פרק י', הלכות קידוש החודש, ספר זמנים
כ״ה באייר ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות מעשר שני ונטע רבעי, ספר זרעים
כ״ד באייר ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות מעשר שני ונטע רבעי, ספר זרעים
כ״ג באייר ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות מעשר שני ונטע רבעי, ספר זרעים
כ״ב באייר ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות מעשר שני ונטע רבעי, ספר זרעים
כ״א באייר ה׳תשפ״ד
פרק י"ד, הלכות מעשר, ספר זרעים
כ׳ באייר ה׳תשפ״ד
פרק י"ג, הלכות מעשר, ספר זרעים
י״ט באייר ה׳תשפ״ד
פרק י"ב, הלכות מעשר, ספר זרעים
י״ח באייר ה׳תשפ״ד
פרק י"א, הלכות מעשר, ספר זרעים
י״ז באייר ה׳תשפ״ד
פרק י', הלכות מעשר, ספר זרעים
ט״ז באייר ה׳תשפ״ד
פרק ט', הלכות מעשר, ספר זרעים
ט״ו באייר ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות מעשר, ספר זרעים
י״ד באייר ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות מעשר, ספר זרעים
י״ג באייר ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות מעשר, ספר זרעים
י״ב באייר ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות מעשר, ספר זרעים
י״א באייר ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות מעשר, ספר זרעים
י׳ באייר ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות מעשר, ספר זרעים
ט׳ באייר ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות מעשר, ספר זרעים
ח׳ באייר ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות מעשר, ספר זרעים
ז׳ באייר ה׳תשפ״ד
פרק ט"ו, הלכות תרומות, ספר זרעים
ו׳ באייר ה׳תשפ״ד
פרק י"ד, הלכות תרומות, ספר זרעים
ה׳ באייר ה׳תשפ״ד
פרק י"ג, הלכות תרומות, ספר זרעים
ד׳ באייר ה׳תשפ״ד
פרק י"ב, הלכות תרומות, ספר זרעים
ג׳ באייר ה׳תשפ״ד
פרק י"א, הלכות תרומות, ספר זרעים
ב׳ באייר ה׳תשפ״ד
פרק י', הלכות תרומות, ספר זרעים
א׳ באייר ה׳תשפ״ד
פרק ט', הלכות תרומות, ספר זרעים
ל׳ בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות תרומות, ספר זרעים
כ״ט בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות תרומות, ספר זרעים
כ״ח בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות תרומות, ספר זרעים
כ״ז בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות תרומות, ספר זרעים
כ״ו בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות תרומות, ספר זרעים

הפרק המלא 

ביאורו של הרב עדין שטיינזלץ

א. שְׁנַת הַחַמָּה לְמִי שֶׁהוּא אוֹמֵר שֶׁהִיא פָּחוֹת מֵרְבִיעַ מֵחַכְמֵי יִשְׂרָאֵל, אוֹמֵר שֶׁהִיא שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשָּׁה וְשִׁשִּׁים יוֹם וְחָמֵשׁ שָׁעוֹת וּתְשַׁע מֵאוֹת שִׁבְעָה וְתִשְׁעִים חֲלָקִים וּשְׁמוֹנָה וְאַרְבָּעִים רֶגַע. וְהָרֶגַע – אֶחָד מִשִּׁשָּׁה וְשִׁבְעִים בַּחֵלֶק. וּלְפִי חֶשְׁבּוֹן זֶה תִּהְיֶה תּוֹסֶפֶת שְׁנַת הַחַמָּה עַל שְׁנַת הַלְּבָנָה עֲשָׂרָה יָמִים וְאַחַת וְעֶשְׂרִים שָׁעָה וּמֵאָה וְאֶחָד וְעֶשְׂרִים חֵלֶק וּשְׁמוֹנָה וְאַרְבָּעִים רֶגַע, סִימָן לָהֶן יכ"א קכ"א מ"ח. וְלֹא תִּמְצָא תּוֹסֶפֶת בְּמַחֲזוֹר שֶׁל תְּשַׁע עֶשְׂרֵה שָׁנָה כְּלָל, אֶלָּא בְּכָל מַחֲזוֹר מֵהֶם יִשְׁלְמוּ שְׁנֵי הַחַמָּה עִם שְׁנֵי הַלְּבָנָה הַפְּשׁוּטוֹת וְהַמְעֻבָּרוֹת.
א. לְמִי שֶׁהוּא אוֹמֵר… מֵחַכְמֵי יִשְׂרָאֵל. שיטת רב אדא (ראה לעיל ט,א). וּתְשַׁע מֵאוֹת שִׁבְעָה וְתִשְׁעִים חֲלָקִים וּשְׁמֹנָה וְאַרְבָּעִים רֶגַע. שהם 55 דקות וכ-25.4 שניות. תּוֹסֶפֶת שְׁנַת הַחַמָּה עַל שְׁנַת הַלְּבָנָה. הזמן היתר בשנת חמה על שנת לבנה. יִשְׁלְמוּ שְׁנֵי הַחַמָּה עִם שְׁנֵי הַלְּבָנָה הַפְּשׁוּטוֹת וְהַמְעֻבָּרוֹת. שהכפלת תוספת שנת חמה ב-19 שווה בדיוק לשבעה חודשי לבנה. לכן כאשר מעברים שבע מכל תשע עשרה שנים (לעיל ו,י-יא) מתאפס ההפרש בין שנות החמה לשנות הלבנה.
ב. בֵּין כָּל תְּקוּפָה וּתְקוּפָה לְפִי חֶשְׁבּוֹן זֶה, אֶחָד וְתִשְׁעִים יוֹם וְשֶׁבַע שָׁעוֹת וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וְתִשְׁעָה עָשָׂר חֲלָקִים וְאֶחָד וּשְׁלֹשִׁים רֶגַע, סִימָן לָהֶם צ"א זתקי"ט ל"א. וּכְשֶׁתֵּדַע תְּקוּפָה מִן הַתְּקוּפוֹת אֵימָּתַי הָיְתָה, תַּחֲשֹׁב מֵאוֹתוֹ רֶגַע מִנְיָן זֶה, וְתֵדַע תְּקוּפָה שֶׁאַחֲרֶיהָ עַל הַדֶּרֶךְ שֶׁבֵּאַרְנוּ בִּתְקוּפַת הַשָּׁנָה שֶׁהִיא רְבִיעַ.
ב. אֶחָד וְתִשְׁעִים יוֹם וְשֶׁבַע שָׁעוֹת וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וְתִשְׁעָה עָשָׂר חֲלָקִים וְאֶחָד וּשְׁלֹשִׁים רֶגַע. שהם רבע שנה לפי חשבון זה. עַל הַדֶּרֶךְ שֶׁבֵּאַרְנוּ בִּתְקוּפַת הַשָּׁנָה שֶׁהִיא רְבִיעַ. לעיל פרק ט.
ג. תְּקוּפַת נִיסָן לְפִי חֶשְׁבּוֹן זֶה הָיְתָה בְּשָׁנָה רִאשׁוֹנָה שֶׁל יְצִירָה קֹדֶם מוֹלַד נִיסָן בְּתֵשַׁע שָׁעוֹת וְשֵׁשׁ מֵאוֹת וּשְׁנַיִם וְאַרְבָּעִים חֲלָקִים, סִימָן לָהֶם טת"ר מ"ב. וְכֵן הִיא לְעוֹלָם בְּכָל שָׁנָה רִאשׁוֹנָה שֶׁל כָּל מַחֲזוֹר קֹדֶם מוֹלַד נִיסָן בְּתֵשַׁע שָׁעוֹת וְשֵׁשׁ מֵאוֹת וּשְׁנַיִם וְאַרְבָּעִים חֲלָקִים.
ג. קֹדֶם מוֹלַד נִיסָן בְּתֵשַׁע שָׁעוֹת וְשֵׁשׁ מֵאוֹת וּשְׁנַיִם וְאַרְבָּעִים חֲלָקִים. שמולד ניסן היה ביום רביעי בתשע שעות ושש מאות ארבעים ושניים חלקים (ד' ט' תרמ"ב), ותקופת ניסן הראשונה ליצירה חלה בתחילת ליל רביעי (כדלעיל פ"ט סוף ה"ד). וְכֵן הִיא לְעוֹלָם בְּכָל שָׁנָה רִאשׁוֹנָה שֶׁל כָּל מַחֲזוֹר. כיוון שההפרש בין שנות החמה לשנות הלבנה מתאפס בזמן זה, כמבואר לעיל ה"א.
ד. כְּשֶׁתֵּדַע תְּקוּפַת נִיסָן שֶׁל שָׁנָה רִאשׁוֹנָה מִן הַמַּחֲזוֹר – תַּחֲשֹׁב מִמֶּנָּה אֶחָד וְתִשְׁעִים יוֹם וְשֶׁבַע שָׁעוֹת וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וְתִשְׁעָה עָשָׂר חֲלָקִים וְאֶחָד וּשְׁלֹשִׁים רֶגַע לְכָל תְּקוּפָה וּתְקוּפָה עַד סוֹף הַמַּחֲזוֹר.
ד. עַד סוֹף הַמַּחֲזוֹר. שהם שבעים ושש תקופות (תשע עשרה שנה, כפול ארבע תקופות בכל שנה).
ה. אִם תִּרְצֶה לֵידַע מָתַי תִּהְיֶה תְּקוּפַת נִיסָן לְפִי חֶשְׁבּוֹן זֶה, תֵּדַע תְּחִלָּה שָׁנִים גְּמוּרוֹת שֶׁעָבְרוּ מִן הַמַּחֲזוֹר, וְתִקַּח לְכָל שָׁנָה מֵהֶם תּוֹסַפְתָּהּ, וְהִיא יכ"א קכ"א מ"ח, וְקַבֵּץ כָּל הָרְגָעִים חֲלָקִים וְכָל הַחֲלָקִים שָׁעוֹת וְכָל הַשָּׁעוֹת יָמִים כְּדֶרֶךְ שֶׁתַּחֲשֹׁב בַּמּוֹלָדוֹת, וְתִגְרַע מִן הַכֹּל תֵּשַׁע שָׁעוֹת וְשֵׁשׁ מֵאוֹת וּשְׁנַיִם וְאַרְבָּעִים חֲלָקִים, וְהַנִּשְׁאָר תַּשְׁלִיכוֹ חָדְשֵׁי לְבָנָה, וְהַנִּשְׁאָר, שֶׁאֵין בּוֹ חֹדֶשׁ לְבָנָה, תּוֹסִיף אוֹתוֹ עַל מוֹלַד נִיסָן שֶׁל אוֹתָהּ הַשָּׁנָה, וּבָרֶגַע שֶׁיַּגִּיעַ הַמִּנְיָן בּוֹ – תִּהְיֶה תְּקוּפַת נִיסָן שֶׁל אוֹתָהּ הַשָּׁנָה.
ה. שָׁנִים גְּמוּרוֹת. שלמות. תּוֹסַפְתָּהּ. יתרתה על שנת לבנה. כְּדֶרֶךְ שֶׁתְּחַשֵּׁב בַּמּוֹלָדוֹת. לעיל ו,ט. תֵּשַׁע שָׁעוֹת וְשֵׁשׁ מֵאוֹת וּשְׁנַיִם וְאַרְבָּעִים חֲלָקִים. שהוא ההפרש הקבוע שבין התקופה הראשונה בכל מחזור למולד ניסן. וְהַנִּשְׁאָר תַּשְׁלִיכוֹ חָדְשֵׁי לְבָנָה וכו'. יש להחסיר כפולות שלמות של חודשי לבנה ולהתייחס רק לשארית, כיוון שכל חודש לבנה שלם שמצטבר להפרשי התקופה, מצומצם על ידי העיבורים. וּבָרֶגַע שֶׁיַּגִּיעַ הַמִּנְיָן בּוֹ תִּהְיֶה תְּקוּפַת נִיסָן. שהרי לפי שיטה זו אפשר להגיע לרמת דיוק של רגעים (לעיל ה"א).
ו. מַרְאִין לִי הַדְּבָרִים שֶׁעַל חֶשְׁבּוֹן תְּקוּפָה זוֹ הָיוּ סוֹמְכִין לְעִנְיַן עִבּוּר הַשָּׁנָה בְּעֵת שֶׁבֵּית דִּין הַגָּדוֹל מָצוּי, שֶׁהֵן מְעַבְּרִין מִפְּנֵי הַזְּמַן אוֹ מִפְּנֵי הַצֹּרֶךְ, לְפִי שֶׁחֶשְׁבּוֹן זֶה הוּא הָאֱמֶת יָתֵר מִן הָרִאשׁוֹן, וְהוּא קָרוֹב מִדְּבָרִים שֶׁנִּתְבָּאֲרוּ בָּאִצְטַגְנִינוּת יָתֵר מִן הַחֶשְׁבּוֹן הָרִאשׁוֹן שֶׁהָיְתָה בּוֹ שְׁנַת הַחַמָּה שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשָּׁה וְשִׁשִּׁים יוֹם וּרְבִיעַ יוֹם.
ו. לְעִנְיַן עִבּוּר הַשָּׁנָה וכו'. שאחת הסיבות שהיו מעברים בגללן את השנה הייתה כדי שפסח יחול בתקופת ניסן. שֶׁחֶשְׁבּוֹן זֶה הוּא הָאֱמֶת יָתֵר מִן הָרִאשׁוֹן וְהוּא קָרוֹב מִדְּבָרִים שֶׁנִּתְבָּאֲרוּ בָּאִצְטַגְנִינוּת. שחשבון זה הוא יותר מדויק, לפי מה שנתברר מבחינה אסטרונומית.
ז. וְחֶשְׁבּוֹן שְׁתֵּי הַתְּקוּפוֹת הָאֵלּוּ שֶׁבֵּאַרְנוּ דַּרְכָּם – הַכֹּל בְּקֵרוּב הוּא, וּבְמַהֲלַךְ הַשֶּׁמֶשׁ הָאֶמְצָעִי, לֹא בִּמְקוֹמָהּ הָאֲמִתִּי. אֲבָל בִּמְקוֹם הַשֶּׁמֶשׁ הָאֲמִתִּי תִּהְיֶה תְּקוּפַת נִיסָן בִּזְמַנִּים אֵלּוּ בִּכְמוֹ שְׁנֵי יָמִים קֹדֶם שְׁתֵּי הַתְּקוּפוֹת שֶׁיּוֹצְאִין בְּחֶשְׁבּוֹן זֶה, בֵּין בְּחֶשְׁבּוֹן מִי שֶׁמְּחַשֵּׁב רְבִיעַ יוֹם גָּמוּר בֵּין לְמִי שֶׁמְּחַשֵּׁב לְפָחוֹת מֵרְבִיעַ יוֹם.
ז. שְׁתֵּי הַתְּקוּפוֹת הָאֵלּוּ שֶׁבֵּאַרְנוּ דַּרְכָּם. בפרק זה ובפרק הקודם. הַכֹּל בְּקֵרוּב הוּא. חישוב מקורב של שנת החמה (ראה לקמן יב,א ששם מביא הרמב"ם חישוב מדויק יותר של אורך שנת החמה). וּבְמַהֲלַךְ הַשֶּׁמֶשׁ הָאֶמְצָעִי. מהירותה הממוצעת, אך בפועל מהירותה משתנה מיום ליום במשך השנה, ולכן גם אורך התקופות בתוך השנה אינו שווה (ראה לקמן יג,יד). אֲבָל בִּמְקוֹם הַשֶּׁמֶשׁ הָאֲמִתִּי תִּהְיֶה תְּקוּפַת נִיסָן בִּזְמַנִּים אֵלּוּ בִּכְמוֹ שְׁנֵי יָמִים קֹדֶם שְׁתֵּי הַתְּקוּפוֹת. כיוון שקצב ההתקדמות המדויק של השמש מהיר יותר מחשבונות אלו, הצטבר במשך השנים פער בין החשבונות כך שתקופת ניסן מקדימה אף את החשבון המוקדם מבין שני החישובים של התקופות בכיומיים (כיום הצטבר פער זה לכשלושה ימים).

תקציר הפרק 

פרק י הלכות קידוש החודש

התקופה וחישוב שנת החמה -שיטת רב אדא

בהמשך לשיטת חישוב שנת החמה שלמדנו אתמול, היום מביא הרמב"ם את שיטת רב אדא בגמרא שם.
לשיטתו: לשנה נוסף פחות מרביע יום, ואין למחזור יתרה.

הרמב"ם אומר (הלכה ו) ששיטה זו יותר מדויקת ועליה סומכים בי"ד.

שיעור וידאו עם הרב חיים סבתו 

Play Video

שיעור שמע עם הרב חיים סבתו 

מושג מן הפרק 

Play Video

עוד על ספר זמנים ברמב"ם 

שאלות חזרה על הפרק 

1.לדעת הרמב"ם החישוב היותר מדוייק לשנת החמה הוא שיטת שמואל?

2.הפרש הזמן בין שתי השיטות: 5 דקות ו-37 שניות?

3.הרמב"ם תומך בשיטה המודדת את שנת חמה הארוכה יותר?

 

תשובות
1.לא
2.כן
3.לא

010 - IdeaCreated with Sketch.לב הלימוד - הרחבה על הפרק 

פרשת שבוע מהרמב"ם 

נייר עמדה - אקטואליה 

דילוג לתוכן