א. כְּשֵׁם שֶׁמֻּתָּר לַמּוֹכֵר לִפְסֹק עַל שַׁעַר שֶׁבַּשּׁוּק, כָּךְ מֻתָּר לִלְוֹת סְתָם הַפֵּרוֹת וּפוֹרְעִין אוֹתָם סְתָם, בְּלֹא קְבִיעַת זְמַן, עַל שַׁעַר שֶׁבַּשּׁוּק.
כֵּיצַד? הָיָה הַשַּׁעַר קָבוּעַ וְיָדוּעַ לִשְׁנֵיהֶן, וְלָוָה מֵחֲבֵרוֹ עֶשֶׂר סְאִין – חַיָּב לְהַחֲזִיר לוֹ עֶשֶׂר סְאִין, אַף עַל פִּי שֶׁהוּקְרוּ הַחִטִּין, שֶׁהֲרֵי כְּשֶׁלָּוָה מִמֶּנּוּ הָיָה הַשַּׁעַר יָדוּעַ, וְאִלּוּ רָצָה הָיָה קוֹנֶה וּמַחֲזִיר לוֹ, שֶׁהֲרֵי לֹא קָבַע לוֹ זְמַן.

ב. הָיָה לוֹ מֵאוֹתוֹ הַמִּין שֶׁלָּוָה – הֲרֵי זֶה מֻתָּר לִלְוֹת סְתָם בְּלֹא קְבִיעַת זְמַן, וּפוֹרֵעַ סְתָם, אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא יָצָא הַשַּׁעַר. וַאֲפִלּוּ הָיְתָה לוֹ סְאָה אַחַת – לֹוֶה עָלֶיהָ כַּמָּה סְאִין, הָיְתָה לוֹ טִפָּה אַחַת שֶׁל שֶׁמֶן אוֹ יַיִן – לֹוֶה עָלֶיהָ כַּמָּה גַּרְבֵי יַיִן וְשֶׁמֶן.
לֹא הָיָה לוֹ מֵאוֹתוֹ הַמִּין כְּלוּם, וְלֹא נִקְבַּע שַׁעַר הַשּׁוּק עֲדַיִן אוֹ שֶׁלֹּא יָדְעוּ בַּשַּׁעַר שֶׁבַּשּׁוּק – הֲרֵי זֶה אָסוּר לִלְוֹת סְאָה בִּסְאָה. וְכֵן בִּשְׁאָר הַפֵּרוֹת – לֹא יִלְוֶה אוֹתָן עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה אוֹתָן דָּמִים. וְאִם לָוָה וְלֹא עָשָׂה אוֹתָן דָּמִים, וְהוּזְלוּ – מַחֲזִיר לוֹ פֵּרוֹת כַּמִּדָּה שֶׁלָּוָה מִמֶּנּוּ אוֹ בְּמִשְׁקָל. וְאִם הוּקְרוּ – נוֹטֵל דָּמִים שֶׁהָיוּ שָׁוִין בִּשְׁעַת הַהַלְוָאָה.
אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֵאוֹתוֹ הַמִּין אוֹ שֶׁהָיָה הַשַּׁעַר קָבוּעַ בַּשּׁוּק – הֲרֵי זֶה אָסוּר לִלְוֹת פֵּרוֹת בְּפֵרוֹת עַד זְמַן קָבוּעַ, אֶלָּא לֹוֶה סְתָם וּפוֹרֵעַ בְּאֵי זֶה זְמַן שֶׁיִּפְרַע.

ג. לֹא יֹאמַר אָדָם לַחֲבֵרוֹ: 'הַלְוֵנִי כּוֹר חִטִּין וַאֲנִי מַחֲזִיר לְךָ כּוֹר לַגֹּרֶן'. אֲבָל אוֹמֵר לוֹ: 'הַלְוֵנִי עַד שֶׁיָּבֹא בְּנִי' אוֹ 'עַד שֶׁאֶמְצָא הַמַּפְתֵּחַ'.

ד. לָוָה פֵּרוֹת עַד זְמַן קָבוּעַ: אִם הוּזְלוּ – מַחֲזִיר לוֹ פֵּרוֹת בַּזְּמַן שֶׁקָּבַע; וְאִם הוּקְרוּ – נוֹתֵן לוֹ דָּמִים שֶׁהָיוּ שָׁוִין בִּשְׁעַת הַהַלְוָאָה.

ה. מַלְוֶה אָדָם אֶת אֲרִיסָיו חִטִּין בְּחִטִּין לְזֶרַע, בֵּין קֹדֶם שֶׁיֵּרֵד הֶעָרִיס לַשָּׂדֶה בֵּין אַחַר שֶׁיָּרַד. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּמָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁיִּתֵּן הָאָרִיס אֶת הַזֶּרַע, שֶׁהֲרֵי בְּיַד בַּעַל הַקַּרְקַע לְסַלְּקוֹ כָּל זְמַן שֶׁלֹּא נָתַן. אֲבָל בְּמָקוֹם שֶׁדֶּרֶךְ בַּעַל הַקַּרְקַע לִתֵּן אֶת הַזֶּרַע, אִם עֲדַיִן לֹא יָרַד הֶעָרִיס – הֲרֵי זֶה מֻתָּר לְהַלְוֹתוֹ חִטִּין בְּחִטִּין, שֶׁעֲדַיִן יֵשׁ לוֹ לְסַלְּקוֹ.
נִמְצָא, בְּעֵת שֶׁיֵּרֵד לַשָּׂדֶה – יֵרֵד עַל דַּעַת שֶׁיַּחֲזִיר חִטִּים שֶׁהִלְוָהוּ. אֲבָל אַחַר שֶׁיָּרַד לַשָּׂדֶה, הוֹאִיל וְאֵינוֹ יָכוֹל לְסַלְּקוֹ – הֲרֵי הוּא כְּכָל אָדָם, וְאָסוּר לְהַלְוֹתוֹ חִטִּין בְּחִטִּין לְזֶרַע, אֲבָל מַלְוֵהוּ סְתָם עַל שַׁעַר שֶׁבַּשּׁוּק.

ו. מִי שֶׁהָיָה נוֹשֶׁה בַּחֲבֵרוֹ מָעוֹת, וְאָמַר לוֹ: 'תֵּן לִי אֶת מְעוֹתַי, שֶׁאֲנִי רוֹצֶה לִקַּח בָּהֶן חִטִּים', אָמַר לוֹ: 'צֵא וַעֲשֵׂה אוֹתָן עָלַי כַּשַּׁעַר שֶׁל עַכְשָׁיו, וְיִהְיֶה לְךָ אֶצְלִי חִטִּין בְּהַלְוָאָה': אִם יֵשׁ לוֹ חִטִּין כְּשִׁעוּר מְעוֹתָיו – מֻתָּר; וְאִם אֵין לוֹ אוֹתוֹ הַמִּין – הֲרֵי זֶה אָסוּר, שֶׁלֹּא אָמְרוּ חֲכָמִים שֶׁמֻּתָּר לִפְסֹק עַל שַׁעַר שֶׁבַּשּׁוּק אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לוֹ כְּלוּם מֵאוֹתוֹ הַמִּין, אֶלָּא בְּנוֹתֵן מְעוֹתָיו לִקְנוֹת בָּהֶן; אֲבָל הָרוֹצֶה לְהַעֲמִיד הַלְוָאָתוֹ עַל גַּב הַפֵּרוֹת – אָסוּר, עַד שֶׁיִּהְיוּ לוֹ פֵּרוֹת.
הָיוּ לַלֹּוֶה חִטִּין, וְעָשָׂה הַלְוָאָתוֹ עָלָיו חִטִּין, וּבָא אַחַר זְמַן וְאָמַר לוֹ: 'תֵּן לִי חִטַּי, שֶׁאֲנִי רוֹצֶה לְמָכְרָן וְלִקַּח בִּדְמֵיהֶן יַיִן', אָמַר לוֹ: 'צֵא וַעֲשֵׂה אוֹתָן עָלַי יַיִן כַּשַּׁעַר שֶׁבַּשּׁוּק עַתָּה': אִם יֵשׁ לוֹ יַיִן – הֲרֵי זֶה מֻתָּר, וְנַעֲשָׂת הַלְוָאָתוֹ אֶצְלוֹ יַיִן; וְאִם אֵין לוֹ יַיִן – אָסוּר.
הֲרֵי שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ, וְעָבַר וְהֶחֱזִיר הַהַלְוָאָה פֵּרוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁקָּנָה פֵּרוֹת אַחַר כָּךְ – אֵינוֹ חַיָּב לִתֵּן לוֹ פֵּרוֹת, אֶלָּא נוֹתֵן לוֹ מָעוֹת שֶׁהִלְוָהוּ.