פרק י', הלכות יסודי התורה, ספר המדע
ט״ז בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ט', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ט״ו בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ד בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ג בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״א בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ט׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ח׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ז בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק י', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ז׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ו׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ה׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ד׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ב׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
א׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ל׳ בסיון ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
כ״ה בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ד בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ג בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״א בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״ט בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״ח בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״א באלול ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
י׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
ט׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
ח׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה

הפרק המלא 

ביאורו של הרב עדין שטיינזלץ

א. כָּל נָבִיא שֶׁיַּעֲמֹד לָנוּ וְיֹאמַר שֶׁיי שְׁלָחוֹ – אֵינוֹ צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת אוֹת כְּאֶחָד מֵאוֹתוֹת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ אוֹ כְּאוֹתוֹת אֵלִיָּהוּ וֶאֱלִישָׁע שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן שִׁנּוּי מִנְהָגוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֶלָּא הָאוֹת שֶׁלּוֹ שֶׁיֹּאמַר דְּבָרִים הָעֲתִידִין לִהְיוֹת בָּעוֹלָם וְיֵאָמְנוּ דְּבָרָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְכִי תֹאמַר בִּלְבָבֶךָ אֵיכָה נֵדַע אֶת הַדָּבָר" וכו' (דברים יח,כא).
לְפִיכָךְ כְּשֶׁיָּבוֹא אָדָם הָרָאוּי לִנְבוּאָה בְּמַלְאֲכוּת יי, וְלֹא יָבֹא לְהוֹסִיף וְלֹא לִגְרֹעַ אֶלָּא לַעֲבֹד אֶת יי בְּמִצְווֹת הַתּוֹרָה, אֵין אוֹמְרִין לוֹ: 'קְרַע לָנוּ הַיָּם' אוֹ 'הַחֲיֵה מֵת' וְכַיּוֹצֵא בָּאֵלּוּ, 'וְאַחַר כָּךְ נַאֲמִין בְּךָ', אֶלָּא אוֹמְרִין לוֹ: 'אִם נָבִיא אַתָּה – אֱמֹר לָנוּ דְּבָרִים הָעֲתִידִין לִהְיוֹת', וְהוּא אוֹמֵר, וְאָנוּ מְחַכִּים לוֹ לִרְאוֹת הֲיָבֹאוּ דְּבָרָיו. אִם לֹא יָבֹאוּ, וַאֲפִלּוּ נָפַל דָּבָר אֶחָד קָטָן – בְּיָדוּעַ שֶׁהוּא נְבִיא שֶׁקֶר.
וְאִם בָּאוּ דְּבָרָיו כֻּלָּם – יִהְיֶה בְּעֵינֵינוּ נֶאֱמָן.

א. וְיֵאָמְנוּ דְּבָרָיו. ותתקיים נבואתו. אֵיכָה נֵדַע אֶת הַדָּבָר. "אשר דברו ה'". כלומר כיצד נדע אם אכן דברי הנביא הזה הם דברי ה'? ותשובת הכתוב: "אשר ידבר הנביא בשם ה' ולא יהיה הדבר ולא יבוא הוא הדבר אשר לא דברו ה'".

הָרָאוּי לִנְבוּאָה. ראה לעיל ז,א. בְּמַלְאֲכוּת. בשליחות. נָפַל. לא התקיים.

יִהְיֶה בְּעֵינֵינוּ נֶאֱמָן. בינתיים, עד שייבדק פעמים הרבה ויוחזק לנביא.

ב. וּבוֹדְקִין אוֹתוֹ פְּעָמִים הַרְבֵּה. אִם נִמְצְאוּ דְּבָרָיו נֶאֱמָנִין כֻּלָּם – הֲרֵי זֶה נְבִיא אֱמֶת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בִּשְׁמוּאֵל: "וַיֵּדַע כָּל יִשְׂרָאֵל מִדָּן וְעַד בְּאֵר שָׁבַע כִּי נֶאֱמָן שְׁמוּאֵל לְנָבִיא לַיי" (שמואל א ג,כ).
ג. וַהֲלֹא הַמְּעוֹנְנִים וְהַקּוֹסְמִים אוֹמְרִין מֶה עָתִיד לִהְיוֹת, וּמַה הֶפְרֵשׁ בֵּין הַנָּבִיא וּבֵינָם? אֶלָּא שֶׁהַמְּעוֹנְנִים וְהַקּוֹסְמִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן – מִקְצָת דִּבְרֵיהֶן מִתְקַיְּמִין וּמִקְצָתָן אֵין מִתְקַיְּמִין, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "יַעַמְדוּ נָא וְיוֹשִׁיעֻךְ הֹבְרֵי שָׁמַיִם הַחֹזִים בַּכּוֹכָבִים מוֹדִעִים לֶחֳדָשִׁים מֵאֲשֶׁר יָבֹאוּ עָלָיִךְ" (ישעיהו מז,יג) – "מֵאֲשֶׁר" וְלֹא 'כָּל אֲשֶׁר'. וְאֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יִתְקַיֵּם מִדִּבְרֵיהֶם כְּלוּם אֶלָּא יִטְעוּ בַּכֹּל, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "מֵפֵר אֹתוֹת בַּדִּים וְקֹסְמִים יְהוֹלֵל" (ישעיהו מד,כה).
אֲבָל הַנָּבִיא – כָּל דְּבָרָיו קַיָּמִין, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי לֹא יִפֹּל מִדְּבַר יי אַרְצָה" (מלכים ב י,י), וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "הַנָּבִיא אֲשֶׁר אִתּוֹ חֲלוֹם יְסַפֵּר חֲלוֹם וַאֲשֶׁר דְּבָרִי אִתּוֹ יְדַבֵּר דְּבָרִי אֱמֶת מַה לַתֶּבֶן אֶת הַבָּר נְאֻם יי" (ירמיהו כג,כח), כְּלוֹמַר שֶׁדִּבְרֵי הַקּוֹסְמִים וְהַחֲלוֹמוֹת כַּתֶּבֶן שֶׁנִּתְעָרֵב בּוֹ מְעַט בָּר, וּדְבַר יי כַּבָּר שֶׁאֵין בּוֹ תֶּבֶן כְּלָל.וּבְדָבָר זֶה הִבְטִיחַ הַכָּתוּב וְאָמַר, שֶׁאוֹתָן הַדְּבָרִים שֶׁמּוֹדִיעִין הַמְּעוֹנְנִין וְהַקּוֹסְמִים לָאֻמּוֹת וּמְכַזְּבִין, הַנָּבִיא יוֹדִיעַ לָכֶם דִּבְרֵי הָאֱמֶת וְאֵין אַתֶּם צְרִיכִין לִמְעוֹנֵן וְקוֹסֵם וְכַיּוֹצֵא בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "לֹא יִמָּצֵא בְךָ מַעֲבִיר בְּנוֹ וּבִתּוֹ בָּאֵשׁ וגו' כִּי הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה וגו' נָבִיא מִקִּרְבְּךָ מֵאַחֶיךָ" וגו' (דברים יח,י-טו).
הָא לָמַדְתָּ שֶׁאֵין הַנָּבִיא עוֹמֵד לָנוּ אֶלָּא לְהוֹדִיעֵנוּ דְּבָרִים הָעֲתִידִים לִהְיוֹת בָּעוֹלָם, מִשֹּׂבַע וְרָעָב, מִלְחָמָה וְשָׁלוֹם, וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן. וַאֲפִלּוּ צָרְכֵי יָחִיד מוֹדִיעַ לוֹ, כְּשָׁאוּל שֶׁאָבְדָה לוֹ אֲבֵדָה וְהָלַךְ לַנָּבִיא לְהוֹדִיעוֹ מְקוֹמָהּ. כַּיּוֹצֵא בְּאֵלּוּ הַדְּבָרִים הוּא שֶׁיֹּאמַר הַנָּבִיא, לֹא שֶׁיַּעֲשֶׂה דָּת אַחֶרֶת אוֹ יוֹסִיף מִצְוָה אוֹ יִגְרַע.

ג. הַמְּעוֹנְנִים וְהַקּוֹסְמִים. המתיימרים לחזות את העתידות בדרכים שונות (ראה הלכות עבודה זרה יא,ו-ט). יַעַמְדוּ נָא וְיוֹשִׁיעֻךְ וכו'. דברי הנביא שמלגלג על אלו שבוטחים בחוזים בכוכבים ובמגידי עתידות, שהרי אלו אינם יודעים לומר את כל מה שיקרה בעתיד. מֵפֵר אֹתוֹת בַּדִּים וְקֹסְמִים יְהוֹלֵל. הקב"ה מפר את אותותיהם של מגידי העתידות, ומבלבל את דעתם.
כַּתֶּבֶן שֶׁנִּתְעָרֵב בּוֹ מְעַט בָּר. כמו פסולת התבואה שנתערב בה מעט תבואה ראויה, שרוב דבריהם הבל ומקצתם אמת. כַּבָּר שֶׁאֵין בּוֹ תֶּבֶן כְּלָל. כולו דברי אמת.
וּמְכַזְּבִין. דבריהם לא מתקיימים. מַעֲבִיר בְּנוֹ וּבִתּוֹ בָּאֵשׁ. ובהמשך הפסוק נאמר "מעונן ומנחש ומכשף". כִּי הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה. "אל מעננים ואל קסמים ישמעו". אבל עם ישראל לא כן, אלא: "נביא מקרבך… יקים לך ה'…".
כְּשָׁאוּל שֶׁאָבְדָה לוֹ אֲבֵדָה. האתונות שאבדו לאביו קיש, והלך לשאול את שמואל (שמואל א ט,א-יא). לֹא שֶׁיַּעֲשֶׂה דָּת אַחֶרֶת. כדלעיל ט,א-ב.
ד. דִּבְרֵי הַפֻּרְעָנוּת שֶׁהַנָּבִיא אוֹמֵר, כְּגוֹן שֶׁיֹּאמַר: 'פְּלוֹנִי יָמוּת' אוֹ 'שָׁנָה פְּלוֹנִית שְׁנַת רָעָב' אוֹ 'מִלְחָמָה', וְכַיּוֹצֵא בִּדְבָרִים אֵלּוּ, אִם לֹא עָמְדוּ דְּבָרָיו – אֵין בָּזֶה הַכְחָשָׁה לִנְבוּאָתוֹ, וְאֵין אוֹמְרִין: הִנֵּה דִּבֵּר וְלֹא בָּא, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא "אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וְנִחָם עַל הָרָעָה" (יואל ב,יג; יונה ד,ב), וְאֶפְשָׁר שֶׁעָשׂוּ תְּשׁוּבָה וְנִסְלַח לָהֶם כְּאַנְשֵׁי נִינְוֵה, אוֹ שֶׁתָּלָת לָהֶם כְּחִזְקִיָּה.
אֲבָל אִם הִבְטִיחַ עַל טוֹבָה וְאָמַר שֶׁיִּהְיֶה כָּךְ וְכָךְ, וְלֹא בָּאָה הַטּוֹבָה שֶׁאָמַר – בְּיָדוּעַ שֶׁהוּא נְבִיא שֶׁקֶר, שֶׁכָּל דְּבַר טוֹבָה שֶׁיִּגְזֹר הָאֵל, אֲפִלּוּ עַל תְּנַאי – אֵינוֹ חוֹזֵר. הָא לָמַדְתָּ, שֶׁבְּדִבְרֵי הַטּוֹבָה בִּלְבַד יִבָּחֵן הַנָּבִיא.
הוּא שֶׁיִּרְמְיָהוּ אוֹמֵר בִּתְשׁוּבָתוֹ לַחֲנַנְיָה בֶּן עַזּוּר, כְּשֶׁהָיָה יִרְמְיָה מִתְנַבֵּא לְרָעָה וַחֲנַנְיָה לְטוֹבָה, אָמַר לוֹ: 'חֲנַנְיָה, אִם לֹא יַעַמְדוּ דְּבָרַי – אֵין בָּזֶה רְאָיָה שֶׁאֲנִי נְבִיא שֶׁקֶר, אֲבָל אִם לֹא יַעַמְדוּ דְּבָרֶיךָ – יִוָּדַע שֶׁאַתָּה נְבִיא שֶׁקֶר, שֶׁנֶּאֱמַר: "אַךְ שְׁמַע נָא אֶת הַדָּבָר הַזֶּה" וכו' (ירמיהו כח,ז, ושם: אַךְ שְׁמַע נָא הַדָּבָר הַזֶּה).

ד. וְנִחָם עַל הָרָעָה. חוזר בו מלעשות רע. כְּאַנְשֵׁי נִינְוֵה. שניבא עליה יונה שתושמד, אך בזכות תשובתם התבטלה גזרה זו (יונה פרק ג). שֶׁתָּלָת לָהֶם. התשובה עיכבה את העונש. כְּחִזְקִיָּה. שחלה, וניבא לו ישעיהו שימות, ובזכות תשובתו נתן לו ה' עוד חמש עשרה שנה עד מותו (ישעיהו פרק לח).

אֲפִלּוּ עַל תְּנַאי. כאפשרות ולא כהבטחה גמורה. שֶׁבְּדִבְרֵי הַטּוֹבָה בִּלְבַד יִבָּחֵן הַנָּבִיא. רק בנבואה על דבר טוב שעתיד לקרות ניתן לבחון את הנביא, שכן אם לא יקרה כדבריו אין הסבר לכך מלבד שהוא נביא שקר.
לַחֲנַנְיָה בֶּן עַזּוּר. נביא שקר בימי ירמיה. כְּשֶׁהָיָה יִרְמְיָה מִתְנַבֵּא לְרָעָה. שהמקדש וירושלים ייחרבו. וַחֲנַנְיָה לְטוֹבָה. שלא רק שלא יהיה חורבן, אלא שגם הגולה שכבר הוגלתה לבבל (גלות יכניה) תשוב בעוד שנתיים (ירמיה פרק כח). אֵין בָּזֶה רְאָיָה. שכל נבואה לרעה יכולה לא להתקיים אם יעשו תשובה.

ה. נָבִיא שֶׁהֵעִיד לוֹ נָבִיא אַחֵר שֶׁהוּא נָבִיא – הֲרֵי זֶה בְּחֶזְקַת נָבִיא, וְאֵין זֶה הַשֵּׁנִי צָרִיךְ חֲקִירָה, שֶׁהֲרֵי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ הֵעִיד לִיהוֹשֻׁעַ, וְהֶאֱמִינוּ בּוֹ כָּל יִשְׂרָאֵל קֹדֶם שֶׁיַּעֲשֶׂה אוֹת, וְכֵן לְדוֹרוֹת.
נָבִיא שֶׁנּוֹדְעָה נְבוּאָתוֹ וְהָאָמְנוּ דְּבָרָיו פַּעַם אַחַר פַּעַם אוֹ שֶׁהֵעִיד לוֹ נָבִיא, וְהָיָה הוֹלֵךְ בְּדַרְכֵי הַנְּבוּאָה – אָסוּר לְחַשֵּׁב אַחֲרָיו וּלְהַרְהֵר בִּנְבוּאָתוֹ שֶׁמָּא אֵינָהּ אֱמֶת, וְאָסוּר לְנַסּוֹתוֹ יָתֵר מִדַּאי, וְלֹא נִהְיֶה הוֹלְכִים וּמְנַסִּים לְעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: "לֹא תְנַסּוּ אֶת יי אֱלֹהֵיכֶם כַּאֲשֶׁר נִסִּיתֶם בַּמַּסָּה" (דברים ו,טז), שֶׁאָמְרוּ: "הֲיֵשׁ יי בְּקִרְבֵּנוּ אִם אָיִן" (שמות יז,ז). אֶלָּא מֵאַחַר שֶׁנּוֹדַע שֶׁזֶּה נָבִיא – יַאֲמִינוּ וְיֵדְעוּ כִּי יי בְּקִרְבָּם, וְלֹא יְהַרְהֲרוּ וְלֹא יְחַשְּׁבוּ אַחֲרָיו, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "וְיָדְעוּ כִּי נָבִיא הָיָה בְתוֹכָם" (יחזקאל ב,ה; לג,לג).
בְּרִיךְ רַחֲמָנָא דְּסַיְּעַן
ה. וְהָיָה הוֹלֵךְ בְּדַרְכֵי הַנְּבוּאָה. בדרך ההתנהגות המביאה לנבואה (ראה לעיל ז,ז). וְאָסוּר לְנַסּוֹתוֹ. לבחון את דבריו ולבקש ממנו אות. כַּאֲשֶׁר נִסִּיתֶם בַּמַּסָּה. שם התלוננו העם אל משה על כך שאין מים (שמות יז,א-ז). שֶׁאָמְרוּ הֲיֵשׁ יי בְּקִרְבֵּנוּ אִם אָיִן. כלומר שהרהרו אחרי משה רבנו, אם הנהגתו אותם היא על פי ה'. וְיָדְעוּ כִּי נָבִיא הָיָה בְתוֹכָם. דברי ה' ליחזקאל שאף על פי שבתחילה לא יאמינו לו, בסופו של דבר ידעו כי דבריו נכונים.

תקציר הפרק 

פרק י הלכות יסודי התורה

פרק אחרון בנושא זה👍🏻

נאמנות הנביא

🤔איך בודקים אדם אם הוא נביא ❓

🔹 אינו צריך לעשות ניסים כנגד הטבע כדי להוכיח שהוא נביא אמת.
🔹 בודקים אותו האם נבואותיו על העתיד מתקיימות במלואן💯.
🔹 התנבא נבואת פורענות שלא התרחשה אין הדבר מעיד שהוא נביא שקר, כיוון שייתכן שעשו תשובה והקב"ה סלח להם (כמו אנשי נינוה).
🔹 התנבא לטובה ונבואתו לא התקיימה – הרי הוא נביא שקר.
🔹 נביא שהעיד על אדם אחר שהוא נביא אמת, אין הנביא השני צריך בדיקה (כמו משה ליהושע).
🔹 אדם שהוחזק כנביא אסור להרהר אחר נבואתו או לנסותו יותר מדי.

🗯
דעת ריה"ל בכוזרי שנביא חייב לעשות ניסים נגד הטבע כדי לאמת את נבואתו.

שיעור וידאו עם הרב חיים סבתו 

Play Video

שיעור שמע עם הרב חיים סבתו 

מושג מן הפרק 

Play Video

עוד על ספר המדע ברמב"ם 

שאלות חזרה על הפרק 

 

1. כמה פעמים יש לבחון את הנביא על הגדת העתידות?

א. אסור לבוחנו.
ב. פעם אחת.
ג. שלוש פעמים.
ד. הרבה פעמים.

[פרק י', הלכה ב']

2. מה ההבדל בין הגדת העתידות של הנביא להגדת העתידות של המעוננים והקוסמים?

א. דברי הנביא – מתקיימים; דברי המעוננים והקוסמים – אינם מתקיימים.
ב. דברי הנביא – מתקיימים תמיד; דברי המעוננים והקוסמים – מקצתן מתקיימין ומקצתן אין מתקיימים.
ג. דברי הנביא – מתקיימים תמיד; דברי המעוננים והקוסמים – מקצתן מתקיימין ומקצתן אין מתקיימים, או שאין מתקיימין כלל.
ד. דברי הנביא – מקצתן מתקיימין ומקצתן אין מתקיימים; דברי המעוננים והקוסמים – אינם מתקיימים כלל.

[פרק י', הלכה ג']

3. באלו מקרים יתכן שלא יתקיימו דברי הנביא?

א. בדברי פורענות.
ב. בדברי פורענות שנאמרו על תנאי.
ג. כשהבטיח על הטובה.
ד. כשהבטיח את הטובה על תנאי.

[פרק י', הלכה ד']

4. מדוע האמינו ישראל בנבואת יהושע?

א. משום שקרב עם משה להר סיני.
ב. משום שקרע את הירדן.
ג. משום שמשה העיד על נבואתו.
ד. משום ששמעו את ה' מדבר אליו.

[פרק י', הלכה ה']

5. "לא תנסו את ה' אלהיכם כאשר נסיתם במסה" – מהי משמעות האיסור?

א. אסור לפקפק באותות הנביא.
ב. אסור להרהר אחר הנביא ולנסותו יותר מדי.
ג. אסור לשמוע לנביא המבטל דבר מן התורה.
ד. אסור להרהר על אמיתות נבואת משה.

[פרק י', הלכה ה']

תשובות
1-ד 2-ג 3-א 4-ג 5-ב

010 - IdeaCreated with Sketch.לב הלימוד - הרחבה על הפרק 

פרשת שבוע מהרמב"ם 

נייר עמדה - אקטואליה 

סט "משנה תורה" מהודר בכריכה מפוארת בפירוש הרב שטיינזלץ + שליח עד הבית

ב-299 ש"ח בלבד!

ממשיכים את הסבסוד ההיסטורי!

*הארגון רשאי לשנות את המחיר בכל עת

* שווי סט 835 ש"ח

*משלוח עד 21 ימי עסקים

הלימוד להצלחת כוחות הביטחון ולעילוי נשמת הנופלים הי"ד

דילוג לתוכן