פרק י', הלכות שחיטה, ספר קדושה
ט״ז בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ט', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ט״ו בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ד בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ג בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״א בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ט׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ח׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ז בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק י', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ז׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ו׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ה׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ד׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ב׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
א׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ל׳ בסיון ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
כ״ה בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ד בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ג בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״א בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״ט בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״ח בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״א באלול ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
י׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
ט׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
ח׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה

הפרק המלא 

ביאורו של הרב עדין שטיינזלץ

א. שְׁבוּרָה כֵּיצַד? הוּא שֶׁיִּשְׁתַּבְּרוּ רֹב צַלְעוֹתֶיהָ. וְצַלְעוֹת הַבְּהֵמָה הֵן אַחַת עֶשְׂרֵה מִכָּאן וְאַחַת עֶשְׂרֵה מִכָּאן. נִשְׁתַּבְּרוּ שֵׁשׁ מִכָּאן וְשֵׁשׁ מִכָּאן, אוֹ אַחַת עֶשְׂרֵה מִכָּאן וְאַחַת מִכָּאן – טְרֵפָה, וְהוּא שֶׁנִּשְׁבְּרוּ מֵחֶצְיָן שֶׁל מוּל הַשִּׁדְרָה.
א. מִכָּאן. מצד אחד. מֵחֶצְיָן שֶׁל מוּל הַשִּׁדְרָה. בחצי הקרוב לעמוד השדרה.

ב. נִשְׁבְּרוּ שֵׁשׁ מִכָּאן וְשֵׁשׁ מִכָּאן: אִם הָיוּ צְלָעוֹת גְּדוֹלוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן מֹחַ – טְרֵפָה; וְאִם לָאו, אַף עַל פִּי שֶׁהֵן רֹב וְאַף עַל פִּי שֶׁנִּשְׁבְּרוּ כְּלַפֵּי הַשִּׁדְרָה – מֻתֶּרֶת. וְכֵן אִם נֶעֶקְרוּ רֹב צַלְעוֹתֶיהָ – טְרֵפָה. וְאִם נֶעֶקְרָה אֲפִלּוּ צֶלַע אַחַת וַחֲצִי חֻלְיָתָהּ עִמָּהּ שֶׁהַצֶּלַע תְּקוּעָה בָּהּ – הֲרֵי זוֹ טְרֵפָה.

וְכֵן אִם נֶעֶקְרָה מִן הַשִּׁדְרָה חֻלְיָה אַחַת, אֲפִלּוּ הָיְתָה מִן הַחֻלְיוֹת שֶׁלְּמַטָּה מִן הַכְּסָלִים שֶׁאֵין בָּהֶן צְלָעוֹת – הֲרֵי זוֹ טְרֵפָה.

ב. אִם הָיוּ צְלָעוֹת גְּדוֹלוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן מֹחַ. הלכה זו מסייגת את ההלכה הקודמת, שבנוסף לאחת עשרה הצלעות יש עוד שתי צלעות בכל צד שבהן אין מוח (מוח העצם), והן אינן מנויות כצלעות לעניין שבורה. נֶעֶקְרוּ. מחיבורן בשדרה. צֶלַע אַחַת וַחֲצִי חֻלְיָתָהּ עִמָּהּ. צלע אחת יחד עם החוליה של עמוד השדרה שאליה היא מחוברת.
חֻלְיָה אַחַת. אף אם חוט השדרה נותר שלם. שֶׁלְּמַטָּה מִן הַכְּסָלִים. באזור המותניים.
ג. בְּהֵמָה שֶׁנִּשְׁמַט הַיָּרֵךְ שֶׁלָּהּ מֵעִקָּרוֹ וְיָצָא מִן הַכַּף שֶׁלּוֹ: אִם נִתְאַכְּלוּ נִיבָיו, וְהֵן הַיְתֵרוֹת שֶׁבְּעֶצֶם הַכַּף שֶׁיּוֹצְאוֹת עַל הָעֶצֶם הַזָּכָר וְאוֹחֲזוֹת אוֹתוֹ – הֲרֵי זוֹ טְרֵפָה; וְאִם לֹא נִתְאַכְּלוּ נִיבָיו – מֻתֶּרֶת.
ג. שֶׁנִּשְׁמַט הַיָּרֵךְ שֶׁלָּהּ מֵעִקָּרוֹ. מפרק הירך המחבר בין הקולית (עצם הירך) לעצם האגן יצא ממקומו. וְיָצָא מִן הַכַּף. שבמקום החיבור יש בעצם האגן שקע הדומה לכף ובו נאחזת הקולית, ומשום כך נקראת עצם האגן 'עצם הכף'. נִתְאַכְּלוּ. נרקבו. נִיבָיו. רצועות המפרק שמחזיקות את העצם במקום. הַיְתֵרוֹת. מיתרים, רצועות. הָעֶצֶם הַזָּכָר. קצה הקולית שנכנס לתוך השקע בעצם הכף.

ד. וְכֵן בָּעוֹף, אִם נִשְׁמַט יְרֵכוֹ – טְרֵפָה. נִשְׁמַט כְּנָפוֹ מֵעִקָּרוֹ – חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא נִקְּבָה הָרֵאָה שֶׁלּוֹ, וּלְפִיכָךְ בּוֹדְקִין אוֹתָהּ, וְאַחַר כָּךְ יֵאָכֵל. וּבְהֵמָה שֶׁנִּשְׁמְטָה יָדָהּ מֵעִקָּרָהּ – מֻתֶּרֶת, וְאֵין חוֹשְׁשִׁין לָהּ.

ד. מֵעִקָּרוֹ. ממקום חיבורו בכתף. וְאֵין חוֹשְׁשִׁין לָהּ. כיוון שבבהמה הריאה רחוקה מחיבור הזרוע לכתף.
ה. גֻּלְגֹּלֶת בְּהֵמָה אוֹ חַיָּה שֶׁנִּטַּל מִמֶּנָּה כַּסֶּלַע, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִקַּב הַקְּרוּם – טְרֵפָה. וְאִם נִקְּבָה נְקָבִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן חֶסְרוֹן – כֻּלָּן מִצְטָרְפִין לְכַסֶּלַע.
ה. גֻּלְגֹּלֶת. החלק העליון בעצם הראש שבו נמצא המוח. כַּסֶּלַע. שטח של מטבע סלע.

ו. וְכֵן גֻּלְגֹּלֶת שֶׁנֶּחְבַּס רֹב גָּבְהָהּ וְרֹב הֶקֵּפָהּ – טְרֵפָה, אַף עַל פִּי שֶׁהַקְּרוּם שָׁלֵם וְלֹא חָסֵר מִמֶּנָּה כְּלוּם. נֶחְבַּס רֹב גָּבְהָהּ וַהֲרֵי רֹב הֶקֵּפָהּ קַיָּם, אוֹ שֶׁנֶּחְבַּס רֹב הֶקֵּפָהּ וַהֲרֵי רֹב גָּבְהָהּ קַיָּם – הֲרֵי זֶה סָפֵק; וְיֵרָאֶה לִי שֶׁאוֹסְרִין אוֹתָהּ.

ו. שֶׁנֶּחְבַּס. התרסק. רֹב גָּבְהָהּ. מן העיניים עד הקודקוד. וְרֹב הֶקֵּפָהּ. היקף הגולגולת בקו שמעל העיניים.
ז. עוֹף שֶׁל מַיִם, כְּגוֹן אַוָּזִין: אִם נִקַּב עֶצֶם גֻּלְגָּלְתּוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִקַּב קְרוּם שֶׁל מֹחַ – טְרֵפָה, מִפְּנֵי שֶׁקְּרוּמוֹ רַךְ. עוֹף הַיַּבָּשָׁה שֶׁהִכַּתּוּ חֻלְדָּה עַל רֹאשׁוֹ, אוֹ שֶׁנִּגַּף בְּאֶבֶן אוֹ בְּעֵץ – מַנִּיחַ יָדוֹ בְּצַד הַנֶּקֶב וְנוֹעֵץ, אוֹ מַכְנִיס יָדוֹ לְתוֹךְ פִּיו וְדוֹחֵק לְמַעְלָה: אִם יָצָא הַמֹּחַ מִן הַנֶּקֶב – בְּיָדוּעַ שֶׁנִּקַּב הַקְּרוּם, וּטְרֵפָה; וְאִם לָאו – מֻתָּר.
ז. עוֹף שֶׁל מַיִם. עוף מים. שֶׁהִכַּתּוּ חֻלְדָּה. בשיניה. אך אם הכתה בידה הרי הוא בכלל דרוסה כלעיל ה,ו. שֶׁנִּגַּף. נחבל. וְנוֹעֵץ. לוחץ על הגולגולת באזור הנקב. וְדוֹחֵק לְמַעְלָה. את החיך על מנת ליצור לחץ על המוח לכיוון הנקב.

ח. בְּהֵמָה שֶׁאֲחָזָהּ דָּם, אוֹ שֶׁהָיְתָה מְעֻשֶּׁנֶת אוֹ מְצֻנֶּנֶת, אוֹ שֶׁאָכְלָה סַם שֶׁהוֹרֵג אֶת הַבְּהֵמָה, אוֹ שֶׁשָּׁתָת מַיִם הָרָעִים – הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת. אָכְלָה סַם שֶׁהוֹרֵג אֶת הָאָדָם, אוֹ שֶׁנְּשָׁכָהּ נָחָשׁ וְכַיּוֹצֵא בּוֹ – מֻתֶּרֶת מִשּׁוּם טְרֵפָה, וַאֲסוּרָה מִשּׁוּם סַכָּנַת נְפָשׁוֹת.

ח. שֶׁאֲחָזָהּ דָּם. שנתרבה דמה וחלתה. מְעֻשֶּׁנֶת. חלתה מחמת עשן שנכנס בגופה. סַם שֶׁהוֹרֵג אֶת הַבְּהֵמָה. חומר רעיל לבהמה אך לא מזיק לאדם. וַאֲסוּרָה מִשּׁוּם סַכָּנַת נְפָשׁוֹת. לאדם שיאכלנה. אך אם שהתה עד שנתעכל החומר בגופה הרי זו מותרת.

ט. נִמְצְאוּ כָּל הַטְּרֵפוֹת הַמְּנוּיוֹת כְּשֶׁיִּפָּרְטוּ וְאֶפְשָׁר שֶׁיִּמָּצְאוּ בִּבְהֵמָה וְחַיָּה – שִׁבְעִים. וְאֵלּוּ הֵן עַל סֵדֶר שֶׁנִּתְבָּאֲרוּ בְּחִבּוּר זֶה: א) דְּרוּסָה. ב) נִקַּב תַּרְבֵּץ הַוֶּשֶׁט. ג) נִקַּב קְרוּם שֶׁל מֹחַ. ד) נִתְמַסְמֵס הַמֹּחַ עַצְמוֹ. ה) נִקַּב הַלֵּב לְבֵית חֲלָלוֹ. ו) נִקַּב קְנֵה הַלֵּב. ז) נִקְּבָה הַמָּרָה. ח) נִקְּבוּ קְנֵי הַכָּבֵד. ט) נִקְּבָה הַקֵּבָה. י) נִקַּב הַכָּרֵס. יא) נִקַּב הַמְּסוֹס. יב) נִקַּב בֵּית הַכּוֹסוֹת. יג) נִקְּבוּ מֵעֶיהָ. יד) יָצְאוּ הַמֵּעַיִם לַחוּץ וְנֶהֶפְכוּ. טו) נִקַּב הַטְּחוֹל בְּעָבְיוֹ. טז) חָסְרָה הַמָּרָה. יז) נִמְצְאוּ שְׁתֵּי מְרוֹרוֹת. יח) חָסְרָה הַקֵּבָה. יט) נִמְצְאוּ שְׁתֵּי קֵבוֹת. כ) חָסַר הַכָּרֵס. כא) נִמְצְאוּ שְׁנֵי כְּרֵסִין. כב) חָסַר הַמְּסוֹס. כג) נִמְצְאוּ שְׁנֵי מְסוֹסִין. כד) חָסַר בֵּית הַכּוֹסוֹת. כה) נִמְצְאוּ שְׁנֵי בֵּית הַכּוֹסוֹת. כו) חָסַר אֶחָד מִן הַמֵּעַיִם. כז) נִמְצְאוּ שְׁנֵי בְּנֵי מֵעַיִם. כח) נִקְּבָה הָרֵאָה. כט) נִקַּב הַקָּנֶה לְמַטָּה בְּמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לִשְׁחִיטָה. ל) נִקַּב סִמְפּוֹן מִסִּמְפּוֹנֵי רֵאָה אֲפִלּוּ לַחֲבֵרוֹ. לא) נֶאֱטַם מָקוֹם מִן הָרֵאָה. לב) נִמּוֹק סִמְפּוֹן מִסִּמְפּוֹנֵי רֵאָה. לג) נִמְצֵאת לֵחָה סְרוּחָה בָּרֵאָה. לד) נִמְצְאוּ בָּהּ מַיִם סְרוּחִין. לה) נִמְצְאוּ בָּהּ מַיִם עֲכוּרִין. לו) נִתְמַסְמְסָה הָרֵאָה. לז) נִשְׁתַּנּוּ מַרְאֶיהָ. לח) נֶהְפַּךְ הַוֶּשֶׁט בְּמַרְאָיו. לט) חָסְרָה הָרֵאָה מִמִּנְיַן הָאוּנוֹת. מ) נִתְחַלְּפוּ הָאוּנוֹת. מא) הוֹתִירוּ הָאוּנוֹת מִגַּבָּהּ. מב) נִסְמְכָה אוּנָא לְאוּנָא שֶׁלֹּא כְּסִדְרָן. מג) נִמְצֵאת הָרֵאָה בְּלֹא חִתּוּךְ אָזְנַיִם. מד) חָסַר מִקְצָת הָרֵאָה. מה) יָבַשׁ מִקְצָת גּוּפָהּ. מו) נִמְצֵאת הָרֵאָה נְפוּחָה וְעוֹמֶדֶת. מז) צָמְקָה הָרֵאָה מִפַּחַד אָדָם. מח) חָסְרָה רֶגֶל, בֵּין מִתְּחִלַּת בְּרִיָּתָהּ בֵּין שֶׁנֶּחְתַּךְ. מט) אוֹ שֶׁהָיְתָה יְתֵרָה רֶגֶל. נ) נִטְּלָה צֹמֶת הַגִּידִים. נא) נִטְּלָה הַכָּבֵד. נב) נִטַּל לֶחִי הָעֶלְיוֹן. נג) כֻּלְיָה שֶׁהִקְטִינָה בְּיוֹתֵר. נד) כֻּלְיָה שֶׁלָּקְתָה. נה) כֻּלְיָה שֶׁנִּמְצֵאת בָּהּ לֵחָה. נו) כֻּלְיָה שֶׁנִּמְצְאוּ בָּהּ מַיִם עֲכוּרִין, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָם סְרוּחִין. נז) כֻּלְיָה שֶׁנִּמְצְאוּ בָּהּ מַיִם סְרוּחִין. נח) נִפְסַק חוּט הַשִּׁדְרָה. נט) נִמְרַךְ מֹחַ חוּט הַשִּׁדְרָה וְנִתְמַסְמֵס. ס) נִקְרַע רֹב הַבָּשָׂר הַחוֹפֶה אֶת הַכָּרֵס. סא) נִגְלַד הָעוֹר שֶׁעָלֶיהָ. סב) נִתְרַסְּקוּ אֵבָרֶיהָ מִנְּפִילָה. סג) נִדַּלְדְּלוּ הַסִּימָנִין. סד) נִשְׁתַּבְּרוּ רֹב צַלְעוֹתֶיהָ. סה) נֶעֶקְרוּ רֹב צַלְעוֹתֶיהָ. סו) נֶעֶקְרָה צֶלַע אַחַת בְּחֻלְיָתָהּ. סז) נֶעֶקְרָה חֻלְיָה אַחַת. סח) נִשְׁמַט הַיָּרֵךְ מֵעִקָּרוֹ. סט) חָסְרָה הַגֻּלְגֹּלֶת כַּסֶּלַע. ע) נֶחְבַּס רֹב הַגֻּלְגֹּלֶת וְנִתְרוֹצֵץ.

ט. נִמְצְאוּ כָּל הַטְּרֵפוֹת… שִׁבְעִים. ומחולקות לשמונה מינים כמבואר לעיל ה,א. א. דְּרוּסָה. טרפות הדרוסה, לעיל פרק ה. ב) נִקַּב תַּרְבֵּץ הַוֶּשֶׁט–לח. נֶהְפַּךְ הַוֶּשֶׁט בְּמַרְאָיו. טרפות הנקובה, לעיל פרקים ו-ז. לט. חָסְרָה הָרֵאָה מִמִּנְיַן הָאוּנוֹת – מט. אוֹ שֶׁהָיְתָה יְתֵרָה רֶגֶל. טרפות החסרה, לעיל ח,א-יב. נ. נִטְּלָה צֹמֶת הַגִּידִים – נז. כֻּלְיָה שֶׁנִּמְצְאוּ בָּהּ מַיִם סְרוּחִין. טרפות הנטולה (ובכללם טרפות בכליות), לעיל ח,יג-כו. נח. נִפְסַק חוּט הַשִּׁדְרָה – נט. נִמְרַךְ מֹחַ חוּט הַשִּׁדְרָה וְנִתְמַסְמֵס. טרפות הפסוקה, לעיל ט,א-ד. ס. נִקְרַע רֹב הַבָּשָׂר הַחוֹפֶה אֶת הַכָּרֵס – סא. נִגְלַד הָעוֹר שֶׁעָלֶיהָ. טרפות הקרועה, לעיל ט,ה-ז. סב. נִתְרַסְּקוּ אֵבָרֶיהָ מִנְּפִילָה – סג. נִדַּלְדְּלוּ הַסִּימָנִין. טרפות הנפולה (ובכללם טרפות בסימני השחיטה), לעיל ט,ח-כא. סד. נִשְׁתַּבְּרוּ רֹב צַלְעוֹתֶיהָ – ע. נֶחְבַּס רֹב הַגֻּלְגֹּלֶת וְנִתְרוֹצֵץ. טרפות השבורה, לעיל הל' א-ו.
י. אֵלּוּ הַשִּׁבְעִים חֹלִי שֶׁאוֹסְרִין אֶת הַבְּהֵמָה וְאֶת הַחַיָּה מִשּׁוּם טְרֵפָה, כְּבָר נִתְבָּאֵר כָּל אֶחָד מֵהֶן וּמִשְׁפָּטָיו. וְכָל שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁיִּמָּצֵא מֵהֶן בָּעוֹף בָּאֵבָרִין הַמְּצוּיִין לָעוֹף כַּבְּהֵמָה – דִּינוֹ בַּבְּהֵמָה וּבָעוֹף אֶחָד הוּא, חוּץ מִטְּרֵפוֹת שֶׁבַּכֻּלְיָה וְשֶׁבַּטְּחוֹל וְשֶׁבְּאוּנוֹת הָרֵאָה. מִפְּנֵי שֶׁהָעוֹף אֵין לוֹ חִתּוּךְ אוּנוֹת כַּבְּהֵמָה, וְאִם יִמָּצֵא, אֵין לוֹ מִנְיָן יָדוּעַ; וּטְחוֹל הָעוֹף עָגֹל כְּמִין עֵנָב, וְאֵינוֹ כִּטְחוֹל בְּהֵמָה; וּטְרֵפוֹת שֶׁבַּכֻּלְיָה לֹא מָנוּ אוֹתָן חֲכָמִים בַּבְּהֵמָה כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה כְּנֶגְדָּן בָּעוֹף, וּלְפִיכָךְ לֹא נָתְנוּ לַכֻּלְיָה שֶׁהִקְטִינָה שִׁעוּר בָּעוֹף, וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.
י. חוּץ מִטְּרֵפוֹת שֶׁבַּכֻּלְיָה. לעיל ח,כו. וְשֶׁבַּטְּחוֹל. לעיל ו,יט. וְשֶׁבְּאוּנוֹת הָרֵאָה. לעיל ח,א-י. לֹא מָנוּ אוֹתָן חֲכָמִים בַּבְּהֵמָה כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה כְּנֶגְדָּן בָּעוֹף. חכמים התייחסו לטרפה באיברים אלו רק בבהמה ולא בעוף. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה. שאר הטרפות שיש בכליה.
יא. וּשְׁתֵּי טְרֵפוֹת יֵשׁ בָּעוֹף יָתֵר עַל הַבְּהֵמָה, וְאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לָהּ אוֹתָן הָאֵבָרִים, וְאֵלּוּ הֵן: עוֹף שֶׁנִּשְׁתַּנּוּ מַרְאֵה בְּנֵי מֵעָיו מֵחֲמַת הָאוּר, וְעוֹף הַמַּיִם שֶׁנִּקַּב עֶצֶם רֹאשׁוֹ.
יא. עוֹף שֶׁנִּשְׁתַּנּוּ מַרְאֵה בְּנֵי מֵעָיו מֵחֲמַת הָאוּר. כלעיל ז,כ-כא. וְעוֹף הַמַּיִם שֶׁנִּקַּב עֶצֶם רֹאשׁוֹ. לעיל ה"ז.
יב. וְאֵין לְהוֹסִיף עַל טְרֵפוֹת אֵלּוּ כְּלָל. שֶׁכָּל שֶׁיֶּאֱרַע לִבְהֵמָה אוֹ לְחַיָּה אוֹ עוֹף חוּץ מֵאֵלּוּ שֶׁמָּנוּ חַכְמֵי הַדּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת וְהִסְכִּימוּ עֲלֵיהֶן בָּתֵּי דִּינֵי יִשְׂרָאֵל – אֶפְשָׁר שֶׁתִּחְיֶה, וַאֲפִלּוּ נוֹדַע לָנוּ מִדֶּרֶךְ הָרְפוּאָה שֶׁאֵין סוֹפָהּ לִחְיוֹת.
יג. וְכֵן אֵלּוּ שֶׁמָּנוּ וְאָמְרוּ שֶׁהֵן טְרֵפוֹת, וְאַף עַל פִּי שֶׁיֵּרָאֶה בְּדַרְכֵי הָרְפוּאָה שֶׁבְּיָדֵינוּ שֶׁמִּקְצָתָן אֵינָן מְמִיתִין וְאֶפְשָׁר שֶׁתִּחְיֶה מֵהֶן – אֵין לְךָ אֶלָּא מַה שֶּׁמָּנוּ חֲכָמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ" (דברים יז,יא).
יד. כָּל טַבָּח שֶׁיּוֹדֵעַ הַטְּרֵפוֹת הָאֵלּוּ, וַהֲרֵי הוּא בְּחֶזְקַת כַּשְׁרוּת – מֻתָּר לוֹ לִשְׁחֹט וְלִבְדֹּק לְעַצְמוֹ וְלִמְכֹּר, וְאֵין בָּזֶה חֲשַׁשׁ; שֶׁעֵד אֶחָד נֶאֱמָן בְּאִסּוּרִין, בֵּין יֵשׁ לוֹ הֲנָיָה בְּעֵדוּתוֹ בֵּין אֵין לוֹ. וּכְבָר בֵּאַרְנוּ שֶׁאֵין לוֹקְחִין בָּשָׂר מִטַּבָּח שֶׁשּׁוֹחֵט וּבוֹדֵק לְעַצְמוֹ בְּחוּצָה לָאָרֶץ אוֹ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בַּזְּמַן הַזֶּה, אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה מֻמְחֶה. וְאִם יָצָאת טְרֵפָה מִתַּחַת יָדוֹ – מְנַדִּין אוֹתוֹ וּמַעֲבִירִין אוֹתוֹ, וְאֵינוֹ חוֹזֵר לְכַשְׁרוּתוֹ עַד שֶׁיֵּלֵךְ לְמָקוֹם שֶׁאֵין מַכִּירִין אוֹתוֹ, וְיַחֲזִיר אֲבֵדָה בְּדָבָר חָשׁוּב אוֹ יוֹצִיא טְרֵפָה לְעַצְמוֹ בְּמָמוֹן חָשׁוּב.
יד. וּכְבָר בֵּאַרְנוּ. הלכות מאכלות אסורות ח,ז-ט. יָצָאת טְרֵפָה מִתַּחַת יָדוֹ. מכרה לציבור. וּמַעֲבִירִין אוֹתוֹ. מתפקידו כשוחט לציבור. אֲבֵדָה בְּדָבָר חָשׁוּב. ששוויה רב. שמוכיח שחזר בתשובה, וכבר אינו להוט אחר ממון.

תקציר הפרק 

פרק י הלכות שחיטה 🔪

שבורה

ממשיכים בסימני הטריפה.

בהמה שרוב הצלעות נשברו או נעקרו, או שנעקרה חוליה מהשדרה, או נשמט הירך, או נחסר מגולגולתה -טריפה.
עוף: טריפותיו כבבהמה, אם האיבר קיים בו. ובנוסף, נטרף אם מעיו השתנו או ניקב עצם הראש.

דעת הרפואה אינה מעלה או מורידה. ורק הטריפות המנויות פוסלות, ולא כל סוג אחר.
זאת למרות שהרפואה תטען שהבהמה יכולה לחיות עוד שנה חרף המכה שקבלה (שמובאת ברשימת הטריפות) או להיפך, הרפואה תנחה אותנו שהבהמה תמות בזמן הקרוב ממכה שאיננה ברשימת הטריפות..

שיעור וידאו עם הרב חיים סבתו 

Play Video

שיעור שמע עם הרב חיים סבתו 

מושג מן הפרק 

Play Video

עוד על הלכות שחיטה ברמב"ם 

שאלות חזרה על הפרק 

1.אין הבדל בין דיני טרפת העוף לבהמה?

2.בהמה שאכלה רעל אסורה למרות שאינה טרפה?

3.טבח שחטא – חזרתו בתשובה כשמטריף לעצמו בהמה יקרה?

תשובות
1-לא 2-כן 3-כן

010 - IdeaCreated with Sketch.לב הלימוד - הרחבה על הפרק 

פרשת שבוע מהרמב"ם 

נייר עמדה - אקטואליה 

סט "משנה תורה" מהודר בכריכה מפוארת בפירוש הרב שטיינזלץ + שליח עד הבית

ב-299 ש"ח בלבד!

ממשיכים את הסבסוד ההיסטורי!

*הארגון רשאי לשנות את המחיר בכל עת

* שווי סט 835 ש"ח

*משלוח עד 21 ימי עסקים

הלימוד להצלחת כוחות הביטחון ולעילוי נשמת הנופלים הי"ד

דילוג לתוכן