פרק י', הלכות תשובה, ספר המדע
ט״ז בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ט', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ט״ו בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ד בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ג בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״א בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ט׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ח׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ז בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק י', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ז׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ו׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ה׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ד׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ב׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
א׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ל׳ בסיון ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
כ״ה בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ד בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ג בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״א בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״ט בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״ח בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״א באלול ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
י׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
ט׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
ח׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה

הפרק המלא 

ביאורו של הרב עדין שטיינזלץ

א. אַל יֹאמַר אָדָם: הֲרֵינִי עוֹשֶׂה מִצְווֹת הַתּוֹרָה וְעוֹסֵק בְּחָכְמָתָהּ כְּדֵי שֶׁאֲקַבֵּל הַבְּרָכוֹת הַכְּתוּבוֹת בַּתּוֹרָה אוֹ כְּדֵי שֶׁאֶזְכֶּה לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא, וְאֶפְרֹשׁ מִן הָעֲבֵרוֹת שֶׁהִזְהִירָה תּוֹרָה מֵהֶם כְּדֵי שֶׁאֶנָּצֵל מִן הַקְּלָלוֹת הַכְּתוּבוֹת בַּתּוֹרָה אוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא אֶכָּרֵת מֵחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא.
אֵין רָאוּי לַעֲבֹד אֶת יי עַל דֶּרֶךְ זֶה, שֶׁהָעוֹבֵד עַל דֶּרֶךְ זֶה הוּא עוֹבֵד מִיִּרְאָה, וְאֵינָהּ מַעֲלַת הַנְּבִיאִים וְלֹא מַעֲלַת הַחֲכָמִים. וְאֵין עוֹבֵד אֶת יי עַל דֶּרֶךְ זֶה אֶלָּא עַמֵּי הָאָרֶץ וְהַנָּשִׁים וְהַקְּטַנִּים, שֶׁמְּחַנְּכִין אוֹתָן לַעֲבֹד מִיִּרְאָה, עַד שֶׁתִּרְבֶּה דַּעְתָּן וְיַעַבְדוּ מֵאַהֲבָה.
א. כְּדֵי שֶׁאֲקַבֵּל הַבְּרָכוֹת הַכְּתוּבוֹת בַּתּוֹרָה. שהן בעסקי העולם הזה (כדלעיל פרק ט).
ב. הָעוֹבֵד מֵאַהֲבָה – עוֹסֵק בַּתּוֹרָה וּבַמִּצְווֹת וְהוֹלֵךְ בִּנְתִיבוֹת הַחָכְמָה לֹא מִפְּנֵי דָּבָר בָּעוֹלָם, לֹא מִפְּנֵי יִרְאַת הָרָעָה וְלֹא כְּדֵי לִירַשׁ הַטּוֹבָה, אֶלָּא עוֹשֶׂה הָאֱמֶת מִפְּנֵי שֶׁהוּא אֱמֶת, וְסוֹף הַטּוֹבָה לָבוֹא בִּכְלָל.
וּמַעֲלָה זוֹ הִיא מַעֲלָה גְּדוֹלָה עַד מְאֹד, וְאֵין כָּל חָכָם זוֹכֶה לָהּ. וְהִיא מַעֲלַת אַבְרָהָם אָבִינוּ שֶׁקְּרָאוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא "אֹהֲבִי" (ישעיהו מא,ח), לְפִי שֶׁלֹּא עָבַד אֶלָּא מֵאַהֲבָה. וְהִיא הַמַּעֲלָה שֶׁצִּוָּנוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל יְדֵי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאָהַבְתָּ אֵת יי אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ" (דברים ו,ה). וּבִזְמַן שֶׁיֹּאהַב אֶת יי אַהֲבָה הָרְאוּיָה, מִיָּד יַעֲשֶׂה כָּל הַמִּצְווֹת מֵאַהֲבָה.

ב. לֹא מִפְּנֵי דָּבָר בָּעוֹלָם. תועלת היוצאת מכך. וְסוֹף הַטּוֹבָה לָבוֹא בִּכְלָל. השכר אכן עתיד לבוא בעקבותיה, אך איננו מטרת העבודה.

וְאָהַבְתָּ אֵת יי אֱלֹהֶיךָ. שהיא מצווה לכל אחד מישראל (ראה הלכות יסודי התורה ב,א-ב).

ג. וְכֵיצַד הִיא הָאַהֲבָה הָרְאוּיָה? הוּא שֶׁיֹּאהַב אֶת יי אַהֲבָה גְּדוֹלָה יְתֵרָה רַבָּה עַזָּה עַד מְאֹד, עַד שֶׁתְּהֵא נַפְשׁוֹ קְשׁוּרָה בְּאַהֲבַת יי וְנִמְצָא שׁוֹגֶה בָּהּ תָּמִיד, כְּאֵלּוּ חוֹלֵי הָאַהֲבָה שֶׁאֵין דַּעְתָּם פְּנוּיָה מֵאַהֲבַת אוֹתָהּ אִשָּׁה שֶׁהוּא שׁוֹגֶה בָּהּ תָּמִיד, בֵּין בְּשִׁבְתּוֹ בֵּין בְּקוּמוֹ, בֵּין בְּשָׁעָה שֶׁהוּא אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה – יָתֵר מִזֶּה תִּהְיֶה אַהֲבַת יי בְּלֵב אוֹהֲבָיו, שׁוֹגִים בָּהּ תָּמִיד, כְּמוֹ שֶׁצִּוָּנוּ: "בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ" (דברים ו,ה). וְהוּא שֶׁשְּׁלֹמֹה אוֹמֵר דֶּרֶךְ מָשָׁל: "כִּי חוֹלַת אַהֲבָה אָנִי" (שיר השירים ב,ה), וְכָל שִׁיר הַשִּׁירִים מָשָׁל הוּא לְעִנְיָן זֶה.
ג. קְשׁוּרָה בְּאַהֲבַת יי. שאינה יכולה להיפרד ממנה. שׁוֹגֶה בָּהּ תָּמִיד. שקוע בה כל הזמן. כְּאֵלּוּ חוֹלֵי הָאַהֲבָה וכו'. כאותם האנשים הסובלים ממחלה זו, שאינם יכולים לחדול מלחשוב על מושא אהבתם. בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ. שהאהבה הזו נוגעת לכל חייו של האדם. וְכָל שִׁיר הַשִּׁירִים. שכלולים בה שירים של זוג אוהבים. מָשָׁל הוּא לְעִנְיָן זֶה. של אהבת האדם לבורא.
ד. אָמְרוּ חֲכָמִים הָרִאשׁוֹנִים: שֶׁמָּא תֹּאמַר: הֲרֵינִי לָמֵד תּוֹרָה בִּשְׁבִיל שֶׁאֶהֱיֶה עָשִׁיר, בִּשְׁבִיל שֶׁאֶקָּרֵא רַבִּי, בִּשְׁבִיל שֶׁאֲקַבֵּל שָׂכָר בָּעוֹלָם הַבָּא – תַּלְמוּד לוֹמַר: "לְאַהֲבָה אֶת יי" (דברים יא,יג ועוד), כָּל שֶׁאַתֶּם עוֹשִׂים, לֹא תַּעֲשׂוּ אֶלָּא מֵאַהֲבָה.
וְעוֹד אָמְרוּ חֲכָמִים: "בְּמִצְווֹתָיו חָפֵץ מְאֹד" (תהלים קיב,א) – "בְּמִצְווֹתָיו", וְלֹא בִּשְׂכַר מִצְווֹתָיו. וְכֵן הָיוּ גְּדוֹלֵי הַחֲכָמִים מְצַוִּים לִנְבוֹנֵי תַּלְמִידֵיהֶם וּמַשְׂכִּילֵיהֶם בְּיִחוּד: אַל תִּהְיוּ כַּעֲבָדִים הַמְשַׁמְּשִׁים אֶת הָרַב עַל מְנָת לְקַבֵּל טוֹבָה, אֶלָּא הֱיוּ כַּעֲבָדִים הַמְשַׁמְּשִׁים אֶת הָרַב עַל מְנָת שֶׁלֹּא לְקַבֵּל כְּלוּם, אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁהוּא הָרַב רָאוּי לְשַׁמְּשׁוֹ, כְּלוֹמַר: עִבְדוּ מֵאַהֲבָה.
ד. בְּמִצְוֹתָיו חָפֵץ מְאֹד. ותחילת הפסוק "הללויה, אשרי איש ירא את ה'". בְּמִצְוֹתָיו וְלֹא בִּשְׂכַר מִצְווֹתָיו. שאינו חפץ בגמול אלא במצוות עצמן. בְּיִחוּד. ביחידות, ולא היו מפרסמים זאת לרבים כדי שלא יטעו לומר שאין שכר למצוות בעולם הבא (ראה פה"מ אבות א,ג).
ה. כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה כְּדֵי לְקַבֵּל שָׂכָר אוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא תַּגִּיעַ עָדָיו פֻּרְעָנוּת – הֲרֵי זֶה עוֹסֵק בָּהּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ. וְכָל הָעוֹסֵק בָּהּ לֹא לְיִרְאָה וְלֹא לְקַבֵּל שָׂכָר, אֶלָּא מִפְּנֵי אַהֲבַת אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ שֶׁצִּוָּה בָּהּ – הֲרֵי זֶה עוֹסֵק בָּהּ לִשְׁמָהּ. וְאָמְרוּ חֲכָמִים: לְעוֹלָם יַעֲסֹק אָדָם בַּתּוֹרָה אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ, שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ – בָּא לִשְׁמָהּ.
לְפִיכָךְ, כְּשֶׁמְּלַמְּדִין אֶת הַקְּטַנִּים וְאֶת הַנָּשִׁים וּכְלַל עַמֵּי הָאָרֶץ – אֵין מְלַמְּדִים אוֹתָם אֶלָּא לַעֲבֹד מִיִּרְאָה וּכְדֵי לְקַבֵּל שָׂכָר, עַד שֶׁתִּרְבֶּה דַּעְתָּם וְיִתְחַכְּמוּ חָכְמָה יְתֵרָה, מְגַלִּין לָהֶן רָז זֶה מְעַט מְעַט, וּמַרְגִּילִין אוֹתָם לְעִנְיָן זֶה בְּנַחַת עַד שֶׁיַּשִּׂיגוּהוּ וְיֵדָעוּהוּ, וְיַעַבְדוּ מֵאַהֲבָה.
ה. שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ. שלא לשם מטרתה האמתית, אלא לשם עניין צדדי. שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ בָּא לִשְׁמָהּ. יתחיל לעסוק בתורה לשם שכר, ולאחר זמן יגיע לידי עיסוק לשמה (וראה גם הלכות תלמוד תורה ג,ה).
אֶלָּא לַעֲבֹד מִיִּרְאָה וּכְדֵי לְקַבֵּל שָׂכָר. כדי לעודדם להתחיל בלימוד ובמצוות. מְגַלִּין לָהֶן רָז זֶה. של עבודה מאהבה.
ו. דָּבָר יָדוּעַ וּבָרוּר, שֶׁאֵין אַהֲבַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִקְשֶׁרֶת בְּלִבּוֹ שֶׁל אָדָם עַד שֶׁיִּשְׁגֶּה בָּהּ תָּמִיד כָּרָאוּי וְיַעֲזֹב כָּל שֶׁבָּעוֹלָם חוּץ מִמֶּנָּה כְּמוֹ שֶׁצִּוָּה וְאָמַר: "בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ" (דברים ו,ה) – אֶלָּא בַּדֵּעָה שֶׁיֵּדָעֵהוּ. וְעַל פִּי הַדֵּעָה עַל פִּי הָאַהֲבָה: אִם מְעַט – מְעַט, וְאִם הַרְבֵּה – הַרְבֵּה.
לְפִיכָךְ צָרִיךְ הָאָדָם לְיַחֵד עַצְמוֹ לְהָבִין וּלְהַשְׂכִּיל בְּחָכְמוֹת וּתְבוּנוֹת הַמּוֹדִיעִין לוֹ אֶת קוֹנוֹ, כְּפִי כֹּחַ שֶׁיֵּשׁ בָּאָדָם לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת יְסוֹדֵי הַתּוֹרָה.
בְּרִיךְ רַחֲמָנָא דְּסַיְּעַןנִגְמַר סֵפֶר רִאשׁוֹן בְּעֶזְרַת שַׁדַּי. וּמִנְיַן פְּרָקִים שֶׁל סֵפֶר זֶה שִׁשָּׁה וְאַרְבָּעִים: הִלְכוֹת יְסוֹדֵי הַתּוֹרָה – עֲשָׂרָה פְּרָקִים. הִלְכוֹת דֵּעוֹת – שִׁבְעָה פְּרָקִים. הִלְכוֹת תַּלְמוּד תּוֹרָה – שִׁבְעָה פְּרָקִים. הִלְכוֹת עֲבוֹדָה זָרָה – שְׁנֵים עָשָׂר פְּרָקִים. הִלְכוֹת תְּשׁוּבָה – עֲשָׂרָה פְּרָקִים.

ו. שֶׁאֵין אַהֲבַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִקְשֶׁרֶת בְּלִבּוֹ שֶׁל אָדָם עַד שֶׁיִּשְׁגֶּה בָּהּ תָּמִיד וכו'. לא ייתכן כי אדם יגיע לאהבת ה' באופן שתמיד יהגה בה ולא יעסוק בשום דבר מלבדה, אלא דרך 'הדעה שידעהו'. אֶלָּא בַּדֵּעָה שֶׁיֵּדָעֵהוּ. שמתוך ידיעתו והתבוננות בה יבוא לידי אהבתו. וְעַל פִּי הַדֵּעָה עַל פִּי הָאַהֲבָה. כפי מידת הידיעה כך מידת האהבה.
לְיַחֵד עַצְמוֹ. להתפנות לעסוק בכך. כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת יְסוֹדֵי הַתּוֹרָה. ב,א-ב, ד,יב.
ו. דבר ידוע וברור שאין אהבת הקדוש ברוך הוא נקשרת בלבו של אדם עד שישגה בה תמיד כראוי. אמר אברהם: זה השגיון לא ידענו לאיזה דבר כיון, ואנו מפרשים אותו בשני עניינים: לשון שיר כמו "שגיון לדוד" (תהלים ז,א), וענין אחר: בעבור אהבתה, תשגה תמיד בענייניך, שלא תשים אליהם לב.

תקציר הפרק 

פרק י בהלכות תשובה

*סיום ספר המדע*💪🏻
מחר מתחילים ספר חדש: *אהבה*❤

*עבודת ה' מיראה/אהבה*

אף על פי שעסקנו בפרקים הקודמים בשכר ובעונש, עבודת השם צריכה לבוא מאהבה. עבודה מתוך פחד מהעונש או מתוך ציפייה לשכר היא עבודה מיראה וטובה לחינוך הקטנים עד שיגדלו, אך העבודה האמתית היא לעשות את האמת מפני שהוא אמת. העבודה מאהבה גמורה היא מדרגה שרק יחידים כאברהם אבינו זכו לה, ומשמעותה לאהוב את הקב"ה אהבה עזה כחולי אהבת אישה שכל הזמן חושבים עליה. כל שיר השירים הוא משל לאהבה זו.
מסיים הרמב"ם את ספר אהבה שאהבת הקב"ה נקשרת בלב האדם על פי הדעה שיודעו ועוסק בו ולכן האדם צריך לייחד עצמו לידע את קונו כפי הכוח שיש בו. "על פי הדעה על פי האהבה אם מעט מעט ואם הרבה הרבה".

🗯🗯🗯
הרמב"ם משווה בפרק זה את אהבת הקב"ה לאהבת אישה. הרב ליכטנשטיין בספר מבקשי פניך כתב שיש מחלוקת בין הפילוסופים האם אהבת הקב"ה דומה לאהבת אדם או שמדובר בדבר אחר לגמרי. הרב ליכטנשטיין כתב שהוא סבור שמדובר בדבר אחר לגמרי, ואף שמדברי הרמב"ם כאן נשמע שיש השוואה ביניהם, הרי שהרמב"ם כתב בסיום ההלכה שאהבת הקב"ה היא "יתר מזה" וייתכן וכוונתו שאין כלל מקום להשוואה אלא רק לשבר את האוזן.

שיעור וידאו עם הרב חיים סבתו 

Play Video

שיעור שמע עם הרב חיים סבתו 

מושג מן הפרק 

Play Video

עוד על ספר המדע ברמב"ם 

שאלות חזרה על הפרק 

1. למי ראוי לעבוד מתוך יראה?

א. הנביאים.
ב. החכמים.
ג. עמי הארץ, הנשים והקטנים.
ד. כל ישראל.

[פרק י', הלכה א']

2. מי זכה למעלת עבודה מאהבה?

א. אברהם אבינו.
ב. משה רבינו.
ג. דוד המלך.
ד. איוב.

[פרק י', הלכה ב']

3. איזה ספר הוא משל למי שעובד את ה' מאהבה?

א. קהלת.
ב. שיר השירים.
ג. משלי.
ד. איוב.

[פרק י', הלכה ג']

4. כיצד נקשרת אהבת הקב"ה בלבו של אדם?

א. כשיתבונן בחכמת ה' בבריאה.
ב. כשיעסוק בתורה בהתמדה.
ג. כשיפרוש מתאוות העולם הזה.
ד. כישגה בה תמיד, ויעזוב כל שבעולם חוץ ממנה.

[פרק י', הלכה ו']

תשובות
1-ג 2-א 3-ב 4-ד

010 - IdeaCreated with Sketch.לב הלימוד - הרחבה על הפרק 

פרשת שבוע מהרמב"ם 

נייר עמדה - אקטואליה 

סט "משנה תורה" מהודר בכריכה מפוארת בפירוש הרב שטיינזלץ + שליח עד הבית

ב-299 ש"ח בלבד!

אתם ביקשתם – אנחנו ממשיכים!

עד תום המבצע או גמר המלאי.

* בתום המבצע המחיר יעמוד על 499 ש"ח

הלימוד להצלחת כוחות הביטחון ולעילוי נשמת הנופלים הי"ד

דילוג לתוכן