א. שְׁכִיב מְרַע שֶׁאָמַר: 'תְּנוּ מָנֶה לִפְלוֹנִי', וּמֵת – יִתְּנוּ לְאַחַר מִיתָה, שֶׁדִּבְרֵי שְׁכִיב מְרַע כִּכְתוּבִין וְכִמְסוּרִין הֵן, וְאֵין חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא עַל מָנֶה שֶׁיֵּשׁ לוֹ קָבוּר הוּא אוֹמֵר.
ב. וְכֵן שְׁכִיב מְרַע שֶׁאָמַר: 'הַלְוָאָה' אוֹ 'פִּקָּדוֹן' 'שֶׁיֵּשׁ לִי בְּיַד פְּלוֹנִי, תְּנוּ אוֹתָהּ לִפְלוֹנִי' – דְּבָרָיו קַיָּמִין, וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְמַעֲמַד שְׁלָשְׁתָּן.
וְכֵן אִם אָמַר: 'תְּנוּ שְׁטָר פְּלוֹנִי לִפְלוֹנִי' – זָכָה בְּמַה שֶּׁיֵּשׁ בַּשְּׁטָר, וּכְאִלּוּ כָּתַב וּמָסַר, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא מָשַׁךְ הַשְּׁטָר, וְאֵין הַיּוֹרֵשׁ יָכוֹל לִמְחֹל שְׁטָר זֶה, שֶׁנִּתַּן בְּמַתְּנַת שְׁכִיב מְרַע.
וּמִפְּנֵי מָה הַמּוֹכֵר אוֹ הַנּוֹתֵן שְׁטַר חוֹב לַחֲבֵרוֹ וְחָזַר הַיּוֹרֵשׁ וּמְחָלוֹ, מָחוּל, וּשְׁכִיב מְרַע שֶׁנָּתַן שְׁטַר חוֹב, אֵין הַיּוֹרֵשׁ יָכוֹל לִמְחֹל? מִפְּנֵי שֶׁקִּנְיַן הָרְאָיָה שֶׁבַּשְּׁטָר מִדִּבְרֵיהֶם, לְפִיכָךְ הַיּוֹרֵשׁ – עֲדַיִן זֶה הַשְּׁטָר שֶׁלּוֹ הוּא מִן הַתּוֹרָה, וּמוֹחֲלוֹ; וּמַתְּנַת שְׁכִיב מְרַע, אַף עַל פִּי שֶׁהִיא מִדִּבְרֵיהֶם – עָשׂוּ אוֹתָהּ כְּשֶׁל תּוֹרָה, וּכְאִלּוּ קָנָה מָמוֹן שֶׁבַּשְּׁטָר מִן הַתּוֹרָה וְהִגִּיעַ לְיָדוֹ, וְלֹא נִשְׁאַר לַיּוֹרֵשׁ בּוֹ קִנְיָן, וּלְפִיכָךְ אֵינוֹ מוֹחֵל.
ג. שְׁכִיב מְרַע שֶׁאָמַר: 'מָנֶה לִפְלוֹנִי בְּיָדִי': אִם אָמַר: 'תְּנוּ' – נוֹתְנִין; לֹא אָמַר 'תְּנוּ' – אֵין נוֹתְנִין, שֶׁמָּא לֹא אָמַר 'מָנֶה יֵשׁ לִפְלוֹנִי בְּיָדִי' אֶלָּא כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ עַל יוֹרְשָׁיו שֶׁיֵּשׁ לָהֶן מָמוֹן.
ד. לְפִיכָךְ, אִם אָמַר דָּבָר זֶה דֶּרֶךְ הוֹדָאָה, וְלֹא הָיָה שָׁם חֲשַׁשׁ עָרְמָה – נוֹתְנִין, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא אָמַר 'תְּנוּ'.
ה. כַּיּוֹצֵא בּוֹ, רָאוּ אֶת אֲבִיהֶן שֶׁהִטְמִין מָעוֹת בְּשִׁדָּה תֵּבָה וּמִגְדָּל, וְאָמַר: 'שֶׁל פְּלוֹנִי הֵן', 'שֶׁל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי הֵן': אִם כְּמוֹסֵר דְּבָרָיו לָהֶם – הֲרֵי דְּבָרָיו קַיָּמִין; וְאִם כְּמַעֲרִים – לֹא אָמַר כְּלוּם.
ו. וְכֵן אִם בָּא אַחֵר וְאָמַר לָהֶם: 'אֲנִי רָאִיתִי אֶת אֲבִיכֶם שֶׁהִטְמִין מָעוֹת בְּשִׁדָּה תֵּבָה וּמִגְדָּל, וְאָמַר: שֶׁל פְּלוֹנִי הֵם, שֶׁל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי הֵם': אִם הָיוּ טְמוּנִים בַּבַּיִת – לֹא אָמַר כְּלוּם; בַּשָּׂדֶה – דְּבָרָיו קַיָּמִין. כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר: כָּל שֶׁאִלּוּ יָכוֹל לְנָטְלָן – דְּבָרָיו קַיָּמִין; וְאִם לָאו – לֹא אָמַר כְּלוּם.
ז. הֲרֵי שֶׁהָיָה מִצְטַעֵר עַל מָעוֹת שֶׁהִנִּיחַ לוֹ אָבִיו, וְלֹא יָדַע הֵיכָן הֶחְבִּיאָן, וְאָמְרוּ לוֹ בַּחֲלוֹם: 'כָּךְ וְכָךְ הֵן, וּבְמָקוֹם פְּלוֹנִי הֵן, וְשֶׁל פְּלוֹנִי הֵן' אוֹ 'שֶׁל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי הֵן', וּמְצָאָן בַּמָּקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ וּבַמִּנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ – זֶה הָיָה מַעֲשֶׂה, וְאָמְרוּ חֲכָמִים: דִּבְרֵי חֲלוֹמוֹת לֹא מַעֲלִין וְלֹא מוֹרִידִין.
ח. שְׁכִיב מְרַע שֶׁהוֹדָה שֶׁיֵּשׁ לִפְלוֹנִי בְּיָדוֹ מָנֶה, וְאָמְרוּ יְתוֹמִים: 'חָזַר וְאָמַר לָנוּ אָבִינוּ: פְּרַעְתִּיו' – נֶאֱמָנִין, וְנִשְׁבָּעִים עַל זֶה הֶסֵּת.
ט. אָמַר: 'תְּנוּ', וְאָמְרוּ יְתוֹמִים: 'חָזַר וְאָמַר לָנוּ אַבָּא: פְּרַעְתִּיו' – אֵין נֶאֱמָנִין.
י. אָמַר: 'מָנֶה לִפְלוֹנִי בְּיָדִי', וְאָמְרוּ יְתוֹמִים: 'נָתַנּוּ' – אֵין נֶאֱמָנִים, שֶׁהֲרֵי לֹא אָמַר 'תְּנוּ', וּמִנַּיִן יָדְעוּ שֶׁחַיָּבִין לִתֵּן?
יא. אָמַר: 'תְּנוּ', וְאָמְרוּ יְתוֹמִים: 'נָתַנּוּ' – נֶאֱמָנִין, וְנִשְׁבָּעִין הֶסֵּת שֶׁנָּתְנוּ.
יב. שְׁכִיב מְרַע שֶׁנָּתַן מָנֶה לְאֶחָד, וְאָמַר לוֹ: 'הוֹלֵךְ מָנֶה זֶה לִפְלוֹנִי', הָלַךְ וּמְצָאוֹ שֶׁמֵּת: אִם קַיָּם הָיָה בְּשָׁעָה שֶׁנָּתַן לוֹ הַשְּׁכִיב מְרַע – יִנָּתְנוּ לְיוֹרְשֵׁי מִי שֶׁנִּשְׁתַּלְּחוּ לוֹ, שֶׁדִּבְרֵי שְׁכִיב מְרַע כִּמְסוּרִין הֵן; וְאִם לֹא הָיָה קַיָּם – יַחְזְרוּ לְיוֹרְשֵׁי הַמְשַׁלֵּחַ, שֶׁאֵין קִנְיָן לַמֵּת.
יג. שְׁכִיב מְרַע שֶׁאָמַר: 'תְּנוּ מָאתַיִם זוּז לִפְלוֹנִי, וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת לִפְלוֹנִי, וְאַרְבַּע מֵאוֹת לִפְלוֹנִי' – אֵין אוֹמְרִין: כָּל הַקּוֹדֵם בַּשְּׁטָר זָכָה; לְפִיכָךְ, אִם לֹא הִנִּיחַ תְּשַׁע מֵאוֹת – חוֹלְקִין הַנִּמְצָא לְפִי מַה שֶּׁכָּתַב לָהֶם. וְאִם יָצָא עָלָיו שְׁטַר חוֹב – גּוֹבֶה מִכֻּלָּן, מִכָּל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁנָּתַן לוֹ. כֵּיצַד? הָיָה הַחוֹב אַרְבַּע מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים – בַּעַל הַמָּאתַיִם נוֹתֵן מֵאָה, וּבַעַל שְׁלֹשׁ מֵאוֹת מֵאָה וַחֲמִשִּׁים, וּבַעַל הָאַרְבַּע מֵאוֹת נוֹתֵן מָאתַיִם.
יד. אֲבָל אִם אָמַר: 'תְּנוּ מָאתַיִם זוּז לִפְלוֹנִי, וְאַחֲרָיו שְׁלֹשׁ מֵאוֹת לִפְלוֹנִי, וְאַחֲרָיו אַרְבַּע מֵאוֹת לִפְלוֹנִי' – כָּל הַקּוֹדֵם בַּשְּׁטָר, זָכָה. לְפִיכָךְ, אִם יָצָא עָלָיו שְׁטַר חוֹב – גּוֹבֶה מִן הָאַחֲרוֹן; אֵין לוֹ – גּוֹבֶה מִשֶּׁלְּפָנָיו; אֵין לוֹ – גּוֹבֶה מִשֶּׁלִּפְנֵי פָּנָיו.
טו. שְׁכִיב מְרַע שֶׁאָמַר: 'יָדוּר פְּלוֹנִי בְּבַיִת זֶה', 'יֹאכַל פְּלוֹנִי פֵּרוֹת דֶּקֶל זֶה' – לֹא אָמַר כְּלוּם, שֶׁלֹּא הִקְנָה לָהֶם דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מַמָּשׁ, שֶׁהַדִּירָה וְהָאֲכִילָה וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן – הֲרֵי הֵן כְּדִבּוּר וּכְשֵׁנָה שֶׁאֵינָן נִקְנִין. אֲבָל אִם אָמַר: 'תְּנוּ בַּיִת זֶה לִפְלוֹנִי כְּדֵי שֶׁיָּדוּר בּוֹ עַד זְמַן פְּלוֹנִי' אוֹ: 'תְּנוּ דֶּקֶל זֶה לִפְלוֹנִי כְּדֵי שֶׁיֹּאכַל פֵּרוֹתָיו' – דְּבָרָיו קַיָּמִין, שֶׁהֲרֵי הִקְנָה לָהֶן הַגּוּף לַפֵּרוֹת, וְהַגּוּף – דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מַמָּשׁ. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.