א. הַשּׁוֹבֵר עֶצֶם בְּפֶסַח טָהוֹר – הֲרֵי זֶה לוֹקֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְעֶצֶם לֹא תִשְׁבְּרוּ בוֹ" (שמות יב,מו), וְכֵן נֶאֱמַר בְּפֶסַח שֵׁנִי: "וְעֶצֶם לֹא יִשְׁבְּרוּ בוֹ" (במדבר ט,יב). אֲבָל פֶּסַח שֶׁבָּא בְּטֻמְאָה, אִם שָׁבַר בּוֹ עֶצֶם – אֵינוֹ לוֹקֶה; מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ: "לֹא תִשְׁבְּרוּ בוֹ" – בַּטָּהוֹר, לֹא בַּטָּמֵא.
אֶחָד הַשּׁוֹבֵר אֶת הָעֶצֶם בְּלֵילֵי חֲמִשָּׁה עָשָׂר, אוֹ שֶׁשָּׁבַר בּוֹ עֶצֶם מִבְּעוֹד יוֹם, אוֹ שֶׁשָּׁבַר אַחַר כַּמָּה יָמִים – הֲרֵי זֶה לוֹקֶה.
ב. לְפִיכָךְ שׂוֹרְפִין עַצְמוֹת הַפֶּסַח בִּכְלַל הַנּוֹתָר מִבְּשָׂרוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבֹאוּ בָּהֶן לִידֵי תַּקָּלָה.
ג. אֵין חַיָּבִין אֶלָּא עַל שְׁבִירַת עֶצֶם שֶׁיֵּשׁ עָלָיו כַּזַּיִת בָּשָׂר אוֹ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מֹחַ. אֲבָל עֶצֶם שֶׁאֵין בּוֹ מֹחַ וְשֶׁאֵין עָלָיו כַּזַּיִת בָּשָׂר – אֵינוֹ חַיָּב עַל שְׁבִירָתוֹ. הָיָה עָלָיו כַּזַּיִת בָּשָׂר, וְשָׁבַר הָעֶצֶם שֶׁלֹּא בִּמְקוֹם הַבָּשָׂר – חַיָּב, אַף עַל פִּי שֶׁהַמָּקוֹם שֶׁשָּׁבַר פָּנוּי מִבָּשָׂר.
ד. וְהַשּׁוֹבֵר אַחַר הַשּׁוֹבֵר בְּעֶצֶם אֶחָד – לוֹקֶה.
ה. הַשּׂוֹרֵף עֲצָמוֹת וְהַמְחַתֵּךְ גִּידִין – אֵינוֹ חַיָּב מִשּׁוּם שְׁבִירַת עֶצֶם.
ו. פֶּסַח שֶׁהוּא נָא אוֹ מְבֻשָּׁל, וְשָׁבַר בּוֹ אֶת הָעֶצֶם – לוֹקֶה. אֲפִלּוּ נִפְסַל בְּטֻמְאָה וִיצִיאָה וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן – יֵשׁ בּוֹ אִסּוּר שְׁבִירַת הָעֶצֶם. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁהָיְתָה לוֹ שְׁעַת הַכֹּשֶׁר וְנִפְסַל. אֲבָל אִם לֹא הָיְתָה לוֹ שְׁעַת הַכֹּשֶׁר, כְּגוֹן שֶׁנִּתְפַּגֵּל אוֹ נַעֲשָׂה בְּמַחֲשֶׁבֶת הַזְּמַן אוֹ מַחֲשֶׁבֶת שִׁנּוּי הַשֵּׁם – אֵין בּוֹ מִשּׁוּם שְׁבִירַת עֶצֶם.
ז. שָׁבַר עֶצֶם הָאַלְיָה – אֵינוֹ לוֹקֶה, שֶׁהֲרֵי אֵינָהּ רְאוּיָה לַאֲכִילָה.
ח. הַסְּחוּסִין, שֶׁהֵן כְּמוֹ עֲצָמִים רַכִּים – הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרִין לְאָכְלָן.
ט. הָיָה גְּדִי קָטָן וְרַךְ שֶׁעַצְמוֹתָיו רַכִּין – לֹא יֹאכַל אוֹתָן, שֶׁזֶּה שׁוֹבֵר עֶצֶם, וְאִם אָכַל – לוֹקֶה, שֶׁאֶחָד הַשּׁוֹבֵר עֶצֶם קָשֶׁה אוֹ הַשּׁוֹבֵר עֶצֶם רַךְ. זֶה הַכְּלָל: כָּל שֶׁנֶּאֱכָל בְּשׁוֹר הַגָּדוֹל אַחַר שֶׁיִּתְבַּשֵּׁל, הוּא שֶׁמֻּתָּר לֶאֱכֹל כְּנֶגְדּוֹ מִן הַגְּדִי הָרַךְ אַחַר צְלִיָּתוֹ, כְּגוֹן רָאשֵׁי כְּנָפַיִם וְהַסְּחוּסִין.
י. גִּידִים הָרַכִּים שֶׁסּוֹפָן לְהַקְשׁוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁהֵן רְאוּיִין לַאֲכִילָה עַתָּה, וְנֶאֱכָלִין בַּפֶּסַח – אֵין נִמְנִין עֲלֵיהֶן. וְנִמְנִין עַל מֹחַ שֶׁבָּרֹאשׁ, מִפְּנֵי שֶׁיָּכוֹל לְהוֹצִיאוֹ בְּלֹא שְׁבִירַת עֶצֶם, וְאֵין נִמְנִין עַל מֹחַ שֶׁבַּקּוּלִית, וְהוּא הָעֶצֶם הַסָּתוּם מִשְּׁנֵי רֹאשָׁיו, שֶׁהֲרֵי אֵינוֹ יָכוֹל לְהוֹצִיא אֶלָּא בִּשְׁבִירַת עֶצֶם.
יא. כְּשֶׁאָדָם אוֹכֵל אֶת הַפֶּסַח, חוֹתֵךְ אֶת הַבָּשָׂר וְאוֹכֵל, וְחוֹתֵךְ הָעֲצָמוֹת מִן הַפֶּרֶק, וּמְפָרְקָן אִם רָצָה, וּכְשֶׁיַּגִּיעַ לְגִיד הַנָּשֶׁה מוֹצִיאוֹ וּמַנִּיחוֹ עִם שְׁאָר הַגִּידִין וְהָעֲצָמוֹת וְהַקְּרוּמוֹת שֶׁיּוֹצְאִין בִּשְׁעַת אֲכִילָה, שֶׁאֵין מְנַקִּין אוֹתוֹ כִּשְׁאָר הַבָּשָׂר, וְאֵין מְחַתְּכִין אוֹתוֹ, אֶלָּא צוֹלִין אוֹתוֹ שָׁלֵם. וְאִם חֲתָכוֹ חֲתִיכוֹת חֲתִיכוֹת – כָּשֵׁר, וְהוּא שֶׁלֹּא יְחַסֵּר אֵבֶר.
וְצָרִיךְ אָדָם לְהִשְׁתַּדֵּל שֶׁלֹּא יַשְׁאִיר מִבְּשַׂר הַפֶּסַח עַד בֹּקֶר, שֶׁנֶּאֱמַר: "לֹא תַשְׁאִירוּ מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר" (שמות יב,י, ושם: וְלֹא תוֹתִירוּ), וְכֵן בַּשֵּׁנִי נֶאֱמַר: "לֹא יַשְׁאִירוּ מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר" (במדבר ט,יב). וְאִם הִשְׁאִיר מִמֶּנּוּ, בֵּין בָּרִאשׁוֹן בֵּין בַּשֵּׁנִי – עָבַר בְּלֹא תַעֲשֶׂה. וְאֵינוֹ לוֹקֶה עַל לָאו זֶה, שֶׁהֲרֵי נִתַּק לַעֲשֵׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהַנֹּתָר מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר בָּאֵשׁ תִּשְׂרֹפוּ" (שמות יב,י).
יב. כְּשֶׁמַּקְרִיבִין אֶת הַפֶּסַח בָּרִאשׁוֹן – מַקְרִיבִין עִמּוֹ שְׁלָמִים בְּיוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר, מִן הַבָּקָר אוֹ מִן הַצֹּאן, גְּדוֹלִין אוֹ קְטַנִּים, זְכָרִים אוֹ נְקֵבוֹת, כְּכָל זִבְחֵי הַשְּׁלָמִים, וְזוֹ הִיא הַנִּקְרֵאת חֲגִיגַת אַרְבָּעָה עָשָׂר, וְעַל זֶה נֶאֱמַר בַּתּוֹרָה: "וְזָבַחְתָּ פֶּסַח לַיי אֱלֹהֶיךָ צֹאן וּבָקָר" (דברים טז,ב).
אֵימָתַי מְבִיאִין עִמּוֹ חֲגִיגָה זוֹ? בִּזְמַן שֶׁהוּא בַּחֹל וּבְטָהֳרָה וּבְמוּעָט. אֲבָל אִם חָל יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת, אוֹ שֶׁבָּא הַפֶּסַח בְּטֻמְאָה, אוֹ שֶׁהָיוּ הַפְּסָחִין מְרֻבִּין – אֵין מְבִיאִין עִמּוֹ חֲגִיגָה, וְאֵין מַקְרִיבִין אֶלָּא הַפְּסָחִין בִּלְבַד.
יג. חֲגִיגַת אַרְבָּעָה עָשָׂר – רְשׁוּת וְאֵינָהּ חוֹבָה, וְהִיא נֶאֱכֶלֶת לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד, כְּכָל זִבְחֵי שְׁלָמִים. וְאָסוּר לְהַנִּיחַ בְּשַׂר חֲגִיגַת אַרְבָּעָה עָשָׂר לַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, שֶׁנֶּאֱמַר: "לֹא יָלִין מִן הַבָּשָׂר אֲשֶׁר תִּזְבַּח בָּעֶרֶב בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן לַבֹּקֶר" (דברים טז,ד, ושם: וְלֹא); מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁזּוֹ אַזְהָרָה לַמַּנִּיחַ בְּשַׂר חֲגִיגַת אַרְבָּעָה עָשָׂר לְיוֹם שִׁשָּׁה עָשָׂר, שֶׁנֶּאֱמַר: "לַבֹּקֶר" – עַד בֹּקֶר שֶׁל יוֹם הַשֵּׁנִי. וְהַמּוֹתִיר אֵינוֹ לוֹקֶה, אֶלָּא יִשָּׂרֵף הַנּוֹתָר מִמֶּנָּה כִּשְׁאָר הַנּוֹתָרִים.
יד. בְּשַׂר חֲגִיגָה שֶׁעָלָה עִם הַפֶּסַח עַל הַשֻּׁלְחָן, וְכָל הַתַּבְשִׁילִים הָעוֹלִים עִמּוֹ עַל הַשֻּׁלְחָן – מִתְבַּעֲרִים עִמּוֹ, וְאֵינָן נֶאֱכָלִין אֶלָּא עַד חֲצוֹת, כַּפֶּסַח עַצְמוֹ, גְּזֵרָה מִפְּנֵי הַתַּעֲרֹבֶת.
טו. מַה בֵּין פֶּסַח רִאשׁוֹן לְפֶסַח שֵׁנִי? הָרִאשׁוֹן אָסוּר בְּחָמֵץ בְּ'בַל יֵרָאֶה' וּבְ'בַל יִמָּצֵא', וְאֵינוֹ נִשְׁחָט עַל חָמֵץ, וְאֵין מוֹצִיאִין מִמֶּנּוּ חוּץ לַחֲבוּרָה, וְטָעוּן הַלֵּל בַּאֲכִילָתוֹ, וּמְבִיאִין עִמּוֹ חֲגִיגָה, וְאֶפְשָׁר שֶׁיָּבֹא בְּטֻמְאָה אִם נִטְמָא רֹב הַקָּהָל טֻמְאַת מֵת, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.
אֲבָל פֶּסַח שֵׁנִי – חָמֵץ וּמַצָּה עִמּוֹ בַּבַּיִת, וְאֵינוֹ טָעוּן הַלֵּל בַּאֲכִילָתוֹ, וּמוֹצִיאִין אוֹתוֹ חוּץ לְבֵית אֲכִילָתוֹ, וְאֵין מְבִיאִין עִמּוֹ חֲגִיגָה, וְאֵינוֹ בָּא בְּטֻמְאָה. וּשְׁנֵיהֶן דּוֹחִין אֶת הַשַּׁבָּת, וּטְעוּנִין הַלֵּל בַּעֲשִׂיָּתָן, וְנֶאֱכָלִין צָלִי בְּבַיִת אֶחָד עַל מַצָּה וּמָרוֹר, וְאֵין מוֹתִירִין מֵהֶן, וְאֵין שׁוֹבְרִין בָּהֶן אֶת הָעֶצֶם.
וְלָמָּה לֹא יִשְׁוֶה הַשֵּׁנִי לָרִאשׁוֹן לְכָל הַדְּבָרִים, מֵאַחַר שֶׁנֶּאֱמַר: "כְּכָל חֻקַּת הַפֶּסַח יַעֲשׂוּ אֹתוֹ" (במדבר ט,יב)? לְפִי שֶׁפֵּרֵשׁ בּוֹ מִקְצָת חֻקּוֹת הַפֶּסַח, לְלַמֵּד שֶׁאֵינוֹ שָׁוֶה לָרִאשׁוֹן אֶלָּא בַּדְּבָרִים שֶׁנִּתְפָּרְשׁוּ בּוֹ, וְהֵן הַמִּצְווֹת שֶׁבְּגוּפוֹ, וְהֵן חֻקּוֹת הַפֶּסַח שֶׁכָּלַל.
זֶה שֶׁנֶּאֱמַר בְּמִצְרַיִם שֶׁיִּלָּקַח הַפֶּסַח מִבֶּעָשׂוֹר, וְשֶׁהוּא טָעוּן הַגָּעַת דָּם בַּאֲגֻדַּת אֵזוֹב לַמַּשְׁקוֹף וְלִשְׁתֵּי הַמְּזוּזוֹת, וְשֶׁיֵּאָכֵל בְּחִפָּזוֹן – אֵין אוֹתָן הַדְּבָרִים נוֹהֲגוֹת לְדוֹרוֹת, וְלֹא נַעֲשׂוּ אֶלָּא בְּפֶסַח מִצְרַיִם בִּלְבַד.
בְּרִיךְ רַחֲמָנָא דְּסַיְּעַן.
שֶׁשָּׁבַר בּוֹ עֶצֶם מִבְּעוֹד יוֹם. אף שעדיין לא הגיע זמן אכילתו. אוֹ שֶׁשָּׁבַר אַחַר כַּמָּה יָמִים. אף שכבר נפסל ונעשה נותר.