א. כַּמָּה שִׁעוּר הַשֶּׁבֶר שֶׁיִּשָּׁבֵר כְּלִי חֶרֶשׂ וְיִטְהַר מִטֻּמְאָתוֹ אִם הָיָה טָמֵא, אוֹ לֹא יְקַבֵּל טֻמְאָה אִם הָיָה טָהוֹר? הֶעָשׂוּי לָאֳכָלִים – מִשֶּׁיִּנָּקֵב בְּמוֹצִיא זֵיתִים; וְהֶעָשׂוּי לְמַשְׁקִין – מִשֶּׁיִּנָּקֵב בְּמַכְנִיס מַשְׁקִין: כְּשֶׁמַּנִּיחִין אוֹתוֹ עַל הַמַּשְׁקֶה יִכָּנֵס הַמַּשְׁקֶה לַכְּלִי מִן הַנֶּקֶב.
הֶעָשׂוּי לְכָךְ וּלְכָךְ – מַטִּילִין אוֹתוֹ לְחֻמְרוֹ, וַהֲרֵי הוּא מְקַבֵּל טֻמְאָה עַד שֶׁיִּנָּקֵב בְּמוֹצִיא זַיִת. וְלֹא אָמְרוּ בְּמוֹצִיא מַשְׁקֶה אֶלָּא בְּגִסְטְרָה בִּלְבַד, לְפִי שֶׁהִיא עֲשׂוּיָה לְקַבֵּל הַמַּשְׁקִין הַנּוֹזְלִים מִן הַכֵּלִים, וְאִם הוֹצִיאָה מַשְׁקִין הֲרֵי בָּטֵל תַּשְׁמִישָׁהּ.
ב. חָמֵשׁ מִדּוֹת בִּכְלֵי חֶרֶשׂ: נִקַּב בְּמוֹצִיא מַשְׁקֶה – טָהַר מִלְּהִתְטַמֵּא מִשּׁוּם גִּסְטְרָה, וַעֲדַיִן הוּא חָשׁוּב כְּלִי לְקַדֵּשׁ מֵי חַטָּאת. נִקַּב בְּמַכְנִיס מַשְׁקֶה – אֵינוֹ רָאוּי לְקַדֵּשׁ בּוֹ מֵי חַטָּאת, וַעֲדַיִן כְּלִי הוּא חָשׁוּב לְהַכְשִׁיר הַזְּרָעִים בַּמַּשְׁקִין הַתְּלוּשִׁין בּוֹ, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.
נִקַּב בְּשֹׁרֶשׁ קָטָן – אֵין הַמַּיִם שֶׁבְּתוֹכוֹ מַכְשִׁירִין אֶת הַזְּרָעִים, וַהֲרֵי הֵן כְּמָה שֶׁאֵינָן בַּכְּלִי, וַעֲדַיִן כְּלִי הוּא לְקַבֵּל בּוֹ זֵיתִים, וּמְקַבֵּל טֻמְאָה. נִקַּב בְּמוֹצִיא זֵיתִים – טָהַר, וַהֲרֵי הוּא כִּכְלֵי גְּלָלִים וּכְלֵי אֲבָנִים שֶׁאֵין מְקַבְּלִין טֻמְאָה, וַעֲדַיִן כְּלִי הוּא חָשׁוּב לְהַצִּיל בְּצָמִיד פָּתִיל עַד שֶׁיִּפָּחֵת רֻבּוֹ, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּטֻמְאַת מֵת.
ג. הֶחָבִית – שִׁעוּרָהּ בֶּאֱגוֹזִין. הַלְּפָס וְהַקְּדֵרָה – שִׁעוּרָן בְּזֵיתִים. וְכֵן עֲרֵבָה שֶׁל חֶרֶשׂ – שִׁעוּרָהּ בְּזֵיתִים. אֲפִלּוּ הָיְתָה גְּדוֹלָה וּמַחְזֶקֶת אַרְבָּעִים סְאָה בְּלַח, וְנִפְחֲתָה בְּמוֹצִיא זֵיתִים, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מַטָּהּ עַל צִדָּהּ וְלָשׁ בָּהּ – טְהוֹרָה, שֶׁמִּתְּחִלָּתָהּ לֹא לְכָךְ נַעֲשֵׂית.
ד. הַפַּךְ וְהַטְּנִי – שִׁעוּרָן בְּשֶׁמֶן; וְהַצַּרְצוּר – שִׁעוּרוֹ בְּמַיִם.
ה. נֵר שֶׁנִּטַּל פִּיו – טָהוֹר; וְשֶׁל אֲדָמָה שֶׁהֻסַּק פִּיו בִּפְתִילָה – אֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה, וְאֵינוֹ בִּכְלַל כְּלֵי חֶרֶשׂ עַד שֶׁיֻּסַּק כֻּלּוֹ בַּכִּבְשָׁן כִּכְלִי חֶרֶשׂ.
ו. חָבִית שֶׁנִּפְחֲתָה, וּכְשֶׁמַּטִּין אוֹתָהּ עַל דָּפְנָהּ מְקַבֶּלֶת, אוֹ שֶׁנֶּחְלְקָה כְּמִין שְׁתֵּי עֲרֵבוֹת – עֲדַיִן הִיא מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה. נִתְרוֹעֲעָה וְאֵינָהּ יְכוֹלָה לְהִטַּלְטֵל בַּחֲצִי קַב גְּרוֹגָרוֹת – טְהוֹרָה.
ז. חָבִית שֶׁנִּטְּלוּ אָזְנֶיהָ – הֲרֵי הִיא כְּגִסְטְרָה, אֲפִלּוּ אֹזֶן אַחַת. נִסְדְּקָה לְמַטָּה מֵאָזְנֶיהָ, אַף עַל פִּי שֶׁאָזְנֶיהָ קַיָּמוֹת – הֲרֵי זוֹ גִּסְטְרָה. וְאִם מִתְּחִלָּה עֲשָׂיָהּ שֶׁלֹּא בְּאָזְנַיִם – נִדּוֹנֶת כְּחָבִית.
ח. חָבִית שֶׁנִּסְדְּקָה בַּכִּבְשָׁן, וְנִמְצֵאת שֶׁהִיא שְׁתֵּי גִּסְטְרָיוֹת: אִם מִשֶּׁנִּגְמְרָה מְלַאכְתָּהּ נִסְדְּקָה – מְקַבֶּלֶת כָּל גִּסְטְרָה מֵהֶן טֻמְאָה; וְאִם קֹדֶם שֶׁתִּגָּמֵר מְלַאכְתָּהּ נִסְדְּקָה וְאַחַר כָּךְ נִשְׂרְפָה בַּכִּבְשָׁן – הֲרֵי הִיא טְהוֹרָה.
וְהֵיאַךְ יִוָּדַע דָּבָר זֶה? אִם הָיוּ שְׁבָרֶיהָ שָׁוִין וְתוֹכָהּ מַאְדִּים – עַד שֶׁלֹּא נִגְמְרָה מְלַאכְתָּהּ נִסְדְּקָה; אֵין שְׁבָרֶיהָ שָׁוִין וְאֵין תּוֹכָהּ מַאְדִּים – בְּיָדוּעַ שֶׁאַחַר שֶׁנִּגְמְרָה מְלַאכְתָּהּ נִשְׁבְּרָה, וּמְקַבֶּלֶת טֻמְאָה כִּשְׁאָר שִׁבְרֵי כְּלֵי חֶרֶשׂ הָרְאוּיִין לְתַשְׁמִישׁ.
ט. גִּסְטְרָה שֶׁנִּתְרוֹעֲעָה וְאֵינָהּ מְקַבֶּלֶת מַשְׁקִין, אַף עַל פִּי שֶׁמְּקַבֶּלֶת אֳכָלִין – הֲרֵי זוֹ טְהוֹרָה, שֶׁאֵינָהּ עֲשׂוּיָה אֶלָּא לְקַבֵּל מַשְׁקִין הַדּוֹלְפִין, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, וְאִם הָיְתָה דּוֹלֶפֶת – אֵין עוֹשִׂין גִּסְטְרָה לְגִסְטְרָה. וְכֵן גִּסְטְרָא שֶׁנִּפְחֲתָה אוֹ שֶׁנֶּחְלְקָה לִשְׁנַיִם – טְהוֹרָה, שֶׁלֹּא אָמְרוּ שְׁיָרִים שֶׁל שְׁיָרִים מִתְטַמְּאִין, אֶלָּא שְׁיָרֵי כְּלֵי חֶרֶשׂ בִּלְבַד הֵן שֶׁמִּתְטַמְּאִין.
י. גִּסְטְרָה שֶׁהָיוּ חִדּוּדִין יוֹצְאִין מִמֶּנָּה, בֵּין שֶׁהָיְתָה יוֹשֶׁבֶת בֵּין שֶׁהָיְתָה מֻטָּה עַל צִדָּהּ: כָּל הַמְקַבֵּל מִן הַחִדּוּדִים זֵיתִים, כְּשֶׁתִּמָּלֵא הַגִּסְטְרָה זֵיתִים – מִתְטַמֵּא בְּמַגָּע וּכְנֶגְדּוֹ מִתְטַמֵּא בָּאֲוִיר; וְכָל שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל עִמָּהּ בְּזֵיתִים – מִתְטַמֵּא בְּמַגָּע וְאֵין כְּנֶגְדּוֹ מִתְטַמֵּא בָּאֲוִיר.
יא. כֵּיצַד מִתְטַמֵּא בְּמַגָּע וְאֵין כְּנֶגְדּוֹ מִתְטַמֵּא בָּאֲוִיר? שֶׁאִם נָגְעָה הַטֻּמְאָה בַּגִּסְטְרָה מִתּוֹכָהּ – מִתְטַמֵּא הַחִדּוּד; נִכְנְסָה הַטֻּמְאָה בַּאֲוִיר הַגִּסְטְרָה, אֲפִלּוּ הָיְתָה כְּנֶגֶד הַחִדּוּד – לֹא נִטְמָא הַחִדּוּד.
יב. וְכֵיצַד כְּנֶגְדּוֹ מִתְטַמֵּא בָּאֲוִיר? שֶׁאִם הָיְתָה הַטֻּמְאָה בַּאֲוִיר הַגִּסְטְרָה כְּנֶגֶד הַחִדּוּד – נִטְמָא הַחִדּוּד עִם הַגִּסְטְרָה. וְעַל דֶּרֶךְ זֶה הוּא בְּכָל מָקוֹם שֶׁנֹּאמַר בִּכְלִי חֶרֶשׂ וּבְתַנּוּר וְכִירַיִם: מִתְטַמֵּא בְּמַגָּע וּכְנֶגְדּוֹ בָּאֲוִיר, אוֹ: אֵין מִתְטַמֵּא כְּנֶגְדּוֹ בָּאֲוִיר.
וְכֵן כָּל טֻמְאַת מַגָּע הָאֲמוּרָה בְּעִנְיַן טֻמְאַת כְּלֵי חֶרֶשׂ אוֹ תַּנּוּר וְכִירַיִם – הוּא שֶׁתִּגַּע הַטֻּמְאָה בָּהֶן מִתּוֹכָן; וְכָל טֻמְאַת אֲוִיר – הוּא שֶׁלֹּא תִּגַּע הַטֻּמְאָה כְּלָל, אֶלָּא תִּכָּנֵס לָאֲוִיר בִּלְבַד.
יג. חָבִית שֶׁנִּתְרוֹעֲעָה וּטְפָלָהּ בִּגְלָלִים, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא נוֹטֵל אֶת הַגְּלָלִים וַחֲרָסִים נוֹפְלִים – הֲרֵי זוֹ מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא בָּטַל שֵׁם כְּלִי מֵעָלֶיהָ. נִשְׁבְּרָה וְדִבֵּק חֲרָסֶיהָ אַחַר שֶׁפֵּרְשׁוּ, אוֹ שֶׁהֵבִיא חֲרָסִים מִמָּקוֹם אַחֵר וּטְפָלָן בִּגְלָלִים, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא נוֹטֵל אֶת הַגְּלָלִים וַחֲרָסִים עוֹמְדִין – הֲרֵי זוֹ טְהוֹרָה, מִפְּנֵי שֶׁבָּטַל שֵׁם כְּלִי מֵעָלֶיהָ. הָיָה בָּהֶן חֶרֶס מַחֲזִיק רְבִיעִית – כְּנֶגֶד אוֹתוֹ הַחֶרֶס בִּלְבַד מִתְטַמֵּא בָּאֲוִיר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְּלִי בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וּשְׁאָר הֶחָבִית אֵינוֹ מִתְטַמֵּא עַד שֶׁתִּגַּע בָּהּ הַטֻּמְאָה מִתּוֹכָהּ, מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ כְּלִי שָׁלֵם.
יד. חָבִית שֶׁנִּקְּבָה, וְסָתַם הַנֶּקֶב בְּזֶפֶת, וְאַחַר כָּךְ נִשְׁבְּרָה, אִם יֵשׁ בַּחֶרֶשׂ הַסָּתוּם בְּזֶפֶת כְּדֵי לְהַחֲזִיק רְבִיעִית – הֲרֵי זֶה מְקַבֵּל טֻמְאָה, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מִשִּׁבְרֵי הֶחָבִית, וְלֹא בָּטַל שֵׁם כְּלִי מֵעַל הֶחָבִית.
אֲבָל חֶרֶשׂ שֶׁנִּקַּב אַחַר שֶׁפֵּרֵשׁ מִן הַכְּלִי, וְסָתַם הַנֶּקֶב בְּזֶפֶת, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מַחֲזִיק רְבִיעִית – טָהוֹר, שֶׁהַחֶרֶס שֶׁנִּקַּב בָּטַל שֵׁם כְּלִי מֵעָלָיו וְטָהַר, וְכָל שֶׁטָּהַר בִּכְלֵי חֶרֶשׂ שָׁעָה אַחַת אֵין לוֹ טֻמְאָה לְעוֹלָם.
טו. קֻמְקוּם שֶׁנִּקַּב וְעָשָׂהוּ בְּזֶפֶת – טָהוֹר, שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְקַבֵּל אֶת הַחַמִּין כַּצּוֹנֵן. וְכֵן כְּלֵי הַזֶּפֶת וְהַשַּׁעֲוָה וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן – טְהוֹרִים, וְאֵינָן בִּכְלַל הַכֵּלִים.
טז. מַשְׁפֵּךְ שֶׁל חֶרֶס שֶׁפְּקָקוֹ בְּזֶפֶת – אֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה, שֶׁאֵין הַזֶּפֶת מֵשִׂים אוֹתוֹ כְּלִי קִבּוּל. אֲבָל מַשְׁפֵּךְ שֶׁל עֵץ שֶׁסְּתָמוֹ – הֲרֵי זֶה כִּכְלִי קִבּוּל, וּמִתְטַמֵּא.
הֶעָשׂוּי לְכָךְ וּלְכָךְ. המשמש לאוכל ולמשקה (השווה לעיל יד,ט). וְלֹא אָמְרוּ בְּמוֹצִיא מַשְׁקֶה. נקב שדרכו הנוזלים יכולים לצאת, ושיעורו קטן יותר מנקב שמכניס משקים. אֶלָּא בְּגִסְטְרָה בִּלְבַד לְפִי שֶׁהִיא עֲשׂוּיָה לְקַבֵּל הַמַּשְׁקִין הַנּוֹזְלִים מִן הַכֵּלִים. שיעור הכלי לטהרה הוא בכונס משקה ולא במוציא משקה מפני שגם אם המשקה דולף החוצה מהכלי מניחים תחתיו גסטרה לקבל את המשקה הדולף וממשיכים להשתמש בו. אבל גסטרה שהמשקה דולף ממנה אינה ראויה עוד לשמש כתחתית לכלי ולכן טהורה כשניקבה במוציא משקה (וראה לקמן ה"ט).