א. עַם הָאָרֶץ, אַף עַל פִּי שֶׁיִּשְׂרָאֵל הוּא וְיֶשְׁנוֹ בַּתּוֹרָה וּבַמִּצְווֹת – הֲרֵי הוּא בְּחֶזְקַת טָמֵא, וּבְגָדָיו מִדְרָס לַטְּהָרוֹת, וְאִם נָגְעוּ בְּגָדָיו בָּאֳכָלִין וּמַשְׁקִין, הֲרֵי הֵם טְמֵאִים, וְאִם נָגַע בִּכְלִי חֶרֶשׂ מֵאֲוִירוֹ, הֲרֵי זֶה טִמְּאָהוּ. וְשׂוֹרְפִין אֶת הַתְּרוּמָה עַל מַגָּעָן, אַף עַל פִּי שֶׁטֻּמְאָתָן בְּסָפֵק, וְאֵינָן נֶאֱמָנִין עַל הַטְּהָרוֹת, לְפִי שֶׁאֵינָן בְּקִיִּין בְּדִקְדּוּקֵי טֻמְאוֹת וּטְהָרוֹת. וּלְעוֹלָם הוּא בַּחֲזָקָה זוֹ וְאֵינוֹ נֶאֱמָן עַל הַטְּהָרוֹת, עַד שֶׁיְּקַבֵּל עָלָיו דִּבְרֵי חֲבֵרוּת.
וּמַה הֵן דִּבְרֵי חֲבֵרוּת? שֶׁיְּקַבֵּל עָלָיו שֶׁיִּהְיֶה נִזְהָר בַּטֻּמְאוֹת שֶׁלֹּא יִטַּמֵּא בָּהֶן, וּבַטְּהָרוֹת שֶׁלֹּא יְטַמֵּא אוֹתָן, וְיִזָּהֵר בִּנְטִילַת יָדַיִם וּבְטָהֳרַת הַיָּדַיִם, וְשֶׁלֹּא יִקַּח מֵעַם הָאָרֶץ לַח, וְלֹא יִתְאָרֵחַ אֵצֶל עַם הָאָרֶץ, וְלֹא יְאָרְחוֹ אֶצְלוֹ בִּכְסוּתוֹ.

ב. הַבָּא לְקַבֵּל דִּבְרֵי חֲבֵרוּת חוּץ מִדָּבָר אֶחָד מֵהֶן – אֵין מְקַבְּלִין אוֹתוֹ. רְאִינוּהוּ שֶׁנּוֹהֵג בְּצִנְעָה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ – מְקַבְּלִין אוֹתוֹ, וְאַחַר כָּךְ מְלַמְּדִין אוֹתוֹ עִסְקֵי טֻמְאָה וְטָהֳרָה. וְאִם לֹא רְאִינוּהוּ שֶׁנּוֹהֵג בְּצִנְעָה בְּבֵיתוֹ – מְלַמְּדִין אוֹתוֹ, וְאַחַר כָּךְ מְקַבְּלִין אוֹתוֹ. וּמְקַבְּלִין אוֹתוֹ לְטָהֳרַת הַיָּדַיִם תְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ מְקַבְּלִין אוֹתוֹ לַטְּהָרוֹת. וְאִם אָמַר: 'אֵינִי מְקַבֵּל אֶלָּא לְטָהֳרַת יָדַיִם' – מְקַבְּלִין אוֹתוֹ. קִבֵּל לַטְּהָרוֹת וְלֹא קִבֵּל לַיָּדַיִם – אַף לַטְּהָרוֹת אֵין מְקַבְּלִין אוֹתוֹ.
כְּשֶׁמְּקַבְּלִין אוֹתוֹ – חוֹשְׁשִׁין לוֹ כָּל שְׁלֹשִׁים יוֹם, עַד שֶׁיִּלְמַד וְיִהְיֶה רָגִיל בַּטְּהָרוֹת. וְאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם מִשֶּׁקִּבֵּל דִּבְרֵי חֲבֵרוּת – הֲרֵי בְּגָדָיו טְהוֹרִים, וְכָל אֳכָלָיו וּמַשְׁקָיו טְהוֹרִים, וְנֶאֱמָן עַל כָּל הַטְּהָרוֹת כִּשְׁאָר הַחֲבֵרִים, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ תַּלְמִיד חֲכָמִים.

ג. תַּלְמִידֵי חֲכָמִים – הֲרֵי הֵן בְּחֶזְקַת טָהֳרָה, וְנֶאֱמָנִין, וְאֵינָן צְרִיכִין לְקַבֵּל דִּבְרֵי חֲבֵרוּת. אֲבָל מִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ נָהֲגוּ כֹּהֲנִים סִלְסוּל בְּעַצְמָן, שֶׁלֹּא יִהְיוּ מוֹסְרִין טְהָרוֹת אֲפִלּוּ לְתַלְמִיד חֲכָמִים עַד שֶׁיְּקַבֵּל עָלָיו דִּבְרֵי חֲבֵרוּת.

ד. זָקֵן וְיוֹשֵׁב בִּישִׁיבָה – אֵינוֹ צָרִיךְ לְקַבֵּל, שֶׁכְּבָר קִבֵּל מִשָּׁעָה שֶׁיָּשַׁב.

ה. הַמְקַבֵּל דִּבְרֵי חֲבֵרוּת – צָרִיךְ לְקַבֵּל בִּפְנֵי שְׁלֹשָׁה חֲבֵרִים. וּבָנָיו וּבְנֵי בֵּיתוֹ אֵין צְרִיכִין לְקַבֵּל בִּפְנֵי שְׁלֹשָׁה חֲבֵרִים, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְלַמְּדָן וּמַרְגִּילָן בְּדֶרֶךְ טָהֳרָה. וְאֵשֶׁת חָבֵר וּבָנָיו וּבְנֵי בֵּיתוֹ וַעֲבָדָיו – הֲרֵי הֵן כֶּחָבֵר. וְחָבֵר שֶׁמֵּת – אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו וּבְנֵי בֵּיתוֹ בְּחֶזְקַת חֲבֵרִים, עַד שֶׁיֵּחָשְׁדוּ.

ו. אֵשֶׁת עַם הָאָרֶץ אוֹ בִּתּוֹ שֶׁנִּשֵּׂאת לְחָבֵר, וְכֵן עַבְדּוֹ שֶׁנִּמְכַּר לְחָבֵר – הֲרֵי אֵלּוּ צְרִיכִין לְקַבֵּל עֲלֵיהֶן דִּבְרֵי חֲבֵרוּת כְּבַתְּחִלָּה. אֲבָל אֵשֶׁת חָבֵר אוֹ בִּתּוֹ שֶׁנִּשֵּׂאת לְעַם הָאָרֶץ, וְכֵן עַבְדּוֹ שֶׁנִּמְכַּר לְעַם הָאָרֶץ – אֵין צְרִיכִין לְקַבֵּל דִּבְרֵי חֲבֵרוּת כְּבַתְּחִלָּה.

ז. עַם הָאָרֶץ שֶׁקִּבֵּל עָלָיו דִּבְרֵי חֲבֵרוּת, וְהָיוּ לוֹ טְהָרוֹת כְּשֶׁהָיָה עַם הָאָרֶץ, וְאָמַר: 'אֲנִי יוֹדֵעַ וַדַּאי שֶׁלֹּא נִטְמְאוּ': בִּזְמַן שֶׁנִּתְעַסְּקוּ בָּהֶן אֲחֵרִים – הֲרֵי הֵן אֲסוּרוֹת כְּשֶׁהָיוּ מִקֹּדֶם; וְאִם הוּא בְּעַצְמוֹ נִתְעַסֵּק בָּהֶן – הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרוֹת לוֹ וַאֲסוּרוֹת לְכָל אָדָם. וְנִשְׁאַל הֶחָבֵר עַל טְהָרוֹתָיו, וּמוֹרֶה בָּהֶן טָהֳרָה לְעַצְמוֹ, וְאֵין חוֹשְׁדִין אוֹתוֹ בְּכָךְ.

ח. חָבֵר שֶׁנַּעֲשָׂה גַּבַּאי לַמֶּלֶךְ אוֹ מוֹכֵס וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן – דּוֹחִין אוֹתוֹ מֵחֲבֵרוּתוֹ. פֵּרֵשׁ מִמַּעֲשָׂיו הָרָעִים – הֲרֵי הוּא כְּכָל אָדָם, וְצָרִיךְ לְקַבֵּל דִּבְרֵי חֲבֵרוּת כְּבַתְּחִלָּה.

ט. עַם הָאָרֶץ שֶׁקִּבֵּל עָלָיו דִּבְרֵי חֲבֵרוּת, וְנֶחֱשַׁד לְדָבָר אֶחָד – אֵינוֹ חָשׁוּד אֶלָּא עַל אוֹתוֹ דָּבָר. וְכָל הֶחָשׁוּד לֶחָמוּר – נֶחֱשָׁד לַקַּל; וְהַנֶּחֱשָׁד לַקַּל – לֹא נֶחֱשָׁד לֶחָמוּר.

י. חָבֵר שֶׁנֶּחֱשַׁד עַל הַטְּהָרוֹת, כְּגוֹן שֶׁמָּכַר אֳכָלִים טְמֵאִים בְּחֶזְקַת שֶׁהֵן טְהוֹרִים – הֲרֵי זֶה אֵינוֹ נֶאֱמָן לְעוֹלָם, עַד שֶׁיִּוָּדַע שֶׁחָזַר בִּתְשׁוּבָה גְּמוּרָה.

יא. הֶחָשׁוּד עַל הַשְּׁבִיעִית אוֹ עַל הַתְּרוּמָה שֶׁמְּכָרָן לְשֵׁם חֻלִּין – הֲרֵי זֶה חָשׁוּד עַל הַטְּהָרוֹת, שֶׁהֶחָשׁוּד עַל דָּבָר שֶׁל תּוֹרָה הֲרֵי הוּא חָשׁוּד עַל דִּבְרֵי סוֹפְרִים, וְהָאֳכָלִים הַטְּמֵאִים אֵין מְטַמְּאִין אֲחֵרִים אֶלָּא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר. וְכָל הֶחָשׁוּד עַל דָּבָר – נֶאֱמָן לְהָעִיד בּוֹ לַאֲחֵרִים וְלָדוּן בּוֹ לַאֲחֵרִים, חֲזָקָה הִיא שֶׁאֵין אָדָם חוֹטֵא כְּדֵי שֶׁיֶּהֱנוּ אֲחֵרִים.