א. מַסְמְרוֹת שֶׁמְּחַזְּקִין בָּהֶן הַתִּקְרָה, הָעֲשׂוּיִין לִתְקֹעַ אוֹתָן בְּעֵצִים – אֵינָן מְקַבְּלִין טֻמְאָה, וְכֵן הַמַּסְמְרוֹת שֶׁתּוֹקְעִין אוֹתָן בַּכְּתָלִים לִתְלוֹת בָּהֶן. וְאִם הִתְקִין הַמַּסְמֵר לִהְיוֹתוֹ כְּלִי בִּפְנֵי עַצְמוֹ – מְקַבֵּל טֻמְאָה.
כֵּיצַד? מַסְמֵר שֶׁהִתְקִינוֹ לִהְיוֹת פּוֹתֵחַ וְנוֹעֵל בּוֹ, אוֹ לִהְיוֹת מוֹצִיא בּוֹ אֶת הַפְּתִילָה, אוֹ שֶׁנְּתָנוֹ בָּרֵחַיִם שֶׁל יָד אוֹ שֶׁל חֲמוֹר – הֲרֵי זֶה מְקַבֵּל טֻמְאָה. הִתְקִינוֹ לִהְיוֹת פּוֹתֵחַ בּוֹ אֶת הֶחָבִית – טָהוֹר עַד שֶׁיְּצָרְפֶנּוּ.
ב. מַסְמֵר שֶׁהוּא עָשׂוּי כְּמוֹ סִימָן לִשְׁמִירַת הַפֶּתַח – אֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה. וְכֵן מַסְמֵר שֶׁל שֻׁלְחָנִי שֶׁהוּא תּוֹלֶה בּוֹ הַמֹּאזְנַיִם וְהַכִּיס – טָהוֹר. וְכֵן תְּלוּיֵי הַמַּגְרֵדוֹת – טְהוֹרוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁמַּסְמְרִין אֵלּוּ מְשֻׁנִּים בְּצוּרָתָן מִשְּׁאָר מַסְמְרוֹת הַתְּקִיעָה.
ג. מַסְמֵר הַגָּרָע, וְהוּא הַכְּלִי שֶׁמַּקִּיזִין בּוֹ הַדָּם – מְקַבֵּל טֻמְאָה. וּמַסְמֵר שֶׁל אֶבֶן הַשָּׁעוֹת – טָהוֹר.
ד. מַסְמֵר הַגַּרְדִי, וְהוּא הַמַּסְמֵר הָאָרֹךְ כְּמוֹ שַׁפּוּד שֶׁמַּכְנִיס בּוֹ הָאוֹרֵג שְׁפוֹפֶרֶת הַקָּנֶה אוֹ הָעֵץ וְלוֹפֵף עָלֶיהָ הַחוּטִין – מְקַבֵּל טֻמְאָה.
ה. אֵלּוּ כְּלֵי מַתָּכוֹת הַמִּתְטַמְּאוֹת בָּעֲגָלָה: הָעֹל שֶׁל מַתֶּכֶת, וְהַקַּטְרֵב, וְהַכְּנָפַיִם הַמְקַבְּלוֹת אֶת הָרְצוּעוֹת, וּבַרְזֶל שֶׁתַּחַת צַוְּארֵי בְּהֵמָה, וְהַסּוֹמֵךְ, וְהַמַּחְגֵּר, וְהַתַּמְחוּיוֹת, וְהָעִנְבּוֹל, וְהַצְּנִירָה, וּמַסְמֵר הַמְחַבֵּר אֶת כֻּלָּם.
וְאֵלּוּ טְהוֹרִים בָּעֲגָלָה: הָעֹל שֶׁל עֵץ הַמְצֻפֶּה, וּכְנָפַיִם הָעֲשׂוּיִים לְנוֹי, וְהַשְּׁפוֹפָרוֹת הַמַּשְׁמִיעוֹת אֶת הַקּוֹל, וְהָאֲבָר שֶׁבְּצַד צַוְּארֵי בְּהֵמָה, וְהַסּוֹבֵב שֶׁל גַּלְגַּל, וְהַטַּסִּים, וְהַצִּפּוּיִין, וּשְׁאָר כָּל הַמַּסְמְרוֹת שֶׁבָּהּ – כָּל אֵלּוּ טְהוֹרִין.
ו. עַקְרַב בֵּית הַבַּד – מְקַבֵּל טֻמְאָה. אֲרוֹן שֶׁל גָּרוֹסוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא טָהוֹר, אִם הָיְתָה תַּחְתָּיו עֲגָלָה שֶׁל מַתֶּכֶת – הֲרֵי זוֹ מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה.
ז. רֵחַיִם שֶׁל פִּלְפְּלִין מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה מִשּׁוּם שְׁלֹשָׁה כֵּלִים: מִשּׁוּם כְּלֵי מַתָּכוֹת, וּמִשּׁוּם כְּלֵי קִבּוּל, וּמִשּׁוּם כְּבָרָה.
ח. הַדֶּלֶת שֶׁל מַתֶּכֶת שֶׁבַּמִּגְדָּל שֶׁל בַּעֲלֵי בָּתִּים – אֵינָהּ מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה; וְשֶׁל רוֹפְאִים – מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה, מִפְּנֵי שֶׁמַּנִּיחִים בָּהּ אֶת הָאִסְפְּלָנִית וְתוֹלֶה בָּהּ אֶת הַמִּסְפָּרִים.
ט. טַסִּים שֶׁל מַתֶּכֶת שֶׁמְּנַעֲרִין בָּהֶן אֶת הַקְּדֵרָה – מְקַבְּלִין טֻמְאָה; וְהַקְּבוּעִין בַּכִּירָה – טְהוֹרִים.
י. הַמֶּלְקָחַיִם שֶׁמְּמַעֵךְ בָּהֶן אֶת הַפְּתִילָה – מְקַבְּלִין טֻמְאָה. וְהַצִּנּוֹרוֹת שֶׁתּוֹפְסוֹת אֶת הָרֵחַיִם מִלְּמַעְלָה – אֵינָן מְקַבְּלוֹת טֻמְאָה, שֶׁאֵינָן עֲשׂוּיוֹת אֶלָּא לְחַזֵּק.
יא. קְלֻסְטְרָא שֶׁנּוֹעֲלִין בָּהּ הַדְּלָתוֹת: אִם הָיְתָה שֶׁל מַתֶּכֶת – מִתְטַמְּאָה; הָיְתָה שֶׁל עֵץ וּמְצֻפָּה מַתֶּכֶת – טְהוֹרָה.
יב. הַפִּין וְהַפֻּרְנָה – טְמֵאִים.
יג. פִּיקָה שֶׁל מַתֶּכֶת – טְהוֹרָה, לְפִי שֶׁהִיא מְשַׁמֶּשֶׁת אֶת הָעֵץ.
יד. הַכּוּשׁ וְהָעִימָה וְהַמַּקֵּל וְסִמְפּוֹנְיָא וְחָלִיל שֶׁל מַתֶּכֶת – מְקַבְּלִין טֻמְאָה. הָיוּ שֶׁל עֵץ וּמְצֻפִּין מַתֶּכֶת – טְהוֹרִין, חוּץ מִן הַסִּמְפּוֹנְיָא, שֶׁאִם הָיָה בָּהּ בֵּית קִבּוּל כְּנָפַיִם, אַף עַל פִּי שֶׁהִיא מְצֻפָּה – טְמֵאָה.
טו. הַחֲצוֹצֶרֶת שֶׁהִיא מְפֻצֶּלֶת חֻלְיוֹת חֻלְיוֹת: אִם אֵין יָדוּעַ לְהַחֲזִירָהּ אֶלָּא אֻמָּן – הֲרֵי זוֹ מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה כְּשֶׁהִיא מְחֻבֶּרֶת; וְאִם יָכוֹל הַכֹּל לְפָרְקָהּ וּלְהַחֲזִירָהּ – אֵינָהּ מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה.
טז. הַקָּצֶה שֶׁמַּנִּיחִין הַפֶּה עָלָיו בִּשְׁעַת תְּקִיעָה – מְקַבֵּל טֻמְאָה בִּפְנֵי עַצְמוֹ; וְהַקָּצֶה הָאַחֵר הָרָחָב – אֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה בִּפְנֵי עַצְמוֹ. וּבִשְׁעַת חִבּוּר – הַכֹּל טָמֵא.
כַּיּוֹצֵא בּוֹ: קְנֵי מְנוֹרָה בִּפְנֵי עַצְמָן – אֵינָן מְקַבְּלִין טֻמְאָה, מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ לָהֶן שֵׁם לְוַי; הַפֶּרַח שֶׁלָּהּ וְהַבָּסִיס – מִתְטַמְּאִין בִּפְנֵי עַצְמָן. וּבִשְׁעַת חִבּוּר – הַכֹּל טָמֵא.
יז. קוֹרַת הַחִצִּים, שֶׁהִיא הַמַּטָּרָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ לְשׁוֹנוֹת שֶׁל מַתֶּכֶת – מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה. וְשֶׁמַּנִּיחִים אוֹתָהּ בְּרַגְלֵי הָאֲסִירִים – טְהוֹרָה. וְהַקּוֹלָר – מְקַבֵּל טֻמְאָה.
מְגֵרָה שֶׁעָשָׂה שִׁנֶּיהָ לְחוֹר הַדֶּלֶת, אַף עַל פִּי שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ – אֵינָהּ מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה. וְאִם מִשֶּׁנִּטְמֵאת עֲשָׂיָהּ לְחוֹר הַדֶּלֶת – הֲרֵי זוֹ בְּטֻמְאָתָהּ עַד שֶׁיִּקְבָּעֶנָּה בְּמַסְמֵר. הֲפָכָהּ, בֵּין מִלְּמַעְלָה בֵּין מִלְּמַטָּה בֵּין מִן הַצְּדָדִין – טְהוֹרָה.
מַסְמֵר שֶׁהִתְקִינוֹ לִהְיוֹת פּוֹתֵחַ וְנוֹעֵל בּוֹ. שעיקם את המסמר או חידדו ועשאו מפתח. אוֹ שֶׁנְּתָנוֹ בָּרֵחַיִם שֶׁל יָד. כדי שישמש כציר המחבר את חלקי הרחיים (החצר ומתקניה פרק ב). אוֹ שֶׁל חֲמוֹר. רחיים המסתובבים על ידי חמור. הִתְקִינוֹ לִהְיוֹת פּוֹתֵחַ בּוֹ אֶת הֶחָבִית. להשתמש בו כדי לנקוב את החבית (ר"ש כלים יב,ה). טָהוֹר עַד שֶׁיְּצָרְפֶנּוּ. עד שישחיז את קצה המסמר שיהיה מוכן לנקיבת החבית (פה"מ כלים יב,ה). ויש מפרשים שיצרף את המסמר באש מפני שהמסמר צריך להיות חזק יותר ממסמר רגיל על מנת לפתוח את החבית (ר"ש שם, ראב"ד).