פרק כ"א, הלכות כלים, ספר טהרה
ט״ז בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ט', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ט״ו בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ד בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ג בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״א בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ט׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ח׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ז בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק י', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ז׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ו׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ה׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ד׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ב׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
א׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ל׳ בסיון ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
כ״ה בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ד בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ג בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״א בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״ט בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״ח בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״א באלול ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
י׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
ט׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
ח׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה

הפרק המלא 

ביאורו של הרב עדין שטיינזלץ

א. הַחוּטִין הַיּוֹצְאִין מִן הָאָרִיג וְהַחוּטִין שֶׁבִּתְחִלַּת הַיְרִיעָה וְשֶׁבְּסוֹפָהּ, וְהֵן הַנִּקְרָאִין נִימִין – כַּמָּה שִׁעוּרָן? שֶׁל סָדִין וְשֶׁל סוּדָרִין וְשֶׁל שָׂעִיף וְשֶׁל פִּלְיוֹן שֶׁל רֹאשׁ – שֵׁשׁ אֶצְבָּעוֹת; וְשֶׁל חָלוּק שֶׁהוּא קָרוּעַ מִתְּחִלָּתוֹ וְעַד סוֹפוֹ וְאַחַר שֶׁלּוֹבְשִׁין אוֹתוֹ מְקַבְּצִין אוֹתוֹ בְּלוּלָאוֹת – שִׁעוּר חוּטָיו עֶשֶׂר אֶצְבָּעוֹת.
הַסְּגוֹס וְהָרְדִיד וְהַטַּלִּית – שָׁלֹשׁ אֶצְבָּעוֹת. וְכָל הַיָּתֵר עַל הַשִּׁעוּרִין הָאֵלּוּ – הַנּוֹגֵעַ בּוֹ טָהוֹר, אַף עַל פִּי שֶׁהַבֶּגֶד טָמֵא בְּמִדְרָס אוֹ בִּשְׁאָר טֻמְאוֹת, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁאִם נָגְעָה טֻמְאָה בְּיָתֵר שֶׁהַבֶּגֶד טָהוֹר.

א. כַּמָּה שִׁעוּרָן. להיחשב חיבור לבגד לעניין טומאה. סוּדָרִין. מצנפת שעוטפים בה את הראש. שָׂעִיף. צעיף. פִּלְיוֹן שֶׁל רֹאשׁ. מטפחת ראש של נשים (פה"מ כלים כט,א). חָלוּק שֶׁהוּא קָרוּעַ מִתְּחִלָּתוֹ וְעַד סוֹפוֹ וְאַחַר שֶׁלּוֹבְשִׁין אוֹתוֹ מְקַבְּצִין אוֹתוֹ בְּלוּלָאוֹת. בגד פתוח לכל אורכו שנסגר בלולאות.

הַסְּגוֹס. אריג צמר עבה. [הערה בכמה כת"י הגרסה: הסגום.] וְהָרְדִיד. צעיף דק. וְכָל הַיָּתֵר עַל הַשִּׁעוּרִין הָאֵלּוּ. החלק הנוסף על השיעור.

ב. נוּמֵי הַכֻּפָּח שֶׁל רֹאשׁ, וְהַמַּסְוֶה שֶׁמַּנִּיחִין הָעַרְבִיִּים עַל פְּנֵיהֶן, וְהַקִּלְקִין הַשְּׁזוּרִין מִן הַשֵּׂעָר, וְהַפֻּנְדָּה שֶׁלּוֹבֵשׁ הָאָדָם עַל בְּשָׂרוֹ, וְהַשִּׂמְלָה, וְהַפַּרְגּוֹד שֶׁמַּנִּיחִין עַל הַפְּתָחִים כְּמוֹ פָּרֹכֶת – נִימֵיהֶן כָּל שֶׁהֵן.
ב. נוּמֵי הַכֻּפָּח. נימי המטפחת. וְהַקִּלְקִין הַשְּׁזוּרִין מִן הַשֵּׂעָר. חגורה שחוגרים בה את הבהמה, העשויה משער בהמה. וְהַפֻּנְדָּה שֶׁלּוֹבֵשׁ הָאָדָם עַל בְּשָׂרוֹ. בגד לספיגת הזיעה, מעין גופייה. נִימֵיהֶן כָּל שֶׁהֵן. בכל אורך שהוא נחשבים חיבור לבגד.
ג. מִשְׁקֹלֶת שֶׁנִּטְמֵאת – הֲרֵי שְׁנֵים עָשָׂר טֶפַח מִן הַחוּט שֶׁלָּהּ חִבּוּר לָהּ, וְכָל הַנּוֹגֵעַ בְּחוּץ לִשְׁנֵים עָשָׂר טֶפַח, טָהוֹר. וּמִשְׁקֹלֶת שֶׁל חָרָשִׁים – שְׁמוֹנָה עָשָׂר טֶפַח; וְשֶׁל בַּנָּיִין – חֲמִשִּׁים אַמָּה. וְהַיָּתֵר עַל מִדּוֹת אֵלּוּ, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא רוֹצֶה בְּקִיּוּמוֹ – טָהוֹר.
ג. מִשְׁקֹלֶת שֶׁנִּטְמֵאת. משקולת הקשורה למאזניים. וּמִשְׁקֹלֶת שֶׁל חָרָשִׁים. משקולת הקשורה לחוט שהנגרים משתמשים בה לבדוק אם העצים עומדים בצורה ישרה. וְשֶׁל בַּנָּיִין. שהבנאים בודקים בה את ישרותו של קיר הבניין. וְהַיָּתֵר עַל מִדּוֹת אֵלּוּ אַף עַל פִּי שֶׁהוּא רוֹצֶה בְּקִיּוּמוֹ טָהוֹר. שדבר זה אינו מצוי כלל ובטלה דעתו (אבל בכלים שנמנו לעיל כ,יב מצוי שלפעמים צריכים לידות ארוכות, ולכן הרוצה בקיומם לא בטלה דעתו – הון עשיר כלים כט,ג).
ד. וּמִשְׁקֹלֶת שֶׁל סַיָּדִים וְשֶׁל צַיָּרִים, אֲפִלּוּ אֲרֻכִּין כָּל שֶׁהֵן – טְמֵאִין.
ד. וְשֶׁל צַיָּרִים. המציירים על קירות הבית.
ה. חוּט מֹאזְנַיִם שֶׁל זֶהָבִים וְשֶׁל פֶּלֶס וְשֶׁל שׁוֹקְלֵי אַרְגָּמָן טוֹב, שֶׁאוֹחֵז הַשּׁוֹקֵל בּוֹ וְתוֹלֶה הַמֹּאזְנַיִם מִיָּדוֹ – שָׁלֹשׁ אֶצְבָּעוֹת. קָנֶה שֶׁלָּהּ וְחוּטִין שֶׁלָּהּ – כָּל שֶׁהֵן.
חוּט מֹאזְנַיִם שֶׁל מוֹכְרֵי עֲשָׁשִׁיּוֹת שֶׁל מַתָּכוֹת וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן – שְׁלֹשָׁה טְפָחִים. קָנֶה שֶׁלָּהּ וְחוּטִין שֶׁלָּהּ – שְׁנֵים עָשָׂר טֶפַח.
חוּט מֹאזְנַיִם שֶׁל חֶנְוָנִים וְשֶׁל בַּעֲלֵי בָּתִּים – טֶפַח. קְנֵה הַמֹּאזְנַיִם וְהַחוּטִין שֶׁלָּהּ – שִׁשָּׁה טְפָחִים. חוּט מֹאזְנַיִם שֶׁל צַמָּרִים וְשֶׁל שׁוֹקְלֵי זְכוּכִית – טִפְחַיִם. קְנֵה הַמֹּאזְנַיִם וְהַחוּטִין שֶׁלָּהּ – תִּשְׁעָה טְפָחִים. וְהַיָּתֵר עַל הַשִּׁעוּרִין הָאֵלּוּ – אֵינָן חִבּוּר.
ה. חוּט מֹאזְנַיִם. חוט שמחזיק השוקל בידו ובו תלויים המאזניים. בסחורה הנמכרת במשקלים כבדים משתמשים בחוט ארוך ובסחורה הנמכרת במשקלים קטנים משתמשים בחוט קצר (ראה הלכות גנבה ח,ח-יא). זֶהָבִים. מוכרי זהב. וְשֶׁל פֶּלֶס. סוג של מאזניים (ואולי מדובר במאזניים של חלפן כספים ששוקל בהם את המטבעות, ראה ר"י מיגאש בבא בתרא פט,א). קָנֶה שֶׁלָּהּ. קנה המאזניים. וְחוּטִין שֶׁלָּהּ. החוטים היורדים מהקנה ובהם תלויות כפות המאזניים.
עֲשָׁשִׁיּוֹת שֶׁל מַתָּכוֹת. עפרות מתכת.
צַמָּרִים. מוכרי צמר.
ו. הַחֶבֶל שֶׁמְּסָרְגִין בּוֹ הַמִּטּוֹת, מֵאֵימָתַי הוּא חִבּוּר לַמִּטָּה? מִשֶּׁיְּסָרֵג בּוֹ שְׁלֹשָׁה בָּתִּים. וְהַנּוֹגֵעַ בַּחֶבֶל: מִן הַקֶּשֶׁר וְלִפְנִים – טָמֵא; מִן הַקֶּשֶׁר וְלַחוּץ: עַד שָׁלֹשׁ אֶצְבָּעוֹת – טָמֵא, מִפְּנֵי שֶׁהֵן צָרְכּוֹ שֶׁל קֶשֶׁר הֲרֵי הֵן מִכְּלַל הַמִּטָּה; וְחוּץ לְשָׁלֹשׁ אֶצְבָּעוֹת – טָהוֹר, שֶׁאֵינוֹ מִצֹּרֶךְ הַכְּלִי, שֶׁאֲפִלּוּ פְּסָקוֹ אֵין הַקֶּשֶׁר נִתָּר.
ו. הַחֶבֶל שֶׁמְּסָרְגִין בּוֹ הַמִּטּוֹת וכו'. המיטה עשויה ממסגרת עץ, ובין קורות המסגרת היו קושרים חבלים שעליהם היו מניחים את מצעי המיטה. הרווח שבין חבל לחבל נקרא בית. וְהַנּוֹגֵעַ בַּחֶבֶל מִן הַקֶּשֶׁר וְלִפְנִים. כלפי החלק שכבר סורג (פה"מ כלים יט,א). מִן הַקֶּשֶׁר וְלַחוּץ. קצה החבל היוצא מחוץ לקשר. שֶׁאֲפִלּוּ פְּסָקוֹ אֵין הַקֶּשֶׁר נִתָּר. אפילו אם יחתוך את שארית החבל לא ייפתח הקשר.
ז. חֶבֶל הַיּוֹצֵא מִן הַמִּטָּה שֶׁהִיא טְמֵאָה: עַד סוֹף אַרְבָּעָה טְפָחִים – הַנּוֹגֵעַ בּוֹ טָהוֹר, שֶׁאֵינוֹ מִצָּרְכֵי הַמִּטָּה, לְפִי שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לִכְלוּם; מִתְּחִלַּת חֲמִשָּׁה וְעַד סוֹף עֲשָׂרָה – טָמֵא, מִפְּנֵי שֶׁתּוֹלִין בּוֹ אֶת הַמִּטּוֹת; מֵעֲשָׂרָה וְלַחוּץ – טָהוֹר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא יָתֵר עַל צֹרֶךְ הַמִּטָּה.
ז. חֶבֶל הַיּוֹצֵא מִן הַמִּטָּה. חבל שקושרים למיטה השלמה. עַד סוֹף אַרְבָּעָה טְפָחִים. אם החבל ארוך עד ארבעה טפחים. הַנּוֹגֵעַ בּוֹ טָהוֹר שֶׁאֵינוֹ מִצָּרְכֵי הַמִּטָּה. שאין בחבל כזה כל שימוש. מִפְּנֵי שֶׁתּוֹלִין בּוֹ אֶת הַמִּטּוֹת. כשמורידים את המיטה מקומה לקומה או מהגג לבית תופסים בחבל ומשלשלים את המיטה כלפי מטה. מֵעֲשָׂרָה וְלַחוּץ טָהוֹר. החלק הארוך מעשרה טפחים טהור (פה"מ כלים יט,ב).
ח. אַבְנֵט שֶׁל אָרִיג שֶׁמַּקִּיפִין אוֹתוֹ עַל הַמִּטָּה כְּדֵי לְקַבֵּץ אֵבָרֶיהָ, וְהוּא הַנִּקְרָא מִזְרָן, שֶׁהָיְתָה קְצָתוֹ יוֹצְאָה מִן הַמִּטָּה: עַד עֲשָׂרָה טְפָחִים – הֲרֵי הוּא מִצָּרְכֵי הַמִּטָּה; יָתֵר עַל כֵּן – אֵינוֹ מִצָּרְכֵי הַמִּטָּה. וּמִזְרָן שֶׁבָּלָה, אִם נִשְׁאַר מִמֶּנּוּ שִׁבְעָה טְפָחִים כְּדֵי לַעֲשׂוֹת מִמֶּנּוּ חֲבָק לַחֲמוֹר – הֲרֵי זֶה מְקַבֵּל טֻמְאָה.
ח. שֶׁמַּקִּיפִין אוֹתוֹ עַל הַמִּטָּה כְּדֵי לְקַבֵּץ אֵבָרֶיהָ. כעין חגורה רחבה סביב למסגרת המיטה כדי לחזקה. חֲבָק לַחֲמוֹר. לחגור את המרדעת לחמור.
ט. מִטָּה שֶׁהָיְתָה טְמֵאָה מִדְרָס, וּמִזְרָן יוֹצֵא מִמֶּנָּה: עַד עֲשָׂרָה טְפָחִים – הֲרֵי הוּא אַב טֻמְאָה כַּמִּטָּה וְהַכֹּל מִדְרָס; מֵעֲשָׂרָה וְלַחוּץ – הֲרֵי הוּא כְּמַגַּע מִדְרָס. דָּרַס הַזָּב עַל הַמִּזְרָן הַיּוֹצֵא: מֵעֲשָׂרָה וְלִפְנִים – הֲרֵי הַמִּטָּה כֻּלָּהּ מִדְרָס; מֵעֲשָׂרָה וְלַחוּץ – טְהוֹרָה.
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? לְמִדְרָס. אֲבָל לִשְׁאָר טֻמְאוֹת, אֲפִלּוּ מֵאָה אַמָּה – כֻּלּוֹ חִבּוּר. כֵּיצַד? מִזְרָן שֶׁהוּא כָּרוּךְ עַל הַמִּטָּה, וְהִכְנִיס קְצָתוֹ לְאֹהֶל הַמֵּת אוֹ שֶׁנָּגַע שֶׁרֶץ בִּקְצָתוֹ אוֹ שֶׁנָּפְלוּ מַשְׁקִין טְמֵאִים עַל קְצָתוֹ – נִטְמֵאת הַמִּטָּה, וַאֲפִלּוּ הָיָה הַקָּצֶה שֶׁנִּטְמָא יוֹצֵא מִן הַמִּטָּה מֵאָה אַמָּה.

ט. מִטָּה שֶׁהָיְתָה טְמֵאָה מִדְרָס. שדרס עליה זב (ראה הלכות מטמאי משכב ומושב ז,א). מֵעֲשָׂרָה וְלַחוּץ הֲרֵי הוּא כְּמַגַּע מִדְרָס. מחוץ לעשרה המזרן אינו מצרכי המיטה ונחשב ככלי נפרד, וטומאתו היא כמי שנגע במדרס שהוא ראשון לטומאה. דָּרַס הַזָּב עַל הַמִּזְרָן הַיּוֹצֵא וכו'. בטומאת מדרס נטמאים רק כלים העשויים לשכיבה או ישיבה וכדומה והם נטמאים גם כשיש חציצה בינם לבין הזב שעליהם. חלק המזרן שבתוך עשרה טפחים נחשב לחלק מהמיטה, ולכן כאשר דורס עליו הזב נטמא המזרן והמיטה נטמאת עמו. אבל חלק המזרן שמחוץ לעשרה טפחים אינו נחשב כלי העשוי למשכב ולכן אם דרס עליו הזב בלא מגע אינו נטמא כלל (ראה משנה אחרונה כלים יט,ד, הלכות מטמאי משכב ומושב ו,ה).

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים לְמִדְרָס וכו'. בשאר הטומאות, כל הכלים נטמאים ולא רק כלי העשוי למשכב ולכן נטמא המזרן בכל אורך שהוא, ומטמא את המיטה מפני שהוא מחובר לה (תוספתא כלים ב"מ ט,ו).

י. מִטָּה שֶׁהִיא טְמֵאָה מִדְרָס, וְכָרַךְ לָהּ מִזְרָן – הַכֹּל טָמֵא מִדְרָס; הִפְרִישׁוֹ – הַמִּטָּה מִדְרָס כְּשֶׁהָיְתָה, וְהַמִּזְרָן מַגַּע מִדְרָס. הָיְתָה טְמֵאָה טֻמְאַת שִׁבְעָה, וְכָרַךְ לָהּ מִזְרָן – כֻּלָּהּ טְמֵאָה טֻמְאַת שִׁבְעָה; הִפְרִישׁוֹ – הִיא טְמֵאָה שִׁבְעָה כְּשֶׁהָיְתָה, וְהַמִּזְרָן טָמֵא טֻמְאַת עֶרֶב. הָיְתָה טְמֵאָה טֻמְאַת עֶרֶב, וְכָרַךְ לָהּ מִזְרָן – הַכֹּל טָמֵא טֻמְאַת עֶרֶב; הִפְרִישׁוֹ – הִיא טְמֵאָה טֻמְאַת עֶרֶב כְּשֶׁהָיְתָה, וְהַמִּזְרָן טָהוֹר.
י. הָיְתָה טְמֵאָה טֻמְאַת שִׁבְעָה. שנטמאה במת וצריכה שבעה ימים להיטהר (ומדובר שנגעה בכלים שנגעו במת, שאם נגעה המיטה עצמה במת גם כלי הנוגע בה היה טמא טומאת שבעה – פה"מ כלים יט,ה, הלכות טומאת מת ה,ד). וְהַמִּזְרָן טָמֵא טֻמְאַת עֶרֶב. שדינו כמי שנגע באב הטומאה שנעשה ראשון לטומאה, ומטבילו והוא טהור לערב. הָיְתָה טְמֵאָה טֻמְאַת עֶרֶב. שנטמאה המיטה מאב הטומאה כגון שרץ ונבלה והיא עצמה ולד הטומאה. וְהַמִּזְרָן טָהוֹר. שוולד הטומאה אינו מטמא כלים (הלכות טומאת מת ה,ז).
יא. מִטָּה שֶׁכָּרַךְ לָהּ מִזְרָן, וְנָגַע בָּהֶן הַמֵּת – הַכֹּל טָמֵא טֻמְאַת שִׁבְעָה; פֵּרְשׁוּ – טְמֵאִים טֻמְאַת שִׁבְעָה. נָגַע בָּהּ שֶׁרֶץ וְכַיּוֹצֵא בּוֹ – טְמֵאִים טֻמְאַת עֶרֶב; פֵּרְשׁוּ – טְמֵאִים טֻמְאַת עֶרֶב.
יא. מִטָּה שֶׁכָּרַךְ לָהּ מִזְרָן וְנָגַע בָּהֶן הַמֵּת וכו'. במקרה זה המיטה והמזרן הם ככלי אחד ושניהם נטמאו במת או בשרץ ולכן גם כשנפרדו נשארים בטומאתם.
יב. כֶּרַע שֶׁהָיְתָה טְמֵאָה מִדְרָס, וְחִבְּרָהּ לַמִּטָּה – הַמִּטָּה כֻּלָּהּ מִדְרָס; פֵּרְשָׁה – הַכֶּרַע טְמֵאָה מִדְרָס כְּשֶׁהָיְתָה, וְהַמִּטָּה מַגַּע מִדְרָס. וְכֵן אִם הָיְתָה הַכֶּרַע טְמֵאָה טֻמְאַת שִׁבְעָה, וְחִבְּרָהּ לַמִּטָּה – הַמִּטָּה כֻּלָּהּ טְמֵאָה טֻמְאַת שִׁבְעָה כְּאִלּוּ נָגַע הַמֵּת בַּכֶּרַע שֶׁלָּהּ. וְאִם הִזָּה עַל הַמִּטָּה – טָהֲרָה הַכֶּרַע בִּכְלָלָהּ. וְאִם פֵּרְשָׁה קֹדֶם הַזָּיָה – הַכֶּרַע טְמֵאָה טֻמְאַת שִׁבְעָה כְּשֶׁהָיְתָה, וְהַמִּטָּה טְמֵאָה טֻמְאַת עֶרֶב.
הָיְתָה הַכֶּרַע טְמֵאָה טֻמְאַת עֶרֶב, וְחִבְּרָהּ לַמִּטָּה – הַכֹּל טָמֵא טֻמְאַת עֶרֶב; פֵּרְשָׁה – הִיא טְמֵאָה טֻמְאַת עֶרֶב, וְהַמִּטָּה טְהוֹרָה, שֶׁאֵין הַטָּמֵא טֻמְאַת עֶרֶב מִן הַמֵּת מְטַמֵּא אָדָם וְלֹא כֵּלִים, מִפְּנֵי שֶׁהוּא וָלָד, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. וְכֵן הַדִּין בְּשֵׁן שֶׁל מַעְדֵּר שֶׁנִּטְמָא בְּמֵת, וְאַחַר כָּךְ חִבְּרוֹ לַמַּעְדֵּר.
יב. כֶּרַע. רגל המיטה. שֶׁהָיְתָה טְמֵאָה מִדְרָס. שדרס עליה הזב לפני שחיברה למיטה. וְאִם הִזָּה עַל הַמִּטָּה. מי חטאת, כדי לטהרם מטומאת מת. טָהֲרָה הַכֶּרַע בִּכְלָלָהּ. אף אם מי החטאת לא נגעו בה, שהמיטה והכרע נחשבים גוף אחד הן לטומאה והן לטהרה.
כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. הלכות טומאת מת ה,ז. וְכֵן הַדִּין בְּשֵׁן שֶׁל מַעְדֵּר. חלק המתכת של המעדר שמפרקים ומחברים אותו למקל.

תקציר הפרק 

פרק ​כא הלכות​ *כ​​ל​ים*
*חוטים וחבלים המחוברים לכלים*
חוטים היוצאים מבגד או מכלי, מקבלים טומאה רק אם האורך שלהם הוא ​בשביל הבגד או הכלי, כגון: חוט מאזניים ארוך לסחורה כבדה, וקצר יותר לסחורה קלה.

שיעור וידאו עם הרב חיים סבתו 

Play Video

שיעור שמע עם הרב חיים סבתו 

מושג מן הפרק 

Play Video

עוד על הלכות כלים ברמב"ם 

שאלות חזרה על הפרק 

1.הפונפון של כיפת הברסלבים נחשב לחלק מהכיפה?

2.רגל מיטה טמא שחיברו למיטה-טימא את כל המיטה?

3.שיעור טומאה הכי גדול הוא לחוט של משקולת חרשים?

תשובות

1-כן 2-כן 3-לא

010 - IdeaCreated with Sketch.לב הלימוד - הרחבה על הפרק 

פרשת שבוע מהרמב"ם 

נייר עמדה - אקטואליה 

סט "משנה תורה" מהודר בכריכה מפוארת בפירוש הרב שטיינזלץ + שליח עד הבית

ב-299 ש"ח בלבד!

אתם ביקשתם – אנחנו ממשיכים!

עד תום המבצע או גמר המלאי.

* בתום המבצע המחיר יעמוד על 499 ש"ח

הלימוד להצלחת כוחות הביטחון ולעילוי נשמת הנופלים הי"ד

דילוג לתוכן