פרק י', הלכות תפילין מזוזה וספר תורה, ספר אהבה
י״ד בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות מתנות עניים, ספר זרעים
י״ג בניסן ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות מתנות עניים, ספר זרעים
י״ב בניסן ה׳תשפ״ד
פרק י', הלכות כלאים, ספר זרעים
י״א בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ט', הלכות כלאים, ספר זרעים
י׳ בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות כלאים, ספר זרעים
ט׳ בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות כלאים, ספר זרעים
ח׳ בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות כלאים, ספר זרעים
ז׳ בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות כלאים, ספר זרעים
ו׳ בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות כלאים, ספר זרעים
ה׳ בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות כלאים, ספר זרעים
ד׳ בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות כלאים, ספר זרעים
ג׳ בניסן ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות כלאים, ספר זרעים
ב׳ בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות ערכין וחרמין, ספר הפלאה
א׳ בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות ערכין וחרמין, ספר הפלאה
כ״ט באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות ערכין וחרמין, ספר הפלאה
כ״ח באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות ערכין וחרמין, ספר הפלאה
כ״ז באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות ערכין וחרמין, ספר הפלאה
כ״ו באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות ערכין וחרמין, ספר הפלאה
כ״ה באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות ערכין וחרמין, ספר הפלאה
כ״ד באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות ערכין וחרמין, ספר הפלאה
כ״ג באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק י', הלכות נזירות, ספר הפלאה
כ״ב באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק ט', הלכות נזירות, ספר הפלאה
כ״א באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות נזירות, ספר הפלאה
כ׳ באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות נזירות, ספר הפלאה
י״ט באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות נזירות, ספר הפלאה
י״ח באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות נזירות, ספר הפלאה
י״ז באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות נזירות, ספר הפלאה
ט״ז באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות נזירות, ספר הפלאה
ט״ו באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות נזירות, ספר הפלאה
י״ד באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות נזירות, ספר הפלאה

הפרק המלא 

ביאורו של הרב עדין שטיינזלץ

א. נִמְצֵאתָ לָמֵד שֶׁעֶשְׂרִים דְּבָרִים הֵן שֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶן פּוֹסֵל אֶת סֵפֶר תּוֹרָה, וְאִם נַעֲשָׂה בּוֹ אֶחָד מֵהֶן — הֲרֵי הוּא כְּחֻמָּשׁ מִן הַחֻמָּשִׁין שֶׁמְּלַמְּדִין בָּהֶן הַתִּינוֹקוֹת, וְאֵין בּוֹ קְדֻשַּׁת סֵפֶר תּוֹרָה, וְאֵין קוֹרִין בּוֹ בָּרַבִּים. וְאֵלּוּ הֵן: א) אִם נִכְתַּב עַל עוֹר בְּהֵמָה טְמֵאָה. ב) שֶׁנִּכְתַּב עַל עוֹר טְהוֹרָה שֶׁאֵינוֹ מְעֻבָּד. ג) שֶׁהָיָה מְעֻבָּד שֶׁלֹּא לְשֵׁם סֵפֶר תּוֹרָה.
ד) שֶׁנִּכְתַּב שֶׁלֹּא בִּמְקוֹם כְּתִיבָה: עַל הַגְּוִיל בִּמְקוֹם בָּשָׂר, וְעַל הַקְּלָף בִּמְקוֹם שֵׂעָר. ה) שֶׁנִּכְתַּב מִקְצָתוֹ עַל הַגְּוִיל וּמִקְצָתוֹ עַל הַקְּלָף. ו) שֶׁנִּכְתַּב עַל דּוּכְסֻסְטוֹס.
ז) שֶׁנִּכְתַּב בְּלֹא שִׂרְטוּט. ח) שֶׁנִּכְתַּב שֶׁלֹּא בְּשָׁחוֹר הָעוֹמֵד. ט) שֶׁנִּכְתַּב בִּשְׁאָר לְשׁוֹנוֹת. י) שֶׁכְּתָבוֹ גּוֹי וְכַיּוֹצֵא בּוֹ מִשְּׁאָר פְּסוּלִים. יא) שֶׁכָּתַב הָאַזְכָּרוֹת בְּלֹא כַּוָּנָה. יב) שֶׁחִסֵּר אֲפִלּוּ אוֹת אַחַת. יג) שֶׁהוֹסִיף אֲפִלּוּ אוֹת אַחַת. יד) שֶׁנָּגְעָה אוֹת בְּאוֹת. טו) שֶׁנִּפְסְדָה צוּרַת אוֹת אַחַת עַד שֶׁלֹּא תִּקָּרֵא כָּל עִקָּר אוֹ תִּדְמֶה לְאוֹת אַחֶרֶת, בֵּין בְּעִקַּר הַכְּתִיבָה בֵּין בְּנֶקֶב בֵּין בְּקֶרַע בֵּין בְּטִשְׁטוּשׁ. יו) שֶׁהִרְחִיק אוֹ הִקְרִיב בֵּין אוֹת לְאוֹת עַד שֶׁתֵּרָאֶה הַתֵּבָה כִּשְׁתֵּי תֵּבוֹת אוֹ שְׁתֵּי תֵּבוֹת כְּמוֹ תֵּבָה אַחַת. יז) שֶׁשִּׁנָּה צוּרַת הַפָּרָשִׁיּוֹת. יח) שֶׁשִּׁנָּה צוּרוֹת הַשִּׁירוֹת. יט) שֶׁכָּתַב בִּשְׁאָר הַכְּתָב כְּשִׁירָה. כ) שֶׁתָּפַר הַיְרִיעוֹת שֶׁלֹּא בְּגִידֵי טְהוֹרָה. וּשְׁאָר כָּל הַדְּבָרִים — לְמִצְוָה, לֹא לְעַכֵּב.
א. כְּחֻמָּשׁ מִן הַחֻמָּשִׁין וכו'. שהוא ספר קודש, אך אינו במעלת ספר תורה השלם (ראה לעיל ז,יד). רשימת הפסולים: א-ג). ראה לעיל א,יד. ד). לעיל א,ח.
ב. סֵפֶר כָּשֵׁר — נוֹהֲגִין בּוֹ קְדֻשָּׁה יְתֵרָה וְכָבוֹד גָּדוֹל. אָסוּר לְאָדָם לִמְכֹּר סֵפֶר תּוֹרָה, אֲפִלּוּ אֵין לוֹ מַה יֹּאכַל, וַאֲפִלּוּ הָיוּ לוֹ סְפָרִים רַבִּים, וַאֲפִלּוּ יָשָׁן לִקַּח בּוֹ חָדָשׁ. לְעוֹלָם אֵין מוֹכְרִין סֵפֶר תּוֹרָה אֶלָּא לִשְׁנֵי דְּבָרִים: שֶׁיִּלְמַד תּוֹרָה בְּדָמָיו, אוֹ שֶׁיִּשָּׂא אִשָּׁה בְּדָמָיו. וְהוּא שֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ דָּבָר אַחֵר לִמְכֹּר.
ב. וַאֲפִלּוּ יָשָׁן לִקַּח בּוֹ חָדָשׁ. אף שבאופן זה אינו מוריד את דמי הספר מקדושתם (ראה הלכות תפילה יא,יד).
ג. סֵפֶר תּוֹרָה שֶׁבָּלָה אוֹ שֶׁנִּפְסַל — נוֹתְנִין אוֹתוֹ בִּכְלִי חֶרֶשׂ וְקוֹבְרִין אוֹתוֹ אֵצֶל תַּלְמִיד חֲכָמִים, וְזוֹ הִיא גְּנִיזָתוֹ. מִטְפְּחוֹת סְפָרִים שֶׁבָּלוּ — עוֹשִׂין אוֹתָן תַּכְרִיכִין לְמֵת מִצְוָה, וְזוֹ הִיא גְּנִיזָתָן.
ג. אֵצֶל תַּלְמִיד חֲכָמִים. בקבר של תלמיד חכם.
מִטְפְּחוֹת סְפָרִים. שכורכים סביב ספרי הקודש, ויש בהן קדושה (ראה הלכה הבאה). תַּכְרִיכִין. בגדים שמלבישים בהם את המת. לְמֵת מִצְוָה. מת מישראל שאין מי שיקברהו וצרכי קבורתו מוטלים על הציבור (השווה הלכות אבל ב,ז).
ד. תִּיק שֶׁהוּכַן לְסֵפֶר תּוֹרָה וְהֻנַּח בּוֹ, וְכֵן הַמִּטְפָּחוֹת, וְהָאָרוֹן אוֹ הַמִּגְדָּל שֶׁמַּנִּיחִין בּוֹ סֵפֶר תּוֹרָה אַף עַל פִּי שֶׁהַסֵּפֶר בְּתוֹךְ הַתִּיק, וְכֵן הַכִּסֵּא שֶׁהוּכַן לְהַנִּיחַ עָלָיו סֵפֶר תּוֹרָה וְהֻנַּח עָלָיו סֵפֶר תּוֹרָה — הַכֹּל תַּשְׁמִישֵׁי קְדֻשָּׁה הֵן, וְאָסוּר לְזָרְקָן, אֶלָּא כְּשֶׁיִּבְלוּ אוֹ כְּשֶׁיִּשָּׁבְרוּ — נִגְנָזִין. אֲבָל הַבִּימוֹת שֶׁעוֹמֵד עֲלֵיהֶן אוֹחֵז הַסֵּפֶר, וְהַלּוּחוֹת שֶׁכּוֹתְבִין בָּהֶן לַתִּינוֹק לְהִתְלַמֵּד — אֵין בָּהֶן קְדֻשָּׁה. וְכֵן רִמּוֹנֵי כֶּסֶף וְזָהָב וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן שֶׁעוֹשִׂין לְסֵפֶר תּוֹרָה לְנוֹאי — תַּשְׁמִישֵׁי קְדֻשָּׁה הֵן, וְאָסוּר לְהוֹצִיאָן לְחֹל, אֶלָּא אִם מָכַר אוֹתָם לִקְנוֹת בִּדְמֵיהֶן סֵפֶר תּוֹרָה אוֹ חֻמָּשׁ.
ד. תִּיק. נרתיק שספר התורה נתון בתוכו. וְהֻנַּח בּוֹ. שאם הכינו בלי להניחו בו, אינו מתקדש (ראה גם לעיל ד,ט). וְהָאָרוֹן אוֹ הַמִּגְדָּל. סוגים שונים של ארונות עץ מיטלטלים שמניחים בתוכם ספר תורה (ראה הלכות תפילה יא,ג ובביאור שם). אַף עַל פִּי שֶׁהַסֵּפֶר בְּתוֹךְ הַתִּיק. ואינו מונח ישירות בתוך הארון או המגדל. הַבִּימוֹת. מבנה מוגבה במרכז בית הכנסת (הלכות תפילה שם). וְהַלּוּחוֹת. שכותבים עליהם את צורת אותיות האל"ף בי"ת. אֵין בָּהֶן קְדֻשָּׁה. ולכן אין צורך לגנזם אם בלו, וכן יכול למכרם ולהשתמש בדמיהם לדברי חול. רִמּוֹנֵי כֶּסֶף וְזָהָב. תכשיטים המונחים על גבי נרתיק ספר התורה. לִקְנוֹת בִּדְמֵיהֶן סֵפֶר תּוֹרָה אוֹ חֻמָּשׁ. שקדושתם חמורה יותר (ראה הלכות תפילה יא,יד).
ה. מֻתָּר לְהַנִּיחַ סֵפֶר עַל גַּבֵּי סֵפֶר, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר עַל גַּבֵּי הַחֻמָּשִׁין. וּמַנִּיחִין חֻמָּשִׁין עַל גַּבֵּי נְבִיאִים וּכְתוּבִים, אֲבָל אֵין מַנִּיחִין נְבִיאִים וּכְתוּבִים עַל גַּבֵּי הַחֻמָּשִׁין וְלֹא חֻמָּשִׁין עַל גַּבֵּי סֵפֶר תּוֹרָה. וְכָל כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ, אֲפִלּוּ הֲלָכוֹת וְהַגָּדוֹת — אָסוּר לִזְרֹק אוֹתָן. הַקְּמֵיעִין שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן עִנְיָנִים שֶׁל כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ — אֵין נִכְנָסִין בָּהֶן לְבֵית הַכִּסֵּא, אֶלָּא אִם כֵּן הָיוּ מְחֻפּוֹת עוֹר.
ה. הַחֻמָּשִׁין. תורה הכתובה כל חומש בנפרד (לעיל ז,יד). ואין בו קדושת ספר תורה ופסול לקריאה בציבור, ומשמש ללימודם של ילדים (לעיל ה"א). אָסוּר לִזְרֹק אוֹתָן. מיד ליד או ממקום למקום. הַקְּמֵיעִין. קלף או נייר שכתובים עליו פסוקים או שמות קודש לסגולה (ראה הלכות שבת כג,כז). אֶלָּא אִם כֵּן הָיוּ מְחֻפּוֹת עוֹר. שהעור נחשב לכיסוי.
ה). לעיל ז,ד. ו). לעיל א,ט.
ו. לֹא יֶאֱחֹז אָדָם סֵפֶר תּוֹרָה בִּזְרוֹעוֹ וְיִכָּנֵס בּוֹ לְבֵית הַמֶּרְחָץ אוֹ לְבֵית הַכִּסֵּא אוֹ לְבֵית הַקְּבָרוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא כָּרוּךְ בְּמִטְפָּחוֹת וְנָתוּן בְּתוֹךְ הַתִּיק שֶׁלּוֹ. וְלֹא יִקְרָא בּוֹ עַד שֶׁיַּרְחִיק אַרְבַּע אַמּוֹת מִן הַקֶּבֶר אוֹ מִן הַמֵּת אוֹ מִבֵּית הַכִּסֵּא. וְלֹא יֶאֱחֹז הַסֵּפֶר כְּשֶׁהוּא עָרֹם. וְאָסוּר לֵישֵׁב עַל מִטָּה שֶׁסֵּפֶר תּוֹרָה עָלֶיהָ.
ו. לֹא יֶאֱחֹז אָדָם סֵפֶר תּוֹרָה בִּזְרוֹעוֹ וְיִכָּנֵס בּוֹ לְבֵית הַמֶּרְחָץ וכו'. ראה גם הלכות תפילין ד,כג, הלכות קריאת שמע ג,ב. כְּשֶׁהוּא עָרֹם. כשהאדם ערום (עיין לקמן ה"ח ובפסקים ושיטות שם).
ז. בַּיִת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סֵפֶר תּוֹרָה — אָסוּר לְשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ בּוֹ עַד שֶׁיּוֹצִיאֶנּוּ, אוֹ עַד שֶׁיַּנִּיחֶנּוּ בִּכְלִי וְיִתֵּן הַכְּלִי בִּכְלִי אַחֵר שֶׁאֵינוֹ מְזֻמָּן לוֹ; אֲבָל אִם הָיָה מְזֻמָּן לוֹ — אֲפִלּוּ עֲשָׂרָה כֵּלִים זֶה בְּתוֹךְ זֶה, כִּכְלִי אֶחָד הֵן; אוֹ עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה לוֹ מְחִצָּה גְּבוֹהָה עֲשָׂרָה טְפָחִים, אִם אֵין לוֹ בַּיִת אַחֵר. אֲבָל אִם יֵשׁ לוֹ בַּיִת אַחֵר — אָסוּר לְשַׁמֵּשׁ עַד שֶׁיּוֹצִיאֶנּוּ.
ז. בַּיִת. חדר. שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סֵפֶר תּוֹרָה וכו'. ראה גם לעיל ד,כד. שֶׁאֵינוֹ מְזֻמָּן לוֹ. שאינו הכלי שבו מונח ספר התורה בדרך כלל.
ז). לעיל ז,ד. ח). לעיל א,ד-ה.
ח. כָּל הַטְּמֵאִים, אֲפִלּוּ נִדּוֹת וַאֲפִלּוּ גּוֹיִם — מֻתָּרִין לֶאֱחֹז סֵפֶר תּוֹרָה וְלִקְרוֹת בּוֹ, שֶׁאֵין דִּבְרֵי תּוֹרָה מְקַבְּלִין טֻמְאָה. וְהוּא שֶׁלֹּא יִהְיוּ יְדֵיהֶם מְטֻנָּפוֹת אוֹ מְלֻכְלָכוֹת בְּטִיט, אֶלָּא יִרְחֲצוּ יְדֵיהֶם וְאַחַר כָּךְ יִגְּעוּ בּוֹ.
ח. שֶׁאֵין דִּבְרֵי תּוֹרָה מְקַבְּלִין טֻמְאָה. ראה גם הלכות קריאת שמע ד,ח.
ט. כָּל הָרוֹאֶה סֵפֶר תּוֹרָה כְּשֶׁהוּא מְהַלֵּךְ — חַיָּב לַעֲמֹד מִפָּנָיו. וְיִהְיוּ הַכֹּל עוֹמְדִין עַד שֶׁיַּעֲמֹד זֶה שֶׁהוּא מְהַלֵּךְ בּוֹ כְּשֶׁיַּגִּיעֶנּוּ לִמְקוֹמוֹ אוֹ עַד שֶׁיִּתְכַּסֶּה מֵעֵינֵיהֶם, וְאַחַר כָּךְ יִהְיוּ מֻתָּרִין לֵישֵׁב.
ט. כְּשֶׁהוּא מְהַלֵּךְ. כשמישהו מוליך את ספר התורה. עַד שֶׁיַּעֲמֹד זֶה שֶׁהוּא מְהַלֵּךְ בּוֹ כְּשֶׁיַּגִּיעֶנּוּ לִמְקוֹמוֹ. עד שייעצר המוליך את ספר התורה כשיניחנו במקומו. שֶׁיִּתְכַּסֶּה מֵעֵינֵיהֶם. שלא יראוהו.
ט). לעיל א,יט. י). לעיל א,יג.
י. מִצְוָה לְיַחֵד לְסֵפֶר תּוֹרָה מָקוֹם, וּלְכַבֵּד אוֹתוֹ הַמָּקוֹם וּלְהַדְּרוֹ יָתֵר מִדַּאי. דְּבָרִים שֶׁבְּלוּחוֹת הַבְּרִית — הֵן הֵן שֶׁבְּכָל סֵפֶר וָסֵפֶר. לֹא יָרֹק אָדָם כְּנֶגֶד סֵפֶר תּוֹרָה, וְלֹא יְגַלֶּה עֶרְוָתוֹ כְּנֶגְדּוֹ, וְלֹא יִפְשֹׁט רַגְלָיו וְלֹא יַנִּיחֶנּוּ עַל רֹאשׁוֹ כְּמַשּׂוֹי, וְלֹא יַחֲזִיר אֲחוֹרָיו לְסֵפֶר תּוֹרָה, אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה גָּבֹהַּ מִמֶּנּוּ עֲשָׂרָה טְפָחִים.

י. יָתֵר מִדַּאי. הרבה. דְּבָרִים שֶׁבְּלוּחוֹת הַבְּרִית. כשם שללוחות הברית ייחדו מקום ונהגו בהם כבוד והדר, כך יש לנהוג בכל ספר תורה. וְלֹא יִפְשֹׁט רַגְלָיו. ישב כשרגליו לכיוון ספר התורה בדרך ביזיון. אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה גָּבֹהַּ מִמֶּנּוּ עֲשָׂרָה טְפָחִים. שכשהספר גבוה עשרה טפחים מעל ראשו, אין אחוריו כנגד הספר ואין בזה ביזיון.

יא. הָיָה מְהַלֵּךְ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם וְסֵפֶר תּוֹרָה עִמּוֹ — לֹא יַנִּיחַ סֵפֶר תּוֹרָה בְּתוֹךְ הַשַּׂק וְיַנִּיחֶנּוּ עַל גַּב הַחֲמוֹר וְיִרְכַּב עָלָיו. וְאִם הָיָה מִתְפַּחֵד מִן הַגַּנָּבִים — מֻתָּר. וְאִם אֵין שָׁם פַּחַד — מַנִּיחוֹ בְּחֵיקוֹ כְּנֶגֶד לִבּוֹ וְהוּא רוֹכֵב עַל הַבְּהֵמָה וְהוֹלֵךְ.
כָּל מִי שֶׁיֵּשֵׁב לִפְנֵי סֵפֶר תּוֹרָה — יֵשֵׁב בְּכֹבֶד רֹאשׁ וּבְאֵימָה וָפַחַד, שֶׁהוּא הָעֵד הַנֶּאֱמָן עַל כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהָיָה שָׁם בְּךָ לְעֵד" (דברים לא,כו), וִיכַבְּדֶנּוּ כְּפִי כֹּחוֹ. אָמְרוּ חֲכָמִים הָרִאשׁוֹנִים: כָּל הַמְחַלֵּל אֶת הַתּוֹרָה — גּוּפוֹ מְחֻלָּל עַל הַבְּרִיּוֹת, וְכָל הַמְכַבֵּד אֶת הַתּוֹרָה — גּוּפוֹ מְכֻבָּד עַל הַבְּרִיּוֹת.
בְּרִיךְ רַחֲמָנָא דְּסַיְּעַן
יא). לעיל א,טו. יב). לעיל א,ב. יג). לעיל ז,ט; ז,יא. יד). לעיל א,יט. טו). לעיל א,יט; ט,טו.
יו). לעיל ספ"ח. יז-יח). ז,יא; ח,ג. יט). ז,יא. כ). לעיל ט,יג.

תקציר הפרק 

פרק י הלכות תפילין מזוזה וספר תורה
פרק אחרון בנושא זה💪🏻

קדושת ספר התורה

בהלכה א הרמב"ם מפרט את 20 הדברים הפוסלים בספר תורה –סיכום מה שלמדנו בשבוע האחרון.

אסור למכור ספר תורה (להלן ס"ת), אלא לצורך נשיאת אשה או לימוד תורה. אסור להניח חומשים על גבי ס"ת, וכן אסור לשבת בספסל שמונח עליו ס"ת. אין להיכנס עם ס"ת לבית המרחץ, לבית הכסא, או לבית הקברות, וכן אסור לשמש מיטתו בחדר שנמצא בו ס"ת. הרואה ס"ת כשהוא מהלך חייב לעמוד מפניו.
ס"ת שבלה או שנפסל שמים אותו לגניזה בכלי חרס הקבור ליד תלמידי חכמים. וכן הדין בתשמישי קדושה, כגון התיק של ספר התורה, הבמה שעליה מונח הספר, או הרימונים שעושים לספר לנוי.

_ כָּל מִי שֶׁיֵּשֵׁב לִפְנֵי סֵפֶר תּוֹרָה, יֵשֵׁב בְּכֹבֶד רֹאשׁ וּבְאֵימָה וּפַחַד, שְׁהוּא הָעֵד הַנֶּאֱמָן עַל כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם…כָּל הַמְּחַלֵּל אֶת הַתּוֹרָה, גּוּפוֹ מְחֻלָּל עַל הַבְּרִיּוֹת וְכָל הַמְּכַבֵּד אֶת הַתּוֹרָה, גּוּפוֹ מְכֻבָּד עַל הַבְּרִיּוֹת._
הלכה יא

שיעור וידאו עם הרב חיים סבתו 

Play Video

שיעור שמע עם הרב חיים סבתו 

מושג מן הפרק 

Play Video

עוד על ספר אהבה ברמב"ם 

שאלות חזרה על הפרק 

1. אדם שאין לו מה לאכול – מתי רשאי למכור ספר תורה?

א- אינו רשאי כלל.
ב- אם היו לו ספרים רבים.
ג- אם מוכר את הישן וקונה חדש.

[פרק י', הלכה ב']

2. האם מותר לנידה ולגוי לגעת בספר תורה?

א- לא.
ב- כן.
ג- נידה – כן; גוי – לא.

[פרק י', הלכה ח']

3. מי הוא "העד הנאמן על כל באי עולם"?

א- הקדוש ברוך הוא.
ב- משה רבינו.
ג- ספר התורה.

[פרק י', הלכה י"א]

תשובות
1-א 2-ב 3-ג

010 - IdeaCreated with Sketch.לב הלימוד - הרחבה על הפרק 

פרשת שבוע מהרמב"ם 

נייר עמדה - אקטואליה 

מתגייסים לעזרת כוחות הביטחון עם הרמב"ם היומי

סט משנה תורה מהודר בכריכה מפוארת בפירוש של הרב שטיינזלץ

רק 299 ₪

במקום 835 ₪

הלימוד לעילוי נשמת הנופלים והנרצחים הי"ד

דילוג לתוכן