פרק י"ט, הלכות עדות, ספר שופטים
כ״ח בסיון ה׳תשפ״ד
פרק י"ג, הלכות שמיטה ויובל, ספר זרעים
כ״ז בסיון ה׳תשפ״ד
פרק י"ב, הלכות שמיטה ויובל, ספר זרעים
כ״ו בסיון ה׳תשפ״ד
פרק י"א, הלכות שמיטה ויובל, ספר זרעים
כ״ה בסיון ה׳תשפ״ד
פרק י', הלכות שמיטה ויובל, ספר זרעים
כ״ד בסיון ה׳תשפ״ד
פרק ט', הלכות שמיטה ויובל, ספר זרעים
כ״ג בסיון ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות שמיטה ויובל, ספר זרעים
כ״ב בסיון ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות שמיטה ויובל, ספר זרעים
כ״א בסיון ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות שמיטה ויובל, ספר זרעים
כ׳ בסיון ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות שמיטה ויובל, ספר זרעים
י״ט בסיון ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות שמיטה ויובל, ספר זרעים
י״ח בסיון ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות שמיטה ויובל, ספר זרעים
י״ז בסיון ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות שמיטה ויובל, ספר זרעים
ט״ז בסיון ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות שמיטה ויובל, ספר זרעים
ט״ו בסיון ה׳תשפ״ד
פרק י"ב, הלכות ביכורים, ספר זרעים
י״ד בסיון ה׳תשפ״ד
פרק י"א, הלכות ביכורים, ספר זרעים
י״ג בסיון ה׳תשפ״ד
פרק י', הלכות ביכורים, ספר זרעים
י״ב בסיון ה׳תשפ״ד
פרק ט', הלכות ביכורים, ספר זרעים
י״א בסיון ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות ביכורים, ספר זרעים
י׳ בסיון ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות ביכורים, ספר זרעים
ט׳ בסיון ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות ביכורים, ספר זרעים
ח׳ בסיון ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות ביכורים, ספר זרעים
ז׳ בסיון ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות ביכורים, ספר זרעים
ו׳ בסיון ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות ביכורים, ספר זרעים
ה׳ בסיון ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות ביכורים, ספר זרעים
ד׳ בסיון ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות ביכורים, ספר זרעים
ג׳ בסיון ה׳תשפ״ד
פרק י"א, הלכות מעשר שני ונטע רבעי, ספר זרעים
ב׳ בסיון ה׳תשפ״ד
פרק י', הלכות מעשר שני ונטע רבעי, ספר זרעים
א׳ בסיון ה׳תשפ״ד
פרק ט', הלכות מעשר שני ונטע רבעי, ספר זרעים
כ״ט באייר ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות מעשר שני ונטע רבעי, ספר זרעים
כ״ח באייר ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות מעשר שני ונטע רבעי, ספר זרעים

הפרק המלא 

ביאורו של הרב עדין שטיינזלץ

א. שְׁנַיִם שֶׁהֵעִידוּ וְאָמְרוּ: 'בְּמִזְרַח הַבִּירָה הָרַג זֶה אֶת הַנֶּפֶשׁ בְּשָׁעָה פְּלוֹנִית', וּבָאוּ שְׁנַיִם וְאָמְרוּ לָהֶם: 'בְּמַעֲרַב הַבִּירָה הַזֹּאת הֱיִיתֶם עִמָּנוּ בָּעֵת הַזֹּאת': אִם יָכוֹל הָעוֹמֵד בַּמַּעֲרָב לִרְאוֹת מַה יֵּשׁ בַּמִּזְרָח – אֵינָן זוֹמְמִין; וְאִם אֵינוֹ יָכוֹל לִרְאוֹת – הֲרֵי אֵלּוּ זוֹמְמִין, וְאֵין אוֹמְרִין: שֶׁמָּא מְאוֹר עֵינֵיהֶם שֶׁל רִאשׁוֹנִים רַב וְרוֹאִין מֵרָחוֹק יָתֵר מִכָּל אָדָם.
וְכֵן אִם הֵעִידוּ שְׁנַיִם וְאָמְרוּ: 'בַּבֹּקֶר הָרַג זֶה אֶת הַנֶּפֶשׁ בִּירוּשָׁלַיִם', וּבָאוּ שְׁנַיִם וְאָמְרוּ לָהֶם: 'בְּיוֹם זֶה בָּעֶרֶב הֱיִיתֶם עִמָּנוּ בְּלֹד': אִם יָכוֹל אָדָם לְהַלֵּךְ אֲפִלּוּ עַל הַסּוּס מִירוּשָׁלַיִם לְלֹד מִבֹּקֶר עַד עֶרֶב – אֵינָן זוֹמְמִין; וְאִם אֵינוֹ יָכוֹל לְהַגִּיעַ – הֲרֵי אֵלּוּ זוֹמְמִין, וְאֵין אוֹמְרִין: שֶׁמָּא כַּר קַל בְּיוֹתֵר נִזְדַּמֵּן לָהֶם וְקִפְּלוּ בּוֹ אֶת הַדֶּרֶךְ, אֶלָּא בְּדָבָר הַמָּצוּי הַיָּדוּעַ לַכֹּל מְשַׁעֲרִין לְכֻלָּם, וּמְזִימִין אוֹתָם.
א. הַבִּירָה. מבנה גדול. אֵינָן זוֹמְמִין. שכן אין בהכרח סתירה בין העדויות.
כַּר קַל בְּיוֹתֵר. גמל מהיר. וְקִפְּלוּ בּוֹ אֶת הַדֶּרֶךְ. עברו את הדרך במהירות, וכאילו התקצרה להם הדרך.
ב. שְׁנַיִם שֶׁאָמְרוּ: 'בְּאֶחָד בְּשַׁבָּת הָרַג זֶה אֶת הַנֶּפֶשׁ', וּבָאוּ שְׁנַיִם וְאָמְרוּ: 'בְּיוֹם זֶה עִמָּנוּ הֱיִיתֶם בְּמָקוֹם אַחֵר רָחוֹק, אֲבָל בַּיּוֹם שֶׁלְּאַחַר יוֹם זֶה הֲרָגוֹ בְּוַדַּאי', אֲפִלּוּ הֵעִידוּ הָאַחֲרוֹנִים שֶׁקֹּדֶם כַּמָּה יָמִים הֲרָגוֹ – הֲרֵי זֶה הַהוֹרֵג עִם עֵדָיו הָרִאשׁוֹנִים נֶהֱרָגִים, שֶׁהֲרֵי הוּזְמוּ, שֶׁבְּעֵת שֶׁהֵעִידוּ שֶׁהֲרָגוֹ עֲדַיִן לֹא הָיָה נִגְמָר דִּינוֹ לֵהָרֵג.
אֲבָל אִם בָּאוּ שְׁנֵי עֵדִים בִּשְׁלִישִׁי בְּשַׁבָּת וְאָמְרוּ: 'בְּאֶחָד בְּשַׁבָּת נִגְמַר דִּינוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי לַהֲרִיגָה', וּבָאוּ שְׁנַיִם וְאָמְרוּ: 'בְּאֶחָד בְּשַׁבָּת עִמָּנוּ הֱיִיתֶם בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי הָרָחוֹק, אֶלָּא מֵעֶרֶב שַׁבָּת נִגְמַר דִּינוֹ' אוֹ 'בְּשֵׁנִי בְּשַׁבָּת נִגְמַר דִּינוֹ' – אֵין עֵדִים אֵלּוּ שֶׁהוּזְמוּ נֶהֱרָגִין, שֶׁהֲרֵי מִכָּל מָקוֹם בְּעֵת שֶׁהֵעִידוּ עָלָיו כְּבָר נִגְמַר דִּינוֹ לַהֲרִיגָה.
וְכֵן לְעִנְיַן תַּשְׁלוּמֵי קְנָס. כֵּיצַד? בָּאוּ שְׁנַיִם בִּשְׁלִישִׁי בְּשַׁבָּת וְאָמְרוּ: 'בְּאֶחָד בְּשַׁבָּת גָּנַב וְטָבַח וְנִגְמַר דִּינוֹ', וּבָאוּ שְׁנַיִם וְאָמְרוּ: 'בְּאֶחָד בְּשַׁבָּת עִמָּנוּ הֱיִיתֶם בְּמָקוֹם רָחוֹק, אֲבָל מֵעֶרֶב שַׁבָּת נִגְמַר דִּינוֹ', אֲפִלּוּ אָמְרוּ: 'בְּשֵׁנִי בְּשַׁבָּת גָּנַב וְטָבַח וְנִגְמַר דִּינוֹ' – אֵין עֵדִים אֵלּוּ שֶׁהוּזְמוּ מְשַׁלְּמִין, שֶׁהֲרֵי מִכָּל מָקוֹם בְּעֵת שֶׁהֵעִידוּ עָלָיו חַיָּב הָיָה לְשַׁלֵּם. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.
ב. אֲפִלּוּ הֵעִידוּ הָאַחֲרוֹנִים שֶׁקֹּדֶם כַּמָּה יָמִים הֲרָגוֹ. והקדימו חובתו יותר מהראשונים. הֲרֵי זֶה הַהוֹרֵג עִם עֵדָיו הָרִאשׁוֹנִים נֶהֱרָגִים וכו'. ההורג נהרג על פי כת העדים השנייה שהעידה שהרג את הנפש, והעדים הראשונים נהרגים שהרי הוזמו על ידיהם. שֶׁבְּעֵת שֶׁהֵעִידוּ שֶׁהֲרָגוֹ עֲדַיִן לֹא הָיָה נִגְמָר דִּינוֹ לֵהָרֵג. ונמצא שזממו להרוג את החי.
אוֹ בְּשֵׁנִי בְּשַׁבָּת נִגְמַר דִּינוֹ. אפילו אם העידו שנגמר דינו לאחר הזמן שהעידו עליו העדים הראשונים (כגון שהראשונים מעידים שנגמר דינו ביום ראשון בשבוע והאחרונים מעידים שהיה זה ביום שני), מכל מקום הרי אף האחרונים מודים שנגמר דינו למות קודם שבאו העדים הראשונים להעיד על כך בבית הדין (כגון שבאו להעיד על כך ביום שלישי). שֶׁהֲרֵי מִכָּל מָקוֹם בְּעֵת שֶׁהֵעִידוּ עָלָיו כְּבָר נִגְמַר דִּינוֹ לַהֲרִיגָה. ונמצא שזממו להרוג אדם שכבר חשוב כמת.
ג. אֵין עֵדֵי הַשְּׁטָר נַעֲשִׂין זוֹמְמִין עַד שֶׁיֹּאמְרוּ בְּבֵית דִּין: 'שְׁטָר זֶה בִּזְמַנּוֹ כְּתַבְנוּהוּ וְלֹא אִחַרְנוּהוּ'. אֲבָל אִם לֹא אָמְרוּ כֵּן, אַף עַל פִּי שֶׁזְּמַנּוֹ שֶׁל שְׁטָר בְּאֶחָד בְּנִיסָן בִּירוּשָׁלַיִם, וּבָאוּ עֵדִים וְהֵעִידוּ שֶׁעֵדֵי הַשְּׁטָר הָיוּ עִמָּהֶן בְּיוֹם זֶה בְּבָבֶל – הַשְּׁטָר כָּשֵׁר וְהָעֵדִים כְּשֵׁרִים, שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁאִחֲרוּהוּ וּכְתָבוּהוּ, וּכְשֶׁהָיוּ בִּירוּשָׁלַיִם בְּאֶחָד בַּאֲדָר כָּתְבוּ שְׁטָר זֶה שָׁם, וְאִחֲרוּ זְמַנּוֹ, וְכָתְבוּ זְמַנּוֹ נִיסָן.
אָמְרוּ: 'בִּזְמַנּוֹ כְּתַבְנוּהוּ', וְהוּזְמוּ: אִם יֵשׁ עֵדִים שֶׁיּוֹדְעִין הַיּוֹם שֶׁחָתְמוּ עַל שְׁטָר זֶה, אוֹ עֵדִים שֶׁרָאוּ זֶה הַשְּׁטָר וַחֲתִימַת יָדָם בּוֹ בְּיוֹם פְּלוֹנִי, כֵּיוָן שֶׁהוּזְמוּ – הֲרֵי נִפְסְלוּ לְמַפְרֵעַ בַּיּוֹם שֶׁנּוֹדַע שֶׁחָתְמוּ עַל הַשְּׁטָר, שֶׁהָעֵדִים הַחֲתוּמִין עַל הַשְּׁטָר הֲרֵי הֵן כְּמִי שֶׁנֶּחְקְרָה עֵדוּתָן בְּבֵית דִּין בְּעֵת הַחֲתִימָה.
אֲבָל אִם אֵין עֵדִים שֶׁרָאוּ עֵדוּתָן, וְלֹא רָאוּ הַשְּׁטָר מִקֹּדֶם – אֵינָן נִפְסָלִין אֶלָּא מֵעֵת שֶׁהֵעִידוּ בְּבֵית דִּין שֶׁזֶּה כְּתַב יָדָם וְאָמְרוּ: 'בִּזְמַנּוֹ כָּתַבְנוּ', שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁבְּיוֹם זֶה שֶׁהֵעִידוּ בְּבֵית דִּין, בּוֹ בַּיּוֹם חָתְמוּ עַל הַשְּׁטָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ כַּמָּה שָׁנִים, וְהֵם שִׁקְּרוּ וְאָמְרוּ: 'בִּזְמַנּוֹ כָּתַבְנוּ'.
ג. הַשְּׁטָר כָּשֵׁר וְהָעֵדִים כְּשֵׁרִים שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁאִחֲרוּהוּ וּכְתָבוּהוּ. ושטר שהתאריך הכתוב בו מאוחר לזמן כתיבתו בפועל כשר (ראה הלכות מלווה ולווה כג,ב). וּכְשֶׁהָיוּ בִּירוּשָׁלַיִם בְּאֶחָד בַּאֲדָר כָּתְבוּ שְׁטָר זֶה שָׁם וכו'. ונמצא שאין סתירה בין העדויות.
אוֹ עֵדִים שֶׁרָאוּ זֶה הַשְּׁטָר וַחֲתִימַת יָדָם בּוֹ בְּיוֹם פְּלוֹנִי. שאמנם לא ראו את העדים חותמים על השטר אבל מעידים שביום מסוים ראו את השטר חתום. הֲרֵי נִפְסְלוּ לְמַפְרֵעַ בַּיּוֹם שֶׁנּוֹדַע שֶׁחָתְמוּ עַל הַשְּׁטָר. פסול העדים חל למפרע מאותו יום, וכל העדויות שהעידו עדים אלו מאז נפסלו. הֲרֵי הֵן כְּמִי שֶׁנֶּחְקְרָה עֵדוּתָן בְּבֵית דִּין בְּעֵת הַחֲתִימָה. כמבואר לעיל ג,ו, ולכן נפסלו כבר מעת החתימה.

תקציר הפרק 

האם חוששים שלנאשם היה מסוק פרטי?
כמה זמן לוקח להגיע ממטולה לאילת? – תלוי בכלי התחבורה שלכם. באופניים תבזבזו 3-2 ימים, בטרמפים זה ייקח לכם בערך 12 שעות, ובתחבורה ציבורית 9 שעות בערך; אם יש לכם רכב פרטי, לעומת זאת, תוכלו "לגלח" 3 שעות שלמות ולהגיע בתוך 6 שעות, ואם בורכתם במסוק פרטי – תקדישו לזה כשעתיים לכל היותר. האם צריך לחשוש לאופציה האחרונה כאשר יש סתירה בעדויות לגבי נאשם שנצפה במטולה ובאילת בהפרש זמן של שעתיים? כלומר, אם זוג עדים אומר: 'בבוקר ראינו את הנאשם מכה אדם במטולה', וזוג שני אמר: 'באותו יום עצמו, בשעה 12:00, ראינו אותו באילת בשיעור תורה!', האם אנחנו חוששים לכך שמדובר בעדויות אמת, אלא שהנאשם עבר בין המקומות באמצעות מסוק פרטי? – ההלכה היא ש"אין אומרין: שמא כר קל ביותר [גמל קל רגליים ומהיר, או במקרה שלנו: מסוק] נזדמן להם וקיפלו בו את הדרך, אלא בדבר המצוי, הידוע לכל, משערין לכולם ומזימין אותם" (הלכה א) 🚁

שיעור וידאו עם הרב חיים סבתו 

Play Video

שיעור שמע עם הרב חיים סבתו 

מושג מן הפרק 

Play Video

עוד על הלכות עדות ברמב"ם 

שאלות חזרה על הפרק 

1.העידו שנרצח בלילה באנגליה ואמרו להם עמנו היתם בבוקר בת"א-האם זוממים?

2.העידו בשקר על אדם שהתחייב מיתה ולא נהרג עדיין – האם נהרגים?

3.ניתן להזים עדי שטר רק כשהצהירו שנכתב בדיוק בזמן המצוין בו?

 

 

תשובות
1.לא
2.לא
3.כן

010 - IdeaCreated with Sketch.לב הלימוד - הרחבה על הפרק 

פרשת שבוע מהרמב"ם 

נייר עמדה - אקטואליה 

דילוג לתוכן