פרק י', הלכות כלים, ספר טהרה
ט״ז בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ט', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ט״ו בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ד בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ג בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״א בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ט׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ח׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ז בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק י', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ז׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ו׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ה׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ד׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ב׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
א׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ל׳ בסיון ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
כ״ה בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ד בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ג בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״א בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״ט בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״ח בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״א באלול ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
י׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
ט׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
ח׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה

הפרק המלא 

ביאורו של הרב עדין שטיינזלץ

א. מַסְמְרוֹת שֶׁמְּחַזְּקִין בָּהֶן הַתִּקְרָה, הָעֲשׂוּיִין לִתְקֹעַ אוֹתָן בְּעֵצִים – אֵינָן מְקַבְּלִין טֻמְאָה, וְכֵן הַמַּסְמְרוֹת שֶׁתּוֹקְעִין אוֹתָן בַּכְּתָלִים לִתְלוֹת בָּהֶן. וְאִם הִתְקִין הַמַּסְמֵר לִהְיוֹתוֹ כְּלִי בִּפְנֵי עַצְמוֹ – מְקַבֵּל טֻמְאָה.
כֵּיצַד? מַסְמֵר שֶׁהִתְקִינוֹ לִהְיוֹת פּוֹתֵחַ וְנוֹעֵל בּוֹ, אוֹ לִהְיוֹת מוֹצִיא בּוֹ אֶת הַפְּתִילָה, אוֹ שֶׁנְּתָנוֹ בָּרֵחַיִם שֶׁל יָד אוֹ שֶׁל חֲמוֹר – הֲרֵי זֶה מְקַבֵּל טֻמְאָה. הִתְקִינוֹ לִהְיוֹת פּוֹתֵחַ בּוֹ אֶת הֶחָבִית – טָהוֹר עַד שֶׁיְּצָרְפֶנּוּ.
א. מַסְמְרוֹת שֶׁמְּחַזְּקִין בָּהֶן הַתִּקְרָה… אֵינָן מְקַבְּלִין טֻמְאָה. שהם מיועדים להיות חלק מבניין או מכלי אחר ואינם נחשבים ככלים שיש להם שימוש נפרד או שם בפני עצמם (ראה נוב"י תניינא יו"ד קלז). וְכֵן הַמַּסְמְרוֹת שֶׁתּוֹקְעִין אוֹתָן בַּכְּתָלִים לִתְלוֹת בָּהֶן. לתלות עליהם בגדים או כלים.
מַסְמֵר שֶׁהִתְקִינוֹ לִהְיוֹת פּוֹתֵחַ וְנוֹעֵל בּוֹ. שעיקם את המסמר או חידדו ועשאו מפתח. אוֹ שֶׁנְּתָנוֹ בָּרֵחַיִם שֶׁל יָד. כדי שישמש כציר המחבר את חלקי הרחיים (החצר ומתקניה פרק ב). אוֹ שֶׁל חֲמוֹר. רחיים המסתובבים על ידי חמור. הִתְקִינוֹ לִהְיוֹת פּוֹתֵחַ בּוֹ אֶת הֶחָבִית. להשתמש בו כדי לנקוב את החבית (ר"ש כלים יב,ה). טָהוֹר עַד שֶׁיְּצָרְפֶנּוּ. עד שישחיז את קצה המסמר שיהיה מוכן לנקיבת החבית (פה"מ כלים יב,ה). ויש מפרשים שיצרף את המסמר באש מפני שהמסמר צריך להיות חזק יותר ממסמר רגיל על מנת לפתוח את החבית (ר"ש שם, ראב"ד).
ב. מַסְמֵר שֶׁהוּא עָשׂוּי כְּמוֹ סִימָן לִשְׁמִירַת הַפֶּתַח – אֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה. וְכֵן מַסְמֵר שֶׁל שֻׁלְחָנִי שֶׁהוּא תּוֹלֶה בּוֹ הַמֹּאזְנַיִם וְהַכִּיס – טָהוֹר. וְכֵן תְּלוּיֵי הַמַּגְרֵדוֹת – טְהוֹרוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁמַּסְמְרִין אֵלּוּ מְשֻׁנִּים בְּצוּרָתָן מִשְּׁאָר מַסְמְרוֹת הַתְּקִיעָה.
ב. מַסְמֵר שֶׁהוּא עָשׂוּי כְּמוֹ סִימָן לִשְׁמִירַת הַפֶּתַח. שמניח את המסמר על הדלת ואם המסמר זז ממקומו ידוע שמישהו פתח את הדלת. אֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה. שמסמר זה משמש רק לסימן ואין משתמשים בגופו ולכן אינו נחשב לכלי. וְכֵן מַסְמֵר שֶׁל שֻׁלְחָנִי שֶׁהוּא תּוֹלֶה בּוֹ הַמֹּאזְנַיִם וְהַכִּיס. חלפן כספים, והמסמר תקוע בשולחנו. וְכֵן תְּלוּיֵי הַמַּגְרֵדוֹת. מסמרים הקבועים בקירות בית המרחץ ותולים עליהם כלי מתכת לגרד בהם את רגלי המתרחצים. אַף עַל פִּי שֶׁמַּסְמְרִין אֵלּוּ מְשֻׁנִּים בְּצוּרָתָן מִשְּׁאָר מַסְמְרוֹת הַתְּקִיעָה. אף שיש למסמרים אלו צורה מיוחדת ושונה ממסמרים רגילים הנעשים לתקיעה בקיר, הם אינם נחשבים ככלים בפני עצמם.
ג. מַסְמֵר הַגָּרָע, וְהוּא הַכְּלִי שֶׁמַּקִּיזִין בּוֹ הַדָּם – מְקַבֵּל טֻמְאָה. וּמַסְמֵר שֶׁל אֶבֶן הַשָּׁעוֹת – טָהוֹר.
ג. וּמַסְמֵר שֶׁל אֶבֶן הַשָּׁעוֹת. מסמר של שעון שמש המטיל צל.
ד. מַסְמֵר הַגַּרְדִי, וְהוּא הַמַּסְמֵר הָאָרֹךְ כְּמוֹ שַׁפּוּד שֶׁמַּכְנִיס בּוֹ הָאוֹרֵג שְׁפוֹפֶרֶת הַקָּנֶה אוֹ הָעֵץ וְלוֹפֵף עָלֶיהָ הַחוּטִין – מְקַבֵּל טֻמְאָה.
ד. מַסְמֵר הַגַּרְדִי וכו'. כדי להקל על העברת חוטי הערב בין חוטי השתי המתוחים, היו כורכים את חוט הערב על בוכייר שהוא מתקן המורכב ממסמר מתכת התקוע בתוך שפופרת עץ שאותו היו מעבירים בין חוטי השתי (מתקן זה מכונה לקמן כ,טז 'עימה', ואינו העימה הנזכרת לקמן הי"ד).
ה. אֵלּוּ כְּלֵי מַתָּכוֹת הַמִּתְטַמְּאוֹת בָּעֲגָלָה: הָעֹל שֶׁל מַתֶּכֶת, וְהַקַּטְרֵב, וְהַכְּנָפַיִם הַמְקַבְּלוֹת אֶת הָרְצוּעוֹת, וּבַרְזֶל שֶׁתַּחַת צַוְּארֵי בְּהֵמָה, וְהַסּוֹמֵךְ, וְהַמַּחְגֵּר, וְהַתַּמְחוּיוֹת, וְהָעִנְבּוֹל, וְהַצְּנִירָה, וּמַסְמֵר הַמְחַבֵּר אֶת כֻּלָּם.
וְאֵלּוּ טְהוֹרִים בָּעֲגָלָה: הָעֹל שֶׁל עֵץ הַמְצֻפֶּה, וּכְנָפַיִם הָעֲשׂוּיִים לְנוֹי, וְהַשְּׁפוֹפָרוֹת הַמַּשְׁמִיעוֹת אֶת הַקּוֹל, וְהָאֲבָר שֶׁבְּצַד צַוְּארֵי בְּהֵמָה, וְהַסּוֹבֵב שֶׁל גַּלְגַּל, וְהַטַּסִּים, וְהַצִּפּוּיִין, וּשְׁאָר כָּל הַמַּסְמְרוֹת שֶׁבָּהּ – כָּל אֵלּוּ טְהוֹרִין.
ה. הָעֹל שֶׁל מַתֶּכֶת. המוט המחובר לעגלה ומונח לאורכו בין שתי הבהמות המושכות את העגלה. וְהַקַּטְרֵב. המוט המונח על צוואר הבהמות. וְהַכְּנָפַיִם הַמְקַבְּלוֹת אֶת הָרְצוּעוֹת. חתיכות ברזל הבולטות מהקטרב שבהן מחברים את הרצועות שקושרות את הקטרב לצוואר הבהמה. וּבַרְזֶל שֶׁתַּחַת צַוְּארֵי בְּהֵמָה. חתיכות ברזל שקושרים על צוואר הבהמה כדי שלא תיחנק מהרצועות הקושרות את הקטרב. וְהַסּוֹמֵךְ. יתד ברזל בקדמת העגלה שהיא נשענת עליה כאשר היא איננה רתומה לבהמות. וְהַמַּחְגֵּר. יתד בקצה העול שתפקידה לייצב את העגלה (פה"מ כלים יד,ד). ייתכן שמדובר בבליטות היוצאות לצדדים מקצה העול הסמוך למקום שבו הוא מחובר לעגלה, והן מגבילות את אפשרות הסיבוב של העול על צירו (תבנית כלים שם). וְהַתַּמְחוּיוֹת. כלים שנותנים בהם את המשא שבעגלה. וְהָעִנְבּוֹל. פעמון. וְהַצְּנִירָה. וו המשמש לקשירת הסחורה שעל העגלה. וּמַסְמֵר הַמְחַבֵּר אֶת כֻּלָּם. את כל אחד מחלקי העגלה האמורים (הביאור ע"פ פה"מ כלים יד,ד ושאר המפרשים זיהו את חלקי העגלה באופן אחר).
הָעֹל שֶׁל עֵץ הַמְצֻפֶּה. במתכת, שכל הכלים המצופים טהורים (לעיל ד,ד). וּכְנָפַיִם הָעֲשׂוּיִים לְנֹוי. קצות הקטרב שלא מחברים להם רצועות אלא נעשו לשם יופי. וְהַשְּׁפוֹפָרוֹת הַמַּשְׁמִיעוֹת אֶת הַקּוֹל. צינורות דקים המקשקשים ומשמיעים קול כשהעגלה נוסעת. וְהָאֲבָר שֶׁבְּצַד צַוְּארֵי בְּהֵמָה. העופרת שבצד הצוואר שאין לה שימוש בעגלה. וְהַסּוֹבֵב שֶׁל גַּלְגַּל. חישוק המתכת שמסביב לגלגל. וְהַטַּסִּים וְהַצִּפּוּיִין. לוחות מתכת דקים. וּשְׁאָר כָּל הַמַּסְמְרוֹת שֶׁבָּהּ. שאינם מחברים את החלקים המקבלים טומאה. כָּל אֵלּוּ טְהוֹרִין. שאינם נחשבים כלים בפני עצמם.
ו. עַקְרַב בֵּית הַבַּד – מְקַבֵּל טֻמְאָה. אֲרוֹן שֶׁל גָּרוֹסוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא טָהוֹר, אִם הָיְתָה תַּחְתָּיו עֲגָלָה שֶׁל מַתֶּכֶת – הֲרֵי זוֹ מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה.
ו. עַקְרַב בֵּית הַבַּד. ברזל שבקצה קורת בית הבד, שבה מועכים את הזיתים. אֲרוֹן שֶׁל גָּרוֹסוֹת. ארון עץ של מוכרי פולים טחונים הבנוי ברישול ואינו נחשב לכלי (פה"מ כלים יב,ד). ויש מפרשים שארון כזה אינו מיטלטל וטהור משום כלי עץ העשוי לנחת (ר"ש שם). הָיְתָה תַּחְתָּיו עֲגָלָה שֶׁל מַתֶּכֶת הֲרֵי זוֹ מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה. משום כלי מתכות, ואינה טפלה לארון. ויש מפרשים שאף הארון טמא משום שמחובר לעגלה (חזו"א כלים טו,ז).
ז. רֵחַיִם שֶׁל פִּלְפְּלִין מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה מִשּׁוּם שְׁלֹשָׁה כֵּלִים: מִשּׁוּם כְּלֵי מַתָּכוֹת, וּמִשּׁוּם כְּלֵי קִבּוּל, וּמִשּׁוּם כְּבָרָה.
ז. רֵחַיִם שֶׁל פִּלְפְּלִין. הרחיים עשויים משלושה חלקים. בחלק העליון נטחנים הפלפלים והוא טמא משום כלי מתכות. בחלק האמצעי יש נפה שדרכה יורד הפלפל השחוק למטה והחלקים הגסים נשארים עליה והיא טמאה משום כלי כברה. ובחלק התחתון ישנה קערה אליה יורד הפלפל הדק והיא טמאה משום כלי קיבול. כל החלקים הללו מחוברים זה לזה אך גם כאשר הם נפרדים כל אחד מהם מקבל טומאה ונחשב לכלי בפני עצמו ולא לשבר כלי (פה"מ ביצה ב,ט).
ח. הַדֶּלֶת שֶׁל מַתֶּכֶת שֶׁבַּמִּגְדָּל שֶׁל בַּעֲלֵי בָּתִּים – אֵינָהּ מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה; וְשֶׁל רוֹפְאִים – מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה, מִפְּנֵי שֶׁמַּנִּיחִים בָּהּ אֶת הָאִסְפְּלָנִית וְתוֹלֶה בָּהּ אֶת הַמִּסְפָּרִים.
ח. הַדֶּלֶת שֶׁל מַתֶּכֶת שֶׁבַּמִּגְדָּל שֶׁל בַּעֲלֵי בָּתִּים אֵינָהּ מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה. דלת של ארון עץ אינה מקבלת טומאה שאין לה שם בפני עצמה, או מפני שהמגדל הוא כלי העשוי לנחת (לעיל ג,ב) שאינו מקבל טומאה והדלת בטלה לגביו. הָאִסְפְּלָנִית. תחבושת.
ט. טַסִּים שֶׁל מַתֶּכֶת שֶׁמְּנַעֲרִין בָּהֶן אֶת הַקְּדֵרָה – מְקַבְּלִין טֻמְאָה; וְהַקְּבוּעִין בַּכִּירָה – טְהוֹרִים.
ט. טַסִּים שֶׁל מַתֶּכֶת שֶׁמְּנַעֲרִין בָּהֶן אֶת הַקְּדֵרָה. מלקחיים שאוחזים בהם את הקדרה החמה. וְהַקְּבוּעִין בַּכִּירָה טְהוֹרִים. תחתיות ברזל המחוברות לכירה שעליהן מונחת הקדרה כדי שלא תהיה מונחת על האש ממש ותישרף. וטהורים מפני שמחוברים לקרקע.
י. הַמֶּלְקָחַיִם שֶׁמְּמַעֵךְ בָּהֶן אֶת הַפְּתִילָה – מְקַבְּלִין טֻמְאָה. וְהַצִּנּוֹרוֹת שֶׁתּוֹפְסוֹת אֶת הָרֵחַיִם מִלְּמַעְלָה – אֵינָן מְקַבְּלוֹת טֻמְאָה, שֶׁאֵינָן עֲשׂוּיוֹת אֶלָּא לְחַזֵּק.
י. הַמֶּלְקָחַיִם שֶׁמְּמַעֵךְ בָּהֶן אֶת הַפְּתִילָה. שקוטם בהם את ראש הפתילה שנעשה פחם ואינו דולק יפה. וְהַצִּנּוֹרוֹת שֶׁתּוֹפְסוֹת אֶת הָרֵחַיִם מִלְּמַעְלָה. בחלק מסוגי הרחיים, היו שני חורים גדולים באבן העליונה שאליהם הכניסו מוטות עץ עבים כדי לסובב בהם את הרחיים. כדי לקבע את המוטות בתוך החורים היו תוקעים במוטות מסמרים שעברו דרך חורים קטנים בתוך האבן (תרבות חומרית ח"א עמ' 144).
יא. קְלֻסְטְרָא שֶׁנּוֹעֲלִין בָּהּ הַדְּלָתוֹת: אִם הָיְתָה שֶׁל מַתֶּכֶת – מִתְטַמְּאָה; הָיְתָה שֶׁל עֵץ וּמְצֻפָּה מַתֶּכֶת – טְהוֹרָה.
יא. קְלֻסְטְרָא שֶׁנּוֹעֲלִין בָּהּ הַדְּלָתוֹת. בריח שראשו מעובה ככדור. אִם הָיְתָה שֶׁל מַתֶּכֶת מִתְטַמְּאָה. שהיא כלי בפני עצמה. הָיְתָה שֶׁל עֵץ וּמְצֻפָּה מַתֶּכֶת טְהוֹרָה. שכל הכלים המצופים טהורים (לעיל ד,ד).
יב. הַפִּין וְהַפֻּרְנָה – טְמֵאִים.
יב. הַפִּין וְהַפֻּרְנָה. הפין הוא לשון המנעול שבשעת סגירת הדלת נכנס אל הפורנה שהיא מעין קופסה. טְמֵאִים. שכל אחד נחשב לכלי בפני עצמו.
יג. פִּיקָה שֶׁל מַתֶּכֶת – טְהוֹרָה, לְפִי שֶׁהִיא מְשַׁמֶּשֶׁת אֶת הָעֵץ.
יג. פִּיקָה שֶׁל מַתֶּכֶת. מתכת בצורת חצי כדור שמחברים לפלך על מנת לייצבו ולהוסיף לו כובד בשעת הטווייה.
יד. הַכּוּשׁ וְהָעִימָה וְהַמַּקֵּל וְסִמְפּוֹנְיָא וְחָלִיל שֶׁל מַתֶּכֶת – מְקַבְּלִין טֻמְאָה. הָיוּ שֶׁל עֵץ וּמְצֻפִּין מַתֶּכֶת – טְהוֹרִין, חוּץ מִן הַסִּמְפּוֹנְיָא, שֶׁאִם הָיָה בָּהּ בֵּית קִבּוּל כְּנָפַיִם, אַף עַל פִּי שֶׁהִיא מְצֻפָּה – טְמֵאָה.
יד. הַכּוּשׁ. חלק מהפלך, מוט עץ שעליו כורכים את החוט הטווי לאחר הגלגול. וְהָעִימָה. המקל שעליו נמצא הצמר או הפשתן הגולמי שממנו טווים את החוטים בפלך. וְהַמַּקֵּל. של מתכת שרודים בו את הבהמה (ר"ש כלים יא,ו). וְסִמְפּוֹנְיָא. חליל משוכלל שנוספה לו פיה לנשיפה וחלקים שונים המסייעים לנגינה. שֶׁאִם הָיָה בָּהּ בֵּית קִבּוּל כְּנָפַיִם. חלקים היוצאים ממנה ומשמשים לנגינה. אַף עַל פִּי שֶׁהִיא מְצֻפָּה טְמֵאָה. מפני שאת מקום הכנפיים אי אפשר לצפות (פה"מ שם).
טו. הַחֲצוֹצֶרֶת שֶׁהִיא מְפֻצֶּלֶת חֻלְיוֹת חֻלְיוֹת: אִם אֵין יָדוּעַ לְהַחֲזִירָהּ אֶלָּא אֻמָּן – הֲרֵי זוֹ מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה כְּשֶׁהִיא מְחֻבֶּרֶת; וְאִם יָכוֹל הַכֹּל לְפָרְקָהּ וּלְהַחֲזִירָהּ – אֵינָהּ מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה.
טו. הַחֲצוֹצֶרֶת. חצוצרה. שֶׁהִיא מְפֻצֶּלֶת חֻלְיוֹת חֻלְיוֹת. בנויה מחלקים הניתנים לפירוק והרכבה, וכל חלק בפני עצמו אינו נחשב כלי. אִם אֵין יָדוּעַ לְהַחֲזִירָהּ אֶלָּא אֻמָּן הֲרֵי זוֹ מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה כְּשֶׁהִיא מְחֻבֶּרֶת. שאז החיבור חזק ונחשבת לכלי. וְאִם יָכוֹל הַכֹּל לְפָרְקָהּ וּלְהַחֲזִירָהּ אֵינָהּ מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה. מפני שהחיבור הוא חלש והחלקים אינם נחשבים לכלי אחד (כס"מ).
טז. הַקָּצֶה שֶׁמַּנִּיחִין הַפֶּה עָלָיו בִּשְׁעַת תְּקִיעָה – מְקַבֵּל טֻמְאָה בִּפְנֵי עַצְמוֹ; וְהַקָּצֶה הָאַחֵר הָרָחָב – אֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה בִּפְנֵי עַצְמוֹ. וּבִשְׁעַת חִבּוּר – הַכֹּל טָמֵא.
כַּיּוֹצֵא בּוֹ: קְנֵי מְנוֹרָה בִּפְנֵי עַצְמָן – אֵינָן מְקַבְּלִין טֻמְאָה, מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ לָהֶן שֵׁם לְוַי; הַפֶּרַח שֶׁלָּהּ וְהַבָּסִיס – מִתְטַמְּאִין בִּפְנֵי עַצְמָן. וּבִשְׁעַת חִבּוּר – הַכֹּל טָמֵא.
טז. הַקָּצֶה שֶׁמַּנִּיחִין הַפֶּה עָלָיו בִּשְׁעַת תְּקִיעָה מְקַבֵּל טֻמְאָה בִּפְנֵי עַצְמוֹ. מקבל טומאה כשהוא מפורק, שאפשר להשמיע בו קול. וְהַקָּצֶה הָאַחֵר הָרָחָב אֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה בִּפְנֵי עַצְמוֹ. שאי אפשר להשמיע בו קול כשהוא נפרד מהפיה של הכלי. וּבִשְׁעַת חִבּוּר הַכֹּל טָמֵא. שהכל נחשב לכלי אחד.
קְנֵי מְנוֹרָה. מנורה המורכבת מחלקים: בסיס המנורה, קנים היוצאים ממנו, ומשטח עגול שעליו מניחים את הנר ונקרא פרח. הַפֶּרַח שֶׁלָּהּ וְהַבָּסִיס מִתְטַמְּאִין בִּפְנֵי עַצְמָן. שיש להם שם בפני עצמם. או מפני שיש להם בית קיבול (תפא"י כלים יא,ז).
יז. קוֹרַת הַחִצִּים, שֶׁהִיא הַמַּטָּרָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ לְשׁוֹנוֹת שֶׁל מַתֶּכֶת – מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה. וְשֶׁמַּנִּיחִים אוֹתָהּ בְּרַגְלֵי הָאֲסִירִים – טְהוֹרָה. וְהַקּוֹלָר – מְקַבֵּל טֻמְאָה.
מְגֵרָה שֶׁעָשָׂה שִׁנֶּיהָ לְחוֹר הַדֶּלֶת, אַף עַל פִּי שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ – אֵינָהּ מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה. וְאִם מִשֶּׁנִּטְמֵאת עֲשָׂיָהּ לְחוֹר הַדֶּלֶת – הֲרֵי זוֹ בְּטֻמְאָתָהּ עַד שֶׁיִּקְבָּעֶנָּה בְּמַסְמֵר. הֲפָכָהּ, בֵּין מִלְּמַעְלָה בֵּין מִלְּמַטָּה בֵּין מִן הַצְּדָדִין – טְהוֹרָה.
יז. קוֹרַת הַחִצִּים שֶׁהִיא הַמַּטָּרָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ לְשׁוֹנוֹת שֶׁל מַתֶּכֶת. קורת עץ המשמשת כמטרה שיורים אליה חיצים, ולקורה מחוברות פיסות מתכת שמנסים לפגוע בהן באופן מדויק (ערוה"ש רב,יח). מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה. שדינה ככלי עץ המשמש את המתכת. וְשֶׁמַּנִּיחִים אוֹתָהּ בְּרַגְלֵי הָאֲסִירִים טְהוֹרָה. סד מתכת שסוגרים בתוכו את רגלי האסירים טהור משום שאינו כלי (רא"ש כלים יב,א) או מפני שהוא קבוע בקרקע (תפא"י שם). וְהַקּוֹלָר. טבעת ושלשלת שעל צווארי האסירים. מְקַבֵּל טֻמְאָה. שיש לו צורת כלי או מפני שאינו קבוע בקרקע.
מְגֵרָה. מסור. שֶׁעָשָׂה שִׁנֶּיהָ לְחוֹר הַדֶּלֶת. שרוצה להקטין את החור שבדלת וקובע שם את המסור שישמש כסורג (ייתכן שמדובר בחור שדרכו מכניסים את המפתח, ראה ביאור לקמן יא,יח). אַף עַל פִּי שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ. שמשתמש בה גם לניסור, על ידי הזזת העץ הלוך ושוב על גבי השיניים הקבועות בדלת. אֵינָהּ מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה. שאינה משמשת עוד למלאכה כדרכה. וְאִם מִשֶּׁנִּטְמֵאת עֲשָׂיָהּ לְחוֹר הַדֶּלֶת הֲרֵי זוֹ בְּטֻמְאָתָהּ עַד שֶׁיִּקְבָּעֶנָּה בְּמַסְמֵר. שכדי להיטהר מטומאה אין די בשינוי דרך המלאכה כדי לבטלה אלא צריך לקבוע אותה במסמר שאז ניכר יותר שביטלה מלהיות כלי. הֲפָכָהּ בֵּין מִלְּמַעְלָה בֵּין מִלְּמַטָּה בֵּין מִן הַצְּדָדִין טְהוֹרָה. קבע אותה בצמוד לצדי החור באופן שהשיניים אינן בולטות כלפי חלל החור. ומכיוון שהמסור הפוך ואי אפשר לנסר בו, בטל ממלאכתו לגמרי וטהור (וראה ח"ד ב"מ ד,י שפירש באופן אחר ע"פ השוואה לקמן יא,כד).

תקציר הפרק 

פרק ​י הלכות​ *​כלים​*

*סוגים שונים של כלי מתכת​*​
פרק זה הוא למעשה הרחבה של הפרק הקודם ומבאר כיצד סוגים שונים של כלי מתכת מקבלים טומאה על פי הכללים שנתבארו: בית קיבול או שם בפני עצמו.​

שיעור וידאו עם הרב חיים סבתו 

Play Video

שיעור שמע עם הרב חיים סבתו 

מושג מן הפרק 

Play Video

עוד על הלכות כלים ברמב"ם 

שאלות חזרה על הפרק 

1.מסמר המשמש לבניין – טהור?

2.מסמר שמקיזין בו דם – מקבל טומאה?

3.דלת-מתכת טהורה, אם יש לה בית קיבול-טמאה?

תשובות

1-כן 2-כן 3-כן

010 - IdeaCreated with Sketch.לב הלימוד - הרחבה על הפרק 

פרשת שבוע מהרמב"ם 

נייר עמדה - אקטואליה 

סט "משנה תורה" מהודר בכריכה מפוארת בפירוש הרב שטיינזלץ + שליח עד הבית

ב-299 ש"ח בלבד!

אתם ביקשתם – אנחנו ממשיכים!

עד תום המבצע או גמר המלאי.

* בתום המבצע המחיר יעמוד על 499 ש"ח

הלימוד להצלחת כוחות הביטחון ולעילוי נשמת הנופלים הי"ד

דילוג לתוכן