א. הַמְקַבֵּל עָלָיו לִהְיוֹת נֶאֱמָן עַל הַמַּעַשְׂרוֹת וְלֹא יִהְיוּ פֵּרוֹתָיו דְּמַאי – צָרִיךְ לִהְיוֹת מְעַשֵּׂר אֶת שֶׁהוּא אוֹכֵל, וְאֶת שֶׁהוּא מוֹכֵר, וְאֶת שֶׁהוּא לוֹקֵחַ, וְאֵינוֹ מִתְאָרֵחַ אֵצֶל עַם הָאָרֶץ. וְצָרִיךְ שֶׁיְּקַבֵּל עָלָיו דְּבָרִים אֵלּוּ בָּרַבִּים. וּכְשֶׁיָּבֹאוּ עֵדִים נֶאֱמָנִים שֶׁקִּבֵּל דְּבָרִים אֵלּוּ בָּרַבִּים וְשֶׁהוּא רָגִיל בָּהֶן תָּמִיד – הֲרֵי זֶה נֶאֱמָן עַל פֵּרוֹתָיו לוֹמַר: 'מְעֻשָּׂרִין הֵן'.
ב. כָּל תַּלְמִיד חֲכָמִים נֶאֱמָן לְעוֹלָם, וְאֵינוֹ צָרִיךְ בְּדִיקָה אַחֲרָיו. וּבָנָיו וּבְנֵי בֵּיתוֹ וַעֲבָדָיו וְאִשְׁתּוֹ שֶׁל תַּלְמִיד חֲכָמִים – הֲרֵי הֵן כְּתַלְמִיד חֲכָמִים, וְנֶאֱמָנִים. תַּלְמִיד חֲכָמִים שֶׁמֵּת וְהִנִּיחַ פֵּרוֹת, אֲפִלּוּ בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם כְּנָסָן – הֲרֵי הֵן בְּחֶזְקַת מְתֻקָּנִין.
ג. בַּת עַם הָאָרֶץ אוֹ אִשְׁתּוֹ שֶׁנִּשֵּׂאת לְחָבֵר, וְעַבְדּוֹ שֶׁנִּמְכַּר לְחָבֵר – צְרִיכִין לְקַבֵּל עֲלֵיהֶן כַּתְּחִלָּה. וּבַת חָבֵר אוֹ אִשְׁתּוֹ שֶׁנִּשֵּׂאת לְעַם הָאָרֶץ, וְעַבְדּוֹ שֶׁנִּמְכַּר לְעַם הָאָרֶץ – הֲרֵי אֵלּוּ בְּחֶזְקָתָן, וְנֶאֱמָנִין, עַד שֶׁיֵּחָשְׁדוּ.
בְּנוֹ אוֹ עַבְדּוֹ שֶׁל חָבֵר שֶׁהָיוּ לְמוּדִין אֵצֶל עַם הָאָרֶץ – צְרִיכִין לְקַבֵּל. בְּנוֹ אוֹ עַבְדּוֹ שֶׁל עַם הָאָרֶץ שֶׁהֵן לְמוּדִין אֵצֶל חָבֵר: כָּל זְמַן שֶׁהֵן אֵצֶל הֶחָבֵר – הֲרֵי הֵן כֶּחָבֵר; יָצְאוּ – הֲרֵי הֵן כְּעַם הָאָרֶץ.
ד. מִי שֶׁאֵינוֹ נֶאֱמָן, וְהָיָה אֶחָד מִבָּנָיו אוֹ מֵעֲבָדָיו נֶאֱמָן, אוֹ אֶחָד מִמִּשְׁפַּחְתּוֹ – לוֹקְחִין מִמֶּנּוּ וְאוֹכְלִין עַל פִּיהֶן, וְאֵין חוֹשְׁשִׁין לְדָבָר.
ה. הָיָה הוּא נֶאֱמָן וְאִשְׁתּוֹ אֵינָהּ נֶאֱמֶנֶת – לוֹקְחִין מִמֶּנּוּ, וְאֵין מִתְאָרְחִין אֶצְלוֹ. הָיְתָה אִשְׁתּוֹ נֶאֱמֶנֶת וְהוּא אֵינוֹ נֶאֱמָן – מִתְאָרְחִין אֶצְלוֹ, וְאֵין לוֹקְחִין מִמֶּנּוּ. וְתָבֹא מְאֵרָה לְמִי שֶׁאִשְׁתּוֹ נֶאֱמֶנֶת וְהוּא אֵינוֹ נֶאֱמָן.
ו. לֹא יְשַׁמֵּשׁ חָבֵר לֹא בְּמִשְׁתֵּה עַם הָאָרֶץ וְלֹא בִּסְעוּדָתוֹ, אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה הַכֹּל מְעֻשָּׂר וּמְתֻקָּן מִתַּחַת יָדוֹ. לְפִיכָךְ, הָרוֹאֶה חָבֵר מְשַׁמֵּשׁ בְּמִשְׁתֵּה עַם הָאָרֶץ אוֹ בִּסְעוּדָתוֹ – הֲרֵי הַכֹּל בְּחֶזְקַת מְעֻשָּׂר. רָאוּהוּ מֵסֵב עִם עַמֵּי הָאָרֶץ – אֵין הַסְּעוּדָה בְּחֶזְקַת מְעֻשֶּׂרֶת, שֶׁמָּא הֶחָבֵר עַל הַתְּנָאִין שֶׁבְּלִבּוֹ הוּא סוֹמֵךְ.
ז. כְּשֵׁם שֶׁאָדָם סוֹעֵד אֵצֶל עַם הָאָרֶץ וְסוֹמֵךְ עַל תְּנָאוֹ, כָּךְ הוּא צָרִיךְ לִהְיוֹת מַתְנֶה עַל בְּנוֹ, וַאֲפִלּוּ הָיָה בְּנוֹ בְּמָקוֹם אַחֵר. אֲבָל אֵינוֹ צָרִיךְ לִהְיוֹת מַתְנֶה עַל אַחֵר חוּץ מִבְּנוֹ, וַאֲפִלּוּ הָיָה עִמּוֹ בַּמִּשְׁתֶּה. לְפִיכָךְ, בֶּן חָבֵר שֶׁהָיָה מֵסֵב בְּמִשְׁתֵּה עַם הָאָרֶץ – אֵין הַסְּעוּדָה בְּחֶזְקַת מְעֻשֶּׂרֶת, שֶׁמָּא אָבִיו הִתְנָה עָלָיו.
ח. עַם הָאָרֶץ שֶׁנָּתַן מָעָה לְחָבֵר, וְאָמַר לוֹ: 'קַח לִי אֲגֻדַּת יָרָק אַחַת' אוֹ 'גְּלֻסְקָה אַחַת' – לוֹקֵחַ לוֹ סְתָם, וּפָטוּר מִלְּעַשֵּׂר. וְאִם הֶחֱלִיף אֶת הַמָּעָה – חַיָּב לְעַשֵּׂר וְאַחַר כָּךְ יָבִיא לוֹ. וְאִם פֵּרֵשׁ הֶחָבֵר וְלֹא לָקַח סְתָם, אֶלָּא אָמַר לַחֶנְוָנִי: 'אֲגֻדָּה זוֹ שֶׁאֲנִי לוֹקֵחַ מִמְּךָ, לַחֲבֵרִי אֲנִי קוֹנֶה אוֹתָהּ, וְזוֹ לְעַצְמִי אֲנִי קוֹנֶה אוֹתָהּ': זוֹ שֶׁלָּקַח לְעַצְמוֹ – חַיָּב לְעַשֵּׂר אוֹתָהּ, וְזוֹ שֶׁלָּקַח לַחֲבֵרוֹ – אֵינוֹ חַיָּב לְעַשֵּׂר אוֹתָהּ. וְאִם נִתְעָרְבוּ, אֲפִלּוּ נִתְעָרְבָה אַחַת שֶׁלּוֹ בְּמֵאָה שֶׁל חֲבֵרוֹ – מְתַקֵּן הַכֹּל דְּמַאי, וְאַחַר כָּךְ יִתֵּן לַחֲבֵרוֹ שֶׁשְּׁלָחוֹ לִקַּח לוֹ.
ט. חֲמִשָּׁה שֶׁאָמְרוּ לְאֶחָד: 'צֵא וְהָבִיא לָנוּ חָמֵשׁ אֲגֻדּוֹת שֶׁל יָרָק', וְהֵבִיא לְכָל אֶחָד וְאֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ – חֲבֵרִים שֶׁבָּהֶן אֵין צְרִיכִין לְעַשֵּׂר אֶלָּא עַל חֶלְקָן בִּלְבַד. הֵבִיא לָהֶן בְּעִרְבּוּב – חֲבֵרִין שֶׁבָּהֶן צְרִיכִין לְעַשֵּׂר עַל הַכֹּל.
י. עַם הָאָרֶץ שֶׁאָמַר לְחָבֵר: 'צֵא וְלַקֵּט לִי תְּאֵנִים מִתְּאֵנָתִי' – אוֹכֵל מֵהֶן הֶחָבֵר עֲרַאי וּמְעַשְּׂרָן דְּמַאי. וְאִם אָמַר הֶחָבֵר לְעַם הָאָרֶץ לְלַקֵּט לוֹ, וְשָׁמַע חָבֵר אַחֵר – הֲרֵי הֶחָבֵר הָאַחֵר אוֹכֵל וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְעַשֵּׂר, שֶׁאֵין הֶחָבֵר מוֹצִיא דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מְתֻקָּן מִתַּחַת יָדוֹ, וְחֶזְקָתוֹ שֶׁהִפְרִישׁ עֲלֵיהֶן מִמָּקוֹם אַחֵר. אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נֶחְשְׁדוּ חֲבֵרִים לִתְרֹם שֶׁלֹּא מִן הַמֻּקָּף, כְּדֵי לְסַלֵּק הַמִּכְשׁוֹל מִלִּפְנֵי עַם הָאָרֶץ – תּוֹרְמִין.
יא. מֻתָּר לְהַאֲכִיל אֶת הָעֲנִיִּים וְאֶת הָאוֹרְחִים דְּמַאי, וְצָרִיךְ לְהוֹדִיעָן. וְהֶעָנִי עַצְמוֹ וְהָאוֹרֵחַ, אִם רָצָה לְתַקֵּן – מְתַקֵּן.
יב. גַּבָּאֵי צְדָקָה גּוֹבִין סְתָם מִכָּל אָדָם וּמְחַלְּקִין סְתָם, וְהָרוֹצֶה לְתַקֵּן – יְתַקֵּן.
יג. רוֹפֵא חָבֵר שֶׁהָיָה מַאֲכִיל לְחוֹלֶה עַם הָאָרֶץ מִפֵּרוֹת עַם הָאָרֶץ – נוֹתֵן לְתוֹךְ יָדוֹ אֲבָל לֹא לְתוֹךְ פִּיו. וְאִם הָיָה הַדְּמַאי שֶׁל רוֹפֵא – וַאֲפִלּוּ לְתוֹךְ יָדוֹ לֹא יִתֵּן. וְכֵן אִם יָדַע שֶׁהוּא טֶבֶל וַדַּאי – אֲפִלּוּ לְתוֹךְ יָדוֹ אָסוּר.
