א. כְּלִי חֶרֶשׂ אֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה עַד שֶׁיִּהְיֶה מְקַבֵּל וְעָשׂוּי לְקַבָּלָה. אֲבָל אִם לֹא הָיָה בּוֹ בֵּית קִבּוּל, אוֹ שֶׁהָיָה מְקַבֵּל וְלֹא נַעֲשָׂה לְקַבָּלָה – אֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה כְּלָל, לֹא מִדִּבְרֵי תּוֹרָה וְלֹא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים. לְפִיכָךְ הַכִּסֵּא וְהַמִּטָּה וְהַסַּפְסָל וְהַשֻּׁלְחָן וְהַמְּנוֹרָה שֶׁל חֶרֶשׂ, וְכָל כַּיּוֹצֵא בָּהֶן מִכֵּלִים שֶׁאֵין לָהֶן תּוֹךְ – אֵינָן מְקַבְּלִין טֻמְאָה. וְכֵן הַסִּילוֹנוֹת שֶׁהַמַּיִם מְהַלְּכִין בָּהֶן, וְאַף עַל פִּי שֶׁהֵן כְּפוּפִין וְאַף עַל פִּי שֶׁהֵן מְקַבְּלִין – הֲרֵי הֵן טְהוֹרִים, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא נַעֲשׂוּ לְקַבָּלָה, אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיֵּצְאוּ מֵהֶן הַמַּיִם.
וְכֵן חָבִית שֶׁל שַׁיָּטִים וְחָבִית הַדְּפוּנָה בְּשׁוּלֵי הַמַּחַץ, הוֹאִיל וְנַעֲשָׂת כְּמוֹ בֵּית יָד שֶׁנּוֹשְׂאִין בָּהּ הַמַּחַץ וְלֹא נַעֲשָׂת לְקַבָּלָה – אֵינָהּ מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּהֶן.
ב. פַּנָּס שֶׁיֵּשׁ בּוֹ בֵּית קִבּוּל שֶׁמֶן – מְקַבֵּל טֻמְאָה; וְשֶׁאֵין בּוֹ – טָהוֹר. וְכֵן מְגוּפַת הַיּוֹצְרִים שֶׁיֵּשׁ לָהּ תּוֹךְ – טְמֵאָה.
ג. מַשְׁפֵּךְ שֶׁל בַּעֲלֵי בָּתִּים – טָהוֹר; וְשֶׁל רוֹכְלִין – מִתְטַמֵּא, מִפְּנֵי שֶׁמַּטֵּהוּ עַל צִדּוֹ וּמֵרִיחַ בּוֹ לַלּוֹקֵחַ.
ד. כִּסּוּיֵי כַּדֵּי יַיִן וְכַדֵּי שֶׁמֶן וְכִסּוּיֵי הֶחָבִיּוֹת – טְהוֹרוֹת, שֶׁלֹּא נַעֲשׂוּ לְקַבָּלָה; וְאִם הִתְקִינָן לְתַשְׁמִישׁ – מִתְטַמְּאִין.
ה. כִּסּוּי הַלְּפָס: בִּזְמַן שֶׁהוּא נָקוּב וְיֵשׁ לוֹ חִדּוּד – טָהוֹר; וְאִם אֵינוֹ נָקוּב וְאֵין לוֹ חִדּוּד – מִתְטַמֵּא, מִפְּנֵי שֶׁהָאִשָּׁה מְסַנֶּנֶת לְתוֹכוֹ אֶת הַיָּרָק. זֶה הַכְּלָל: כָּל הַמְשַׁמֵּשׁ בִּכְלִי חֶרֶשׂ כְּשֶׁהוּא כָּפוּי – טָהוֹר.
ו. טִיטְרוֹס, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא נָקוּב וּמוֹצִיא פְּרוּטוֹת – מִתְטַמֵּא, שֶׁהֲרֵי הַמַּיִם מִתְכַּנְּסִין בִּצְדָדָיו וְהֵן עֲשׂוּיִין לְקַבָּלָה.
ז. הַלַּפִּיד שֶׁל חֶרֶשׂ שֶׁמַּנִּיחִין מַטְלִיּוֹת הַבְּגָדִים וְהַשֶּׁמֶן בְּתוֹכוֹ וְהוּא דּוֹלֵק – מִתְטַמֵּא. וְכֵן כְּלִי שֶׁמַּנִּיחִין תַּחַת הַנֵּרוֹת לְקַבֵּל הַשֶּׁמֶן – מִתְטַמֵּא.
ח. גִּסְטְרָא שֶׁמַּנִּיחִין תַּחַת הַכֵּלִים לְקַבֵּל מַשְׁקִין הַנּוֹזְלִים מִן הַכְּלִי – מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה.
ט. סְפִינָה שֶׁל חֶרֶשׂ, אַף עַל פִּי שֶׁהִיא מְקַבֶּלֶת – אֵינָהּ מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה, שֶׁאֵין הַסְּפִינָה בִּכְלַל הַכֵּלִים הָאֲמוּרִים בַּתּוֹרָה, בֵּין שֶׁהָיְתָה שֶׁל חֶרֶשׂ בֵּין שֶׁל עֵץ, בֵּין גְּדוֹלָה בֵּין קְטַנָּה.
י. כָּל הַכֵּלִים שֶׁנִּשְׁבְּרוּ וְנִפְסְדָה צוּרָתָן – אֵין שִׁבְרֵיהֶן מְקַבְּלִין טֻמְאָה אַף עַל פִּי שֶׁאוֹתָן הַשְּׁבָרִים רְאוּיִין לְתַשְׁמִישׁ, חוּץ מִשִּׁבְרֵי כְּלֵי חֶרֶשׂ, שֶׁאִם הָיָה בָּהֶן חֶרֶשׂ הָרָאוּי לְקַבֵּל – הֲרֵי הוּא מְקַבֵּל טֻמְאָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְכָל כְּלִי חֶרֶשׂ" (ויקרא יא,לג), מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁזֶּה לֹא בָּא אֶלָּא לְרַבּוֹת שִׁבְרֵי כְּלֵי חֶרֶשׂ. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁהָיָה לְחֶרֶשׂ זֶה תּוֹךְ לְקַבֵּל בּוֹ הַמַּשְׁקִין כְּשֶׁיִּהְיֶה הַחֶרֶשׂ יוֹשֵׁב, לֹא סָמוּךְ. אֲבָל אִם אֵינוֹ יָכוֹל לְקַבֵּל אֶלָּא אִם כֵּן סוֹמְכִין אוֹתוֹ – אֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה.
יא. הַחֶרֶשׂ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לֵישֵׁב כְּדֵי שֶׁיְּקַבֵּל מִפְּנֵי אָזְנוֹ, אוֹ שֶׁהָיָה בּוֹ חִדּוּד וְהַחִדּוּד מַכְרִיעוֹ לְצַד אַחֵר – הֲרֵי זֶה טָהוֹר; אַף עַל פִּי שֶׁנִּטְּלָה הָאֹזֶן אוֹ נִשְׁבַּר הַחִדּוּד – הֲרֵי זֶה טָהוֹר, שֶׁכָּל כְּלִי חֶרֶשׂ שֶׁטָּהַר שָׁעָה אַחַת אֵין לוֹ טֻמְאָה לְעוֹלָם.
יב. כְּלֵי חֶרֶשׂ שֶׁשּׁוּלֵיהֶן חַדִּין כַּמִּזְרָקוֹת, שֶׁנִּשְׁבְּרוּ, וַהֲרֵי שׁוּלֵיהֶן מְקַבְּלִין, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן מְקַבְּלִין אֶלָּא אִם כֵּן נִסְמְכוּ, כְּגוֹן שׁוּלֵי הַקְּרִיפִיּוֹת וְשׁוּלֵי הַכּוֹסוֹת – הֲרֵי אֵלּוּ מְקַבְּלִין טֻמְאָה, שֶׁלְּכָךְ נַעֲשׂוּ מִתְּחִלָּתָן, שֶׁיִּהְיוּ מְקַבְּלִין בִּסְמִיכָה אוֹ בַּאֲחִיזָה.
יג. כַּמָּה יְקַבֵּל הַחֶרֶשׂ וְיִהְיֶה מְקַבֵּל טֻמְאָה? אִם הָיָה הַכְּלִי כְּשֶׁהָיָה שָׁלֵם מֵכִיל כְּדֵי סִיכַת אָדָם קָטָן עַד חָבִיּוֹת שֶׁהֵן מְקַבְּלוֹת כִּסְאָה אוֹ קָרוֹב לָהּ, וְנִשְׁבְּרוּ, וְנִשְׁאַר בַּחֲרָסִים בֵּין מִקַּרְקָעֵיהֶן בֵּין מִדָּפְנֵיהֶן חֶרֶשׂ שֶׁהוּא מְקַבֵּל כְּשֶׁהוּא יוֹשֵׁב רְבִיעִית – הֲרֵי זֶה מְקַבֵּל טֻמְאָה.
יד. הָיָה הַכְּלִי מֵחָבִית הַמְּכִילָה כִּסְאָה עַד חָבִית הַמְּכִילָה סָאתַיִם אוֹ יָתֵר, וְנִשְׁבְּרָה, אִם הָיָה בַּחֶרֶשׂ הַנִּשְׁאָר כְּדֵי לְקַבֵּל חֲצִי לֹג – הֲרֵי זֶה מְקַבֵּל טֻמְאָה.
הָיָה הַכְּלִי מֵחָבִית הַמְּכִילָה סָאתַיִם עַד חֲצָבִים גְּדוֹלִים, וְנִשְׁבְּרוּ: אִם נִשְׁאַר מֵהֶן חֶרֶשׂ הַמְקַבֵּל לֹג – הֲרֵי זֶה מְקַבֵּל טֻמְאָה. הָיוּ הַחֲרָסִים מְקַבְּלִין פָּחוֹת מִשִּׁעוּרִין אֵלּוּ – אֵינָן מְקַבְּלִין טֻמְאָה.
טו. כְּלִי חֶרֶשׂ קָטָן, כְּגוֹן הַפַּךְ וְכַיּוֹצֵא בּוֹ, שֶׁנִּשְׁבַּר, וְנִשְׁאַר מִקַּרְקָעִיתוֹ חֶרֶס הַמְקַבֵּל כָּל שֶׁהוּא כְּשֶׁהוּא יוֹשֵׁב, וְהָיָה חַד בְּיוֹתֵר, שֶׁנִּמְצָא כִּכְלִי קָטָן – הֲרֵי זֶה מְקַבֵּל טֻמְאָה. וְאִם נִשְׁאַר מִדָּפְנוֹתֵיהֶן חֶרֶשׂ הַמְקַבֵּל – אֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה, לְפִי שֶׁדָּפְנוֹת כֵּלִים אֵלּוּ וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן כְּשָׁוִין הֵן, וְאֵין לָהֶן תּוֹךְ הַנִּכָּר, וְנִמְצְאוּ כִּפְשׁוּטֵי כְּלֵי חֶרֶשׂ.
טז. חֶזְקַת חֲרָשִׂים הַנִּמְצָאִין בְּכָל מָקוֹם – טְהוֹרִים, חוּץ מִן הַנִּמְצָאִין בְּבֵית הַיּוֹצֵר, מִפְּנֵי שֶׁרֻבָּן גִּסְטְרָיוֹת הֵן לַכֵּלִים, וְהַגִּסְטְרָה מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה אַף עַל פִּי שֶׁהִיא מִשִּׁבְרֵי כֵּלִים.
חָבִית שֶׁל שַׁיָּטִים. חבית שפיה נאטם ומשמשת כמצוף. וְחָבִית הַדְּפוּנָה בְּשׁוּלֵי הַמַּחַץ. המחץ הוא כלי גדול של חרס ובתחתיתו משקעים חבית קטנה שפיה פונה החוצה כדי להכניס בה את היד מבחוץ ולהגביה בעזרתה את המחץ, ושימוש זה אינו מחשיב אותה לכלי קיבול.