת עֶרֶב, נַעֲשָׂה הַשִּׁפּוּעַ מֵאֲחוֹרָיו כְּאִלּוּ הוּא כְּלִי שֶׁנָּגַע בָּאֹהֶל.
הָיְתָה הַטֻּמְאָה עַל אֲחוֹרֵי הַשִּׁפּוּעַ – הַנּוֹגֵעַ בּוֹ מֵאֲחוֹרָיו טָמֵא טֻמְאַת שִׁבְעָה, וְהַנּוֹגֵעַ בַּשִּׁפּוּעַ מִתּוֹכוֹ טָמֵא טֻמְאַת עֶרֶב. כַּחֲצִי זַיִת מִתּוֹכוֹ וְכַחֲצִי זַיִת מֵאֲחוֹרָיו – הַנּוֹגֵעַ בּוֹ בֵּין מִתּוֹכוֹ בֵּין מֵאֲחוֹרָיו טָמֵא טֻמְאַת עֶרֶב. וְהָאֹהֶל עַצְמוֹ טָמֵא טֻמְאַת שִׁבְעָה.
ח. הָיָה כְּנַף הָאֹהֶל מְרֻדָּד עַל הָאָרֶץ, וְטֻמְאָה תַּחַת כְּנַף הָאֹהֶל הַפָּרוּשׂ עַל הָאָרֶץ אוֹ עַל גַּבֵּי הַכָּנָף – טֻמְאָה בּוֹקַעַת וְעוֹלָה בּוֹקַעַת וְיוֹרֶדֶת.
וּבָהֶן שְׁנֵי חֲצָיֵי זֵיתִים. בכל אחד מהם יש שיעור של חצי זית מן המת שאינו מטמא באוהל. וְנַעֲשָׂה הַכֹּל כְּאֹהֶל אֶחָד וְנִטְמָא הוּא וְהַבָּתִּים. שהאוהל מצרף את המטמאים באוהל שנחלקו (לעיל ד,ח) וכעת יש כאן שיעור המטמא.