א. גּוֹי בַּעַל זְרוֹעַ שֶׁאָנַס נִכְסֵי יִשְׂרָאֵל וְיָרַד לְתוֹךְ שָׂדֵהוּ מֵחֲמַת שֶׁהָיָה לוֹ חוֹב עַל בַּעַל הַשָּׂדֶה, אוֹ מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ לוֹ נֶזֶק בְּיַד זֶה הַיִּשְׂרְאֵלִי, אוֹ מֵחֲמַת שֶׁהִפְסִיד מָמוֹנוֹ, וְאַחַר שֶׁתָּקַף עַל הַשָּׂדֶה מְכָרָהּ לְיִשְׂרָאֵל אַחֵר — אֵין הַבְּעָלִים יְכוֹלִין לְהוֹצִיאָהּ מִיַּד הַלָּקוֹחוֹת.

ב. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁהוֹדוּ הַבְּעָלִים שֶׁאֱמֶת טָעַן הַגּוֹי הַמּוֹכֵר, אוֹ יָעִידוּ עֵדֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁאֱמֶת טָעַן הַגּוֹי. וְכֵן אִם הָיָה שָׁם מֶלֶךְ אוֹ שַׂר בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם שֶׁיָּכוֹל לָכֹף אֶת הַגּוֹי שֶׁמָּכַר לַדִּין, וְלֹא תָּבְעוּ הַבְּעָלִים אֶת הַגּוֹי — אֵינָן יְכוֹלִין לְהוֹצִיא מִיַּד הַלּוֹקֵחַ מִן הַגּוֹי, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָם מוֹדִים לַגּוֹי, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין שָׁם עֵדִים שֶׁאֱמֶת טָעַן הַגּוֹי, שֶׁהֲרֵי הַלּוֹקֵחַ אוֹמֵר לַבְּעָלִים: ‘אִם גַּזְלָן הוּא הַגּוֹי לָמָּה לֹא תְּבַעְתֶּם אוֹתוֹ בְּדִינֵיהֶם?‘.

ג. הַגּוֹיִם הַמְּצִיקִים לְיִשְׂרָאֵל וּמְבַקְּשִׁים לַהֲרֹג אוֹתוֹ עַד שֶׁיִּפְדֶּה עַצְמוֹ מִיַּד הַגּוֹי בְּשָׂדֵהוּ אוֹ בְּבֵיתוֹ וְיִתְּנֶנּוּ לַמֵּצִיק וְאַחַר כָּךְ יַנִּיחֶנּוּ, כְּשֶׁיִּרְצֶה הַמֵּצִיק לִמְכֹּר אוֹתָהּ הַקַּרְקַע, אִם יֵשׁ בְּיַד הַבְּעָלִים לִקַּח מִן הַמֵּצִיק — הֵן קוֹדְמִין לְכָל אָדָם.
וְאִם אֵין בְּיַד הַבְּעָלִים לִקַּח, אוֹ שֶׁשָּׁהָת הַקַּרְקַע בְּיַד הַמֵּצִיק שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ — כָּל הַקּוֹדֵם וְלָקַח מִן הַמֵּצִיק זָכָה, וּבִלְבַד שֶׁיִּתֵּן לַבְּעָלִים הָרִאשׁוֹנִים רְבִיעַ הַקַּרְקַע אוֹ שְׁלִישׁ הַמָּעוֹת, מִפְּנֵי שֶׁזֶּה הַמֵּצִיק מוֹכֵר בְּזוֹל, הוֹאִיל וְקַרְקַע שֶׁאֵינָהּ שֶׁלּוֹ הוּא מוֹכֵר, הֲרֵי זֶה מוֹכֵר בְּפָחוֹת רְבִיעַ אוֹ קָרוֹב לוֹ, וְזֶה הָרְבִיעַ שֶׁל בְּעָלִים, שֶׁהֲרֵי מֵחֲמַת שֶׁהוּא שֶׁלָּהֶן מוֹכֵר בְּזוֹל.
לְפִיכָךְ הַלּוֹקֵחַ מִן הַמֵּצִיק בִּשְׁלֹשִׁים — נוֹתֵן לַבְּעָלִים עֲשָׂרָה, אוֹ נוֹתֵן לָהֶם רְבִיעַ הַקַּרְקַע, וְאַחַר כָּךְ יִקְנֶה הַכֹּל. וְאִם לֹא נָתַן — הֲרֵי רְבִיעַ הַקַּרְקַע כְּגָזֵל בְּיָדוֹ.

ד. הַיּוֹרֵד לְתוֹךְ שְׂדֵה חֲבֵרוֹ שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת וּנְטָעָהּ: אִם הָיְתָה שָׂדֶה הָעֲשׂוּיָה לִטַּע — אוֹמְדִין כַּמָּה אָדָם רוֹצֶה לִתֵּן בְּשָׂדֶה זוֹ לִטְּעָהּ, וְנוֹטֵל מִבַּעַל הַשָּׂדֶה; וְאִם אֵינָהּ עֲשׂוּיָה לִטַּע — שָׁמִין לוֹ וְיָדוֹ עַל הַתַּחְתּוֹנָה.

ה. אָמַר לוֹ בַּעַל הַשָּׂדֶה: ‘עֲקֹר אִילָנֶיךָ וָלֵךְ‘ — שׁוֹמְעִין לוֹ. אָמַר הַנּוֹטֵעַ: ‘הֲרֵינִי עוֹקֵר אִילָנַי‘ — אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ, מִפְּנֵי שֶׁמַּכְחִישׁ אֶת הַקַּרְקַע.

ו. הַחֲצֵרוֹת — הֲרֵי הֵן רְאוּיוֹת לְבִנְיָן וּלְהוֹסִיף בָּהֶם בָּתִּים וַעֲלִיּוֹת. לְפִיכָךְ הוֹרוּ הַגְּאוֹנִים שֶׁהַבּוֹנֶה בַּחֲצַר חֲבֵרוֹ שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ הֲרֵי זֶה כְּנוֹטֵעַ שָׂדֶה הָעֲשׂוּיָה לִטַּע, וְשָׁמִין לוֹ כַּמָּה אָדָם רוֹצֶה לִתֵּן בְּבִנְיָן זֶה לִבְנוֹתוֹ. וְהוּא שֶׁיִּבְנֶה בִּנְיָן הַמּוֹעִיל, הָרָאוּי לְאוֹתָהּ חָצֵר כְּמִנְהַג אוֹתוֹ מָקוֹם.

ז. הַיּוֹרֵד לִשְׂדֵה חֲבֵרוֹ בִּרְשׁוּת, אֲפִלּוּ נָטַע שָׂדֶה שֶׁאֵינָהּ עֲשׂוּיָה לִטַּע — שָׁמִין לוֹ וְיָדוֹ עַל הָעֶלְיוֹנָה, שֶׁאִם הָיְתָה הַהוֹצָאָה יְתֵרָה עַל הַשֶּׁבַח — נוֹטֵל הַהוֹצָאָה, וְאִם הַשֶּׁבַח יָתֵר עַל הַהוֹצָאָה — נוֹטֵל הַשֶּׁבַח. וּבַעַל בְּנִכְסֵי אִשְׁתּוֹ, וְהַשֻּׁתָּף בְּשָׂדֶה שֶׁיֵּשׁ לוֹ חֵלֶק בָּהּ — כְּיוֹרֵד בִּרְשׁוּת הֵן, וְשָׁמִין לָהֶן וְיָדָן עַל הָעֶלְיוֹנָה.

ח. הַיּוֹרֵד לִשְׂדֵה חֲבֵרוֹ שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת, וְנָטַע אוֹ בָּנָה, וְאַחַר כָּךְ בָּא בַּעַל הַשָּׂדֶה וְהִשְׁלִים הַבִּנְיָן אוֹ שֶׁשָּׁמַר הַנְּטִיעוֹת, וְכַיּוֹצֵא בְּאֵלּוּ הַדְּבָרִים שֶׁמַּרְאִין שֶׁדַּעְתּוֹ נוֹטָה לְמַה שֶּׁעָשָׂה חֲבֵרוֹ וּבִרְצוֹנוֹ בָּא הַדָּבָר — שָׁמִין לוֹ וְיָדוֹ עַל הָעֶלְיוֹנָה.

ט. הַיּוֹרֵד לְתוֹךְ חֻרְבָּתוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ וּבְנָיָהּ שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת — שָׁמִין לוֹ וְיָדוֹ עַל הַתַּחְתּוֹנָה. וְאִם אָמַר בַּעַל הַבִּנְיָן: ‘עֵצַי וַאֲבָנַי אֲנִי נוֹטֵל‘: בַּבַּיִת — שׁוֹמְעִין לוֹ; בַּשָּׂדֶה — אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ, מִפְּנֵי שֶׁמַּכְחִישׁ הַקַּרְקַע. אָמַר לוֹ בַּעַל הַקַּרְקַע: ‘טֹל מַה שֶּׁבָּנִיתָ‘ — שׁוֹמְעִין לוֹ.

י. כָּל מִי שֶׁשָּׁמִין לוֹ, בֵּין שֶׁהָיְתָה יָדוֹ עַל הָעֶלְיוֹנָה בֵּין שֶׁהָיְתָה יָדוֹ עַל הַתַּחְתּוֹנָה — אֵינוֹ נוֹטֵל כְּלוּם עַד שֶׁיִּשָּׁבַע בִּנְקִיטַת חֵפֶץ כַּמָּה הוֹצִיא. וְאִם אָמַר: ‘יָבֹאוּ הַדַּיָּנִין וְיַעֲשׂוּ שׁוּמַת הַהוֹצָאָה, וַהֲרֵי הִיא גְּלוּיָה לְעֵינֵיהֶם, וִישַׁעֲרוּ הָעֵצִים וְהָאֲבָנִים וְהַסִּיד וּשְׂכַר הָאֻמָּנִים בַּפָּחוּת שֶׁבַּשְּׁעָרִים‘ — שׁוֹמְעִין לוֹ, וְנוֹטֵל בְּלֹא שְׁבוּעָה. וְכֵן זֶה שֶׁנּוֹטֵל הַשֶּׁבַח בִּלְבַד, וְהָיְתָה יָדוֹ עַל הָעֶלְיוֹנָה — אֵינוֹ צָרִיךְ שְׁבוּעָה.

יא. כָּל מִי שֶׁשָּׁמִין לוֹ וְנוֹטֵל, שֶׁטָּעַן בַּעַל הַשָּׂדֶה וְאָמַר: ‘נָתַתִּי‘, וְהַיּוֹרֵד לַשָּׂדֶה אוֹמֵר: ‘לֹא נָטַלְתִּי‘ — הַיּוֹרֵד נֶאֱמָן, וְנִשְׁבָּע שֶׁלֹּא נָתַן לוֹ כְּלוּם וְנוֹטֵל, שֶׁהֲרֵי אוֹמְרִין לְבַעַל הַשָּׂדֶה: ‘עֲדַיִן לֹא שָׁמוּ לְךָ וְלֹא יָדַעְתָּ כַּמָּה אַתָּה חַיָּב לִתֵּן, הֵיאַךְ נָתַתָּ?‘.
אֲבָל אִם שָׁמוּ לוֹ, וְאָמְרוּ לְבַעַל הַשָּׂדֶה: ‘תֵּן לוֹ‘, וְאָמַר: ‘נָתַתִּי‘, אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא נִשְׁבַּע הַיּוֹרֵד — הֲרֵי בַּעַל הַשָּׂדֶה נֶאֱמָן, וְיִשָּׁבַע שְׁבוּעַת הֶסֵּת שֶׁנָּתַן וְיִפָּטֵר, שֶׁהַקַּרְקַע בְּחֶזְקַת בְּעָלֶיהָ.

יב. בַּעַל שֶׁהוֹרִיד אֲרִיסִין בְּנִכְסֵי אִשְׁתּוֹ וְאַחַר כָּךְ גֵּרְשָׁהּ: אִם הָיָה הַבַּעַל עַצְמוֹ אָרִיס — נִסְתַּלֵּק בַּעַל נִסְתַּלְּקוּ אֲרִיסִין, שֶׁלֹּא יָרְדוּ לָהּ אֶלָּא עַל דַּעַת הַבַּעַל, וְשָׁמִין לָהֶן וְיָדָן עַל הַתַּחְתּוֹנָה; וְאִם אֵין הַבַּעַל אָרִיס — עַל דַּעַת הַקַּרְקַע יָרְדוּ, וְשָׁמִין לָהֶם כְּאָרִיס.