פרק י"ח, הלכות קידוש החודש, ספר זמנים
כ״ח בסיון ה׳תשפ״ד
פרק י"ג, הלכות שמיטה ויובל, ספר זרעים
כ״ז בסיון ה׳תשפ״ד
פרק י"ב, הלכות שמיטה ויובל, ספר זרעים
כ״ו בסיון ה׳תשפ״ד
פרק י"א, הלכות שמיטה ויובל, ספר זרעים
כ״ה בסיון ה׳תשפ״ד
פרק י', הלכות שמיטה ויובל, ספר זרעים
כ״ד בסיון ה׳תשפ״ד
פרק ט', הלכות שמיטה ויובל, ספר זרעים
כ״ג בסיון ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות שמיטה ויובל, ספר זרעים
כ״ב בסיון ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות שמיטה ויובל, ספר זרעים
כ״א בסיון ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות שמיטה ויובל, ספר זרעים
כ׳ בסיון ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות שמיטה ויובל, ספר זרעים
י״ט בסיון ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות שמיטה ויובל, ספר זרעים
י״ח בסיון ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות שמיטה ויובל, ספר זרעים
י״ז בסיון ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות שמיטה ויובל, ספר זרעים
ט״ז בסיון ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות שמיטה ויובל, ספר זרעים
ט״ו בסיון ה׳תשפ״ד
פרק י"ב, הלכות ביכורים, ספר זרעים
י״ד בסיון ה׳תשפ״ד
פרק י"א, הלכות ביכורים, ספר זרעים
י״ג בסיון ה׳תשפ״ד
פרק י', הלכות ביכורים, ספר זרעים
י״ב בסיון ה׳תשפ״ד
פרק ט', הלכות ביכורים, ספר זרעים
י״א בסיון ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות ביכורים, ספר זרעים
י׳ בסיון ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות ביכורים, ספר זרעים
ט׳ בסיון ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות ביכורים, ספר זרעים
ח׳ בסיון ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות ביכורים, ספר זרעים
ז׳ בסיון ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות ביכורים, ספר זרעים
ו׳ בסיון ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות ביכורים, ספר זרעים
ה׳ בסיון ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות ביכורים, ספר זרעים
ד׳ בסיון ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות ביכורים, ספר זרעים
ג׳ בסיון ה׳תשפ״ד
פרק י"א, הלכות מעשר שני ונטע רבעי, ספר זרעים
ב׳ בסיון ה׳תשפ״ד
פרק י', הלכות מעשר שני ונטע רבעי, ספר זרעים
א׳ בסיון ה׳תשפ״ד
פרק ט', הלכות מעשר שני ונטע רבעי, ספר זרעים
כ״ט באייר ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות מעשר שני ונטע רבעי, ספר זרעים
כ״ח באייר ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות מעשר שני ונטע רבעי, ספר זרעים

הפרק המלא 

ביאורו של הרב עדין שטיינזלץ

א. דָּבָר יָדוּעַ וּבָרוּר, שֶׁאִם יוֹצִיא לְךָ הַחֶשְׁבּוֹן שֶׁהַיָּרֵחַ יֵרָאֶה הַלַּיְלָה – אֶפְשָׁר שֶׁיֵּרָאֶה וְאֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יֵרָאֶה, מִפְּנֵי הֶעָבִים שֶׁמְּכַסִּין אוֹתוֹ, אוֹ מִפְּנֵי הַמָּקוֹם שֶׁהוּא גַּיְא, אוֹ שֶׁיִּהְיֶה הַר גָּבֹהַּ כְּנֶגֶד רוּחַ מַעֲרָב לְאַנְשֵׁי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, שֶׁנִּמְצְאוּ כְּאִלּוּ הֵם יוֹשְׁבִין בַּגַּיְא; שֶׁהַיָּרֵחַ לֹא יֵרָאֶה לְמִי שֶׁהוּא בְּמָקוֹם נָמוּךְ אֲפִלּוּ הָיָה גָּדוֹל, וְיֵרָאֶה לְמִי שֶׁהוּא עוֹמֵד בְּרֹאשׁ הַר גָּבֹהַּ וְתָלוּל אַף עַל פִּי שֶׁהַיָּרֵחַ קָטָן בְּיוֹתֵר. וְכֵן יֵרָאֶה לְמִי שֶׁשּׁוֹכֵן עַל שְׂפַת הַיָּם אוֹ לְמִי שֶׁמְּהַלֵּךְ בִּסְפִינָה בַּיָּם הַגָּדוֹל, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא קָטָן בְּיוֹתֵר.
א. שֶׁאִם יוֹצִיא לְךָ הַחֶשְׁבּוֹן. חישוב הנתונים האסטרונומיים המובא בפרק הקודם. מִפְּנֵי הֶעָבִים. עננים. מִפְּנֵי הַמָּקוֹם שֶׁהוּא גַּיְא. עמק נמוך שהאופק מוסתר בו על ידי גדותיו. שֶׁהַיָּרֵחַ לֹא יֵרָאֶה לְמִי שֶׁהוּא בְּמָקוֹם נָמוּךְ. שכלפי העומד שם הירח שוקע מוקדם יותר בזמן שיש הרבה אור ולפיכך לא ניתן לראותו. וְיֵרָאֶה לְמִי שֶׁהוּא עוֹמֵד בְּרֹאשׁ הַר גָּבֹהַּ. כיוון שכלפי העומד בראש ההר הירח שוקע יותר מאוחר לאחר שכבר מחשיך, וניתן לראותו למרות גודלו הקטן. לְמִי שֶׁשּׁוֹכֵן עַל שְׂפַת הַיָּם אוֹ לְמִי שֶׁמְּהַלֵּךְ בִּסְפִינָה בַּיָּם הַגָּדוֹל. כיוון ששם האופק המערבי חשוף לגמרי ואין מה שיסתיר את הירח.
ב. וְכֵן בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים, אִם יִהְיֶה יוֹם צַח, יֵרָאֶה הַיָּרֵחַ יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁיֵּרָאֶה בִּימוֹת הַחַמָּה, לְפִי שֶׁבִּימוֹת הַגְּשָׁמִים אִם יִהְיֶה צַח, יִהְיֶה הָאֲוִיר זַךְ הַרְבֵּה וְיֵרָאֶה הָרָקִיעַ בְּטֹהַר יָתֵר, מִפְּנֵי שֶׁאֵין שָׁם אָבָק שֶׁיִּתְעָרֵב בָּאֲוִיר. אֲבָל בִּימוֹת הַחַמָּה יִהְיֶה הָאֲוִיר כְּאִלּוּ הוּא מְעֻשָּׁן מִפְּנֵי הָאָבָק, וְלֹא יֵרָאֶה הַיָּרֵחַ הַקָּטָן.
ב. בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים. שבהם הגשמים שוטפים את האבק מהאוויר ולכן הוא יותר צלול והראות טובה יותר. יוֹם צַח. בלי עננים. יִהְיֶה הָאֲוִיר כְּאִלּוּ הוּא מְעֻשָּׁן. אביך.
ג. וְכָל זְמַן שֶׁתִּמְצָא קֶשֶׁת הָרְאִיָּה וְהָאֹרֶךְ הָרִאשׁוֹן שֶׁתַּעֲרֹךְ לָהּ עִם שְׁנֵי הַקִּצִּין שֶׁלָּהֶם בְּצִמְצוּם – יִהְיֶה הַיָּרֵחַ קָטָן בְּיָתֵר, וְלֹא יֵרָאֶה אֶלָּא בְּמָקוֹם גָּבֹהַּ בְּיוֹתֵר; וְאִם תִּמְצָא קֶשֶׁת הָרְאִיָּה וְהָאֹרֶךְ הָרִאשׁוֹן אֲרֻכִּין הַרְבֵּה, וְהוֹסִיפוּ עַל סוֹף הַקִּצִּין שֶׁלָּהֶן מַעֲלוֹת – יֵרָאֶה הַיָּרֵחַ גָּדוֹל. וּלְפִי אֹרֶךְ הַקֶּשֶׁת וְהָאֹרֶךְ הָרִאשׁוֹן יִהְיֶה גָּדְלוֹ וּגְלִיָּתוֹ לַכֹּל.
ג. שֶׁתִּמְצָא קֶשֶׁת הָרְאִיָּה וְהָאֹרֶךְ הָרִאשׁוֹן שֶׁתַּעֲרֹךְ לָהּ. כמבואר לעיל יז,טז-כא. עִם שְׁנֵי הַקִּצִּין שֶׁלָּהֶם בְּצִמְצוּם. כאשר האורך הראשון וקשת הראייה קטנים וצירופם מראה שתתאפשר הראייה, אך באופן קרוב למקרי הגבול המובאים בפרק הקודם. וְהוֹסִיפוּ עַל סוֹף הַקִּצִּין שֶׁלָּהֶן מַעֲלוֹת. שאורכם גדול ממקרי הגבול.
ד. לְפִיכָךְ רָאוּי לְבֵית דִּין לָשׂוּם שְׁנֵי דְּבָרִים אֵלּוּ בְּלִבָּם, שֶׁהֵם זְמַן הָרְאִיָּה וּמְקוֹמָהּ, וְשׁוֹאֲלִין אֶת הָעֵדִים: 'בְּאֵי זֶה מָקוֹם רְאִיתֶם?', שֶׁאִם הָיְתָה קֶשֶׁת הָרְאִיָּה קְצָרָה וְיִתֵּן הַחֶשְׁבּוֹן שֶׁיֵּרָאֶה בְּצִמְצוּם, כְּגוֹן שֶׁהָיְתָה קֶשֶׁת הָרְאִיָּה תֵּשַׁע מַעֲלוֹת וַחֲמִשָּׁה חֲלָקִים, וְהָיָה הָאֹרֶךְ הָרִאשׁוֹן שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת בְּשָׁוֶה, וּבָאוּ עֵדִים שֶׁרָאוּהוּ: אִם הָיָה בִּימוֹת הַחַמָּה אוֹ שֶׁהָיוּ בְּמָקוֹם נָמוּךְ – חוֹשְׁשִׁין לָהֶן וּבוֹדְקִין אוֹתָן הַרְבֵּה; וְאִם הָיָה בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים אוֹ בְּמָקוֹם גָּבֹהַּ בְּיוֹתֵר – וַדַּאי יֵרָאֶה, אִם לֹא יִהְיוּ שָׁם עָבִים הַמַּבְדִּילִין.
ד. לָשׂוּם שְׁנֵי דְּבָרִים אֵלּוּ בְּלִבָּם. לשים לב ולברר את הנושאים הללו כיוון שהם משפיעים על היתכנות הראייה וניתן לבדוק לפיהם את מהימנות העדים. זְמַן הָרְאִיָּה. העונה בשנה. שֶׁאִם הָיְתָה קֶשֶׁת הָרְאִיָּה קְצָרָה. ולכן הירח היה קרוב לאופק ושקע מוקדם. חוֹשְׁשִׁין לָהֶן וּבוֹדְקִין אוֹתָן הַרְבֵּה. כיוון שבתנאים הללו היתכנות הראייה נמוכה. עָבִים הַמַּבְדִּילִין. עננים שמסתירים את השמים.
ה. עֵדִים שֶׁרָאוּ אֶת הַחֹדֶשׁ בִּזְמַנּוֹ וּבָאוּ וְהֵעִידוּ, וְקִבְּלוּם בֵּית דִּין וְקִדְּשׁוּ אֶת הַחֹדֶשׁ הַזֶּה הָרִאשׁוֹן, וּמָנוּ תִּשְׁעָה וְעֶשְׂרִים יוֹם מִן הַיּוֹם הַמְקֻדָּשׁ, וְלֵיל שְׁלֹשִׁים לֹא נִרְאָה הַיָּרֵחַ מִפְּנֵי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהֵרָאוֹת אוֹ מִפְּנֵי שֶׁכִּסּוּהוּ עָבִים, וַהֲרֵי בֵּית דִּין מְצַפִּין לוֹ כָּל יוֹם שְׁלֹשִׁים כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ וְלֹא בָּאוּ עֵדִים, וְעִבְּרוּ אֶת הַחֹדֶשׁ, וְנִמְצָא יוֹם רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי יוֹם אֶחָד וּשְׁלֹשִׁים, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.
ה. שֶׁרָאוּ אֶת הַחֹדֶשׁ בִּזְמַנּוֹ. בתחילת ליל שלושים. אֶת הַחֹדֶשׁ הַזֶּה הָרִאשׁוֹן. חודש מסוים, הראשון מבין החודשים המדוברים. מִן הַיּוֹם הַמְקֻדָּשׁ. ראש החודש הראשון. שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהֵרָאוֹת. על פי הנתונים האסטרונומיים. וַהֲרֵי בֵּית דִּין מְצַפִּין לוֹ כָּל יוֹם שְׁלֹשִׁים. מחכים במשך כל היום שמא יבואו עדים ויתקדש החודש (ומוסב על המקרה שכיסוהו עבים, שאם אי אפשר לו להיראות לא היו יושבים ומצפים – לעיל א,ו). כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. לעיל א,ו, ג,ה-ו. וְנִמְצָא יוֹם רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי יוֹם אֶחָד וּשְׁלֹשִׁים כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. לעיל ג,ז.
ו. וְהִתְחִילוּ לִמְנוֹת תִּשְׁעָה וְעֶשְׂרִים יוֹם מִן יוֹם רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי, וְלֵיל שְׁלֹשִׁים לֹא נִרְאָה הַיָּרֵחַ – אִם תֹּאמַר שֶׁכָּךְ מְעַבְּרִין חֹדֶשׁ זֶה וְעוֹשִׂין אוֹתוֹ שְׁלֹשִׁים, וְקוֹבְעִין רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי יוֹם אֶחָד וּשְׁלֹשִׁים, כָּךְ אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יֵרָאֶה הַיָּרֵחַ בְּלֵיל שְׁלֹשִׁים גַּם מֵחֹדֶשׁ זֶה, וְנִמְצְאוּ מְעַבְּרִין וְהוֹלְכִין וְעוֹשִׂין חֳדָשִׁים שְׁלֹשִׁים אַחַר שְׁלֹשִׁים כָּל הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ, וְנִמְצָא בְּחֹדֶשׁ אַחֲרוֹן אֶפְשָׁר שֶׁיֵּרָאֶה הַיָּרֵחַ בְּלֵיל חֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים בּוֹ אוֹ בְּלֵיל שִׁשָּׁה וְעֶשְׂרִים, וְאֵין לְךָ דְּבַר שְׂחוֹק וְהֶפְסֵד יָתֵר מִזֶּה.
ו. מִן יוֹם רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי. שהוא יום שלושים ואחד מראש החודש הראשון. אִם תֹּאמַר שֶׁכָּךְ מְעַבְּרִין חֹדֶשׁ זֶה וכו'. שבכל מקרה שבו לא נראה הירח מעברים את החודש. בְּלֵיל חֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים בּוֹ. כיוון שאורך חודש הלבנה הממוצע הוא כ-29.5 ימים, ולכן כאשר מעברים שני חודשים ברצף הירח עשוי להיראות יום לפני ראש החודש, ובמשך שנה עשוי להצטבר הפרש זה עד שישה ימים. וְאֵין לְךָ דְּבַר שְׂחוֹק וְהֶפְסֵד יָתֵר מִזֶּה. כאשר הירח נראה בתאריך כל כך מוקדם ביחס לראש החודש שנקבע, הדבר יביא לידי זלזול ופגיעה במעמדו.
ז. וְאַל תֹּאמַר שֶׁהַדָּבָר הַזֶּה דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מָצוּי הוּא שֶׁלֹּא יֵרָאֶה הַיָּרֵחַ בְּכָל הַשָּׁנָה; אֶלָּא דָּבָר קָרוֹב הוּא הַרְבֵּה, וּפְעָמִים רַבּוֹת יֶאֱרַע זֶה וְכַיּוֹצֵא בּוֹ בִּמְדִינוֹת שֶׁזְּמַן הַגְּשָׁמִים שָׁם אָרֹךְ וְהֶעָבִים רַבִּים. שֶׁאֵין אָנוּ אוֹמְרִין שֶׁלֹּא יֵרָאֶה הַיָּרֵחַ בְּכָל הַשָּׁנָה, אֶלָּא שֶׁלֹּא יֵרָאֶה בִּתְחִלַּת הֶחֳדָשִׁים, וְיֵרָאֶה אַחַר כָּךְ בְּיָמִים; פְּעָמִים לֹא יֵרָאֶה מִפְּנֵי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ שֶׁיֵּרָאֶה, וָחֳדָשִׁים שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁיֵּרָאֶה בָּהֶם, לֹא יֵרָאֶה מִפְּנֵי הֶעָבִים אוֹ מִפְּנֵי שֶׁהָיָה קָטָן בְּיוֹתֵר, וְלֹא נִתְכַּוֵּן אָדָם לִרְאוֹתוֹ.
ז. דָּבָר קָרוֹב הוּא הַרְבֵּה. יש סבירות גבוהה שהירח לא ייראה מספר חודשים ברצף. בִּמְדִינוֹת שֶׁזְּמַן הַגְּשָׁמִים שָׁם אָרֹךְ. ערים בארץ ישראל שבהן נמשכת עונת הגשמים זמן ארוך. שֶׁלֹּא יֵרָאֶה בִּתְחִלַּת הֶחֳדָשִׁים. שאז הירח קטן וקרוב לאופק וראייתו קשה. וְיֵרָאֶה אַחַר כָּךְ בְּיָמִים. לאחר כמה ימים כאשר יהיה גדול וגבוה מהאופק. פְּעָמִים לֹא יֵרָאֶה. בתחילת החודש. מִפְּנֵי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ שֶׁיֵּרָאֶה. על פי התנאים האסטרונומיים. וְלֹא נִתְכַּוֵּן אָדָם לִרְאוֹתוֹ. וכיוון שהירח קטן כל כך אי אפשר לראותו בלא התבוננות וידיעת מקומו.
ח. אֶלָּא הַקַּבָּלָה שֶׁבְּיַד הַחֲכָמִים אִישׁ מִפִּי אִישׁ מִפִּי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ כָּךְ הִיא: שֶׁבִּזְמַן שֶׁלֹּא יֵרָאֶה הַיָּרֵחַ בִּתְחִלַּת הֶחֳדָשִׁים חֹדֶשׁ אַחַר חֹדֶשׁ, בֵּית דִּין קוֹבְעִין חֹדֶשׁ מְעֻבָּר מִשְּׁלֹשִׁים יוֹם וְחֹדֶשׁ חָסֵר מִתִּשְׁעָה וְעֶשְׂרִים יוֹם. וְכֵן מְחַשְּׁבִין וְקוֹבְעִין חֹדֶשׁ מְעֻבָּר וְחֹדֶשׁ חָסֵר בִּקְבִיעָה, לֹא בְּקִדּוּשׁ, שֶׁאֵין מְקַדְּשִׁין אֶלָּא עַל הָרְאִיָּה. וּפְעָמִים עוֹשִׂין מָלֵא אַחַר מָלֵא אוֹ חָסֵר אַחַר חָסֵר, כְּמוֹ שֶׁיֵּרָאֶה לָהֶם מִן הַחֶשְׁבּוֹן.
ח. הַקַּבָּלָה. מסורת. חֹדֶשׁ אַחַר חֹדֶשׁ. מספר חודשים ברצף. קוֹבְעִין וכו'. לפי הצורך, על פי הידוע מהחישובים האסטרונומיים אף בלא עדות, כמבואר לקמן (ה"ט). לֹא בְּקִדּוּשׁ. אין מכריזים 'מקודש'. שֶׁאֵין מְקַדְּשִׁין אֶלָּא עַל הָרְאִיָּה. כמבואר לעיל ג,ח. מִן הַחֶשְׁבּוֹן. של היתכנות הראייה לפי התנאים האסטרונומיים (לעיל פרק יז).
ט. וּמִתְכַּוְּנִין לְעוֹלָם בְּחֶשְׁבּוֹנָם שֶׁאִם יֵרָאֶה הַיָּרֵחַ בַּחֹדֶשׁ הַבָּא – יֵרָאֶה בִּזְמַנּוֹ אוֹ בְּלֵיל עִבּוּרוֹ, לֹא שֶׁיֵּרָאֶה קֹדֶם זְמַנּוֹ שֶׁהוּא לֵיל שְׁמוֹנָה וְעֶשְׂרִים. וּבְחֶשְׁבּוֹנוֹת הָרְאִיָּה הָאֵלּוּ שֶׁבֵּאַרְנוּ יִתְבָּאֵר לְךָ וְתֵדַע מָתַי אֶפְשָׁר שֶׁיֵּרָאֶה וּמָתַי אִי אֶפְשָׁר שֶׁיֵּרָאֶה, וְעַל זֶה סוֹמְכִין וּמְעַבְּרִין חֹדֶשׁ אַחַר חֹדֶשׁ, אוֹ עוֹשִׂין חֹדֶשׁ חָסֵר אַחַר חֹדֶשׁ חָסֵר. וּלְעוֹלָם אֵין פּוֹחֲתִין מֵאַרְבָּעָה חֳדָשִׁים הַמְעֻבָּרִין בְּשָׁנָה, וְלֹא מוֹסִיפִין עַל שְׁמוֹנָה חֳדָשִׁים הַמְעֻבָּרִין. וְגַם לְעִבּוּר חֳדָשִׁים אֵלּוּ שֶׁמְּעַבְּרִין לְפִי חֶשְׁבּוֹן עוֹשִׂין סְעוּדַת עִבּוּר הַחֹדֶשׁ שֶׁאָמַרְנוּ בְּפֶרֶק שְׁלִישִׁי.
ט. שֶׁאִם יֵרָאֶה הַיָּרֵחַ. שתנאֵי הראות והתנאים האסטרונומיים יאפשרו את ראייתו. יֵרָאֶה בִּזְמַנּוֹ. בתחילת ליל שלושים. בְּלֵיל עִבּוּרוֹ. בתחילת ליל שלושים ואחד. וּבְחֶשְׁבּוֹנוֹת הָרְאִיָּה הָאֵלּוּ שֶׁבֵּאַרְנוּ. בפרק הקודם. וּלְעוֹלָם אֵין פּוֹחֲתִין… וְלֹא מוֹסִיפִין. לא ייתכן מצב שבו בית דין יעברו פחות מארבעה חודשים או יותר משמונה חודשים בלי שתיווצר סטייה משמעותית בין ראיית הירח לראש חודש. עוֹשִׂין סְעוּדַת עִבּוּר הַחֹדֶשׁ. כיוון שמטרתה של סעודה זו לפרסם ברבים שעיברו את החודש, וגם במקרה שעיברו את החודש בקביעה יש לפרסם זאת. שֶׁאָמַרְנוּ בְּפֶרֶק שְׁלִישִׁי. ה"ז.
י. וְכָל שֶׁתִּמְצָא בַּתַּלְמוּד מִדְּבָרִים שֶׁמַּרְאִין שֶׁבֵּית דִּין סוֹמְכִין עַל הַחֶשְׁבּוֹן, וּמִפִּי מֹשֶׁה מִסִּינַי שֶׁהַדָּבָר מָסוּר לָהֶם וְהָרְשׁוּת בְּיָדָם לְחַסֵּר אוֹ לְעַבֵּר, וְכֵן זֶה שֶׁחִסֵּר רַבִּי תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים בְּשָׁנָה וְכָל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה – הַכֹּל עַל עִקָּר זֶה הוּא בָּנוּי, בִּזְמַן שֶׁלֹּא נִרְאָה הַחֹדֶשׁ בִּזְמַנּוֹ.
י. שֶׁבֵּית דִּין סוֹמְכִין עַל הַחֶשְׁבּוֹן. וקובעים את החודשים החסרים אף בלא עדות. שֶׁהַדָּבָר מָסוּר לָהֶם וכו'. נתונה להם הסמכות לקבוע זאת. זֶה שֶׁחִסֵּר רַבִּי תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים בְּשָׁנָה. כמופיע בבבלי ערכין ט,ב. עַל עִקָּר זֶה. שיש לבית הדין סמכות לקבוע את החודשים על פי החשבון במקרה הצורך, אף שעיקר קידוש החודש נעשה על פי הראייה.
יא. וְכֵן זֶה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים שֶׁמְּעַבְּרִין אֶת הַחֹדֶשׁ לְצֹרֶךְ, הוּא בָּחֳדָשִׁים אֵלּוּ שֶׁמְּעַבְּרִין אוֹתָן לְפִי חֶשְׁבּוֹן וְעוֹשִׂין אֶחָד מָלֵא וְאֶחָד חָסֵר, וְיֵשׁ לָהֶן לְעַבֵּר חֹדֶשׁ אַחַר חֹדֶשׁ אוֹ לְחַסֵּר – בָּזֶה הוּא שֶׁמְּעַבְּרִין לְצֹרֶךְ, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא נִרְאָה הַיָּרֵחַ בִּזְמַנּוֹ. אֲבָל בְּעֵת שֶׁיֵּרָאֶה הַיָּרֵחַ בִּזְמַנּוֹ, שֶׁהוּא תְּחִלַּת הֱיוֹתוֹ נִרְאֶה אַחַר שֶׁנִּתְקַבֵּץ עִם הַשֶּׁמֶשׁ – מְקַדְּשִׁין לְעוֹלָם, וְאִי אֶפְשָׁר לֹא לִדְחוֹת וְלֹא לְעַבֵּר.
יא. שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים שֶׁמְּעַבְּרִין אֶת הַחֹדֶשׁ לְצֹרֶךְ. כמבואר לעיל ג,יז. בָּחֳדָשִׁים אֵלּוּ שֶׁמְּעַבְּרִין אוֹתָן לְפִי חֶשְׁבּוֹן. בזמן שאין הירח נראה. אַחַר שֶׁנִּתְקַבֵּץ עִם הַשֶּׁמֶשׁ. כאשר הוא חולף במסלולו בסמיכות לשמש ולא ניתן לראותו.
יב. וְכָל הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ – בִּזְמַן שֶׁיֵּשׁ שָׁם בֵּית דִּין וְסוֹמְכִין עַל הָרְאִיָּה. אֲבָל בִּזְמַנִּים אֵלּוּ אֵין סוֹמְכִין אֶלָּא עַל הַקְּבִיעָה בְּזֶה הַחֶשְׁבּוֹן הָאֶמְצָעִי הַפָּשׁוּט בְּפִי כָּל יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בַּהֲלָכוֹת אֵלּוּ.
יב. בִּזְמַנִּים אֵלּוּ. שאין בית דין שמקדש את החודשים על פי הראייה. עַל הַקְּבִיעָה בְּזֶה הַחֶשְׁבּוֹן הָאֶמְצָעִי וכו'. חשבון הלוח המבוסס על המולד הממוצע. כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בַּהֲלָכוֹת אֵלּוּ. לעיל פרקים ו-ח.
יג. יִתְבָּאֵר בְּסִפְרֵי חֶשְׁבּוֹן הַתְּקוּפוֹת וְהַגִּימַטְרִיָּאוֹת, שֶׁאִם יֵרָאֶה הַיָּרֵחַ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל – יֵרָאֶה בְּכָל מְדִינוֹת הָעוֹלָם שֶׁהֵם לְמַעֲרַב אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּמְכֻוָּנוֹת כְּנֶגְדָּהּ. וְאִם יִתֵּן הַחֶשְׁבּוֹן שֶׁלֹּא יֵרָאֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל – אֶפְשָׁר שֶׁיֵּרָאֶה בִּמְדִינוֹת אֲחֵרוֹת שֶׁהֵן לְמַעֲרַב אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּמְכֻוָּנוֹת כְּנֶגְדָּהּ. לְפִיכָךְ, אִם יֵרָאֶה הַיָּרֵחַ בִּמְדִינָה שֶׁהִיא לְמַעֲרַב אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל – אֵין בָּזֶה רְאָיָה שֶׁנִּרְאָה הַיָּרֵחַ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
יג. חֶשְׁבּוֹן הַתְּקוּפוֹת וְהַגִּימַטְרִיָּאוֹת. האסטרונומיה והמתמטיקה. יֵרָאֶה בְּכָל מְדִינוֹת הָעוֹלָם שֶׁהֵם לְמַעֲרַב אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וכו'. כיוון שבארצות אלו שקיעת החמה מאוחרת משעת השקיעה בארץ, ובמהלך הזמן שעובר עד השקיעה אצלם גדלים האורך הראשון וקשת הראייה, כך שאם נראה הירח בארץ בוודאי ייראה גם שם. ואף אם לא נראה הירח בארץ, ייתכן שהתוספת הזו תאפשר את הראייה בארצות הללו. וּמְכֻוָּנוֹת כְּנֶגְדָּהּ. נמצאות באותו קו רוחב (35-30 מעלות), אך בארצות צפוניות או דרומיות יותר ייתכן שקשת הראייה תהיה קטנה מזו שבארץ ולכן לא תתאפשר הראייה, כמבואר לקמן הט"ז. אֵין בָּזֶה רְאָיָה שֶׁנִּרְאָה הַיָּרֵחַ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. כיוון שבארץ ישראל השקיעה מוקדמת יותר.
יד. אֲבָל אִם לֹא יֵרָאֶה הַיָּרֵחַ בְּרָאשֵׁי הֶהָרִים בַּמְּדִינָה הַמַּעֲרָבִית הַמְכֻוֶּנֶת כְּנֶגֶד אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל – בְּיָדוּעַ שֶׁלֹּא נִרְאָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
יד. בְּרָאשֵׁי הֶהָרִים. שבהם הראות טובה, כמבואר לעיל ה"א.
טו. וְכֵן אִם לֹא יֵרָאֶה הַיָּרֵחַ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל – בְּיָדוּעַ שֶׁלֹּא יֵרָאֶה בְּכָל מְדִינוֹת הָעוֹלָם שֶׁהֵן לְמִזְרַח אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּמְכֻוָּנוֹת כְּנֶגְדָּהּ. וְאִם יֵרָאֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל – אֶפְשָׁר שֶׁיֵּרָאֶה בִּמְדִינוֹת מִזְרָחִיּוֹת וְאֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יֵרָאֶה. לְפִיכָךְ, אִם יֵרָאֶה בִּמְדִינָה שֶׁהִיא לְמִזְרַח אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּמְכֻוֶּנֶת כְּנֶגְדָּהּ – בְּיָדוּעַ שֶׁנִּרְאָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל; וְאִם לֹא יֵרָאֶה בַּמְּדִינָה הַמִּזְרָחִית – אֵין בָּזֶה רְאָיָה, אֶלָּא אֶפְשָׁר שֶׁיֵּרָאֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
טו. בְּכָל מְדִינוֹת הָעוֹלָם שֶׁהֵן לְמִזְרַח אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. כיוון שבארצות הללו זמן שקיעת החמה מוקדם מזמן שקיעתה בארץ. לכן האורך הראשון וקשת הראייה קצרים מאלו שבארץ, ואם לא נראה הירח בארץ ישראל בוודאי לא ייראה בארצות הללו. ואף אם נראה הירח בארץ אין ודאות שנראה גם בארצות הללו.
טז. וְכָל אֵלּוּ הַדְּבָרִים – בְּשֶׁהָיוּ הַמְּדִינוֹת שֶׁבַּמַּעֲרָב וְשֶׁבַּמִּזְרָח מְכֻוָּנוֹת, כְּגוֹן שֶׁהָיוּ נוֹטוֹת לִצְפוֹן הָעוֹלָם מִשְּׁלֹשִׁים מַעֲלוֹת עַד חָמֵשׁ וּשְׁלֹשִׁים. אֲבָל אִם הָיוּ נוֹטוֹת לַצָּפוֹן יָתֵר מִזֶּה אוֹ פָּחוֹת – מִשְׁפָּטִים אֲחֵרִים יֵשׁ לָהֶן, שֶׁהֲרֵי אֵינָן מְכֻוָּנוֹת כְּנֶגֶד אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
וּדְבָרִים אֵלּוּ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּעָרֵי מִזְרָח וּמַעֲרָב – אֵינָן אֶלָּא לְהַגִּיד כָּל מִשְׁפְּטֵי הָרְאִיָּה לְהַגְדִּיל תּוֹרָה וּלְהַאֲדִירָהּ, לֹא שֶׁיִּהְיוּ בְּנֵי מִזְרָח אוֹ בְּנֵי מַעֲרָב סוֹמְכִין עַל רְאִיַּת הַיָּרֵחַ אוֹ תּוֹעִיל לָהֶם כְּלוּם, אֶלָּא לְעוֹלָם אֵין סוֹמְכִין אֶלָּא עַל קִדּוּשׁ בֵּית דִּין שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ כַּמָּה פְּעָמִים.
טז. מְכֻוָּנוֹת. באותם קווי רוחב של ישראל. מִשְׁפָּטִים אֲחֵרִים יֵשׁ לָהֶן וכו'. כיוון שבארצות הללו הנטייה של קו המשווה השמימי ומישור המלקה ביחס לאופק שונה מנטייתם בארץ, ודבר זה גורם לשינויים בהפרש הזמן שבין שקיעת החמה לשקיעת הלבנה (קשת הראייה).
מִשְׁפְּטֵי הָרְאִיָּה. התנאים והכללים הקשורים בראיית הירח. סוֹמְכִין עַל רְאִיַּת הַיָּרֵחַ וכו'. לעניין קידוש וקביעת החודשים. כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ כַּמָּה פְּעָמִים. לעיל א,ח, ה,א.

תקציר הפרק 

פרק י"ח הלכות קידוש החודש

העדות והחשבון

חקירת העדים: בי"ד מחשבים את קשת הראיה, ולפיה יודעים את רמת זמינות ראיית הירח. כך הם חוקרים את העדים.
במקרה שלא הצליחו לראות את הירח באופן מתמשך, בי"ד עושים חודש מלא או חסר לפי החשבון בהתאם לצורך.
פעמים שמצב הראיה בישראל שווה למדינות נוספות, ופעמים שהוא שונה (כמפורט בפרק)
פרק י"ט – הקו המשוה

שיעור וידאו עם הרב חיים סבתו 

Play Video

שיעור שמע עם הרב חיים סבתו 

מושג מן הפרק 

Play Video

עוד על ספר זמנים ברמב"ם 

שאלות חזרה על הפרק 

1.למפליג בים יש סיכוי גדול יותר לראות את הירח מאשר למי שעומד על שפתו?

2.ראות טובה נוצרת אחר שהגשמים שטפו את האויר מאבק?

3.שני הנתונים המשפיעים על אפשרות הראיה הן עונות השנה ומרחק הירח מקו האופק?

 

תשובות
1.לא
2.כן
3.כן

010 - IdeaCreated with Sketch.לב הלימוד - הרחבה על הפרק 

פרשת שבוע מהרמב"ם 

נייר עמדה - אקטואליה 

דילוג לתוכן