א. מִצְוַת עֲשֵׂה לִתֵּן לַכֹּהֵן רֵאשִׁית הַגֵּז, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְרֵאשִׁית גֵּז צֹאנְךָ תִּתֶּן לוֹ" (דברים יח,ד). וּלְוִיִּם בִּכְלַל יִשְׂרָאֵל בְּמִצְוָה זוֹ. וְאֵין לְרֵאשִׁית זוֹ שִׁעוּר מִן הַתּוֹרָה, וּמִדִּבְרֵי סוֹפְרִים שֶׁלֹּא יִפְחֹת מֵאֶחָד מִשִּׁשִּׁים. וְאֵינָהּ נוֹהֶגֶת אֶלָּא בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, בֵּין בִּפְנֵי הַבַּיִת בֵּין שֶׁלֹּא בִּפְנֵי הַבַּיִת, כְּרֵאשִׁית הַדָּגָן.
וְנוֹהֵג בַּחֻלִּין, אֲבָל לֹא בַּמֻּקְדָּשִׁין.
ב. כֵּיצַד? הֲרֵי שֶׁהִקְדִּישׁ בְּהֵמוֹת לְבֶדֶק הַבַּיִת וּגְזָזָן, יָכוֹל יִהְיֶה חַיָּב לִפְדּוֹת וְלִתֵּן לַכֹּהֵן? אוֹ אִם הִקְדִּישׁ בְּהֵמָה חוּץ מִגִּזָּתָהּ, יָכוֹל יִהְיֶה חַיָּב בְּרֵאשִׁית הַגֵּז? תַּלְמוּד לוֹמַר: "צֹאנְךָ" – וְאֵין אֵלּוּ צֹאנוֹ.
ג. כָּל הַקֳּדָשִׁים שֶׁקָּדַם מוּם קָבוּעַ לְהֶקְדֵּשָׁן, וְנִפְדּוּ – חַיָּבִין בְּרֵאשִׁית הַגֵּז. אֲבָל אִם קָדַם הֶקְדֵּשָׁן אֶת מוּמָן, אוֹ שֶׁקָּדַם מוּם עוֹבֵר לְהֶקְדֵּשָׁן וְאַחַר כָּךְ נוֹלַד לָהֶן מוּם קָבוּעַ, וְנִפְדּוּ – פְּטוּרִין מֵרֵאשִׁית הַגֵּז.
ד. אֵין חַיָּב בְּרֵאשִׁית הַגֵּז אֶלָּא הַכְּבָשִׂים בִּלְבַד, זְכָרִים כִּנְקֵבוֹת, שֶׁהַצֶּמֶר שֶׁלָּהֶן הוּא הָרָאוּי לִבְגָדִים. הָיָה צַמְרָן קָשֶׁה וְאֵינוֹ רָאוּי לִלְבִישָׁה – פְּטוּרִין מֵרֵאשִׁית הַגֵּז, שֶׁאֵין מַתָּנָה זוֹ לַכֹּהֵן אֶלָּא כְּדֵי לִלְבֹּשׁ מִמֶּנָּה.
ה. כֵּיוָן שֶׁזִּכָּה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּתְּרוּמוֹת, שֶׁהֵן לַחְמוֹ וְיֵינוֹ, וְזִכָּה לוֹ בְּמַתְּנוֹת בְּהֵמָה וְקָדְשֵׁי מִקְדָּשׁ, שֶׁהֵן הַבָּשָׂר שֶׁלּוֹ – זִכָּה לוֹ בְּרֵאשִׁית הַגֵּז לִלְבוּשׁוֹ, וּבְגֶזֶל הַגֵּר וְהַחֲרָמִים וּשְׂדֵה אֲחֻזָּה וּפִדְיוֹן בְּכוֹרוֹת לְהוֹצָאוֹתָיו וּשְׁאָר צְרָכָיו, שֶׁהֲרֵי אֵין לוֹ חֵלֶק בַּנַּחֲלָה וּבַבִּזָּה.
ו. הָיָה הַצֶּמֶר שֶׁלָּהֶן אָדֹם אוֹ שָׁחֹר אוֹ שָׁחֹם – חַיָּבוֹת בְּרֵאשִׁית הַגֵּז. אֲבָל אִם גָּזַז הַצֶּמֶר וּצְבָעוֹ קֹדֶם שֶׁיִּתֵּן – נִפְטַר מֵרֵאשִׁית הַגֵּז. הִלְבִּינוֹ קֹדֶם שֶׁיִּתֵּן – חַיָּב לְהַפְרִישׁ אַחַר שֶׁלִּבְּנוֹ.
הַתּוֹלֵשׁ צֶמֶר רְחֵלָיו בְּיָדוֹ וְלֹא גְּזָזוֹ – חַיָּב בְּרֵאשִׁית הַגֵּז.
ז. וְרֵאשִׁית הַגֵּז נוֹהֵג בַּכִּלְאַיִם וּבַכּוֹי וּבַטְּרֵפָה. אֲבָל הַגּוֹזֵז אֶת הַמֵּתָה – פָּטוּר.
ח. הַמַּפְרִישׁ רֵאשִׁית הַגֵּז וְאָבַד – חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתוֹ עַד שֶׁיִּתֵּן לַכֹּהֵן. הָאוֹמֵר: 'כָּל גִּזּוֹתַי רֵאשִׁית' – דְּבָרָיו קַיָּמִין.
ט. הַלּוֹקֵחַ גֵּז צֹאנוֹ שֶׁל נָכְרִי אַחַר שֶׁגְּזָזָן הַגּוֹי – פָּטוּר מֵרֵאשִׁית הַגֵּז. לָקַח הַצֹּאן לְגִזָּתָן – חַיָּב. אַף עַל פִּי שֶׁגָּדְלָה הַגִּזָּה בִּרְשׁוּת הַגּוֹי, וְאַף עַל פִּי שֶׁחוֹזְרִים הַצֹּאן לַגּוֹי אַחַר הַגְּזִיזָה, הוֹאִיל וְהַגּוֹזֵז יִשְׂרָאֵל וְהַגִּזּוֹת שֶׁלּוֹ – חַיָּב, שֶׁאֵין הַחִיּוּב אֶלָּא בִּשְׁעַת הַגִּזָּה.
י. הַלּוֹקֵחַ גֵּז צֹאנוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ: אִם שִׁיֵּר הַמּוֹכֵר מְעַט מִצֹּאנוֹ לְהִגָּזֵז – הַמּוֹכֵר חַיָּב לְהַפְרִישׁ מִן הַמְשֹׁאָר עַל הַכֹּל, וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִתְחִיל הַמּוֹכֵר לִגְזֹז, חֲזָקָה אֵין אָדָם מוֹכֵר מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה; וְאִם לֹא שִׁיֵּר כְּלוּם – הַלּוֹקֵחַ חַיָּב לְהַפְרִישׁ.
יא. הָיוּ שְׁנֵי מִינֵי גִּזָּה, כְּגוֹן גִּזָּה לְבָנָה וְגִזָּה שְׁחֻמָּה, אוֹ גִּזַּת זְכָרִים וְגִזַּת נְקֵבוֹת, וּמָכַר מִין זֶה וְהִנִּיחַ הַמִּין הָאַחֵר – זֶה נוֹתֵן לְעַצְמוֹ עַל מַה שֶּׁלָּקַח, וְזֶה נוֹתֵן לְעַצְמוֹ עַל מַה שֶּׁהִנִּיחַ.
יב. גֵּר שֶׁנִּתְגַּיֵּר וְהָיוּ לוֹ גִּזּוֹת, וְאֵין יָדוּעַ אִם עַד שֶׁלֹּא נִתְגַּיֵּר נִגְזְזוּ אוֹ מִשֶּׁנִּתְגַּיֵּר – הֲרֵי זֶה פָּטוּר, הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵרוֹ עָלָיו הָרְאָיָה.
יג. כַּמָּה צֹאן יִהְיוּ לוֹ וְיִהְיוּ חַיָּבוֹת בְּרֵאשִׁית הַגֵּז? אֵין פָּחוֹת מֵחָמֵשׁ, וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה בַּגִּזָּה שֶׁלָּהֶן אֵין פָּחוֹת מִמִּשְׁקַל שִׁשִּׁים סֶלַע, וּתְהִי גִּזַּת כָּל אַחַת מֵחֲמִשְׁתָּן אֵין פָּחוֹת מִמִּשְׁקַל שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה סֶלַע. הָיְתָה אַחַת מֵהֶן גּוֹזֶזֶת פָּחוֹת מִשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה סֶלַע, אַף עַל פִּי שֶׁחֲמִשְׁתָּן גּוֹזְזוֹת שִׁשִּׁים סֶלַע אוֹ יָתֵר – הֲרֵי אֵלּוּ פְּטוּרוֹת מֵרֵאשִׁית הַגֵּז.
יד. הַשֻּׁתָּפִין חַיָּבִין בְּרֵאשִׁית הַגֵּז, וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה בְּחֵלֶק כָּל אֶחָד מֵהֶן כַּשִּׁעוּר. אֲבָל חָמֵשׁ צֹאן בִּלְבַד שֶׁל שְׁנֵי שֻׁתָּפִין – פְּטוּרִין.
טו. רֵאשִׁית הַגֵּז מִצְוָתָהּ בַּתְּחִלָּה, וְאִם הִפְרִישׁ בֵּין בָּאֶמְצַע בֵּין בַּסּוֹף – יָצָא. הָיוּ לוֹ חָמֵשׁ צֹאן, וְגָזַז אַחַת בִּלְבַד וּמָכַר גִּזָּתָהּ, וְאַחַר כָּךְ גָּזַז שְׁנִיָּה וּמְכָרָהּ, וְאַחַר כָּךְ גָּזַז שְׁלִישִׁית וּמְכָרָהּ – הַכֹּל מִצְטָרְפוֹת לְרֵאשִׁית הַגֵּז, וְחַיָּב אֲפִלּוּ לְאַחַר כַּמָּה שָׁנִים. וְיֵשׁ לוֹ לְהַפְרִישׁ מִן הֶחָדָשׁ עַל הַיָּשָׁן, וּמִמִּין גִּזָּה עַל מִין גִּזָּה אַחֵר.
אֲבָל אִם הָיְתָה לוֹ רָחֵל אַחַת, וּגְזָזָהּ וְהִנִּיחַ גִּזָּתָהּ, וְאַחַר כָּךְ קָנָה שְׁנִיָּה, וּגְזָזָהּ וְהִנִּיחַ גִּזָּתָהּ – אֵינָן מִצְטָרְפוֹת.
טז. מִי שֶׁהָיוּ לוֹ גִּזּוֹת רַבּוֹת שֶׁל רֵאשִׁית הַגֵּז, וְהוּא רוֹצֶה לְחַלְּקָהּ לַכֹּהֲנִים – לֹא יִתֵּן לְכָל אֶחָד וְאֶחָד פָּחוֹת מִמִּשְׁקַל חָמֵשׁ סְלָעִים מְלֻבָּן, כְּדֵי בֶּגֶד קָטָן. לֹא שֶׁיְּלַבְּנוֹ וְאַחַר כָּךְ יִתֵּן לוֹ, אֶלָּא יִתֵּן לוֹ מִצֶּמֶר הַגִּזָּה כְּשֶׁהוּא צֹאִי, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בּוֹ אַחַר הַלִּבּוּן חָמֵשׁ סְלָעִים אוֹ יָתֵר, שֶׁנֶּאֱמַר: "תִּתֶּן לוֹ" (דברים יח,ד) – שֶׁיִּהְיֶה בּוֹ כְּדֵי מַתָּנָה הַמּוֹעֶלֶת.
יז. רֵאשִׁית הַגֵּז – חֻלִּין לְכָל דָּבָר. לְפִיכָךְ אֲנִי אוֹמֵר שֶׁנּוֹתְנִין אוֹתוֹ לְכֹהֶנֶת אַף עַל פִּי שֶׁהִיא נְשׂוּאָה לְיִשְׂרָאֵל, כְּמַתְּנוֹת בְּהֵמָה, וְיֵרָאֶה לִי שֶׁדִּין שְׁנֵיהֶן אֶחָד הוּא.