פרק י"ט, הלכות קידוש החודש, ספר זמנים
ט״ז בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ט', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ט״ו בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ד בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ג בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״א בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ט׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ח׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ז בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק י', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ז׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ו׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ה׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ד׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ב׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
א׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ל׳ בסיון ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
כ״ה בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ד בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ג בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״א בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״ט בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״ח בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״א באלול ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
י׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
ט׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
ח׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה

הפרק המלא 

ביאורו של הרב עדין שטיינזלץ

א. לְפִי שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים שֶׁבִּכְלַל דְּבָרִים שֶׁהָיוּ בּוֹדְקִין בָּהֶן אֶת הָעֵדִים אוֹמְרִין לָהֶן: 'לְהֵיכָן הָיָה הַיָּרֵחַ נוֹטֶה?', כָּשֵׁר בְּעֵינַי לְהוֹדִיעַ דֶּרֶךְ חֶשְׁבּוֹן דָּבָר זֶה. וְאֵין אֲנִי מְדַקְדֵּק בּוֹ, לְפִי שֶׁאֵינוֹ מוֹעִיל בָּרְאִיָּה כְּלָל. וּתְחִלַּת חֶשְׁבּוֹן זֶה לֵידַע נְטִיַּת הַמַּזָּלוֹת תְּחִלָּה.
א. שֶׁבִּכְלַל דְּבָרִים שֶׁהָיוּ בּוֹדְקִין בָּהֶן אֶת הָעֵדִים וכו'. ראה לעיל ב,ד. לְהֵיכָן הָיָה הַיָּרֵחַ נוֹטֶה. לאיזה כיוון פונים קצות הסהר. וְאֵין אֲנִי מְדַקְדֵּק בּוֹ לְפִי שֶׁאֵינוֹ מוֹעִיל בָּרְאִיָּה כְּלָל. אין צורך בחישובים מדויקים לבירור נטיית הירח כיוון שנטייתו אינה משפיעה על היתכנות הראייה אלא רק מועילה בחקירת העדים. לֵידַע נְטִיַּת הַמַּזָּלוֹת תְּחִלָּה. כמבואר בהלכות הבאות.
ב. הָעֲגֻלָּה שֶׁהִיא עוֹבֶרֶת בְּמַחֲצִית הַמַּזָּלוֹת, שֶׁבָּהּ מַהֲלַךְ הַשֶּׁמֶשׁ – אֵינָהּ עוֹבֶרֶת בְּאֶמְצַע הָעוֹלָם מֵחֲצִי הַמִּזְרָח לַחֲצִי הַמַּעֲרָב, אֶלָּא נוֹטָה הִיא מֵעַל הַקַּו הַשָּׁוֶה הַמְסַבֵּב בְּאֶמְצַע הָעוֹלָם כְּנֶגֶד צָפוֹן וְדָרוֹם, חֶצְיָהּ נוֹטֶה לַצָּפוֹן וְחֶצְיָהּ נוֹטֶה לַדָּרוֹם.
ב. הָעֲגֻלָּה שֶׁהִיא עוֹבֶרֶת בְּמַחֲצִית הַמַּזָּלוֹת שֶׁבָּהּ מַהֲלַךְ הַשֶּׁמֶשׁ. מישור המלקה, המחלק את גלגל המזלות לחצי צפוני וחצי דרומי. אֵינָהּ עוֹבֶרֶת בְּאֶמְצַע הָעוֹלָם… אֶלָּא נוֹטָה הִיא וכו'. מישור המלקה לא עובר בדיוק באמצע בין הקוטב השמימי הצפוני לקוטב הדרומי כמו קו המשווה השמימי ('הקו השווה המסבב באמצע העולם'), אלא נוטה ממנו בכ-23.5 מעלות.
כותרת: נטיית מישור המלקה ביחס לקו המשווה השמימי
כיתוב: השמש נעה במהלך השנה על גבי מישור המלקה ממערב למזרח, אך כל יום היא משלימה סיבוב סביב הארץ ממזרח למערב יחד עם תנועת הגלגל התשיעי. כאשר השמש נמצאת בנקודות החיתוך של מישור המלקה עם קו המשווה השמימי (ראש טלה וראש מאזניים), היא נמצאת מחצית הזמן מעל קו האופן ומחצית הזמן מתחתיו והיום והלילה שווים. אלו הם ימי השוויון האביבי והסתווי – 'תקופת ניסן' ו'תקופת טבת' (לעיל ט,ג). בזמן זה השמש זורחת במרכז המזרח ושוקעת במרכז המערב (כאשר השמש נמצאת בראש סרטן ובראש גדי חלים ימי ההיפוך – היום הקצר ביותר והיום הארוך ביותר).#
ג. וּשְׁתֵּי נְקֻדּוֹת יֵשׁ בָּהּ שֶׁפּוֹגַעַת בָּהֶן בַּעֲגֻלַּת הַקַּו הַשָּׁוֶה הַמְסַבֵּב בְּאֶמְצַע הָעוֹלָם: הַנְּקֻדָּה הָאַחַת – רֹאשׁ מַזַּל טָלֶה; וְהַנְּקֻדָּה הַשְּׁנִיָּה שֶׁכְּנֶגְדָהּ – רֹאשׁ מַזַּל מֹאזְנַיִם. וְנִמְצְאוּ שִׁשָּׁה מַזָּלוֹת נוֹטוֹת לַצָּפוֹן, מִתְּחִלַּת טָלֶה עַד סוֹף בְּתוּלָה, וְשִׁשָּׁה נוֹטוֹת לַדָּרוֹם, מִתְּחִלַּת מַזַּל מֹאזְנַיִם עַד סוֹף מַזַּל דָּגִים.
ג. וּשְׁתֵּי נְקֻדּוֹת יֵשׁ בָּהּ שֶׁפּוֹגַעַת בָּהֶן בַּעֲגֻלַּת הַקַּו הַשָּׁוֶה וכו'. מישור המלקה נפגש עם קו המשווה השמימי בשתי נקודות (הנקודות הללו הן נקודות השוויון, וכאשר השמש נמצאת באחת מהן חל יום השוויון שבו היום והלילה שווים, כדלקמן ה"ה). רֹאשׁ מַזַּל טָלֶה. זוהי נקודת השוויון האביבית. רֹאשׁ מַזַּל מֹאזְנַיִם. זוהי נקודת השוויון הסתווית.
ד. וּמֵרֹאשׁ מַזַּל טָלֶה יַתְחִילוּ הַמַּזָּלוֹת לִנְטוֹת מְעַט מְעַט וּלְהִתְרַחֵק מֵעַל הַקַּו הַשָּׁוֶה כְּנֶגֶד הַצָּפוֹן עַד רֹאשׁ הַסַּרְטָן; יִהְיֶה רֹאשׁ סַרְטָן רָחוֹק מֵעַל הַקַּו הַשָּׁוֶה לְרוּחַ צָפוֹן שְׁלֹשׁ וְעֶשְׂרִים מַעֲלוֹת וַחֲצִי מַעֲלָה בְּקֵרוּב, וְיַחְזְרוּ הַמַּזָּלוֹת לְהִתְקָרֵב לַקַּו הַשָּׁוֶה מְעַט מְעַט עַד רֹאשׁ מֹאזְנַיִם, שֶׁהוּא עַל הַקַּו הַשָּׁוֶה. וּמֵרֹאשׁ מֹאזְנַיִם יַתְחִילוּ לִנְטוֹת וּלְהִתְרַחֵק כְּנֶגֶד רוּחַ דָּרוֹם עַד רֹאשׁ גְּדִי, וְיִהְיֶה רֹאשׁ גְּדִי רָחוֹק מֵעַל הַקַּו הַשָּׁוֶה לְרוּחַ דָּרוֹם שָׁלֹשׁ וְעֶשְׂרִים מַעֲלוֹת וַחֲצִי מַעֲלָה, וְיַחְזְרוּ הַמַּזָּלוֹת לְהִתְקָרֵב מְעַט מְעַט כְּנֶגֶד הַקַּו הַשָּׁוֶה עַד רֹאשׁ טָלֶה.
ד. עַד רֹאשׁ הַסַּרְטָן. וזוהי נקודת ההיפוך הקיצית. עַד רֹאשׁ גְּדִי. וזוהי נקודת ההיפוך החורפית.
ה. נִמְצָא רֹאשׁ טָלֶה וְרֹאשׁ מֹאזְנַיִם מְסַבֵּב עַל הַקַּו הַשָּׁוֶה. וּלְפִיכָךְ, כְּשֶׁתִּהְיֶה הַשֶּׁמֶשׁ בִּשְׁנֵי רָאשִׁים אֵלּוּ – לֹא תִּהְיֶה נוֹטָה לֹא לַצָּפוֹן וְלֹא לַדָּרוֹם, וְתִזְרַח מֵחֲצִי מִזְרָח וְתִשְׁקַע בַּחֲצִי מַעֲרָב, וְיִהְיֶה הַיּוֹם וְהַלַּיְלָה שָׁוִין בְּכָל הַיִּשּׁוּב.
ה. מְסַבֵּב עַל הַקַּו הַשָּׁוֶה. כיוון שהנקודות הללו נמצאות על קו המשווה השמימי, שבמקביל אליו מתרחשת התנועה היומית, הן סובבות על גביו במהלך התנועה היומית. מֵחֲצִי מִזְרָח וְתִשְׁקַע בַּחֲצִי מַעֲרָב. מהלכה ביום זה הוא מאמצע האופק המזרחי לאמצע האופק המערבי. וְיִהְיֶה הַיּוֹם וְהַלַּיְלָה שָׁוִין בְּכָל הַיִּשּׁוּב. כיוון שבכל מקום בעולם מחצית מקו המשווה השמימי נמצאת מעל האופק, והתנועה היומית מתקדמת בקצב קבוע, השמש נמצאת ביום זה מחצית מהיממה מעל האופק ומחצית מתחתיו.
ו. הֲרֵי נִתְבָּרֵר לְךָ שֶׁכָּל מַעֲלָה וּמַעֲלָה מִמַּעֲלוֹת הַמַּזָּלוֹת נוֹטָה לַצָּפוֹן אוֹ לַדָּרוֹם, וְיֵשׁ לִנְטִיָּתָהּ שִׁעוּר, וְרֹב הַנְּטִיָּה לֹא תִּהְיֶה יָתֵר עַל שָׁלֹשׁ וְעֶשְׂרִים מַעֲלוֹת וָחֵצִי בְּקֵרוּב.
ו. שֶׁכָּל מַעֲלָה וּמַעֲלָה מִמַּעֲלוֹת הַמַּזָּלוֹת. המעלות שנמדדות על גבי מישור המלקה מראש טלה והלאה, ואלו המעלות ששימשו עד עתה לכל המדידות האסטרונומיות (לעיל יא,ז-ט). וְרֹב הַנְּטִיָּה. המרחק הגדול ביותר בין מישור המלקה לקו המשווה השמימי. שָׁלֹשׁ וְעֶשְׂרִים מַעֲלוֹת וָחֵצִי בְּקֵרוּב. במעלות רוחב.
ז. וְאֵלּוּ הֵן הַשִּׁעוּרִין שֶׁל נְטִיּוֹת לְפִי מִנְיַן הַמַּעֲלוֹת שֶׁל מַזָּלוֹת, וְהַהַתְחָלָה מִתְּחִלַּת מַזַּל טָלֶה:
עֶשֶׂר מַעֲלוֹת – נְטִיָּתָם אַרְבַּע מַעֲלוֹת.
עֶשְׂרִים מַעֲלוֹת – נְטִיָּתָם שְׁמוֹנֶה מַעֲלוֹת.
שְׁלֹשִׁים מַעֲלוֹת – נְטִיָּתָם אַחַת עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת וּמֶחֱצָה.
אַרְבָּעִים מַעֲלוֹת – נְטִיָּתָם חָמֵשׁ עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת.
חֲמִשִּׁים מַעֲלוֹת – נְטִיָּתָם שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת.
שִׁשִּׁים מַעֲלוֹת – נְטִיָּתָם עֶשְׂרִים מַעֲלוֹת.
שִׁבְעִים מַעֲלוֹת – נְטִיָּתָם שְׁתַּיִם וְעֶשְׂרִים מַעֲלוֹת.
שְׁמוֹנִים מַעֲלוֹת – נְטִיָּתָם שָׁלֹשׁ וְעֶשְׂרִים מַעֲלוֹת.
תִּשְׁעִים מַעֲלוֹת – נְטִיָּתָם שָׁלֹשׁ וְעֶשְׂרִים מַעֲלוֹת וַחֲצִי מַעֲלָה.
ז. וְאֵלּוּ הֵן הַשִּׁעוּרִין שֶׁל נְטִיּוֹת וכו'. ואין צורך להביא את הערכים ליותר מתשעים מעלות כיוון שהערכים הללו מתאימים לכל רבע מעגל, כמבואר לקמן ה"ט.
ח. וְאִם יִהְיוּ אֲחָדִים בַּמִּנְיָן, תִּקַּח לָהֶם מְנָתָם מִבֵּין שְׁתֵּי הַנְּטִיּוֹת, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בַּשֶּׁמֶשׁ וּבַיָּרֵחַ. כֵּיצַד? חָמֵשׁ מַעֲלוֹת – נְטִיָּתָם שְׁתֵּי מַעֲלוֹת. וְאִם הָיָה מִנְיַן הַמַּעֲלוֹת שָׁלֹשׁ וְעֶשְׂרִים – נְטִיָּתָם תֵּשַׁע מַעֲלוֹת. וְעַל דֶּרֶךְ זֶה בְּכָל הָאֲחָדִים שֶׁעִם הָעֲשָׂרוֹת.
ח. וְאִם יִהְיוּ אֲחָדִים בַּמִּנְיָן. מספר המעלות אינו עגול. תִּקַּח לָהֶם מְנָתָם מִבֵּין שְׁתֵּי הַנְּטִיּוֹת. על כל יחידה יש להוסיף עשירית מההפרש שבין הנטיות. כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בַּשֶּׁמֶשׁ וּבַיָּרֵחַ. לעיל יג,ז-ח, טו,ז.
ט. וּמֵאַחַר שֶׁתֵּדַע הַנְּטִיָּה שֶׁל מַעֲלוֹת מֵאַחַת עַד תִּשְׁעִים, תֵּדַע נְטִיַּת כֻּלָּן כְּדֶרֶךְ שֶׁהוֹדַעְנוּךָ בְּרֹחַב הַיָּרֵחַ: שֶׁאִם הָיָה הַמִּנְיָן יָתֵר עַל תִּשְׁעִים, עַד מֵאָה וּשְׁמוֹנִים – תִּגְרַע אוֹתוֹ מִמֵּאָה וּשְׁמוֹנִים. וְאִם הָיָה יָתֵר עַל מֵאָה וּשְׁמוֹנִים, עַד מָאתַיִם וְשִׁבְעִים – תִּגְרַע מִמֶּנּוּ מֵאָה וּשְׁמוֹנִים. וְאִם הָיָה יָתֵר עַל מָאתַיִם וְשִׁבְעִים, עַד שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים – תִּגְרַע אוֹתוֹ מִשְּׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים. וְהַנִּשְׁאָר – תֵּדַע נְטִיָּתוֹ, וְהִיא נְטִיַּת אוֹתוֹ הַמִּנְיָן שֶׁבְּיָדְךָ בְּלֹא גֵּרָעוֹן וְלֹא תּוֹסֶפֶת.
ט. כְּדֶרֶךְ שֶׁהוֹדַעְנוּךָ בְּרֹחַב הַיָּרֵחַ. לעיל טז,יג-טו.
י. אִם תִּרְצֶה לֵידַע כַּמָּה מַעֲלוֹת הוּא הַיָּרֵחַ נוֹטֶה מֵעַל הַקַּו הַשָּׁוֶה כְּנֶגֶד צְפוֹן הָעוֹלָם אוֹ כְּנֶגֶד דְּרוֹם הָעוֹלָם – תֵּדַע תְּחִלָּה כַּמָּה נְטִיַּת הַמַּעֲלָה שֶׁהִיא מְקוֹם הַיָּרֵחַ הָאֲמִתִּי, וּלְאֵי זוֹ רוּחַ הִיא נוֹטָה, לַצָּפוֹן אוֹ לַדָּרוֹם. וְתַחֲזֹר וְתַחֲשֹׁב וְתוֹצִיא רֹחַב הַיָּרֵחַ הָרִאשׁוֹן, וְתִרְאֶה אִם הוּא צְפוֹנִי אוֹ דְּרוֹמִי: אִם נִמְצְאוּ רֹחַב הַיָּרֵחַ וּנְטִיַּת מַעֲלָתוֹ בְּרוּחַ אַחַת, כְּגוֹן שֶׁהָיוּ שְׁנֵיהֶם צְפוֹנִיִּים אוֹ דְּרוֹמִיִּים – תְּקַבֵּץ שְׁנֵיהֶן; וְאִם נִמְצְאוּ בִּשְׁתֵּי רוּחוֹת, כְּגוֹן שֶׁהָיָה הָאֶחָד דְּרוֹמִי וְהַשֵּׁנִי צְפוֹנִי – תִּגְרַע הַמְּעַט מִשְּׁנֵיהֶם מִן הָרַב. וְהַנִּשְׁאָר הוּא מֶרְחַק הַיָּרֵחַ מֵעַל הַקַּו הַשָּׁוֶה בְּאוֹתָהּ הָרוּחַ שֶׁהָיָה בָּהּ הָרַב מִשְּׁנֵיהֶם.
י. תֵּדַע תְּחִלָּה כַּמָּה נְטִיַּת הַמַּעֲלָה שֶׁהִיא מְקוֹם הַיָּרֵחַ הָאֲמִתִּי. בתחילה יש למצוא את מרחקו של מישור המלקה מקו המשווה ('נטיית המעלה') במקום שבו נמצא הירח. וְתַחֲזֹר וְתַחֲשֹׁב וְתוֹצִיא רֹחַב הַיָּרֵחַ הָרִאשׁוֹן. שהוא המרחק של הירח ממישור המלקה, כמבואר לעיל פט"ז. תְּקַבֵּץ שְׁנֵיהֶן. כאשר נטיית המעלות ורוחב הירח מכוונים לאותו כיוון יש לחברם כדי למצוא את מרחקו של הירח מקו המשווה השמימי. תִּגְרַע הַמְּעַט מִשְּׁנֵיהֶם מִן הָרַב. כאשר נטיית המעלות ורוחב הירח לא מכוונים לאותו כיוון יש לחסר את הקטן מביניהם מן הגדול כדי למצוא את מרחקו של הירח מקו המשווה השמימי, כיוון שבמקרה כזה הירח נמצא בין מישור המלקה לקו המשווה.
יא. כֵּיצַד? בָּאנוּ לֵידַע כַּמָּה הַיָּרֵחַ נוֹטֶה מֵעַל הַקַּו הַשָּׁוֶה בְּלֵיל הָרְאִיָּה, שֶׁהוּא שֵׁנִי לְחֹדֶשׁ אִיָּר מִשָּׁנָה זוֹ. וּכְבָר יָדַעְתָּ שֶׁמַּעֲלַת הַיָּרֵחַ הָיְתָה תְּשַׁע עֶשְׂרֵה מִמַּזַּל שׁוֹר, נְטִיָּתָהּ בַּצָּפוֹן כְּמוֹ שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת, וְרֹחַב הַיָּרֵחַ הָיָה בַּדָּרוֹם כְּמוֹ אַרְבַּע מַעֲלוֹת. תִּגְרַע הַמְּעַט מִן הָרַב – יִשָּׁאֵר אַרְבַּע עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת. וְנִמְצָא הַיָּרֵחַ רָחוֹק מֵעַל הַקַּו הַשָּׁוֶה אַרְבַּע עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת לְרוּחַ צָפוֹן, שֶׁהֲרֵי הַמִּנְיָן הָרַב, שֶׁהוּא שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת, הָיָה צְפוֹנִי. כָּל חֶשְׁבּוֹן זֶה – בְּקֵרוּב בְּלֹא דִּקְדּוּק, לְפִי שֶׁאֵינוֹ מוֹעִיל בָּרְאִיָּה.
יא. בְּלֵיל הָרְאִיָּה. הלילה הראשון שבו מתאפשרת ראיית הירח. מִשָּׁנָה זוֹ. שנת העיקר, לעיל יא,טז. וּכְבָר יָדַעְתָּ שֶׁמַּעֲלַת הַיָּרֵחַ הָיְתָה תְּשַׁע עֶשְׂרֵה מִמַּזַּל שׁוֹר. ב-18 מעלות ו-36 בתוך המעלה ה-19, כמו שחושב לעיל טו,ח-ט. נְטִיָּתָהּ בַּצָּפוֹן כְּמוֹ שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת. לפי שיעורי הנטייה שנזכרו לעיל ה"ז. וְרֹחַב הַיָּרֵחַ הָיָה בַּדָּרוֹם כְּמוֹ אַרְבַּע מַעֲלוֹת. 3 מעלות ו-53 חלקים, כמו שחושב לעיל טז,יט. בְּקֵרוּב בְּלֹא דִּקְדּוּק. ולכן כל החישוב נעשה במעלות שלמות.
יב. אִם תִּרְצֶה לֵידַע לְאֵי זוֹ רוּחַ מֵרוּחוֹת הָעוֹלָם יֵרָאֶה הַיָּרֵחַ נוֹטֶה, תַּחֲשֹׁב וְתֵדַע מֶרְחָקוֹ מֵעַל הַקַּו הַשָּׁוֶה: אִם יִהְיֶה עַל הַקַּו הַשָּׁוֶה אוֹ קָרוֹב מִמֶּנּוּ בִּשְׁתַּיִם שָׁלֹשׁ מַעֲלוֹת בְּצָפוֹן אוֹ בְּדָרוֹם – יֵרָאֶה מְכֻוָּן כְּנֶגֶד אֶמְצַע מַעֲרָב, וְתֵרָאֶה פְּגָמָתוֹ מְכֻוֶּנֶת כְּנֶגֶד מִזְרַח הָעוֹלָם בְּשָׁוֶה.
יב. לְאֵי זוֹ רוּחַ מֵרוּחוֹת הָעוֹלָם יֵרָאֶה הַיָּרֵחַ נוֹטֶה. לאיזה כיוון ביחס לקו המשווה השמימי יפנו קצות הסהר. יֵרָאֶה מְכֻוָּן כְּנֶגֶד אֶמְצַע מַעֲרָב. החלק הקמור של הירח. פְּגָמָתוֹ. פגימת הירח, החלק שאינו מואר שאליו פונים קצות הירח.
כותרת: נטיית הירח לאמצע המערב
כיתוב: כאשר מחברים את קצות הסהר בקו ישר ומותחים קו אנכי לאותו קו – זוהי נטיית הירח. כאשר הירח נמצא על קו המשווה השמימי בקירוב, הנטייה שלו תחפוף בקירוב קו זה, ולכן הוא "יראה מכוון כנגד אמצע המערב", דהיינו, קו הנטייה שנמשך מכיוון החלק הקמור של הירח ייפגש עם קו האופק בערך בנקודה שבה נפגש אתו קו המשווה השמימי ("אמצע המערב"). המשכו של קו הנטייה הנמשך מקצות הסהר יפגע באופק המזרחי בערך בנקודה שבה נפגש אתו קו המשווה השמימי ("אמצע המזרח")#
כותרת: נטיית הירח הדרומית
כיתוב : כאשר הירח נמצא צפונית לקו המשווה השמימי, קו הנטייה שנמשך לכיוון החלק הקמור של הירח ייפגש עם קו האופק המערבי בנקודה שנמצאת צפונית לקו המשווה השמימי, והמשכו של קו הנטייה לכיוון קצות הסהר ייפגש עם קו האופק המזרחי בנקודה שנמצאת דרומית לקו המשווה השמימי#
כותרת: נטיית הירח הדרומית
כיתוב :כאשר הירח נמצא דרומית לקו המשווה השמימי, קו הנטייה שנמשך לכיוון החלק הקמור של הירח ייפגש עם קו האופק המערבי בנקודה שנמצאת דרומית לקו המשווה השמימי, והמשכו של קו הנטייה לכיוון קצות הסהר ייפגש עם קו האופק המזרחי בנקודה שנמצאת צפונית לקו המשווה השמימי#
יג. וְאִם הָיָה רָחוֹק מֵעַל הַקַּו הַשָּׁוֶה לִצְפוֹן הָעוֹלָם – יֵרָאֶה בֵּין מַעֲרַב הָעוֹלָם וּבֵין צְפוֹנוֹ, וְתֵרָאֶה פְּגָמָתוֹ נוֹטָה מִכְּנֶגֶד מִזְרַח הָעוֹלָם כְּנֶגֶד דְּרוֹם הָעוֹלָם.
יד. וְאִם הָיָה רָחוֹק מֵעַל הַקַּו הַשָּׁוֶה לִדְרוֹם הָעוֹלָם – יֵרָאֶה בֵּין מַעֲרַב הָעוֹלָם וּבֵין דְּרוֹמוֹ, וְתֵרָאֶה פְּגָמָתוֹ נוֹטָה מִכְּנֶגֶד מִזְרַח הָעוֹלָם כְּנֶגֶד צְפוֹן הָעוֹלָם. וּלְפִי רֹב הַמֶּרְחָק לְפִי רֹב הַנְּטִיָּה.
יד. וּלְפִי רֹב הַמֶּרְחָק לְפִי רֹב הַנְּטִיָּה. באותו היחס. ועל פי חישובים אלו ניתן לדעת את נטיית הירח שבה ייאמנו העדים.
טו. וּמֵחֲקִירַת הָעֵדִים – שֶׁאוֹמְרִין לָהֶן: 'כַּמָּה הָיָה גָּבֹהַּ?'. וְדָבָר זֶה יִוָּדַע מִקֶּשֶׁת הָרְאִיָּה: שֶׁבִּזְמַן שֶׁתִּהְיֶה קֶשֶׁת הָרְאִיָּה קְצָרָה – יֵרָאֶה הַיָּרֵחַ כְּאִלּוּ הוּא קָרוֹב מִן הָאָרֶץ; וּבִזְמַן שֶׁתִּהְיֶה אֲרֻכָּה – יֵרָאֶה גָּבֹהַּ מֵעַל הָאָרֶץ. וּלְפִי אֹרֶךְ קֶשֶׁת הָרְאִיָּה לְפִי גָּבְהוֹ מֵעַל הָאָרֶץ בִּרְאִיַּת הָעֵינַיִם.
טו. וּמֵחֲקִירַת הָעֵדִים שֶׁאוֹמְרִין לָהֶן כַּמָּה הָיָה גָּבֹהַּ. פרט נוסף שבו בודקים את אמינות העדים הוא גובהו של הירח מהאופק (לעיל ב,ד). וּלְפִי אֹרֶךְ קֶשֶׁת הָרְאִיָּה לְפִי גָּבְהוֹ. באותו היחס.
טז. הֲרֵי בֵּאַרְנוּ חֶשְׁבּוֹנוֹת כָּל הַדְּרָכִים שֶׁצְּרִיכִין לָהֶן בִּידִיעַת הָרְאִיָּה וּבַחֲקִירַת הָעֵדִים, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה הַכֹּל יָדוּעַ לַמְּבִינִים, וְלֹא יַחְסְרוּ דֶּרֶךְ מִדַּרְכֵי הַתּוֹרָה, וְלֹא יְשׁוֹטְטוּ לְבַקֵּשׁ אַחֲרֶיהָ בִּסְפָרִים אֲחֵרִים: "דִּרְשׁוּ מֵעַל סֵפֶר יי וּקְרָאוּ אַחַת מֵהֵנָּה לֹא נֶעְדָּרָה" (ישעיהו לד,טז).
טז. בִּידִיעַת הָרְאִיָּה. האם ומתי ייראה הירח בתחילת החודש.

תקציר הפרק 

פרק י"ט הלכות קידוש החודש
פרק אחרון בנושא זה💪🏻💪🏻

*הקו המשוה*

הנטיה: גלגל השמש (והירח) נוטה באלכסון מהקו המשוה, לדרום או לצפון. כדי לדעת את מיקום הירח בקו המשוה, יש לחשב כמה מעלות הוא נוטה ולאן.

בהלכה האחרונה אומר הרמב"ם:
*הֲרֵי בֵּאַרְנוּ חֶשְׁבּוֹנוֹת כָּל הַדְּרָכִים שֶׁצְּרִיכִין לָהֶם בִּידִיעַת הָרְאִיָּה, וּבַחֲקִירַת הָעֵדִים, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה הַכֹּל יָדוּעַ לַמְּבִינִים, וְלֹא יַחְסְרוּ דֶרֶךְ מִדַּרְכֵי הַתּוֹרָה וְלֹא יְשׁוֹטְטוּ לְבַקַּשׁ אַחֲרֶיהָ בִּסְפָרִים אֲחֵרִים*

דברים אלו סוגרים מעגל בדברי הרמב"ם בהקדמתו למשנה תורה :"ואינו צריך ספר אחר".
כלומר:הרמב"ם טרח להביא בסדרת הי"ד החזקה את כ-ל חלקי התורה בהבטחה שהלומד בבקיאות מקיף את כל התורה כולה .

שיעור וידאו עם הרב חיים סבתו 

Play Video

שיעור שמע עם הרב חיים סבתו 

מושג מן הפרק 

Play Video

עוד על ספר זמנים ברמב"ם 

שאלות חזרה על הפרק 

1.על ידי ידיעת זוית הפגימה של הירח נוכל לדעת היכן הוא יראה?

2.זוית נטיית הירח תלויה במידת ריחוקו מקו המשווה?

3.האם הרמב"ם מתאר מצב בו פגימת הירח מקבילה לחלוטין לקו האופק המערבי?

 

 

תשובות
1.לא
2.כן
3.לא

010 - IdeaCreated with Sketch.לב הלימוד - הרחבה על הפרק 

פרשת שבוע מהרמב"ם 

נייר עמדה - אקטואליה 

סט "משנה תורה" מהודר בכריכה מפוארת בפירוש הרב שטיינזלץ + שליח עד הבית

ב-299 ש"ח בלבד!

ממשיכים את הסבסוד ההיסטורי!

*הארגון רשאי לשנות את המחיר בכל עת

* שווי סט 835 ש"ח

*משלוח עד 21 ימי עסקים

הלימוד להצלחת כוחות הביטחון ולעילוי נשמת הנופלים הי"ד

דילוג לתוכן