פרק כ"א, הלכות מכירה, ספר קניין
ט״ז בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ט', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ט״ו בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ד בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ג בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״א בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ט׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ח׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ז בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק י', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ז׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ו׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ה׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ד׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ב׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
א׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ל׳ בסיון ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
כ״ה בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ד בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ג בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״א בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״ט בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״ח בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״א באלול ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
י׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
ט׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
ח׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה

הפרק המלא 

ביאורו של הרב עדין שטיינזלץ

א. הַמַּקְנֶה לַחֲבֵרוֹ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מְסֻיָּם: אִם הָיָה מִינוֹ יָדוּעַ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין מִדָּתוֹ אוֹ מִשְׁקָלוֹ אוֹ מִנְיָנוֹ יָדוּעַ – הֲרֵי זֶה קָנָה; וְאִם אֵין מִינוֹ יָדוּעַ – לֹא קָנָה.
א. דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מְסֻיָּם. שאינו מוגדר (ראה גם הלכות זכייה ומתנה ג,ה).
ב. כֵּיצַד? 'עֲרֵמָה זוֹ שֶׁל חִטִּים אֲנִי מוֹכֵר לְךָ בְּכָךְ וְכָךְ', 'שַׂק זֶה הַמָּלֵא תְּאֵנִים אֲנִי מוֹכֵר לְךָ בְּכָךְ וְכָךְ', 'מַרְתֵּף שֶׁל יַיִן אֲנִי מוֹכֵר לְךָ בְּכָךְ וְכָךְ', אַף עַל פִּי שֶׁאֵין מִדַּת הָעֲרֵמָה יְדוּעָה וְלֹא מִשְׁקַל הַתְּאֵנִים וְלֹא מִנְיַן הַקַּנְקַנִּים יָדוּעַ – הֲרֵי מִמְכָּרוֹ קַיָּם, אַף עַל פִּי שֶׁמָּצָא חָסֵר אוֹ יָתֵר עַל הָאֹמֶד שֶׁהָיָה בְּדַעְתָּם, וְיֵשׁ לָהֶם הוֹנָיָה לְפִי הַשַּׁעַר שֶׁבַּשּׁוּק, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.
ב. שֶׁמָּצָא חָסֵר אוֹ יָתֵר עַל הָאֹמֶד שֶׁהָיָה בְּדַעְתָּם. שהקונה גילה שהכמות פחותה ממה שחשב, או שהמוכר גילה שהכמות גדולה ממה שחשב. וְיֵשׁ לָהֶם הוֹנָיָה לְפִי הַשַּׁעַר שֶׁבַּשּׁוּק. אם המחיר אינו תואם את המחיר המקובל, יש בזה דיני אונאה המבוארים בפרק יב. כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. לעיל יג,ב שדיני אונאה חלים גם במכירה שאינה מדודה.
ג. אֲבָל הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ: 'כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ בַּבַּיִת הַזֶּה אֲנִי מוֹכֵר לְךָ בְּכָךְ וְכָךְ', 'כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ בַּתֵּבָה הַזֹּאת' אוֹ 'בַּשַּׂק הַזֶּה' 'אֲנִי מוֹכֵר לְךָ בְּכָךְ וְכָךְ', וְרָצָה הַלּוֹקֵחַ וּמָשַׁךְ – אֵין כָּאן קִנְיָן כְּלָל, שֶׁלֹּא סָמְכָה דַּעַת הַלּוֹקֵחַ, שֶׁהֲרֵי אֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה יֵּשׁ בּוֹ, אִם תֶּבֶן אוֹ זָהָב, וְאֵין זֶה אֶלָּא כִּמְשַׂחֵק בְּקֻבְיָא. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.
ג. שֶׁלֹּא סָמְכָה דַּעַת הַלּוֹקֵחַ. הקונה לא גמר בדעתו לקנות. וְאֵין זֶה אֶלָּא כִּמְשַׂחֵק בְּקֻבְיָא. שאינו מתכוון לקנות ברצינות, אלא דרך שחוק והיתול (מער"ק).
ד. וְכֵן הַמּוֹכֵר לַחֲבֵרוֹ בַּעֲשֶׂרֶת דִּינָרִין חִטִּים, וְלֹא פָּסַק כַּמָּה סְאָה מָכַר לוֹ – נוֹתֵן לוֹ כַּשַּׁעַר שֶׁבַּשּׁוּק בִּשְׁעַת הַמְּכִירָה. וְכָל הַחוֹזֵר בּוֹ מֵאַחַר נְתִינַת הַדָּמִים וְלֹא רָצָה בַּשַּׁעַר שֶׁהָיָה בַּשּׁוּק בִּשְׁעַת מַתַּן הַמָּעוֹת – מְקַבֵּל 'מִי שֶׁפָּרַע', כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.
ד. נוֹתֵן לוֹ כַּשַּׁעַר שֶׁבַּשּׁוּק בִּשְׁעַת הַמְּכִירָה. נותן לו כמות חיטים שמחירן בשוק עשרה דינרים בזמן שהקונה שילם (אף אם בינתיים מחיר החיטים השתנה). מְקַבֵּל מִי שֶׁפָּרַע כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. לעיל ז,א-ב לגבי החוזר בו מהמקח לאחר נתינת דמים.
ה. הַמּוֹכֵר מָקוֹם לַחֲבֵרוֹ לַעֲשׂוֹת לוֹ בּוֹ בַּיִת אוֹ רֶפֶת בָּקָר, וְכֵן הַמְקַבֵּל מֵחֲבֵרוֹ לַעֲשׂוֹת לוֹ בֵּית חַתְנוּת לִבְנוֹ אוֹ בֵּית אַלְמְנוּת לְבִתּוֹ – עוֹשֶׂה אַרְבַּע אַמּוֹת עַל שֵׁשׁ. מָכַר לוֹ מְקוֹם בַּיִת גָּדוֹל – עוֹשֶׂה שְׁמוֹנֶה עַל עֶשֶׂר. מָכַר לוֹ מְקוֹם טְרַקְלִין – עוֹשֶׂה עֶשֶׂר עַל עֶשֶׂר. תַּרְבֵּץ שֶׁל חָצֵר – שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עַל שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה. וְרוּם כָּל בַּיִת וּבַיִת כַּחֲצִי אָרְכּוֹ וְכַחֲצִי רָחְבּוֹ.
ה. הַמּוֹכֵר מָקוֹם לַחֲבֵרוֹ לַעֲשׂוֹת לוֹ בּוֹ בַּיִת וכו'. מכר לו שטח על מנת שהקונה יבנה בו בית או רפת. הַמְקַבֵּל מֵחֲבֵרוֹ לַעֲשׂוֹת לוֹ וכו'. קבלן, שקיבל על עצמו לבנות לחברו. בֵּית חַתְנוּת לִבְנוֹ. שידור בו לאחר נישואיו. בֵּית אַלְמְנוּת לְבִתּוֹ. שתדור בו לאחר שנתאלמנה. עוֹשֶׂה אַרְבַּע אַמּוֹת עַל שֵׁשׁ. אלו המידות המזעריות לדירת אדם או בקר. מָכַר לוֹ מְקוֹם בַּיִת גָּדוֹל. שציין כן במכירה. מָכַר לוֹ מְקוֹם טְרַקְלִין. אולם רחב ידיים. תַּרְבֵּץ שֶׁל חָצֵר. חצר העשויה לנוי. וְרוּם כָּל בַּיִת וּבַיִת כַּחֲצִי אָרְכּוֹ וְכַחֲצִי רָחְבּוֹ. מידת הגובה של כל אחד מהמבנים האלו צריך להיות חצי ממידת אורכו ועוד חצי ממידת רחבו.
ו. הַמּוֹכֵר מָקוֹם לַחֲבֵרוֹ לַעֲשׂוֹת לוֹ בּוֹ קְבוּרָה, וְכֵן הַמְקַבֵּל מָקוֹם מֵחֲבֵרוֹ לַעֲשׂוֹת בּוֹ לוֹ קְבוּרָה – עוֹשֶׂה מְעָרָה, וּפוֹתֵחַ לַמְּעָרָה שְׁמוֹנָה קְבָרוֹת, שְׁלֹשָׁה מִכָּאן וּשְׁלֹשָׁה מִכָּאן וּשְׁנַיִם מִכְּנֶגֶד הַנִּכְנָס לַמְּעָרָה. מִדַּת הַמְּעָרָה אַרְבַּע אַמּוֹת עַל שֵׁשׁ, וְכָל קֶבֶר וָקֶבֶר אֹרֶךְ אַרְבַּע אַמּוֹת וְרֹחַב שִׁשָּׁה טְפָחִים וְרוּם שִׁבְעָה; נִמְצָא בֵּין כָּל קֶבֶר וְקֶבֶר שֶׁמִּן הַצְּדָדִין אַמָּה וּמֶחֱצָה, וּבֵין הַשְּׁנַיִם הָאֶמְצָעִיִּין שְׁתֵּי אַמּוֹת.
ו. מִדַּת הַמְּעָרָה אַרְבַּע אַמּוֹת עַל שֵׁשׁ. זהו שטח החלל המרכזי של המערה שממנה יוצאים גומחות לקברים. שִׁשָּׁה טְפָחִים. אמה. נִמְצָא בֵּין כָּל קֶבֶר וְקֶבֶר שֶׁמִּן הַצְּדָדִין אַמָּה וּמֶחֱצָה. שהרוחב הכולל של הקברים שלוש אמות, ונמצא שהרווח הכולל ביניהם שלוש אמות, ובין כל קבר אמה וחצי רווח.
ז. הַמּוֹכֵר לַחֲבֵרוֹ בְּתוֹךְ שָׂדֵהוּ מְקוֹם אַמַּת מַיִם לְהַשְׁקוֹת בָּהּ בֵּית הַשְּׁלָהִין – נוֹתֵן לוֹ בְּתוֹךְ שָׂדֵהוּ אַמָּה שֶׁרָחְבָּהּ שְׁתֵּי אַמּוֹת, וְאַמָּה מִכָּאן וְאַמָּה מִכָּאן לַאֲגַפֶּיהָ. וְאִם מָכַר לוֹ אַמַּת מַיִם לְהַשְׁקוֹת בָּהּ בַּקִּילוֹן – נוֹתֵן לוֹ אַמָּה שֶׁרָחְבָּהּ אַמָּה, וַחֲצִי אַמָּה מִכָּאן וַחֲצִי אַמָּה מִכָּאן לַאֲגַפֶּיהָ.
ז. הַמּוֹכֵר לַחֲבֵרוֹ בְּתוֹךְ שָׂדֵהוּ מְקוֹם אַמַּת מַיִם. מקום מסוים בתוך שדה המוכר לצורך תעלת מים עבור הקונה. בֵּית הַשְּׁלָהִין. שדה הזקוקה להשקיה מתמדת (הלכות שמיטה ויובל א,ח). לַאֲגַפֶּיהָ. לצדדיה המוגבהים. אַמַּת מַיִם לְהַשְׁקוֹת בָּהּ בַּקִּילוֹן. תעלה קטנה ששואבים ממנה בדלי להשקיית בהמות או כיבוס וכדומה.
ח. אֵלּוּ הָאֲגַפִּים בַּעַל הַשָּׂדֶה נוֹטְעָן, אֲבָל אֵינוֹ זוֹרְעָן, שֶׁהַזְּרָעִים מְחַלְחֲלִין אֶת הַקַּרְקַע וּמְקַלְקְלִין אֶת אַמַּת הַמַּיִם. וְאַמַּת הַמַּיִם הַזֹּאת שֶׁכָּלוּ אֲגַפֶּיהָ – בַּעַל הָאַמָּה מְתַקְּנָהּ מֵעֲפַר אוֹתָהּ הַשָּׂדֶה, שֶׁעַל מְנַת כֵּן קִבֵּל עָלָיו הַמּוֹכֵר לִהְיוֹת אַמַּת הַמַּיִם בְּתוֹךְ שָׂדֵהוּ.
ח. בַּעַל הַשָּׂדֶה נוֹטְעָן אֲבָל אֵינוֹ זוֹרְעָן שֶׁהַזְּרָעִים מְחַלְחֲלִין אֶת הַקַּרְקַע. שורשי נטיעה מעמיקים בקרקע, ואילו שורשי זרעים מתפשטים לרוחב סמוך לפני הקרקע ומחלישים את האדמה. שֶׁכָּלוּ אֲגַפֶּיהָ. התפוררו. שֶׁעַל מְנַת כֵּן וכו'. שאם יתקלקלו האגפים ייטול בעל האמה עפר משדה המוכר.
ט. הַמּוֹכֵר לַחֲבֵרוֹ דֶּרֶךְ בְּתוֹךְ שָׂדֵהוּ: אִם דֶּרֶךְ יָחִיד מָכַר לוֹ – נוֹתֵן לוֹ רֹחַב שְׁתֵּי אַמּוֹת וּמֶחֱצָה, כְּדֵי שֶׁיַּעֲמֹד חֲמוֹר בְּמַשָּׂאוֹ עַל אֹרֶךְ הַדֶּרֶךְ; מָכַר לוֹ דֶּרֶךְ בֵּין עִיר לְעִיר – נוֹתֵן לוֹ רֹחַב שְׁמוֹנֶה אַמּוֹת בְּאֹרֶךְ הַדֶּרֶךְ.
מָכַר לוֹ דֶּרֶךְ הָרַבִּים – נוֹתֵן לוֹ רֹחַב שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה.

ט. אִם דֶּרֶךְ יָחִיד מָכַר לוֹ. לצורך מעבר של יחיד. נוֹתֵן לוֹ רֹחַב שְׁמוֹנֶה אַמּוֹת בְּאֹרֶךְ הַדֶּרֶךְ. רוחב שמונה אמות לכל אורך הדרך. רוחב זה מתאים למעבר שתי עגלות הבאות זו כנגד זו (רשב"ם בבא בתרא ק,א).

נוֹתֵן לוֹ רֹחַב שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה. ראה גם הלכות שבת יד,א, הלכות מתנות עניים ג,ג, הלכות נזקי ממון יג,כז.

י. דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ וְדֶרֶךְ הַקֶּבֶר – אֵין לָהּ שִׁעוּר, וְיֵרָאֶה לִי שֶׁזֶּה כְּמוֹכֵר דָּבָר שֶׁאֵין מִינוֹ יָדוּעַ.
י. דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ. שעושה לצורך מלחמתו (הלכות מלכים ה,ג). וְדֶרֶךְ הַקֶּבֶר. שעושים לצורך לוויה. אֵין לָהּ שִׁעוּר. שרוחב הדרך משתנה לפי צרכם. שֶׁזֶּה כְּמוֹכֵר דָּבָר שֶׁאֵין מִינוֹ יָדוּעַ. שלא קנה, כדלעיל ה"א.
יא. מָכַר לוֹ מָקוֹם לְמַעֲמָד – נוֹתֵן לוֹ בֵּית אַרְבַּעַת קַבִּין.

יא. מָכַר לוֹ מָקוֹם לְמַעֲמָד. מקום שבו עומדים להספיד את המת או לנחם את האבלים. בֵּית אַרְבַּעַת קַבִּין. שטח זריעה של ארבעה קבים.

יב. הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ: 'בּוֹר וּכְתָלֶיהָ אֲנִי מוֹכֵר לְךָ' – נוֹתֵן לוֹ רֹחַב הַכֹּתֶל שְׁלֹשָׁה טְפָחִים.
יג. הַמּוֹכֵר שָׂדֶה לַחֲבֵרוֹ, וּמָסַר לוֹ מֶצֶר אֶחָד אָרֹךְ וּמֶצֶר אֶחָד קָצָר: אִם הָיָה הָאָרֹךְ שֶׁל אִישׁ אֶחָד – לֹא קָנָה מִן הָאָרֹךְ אֶלָּא כְּנֶגֶד קָצָר; וְאִם הָיָה שֶׁל שְׁנַיִם – יִקְנֶה כְּנֶגֶד רֹאשׁ תּוֹר.
יג. וּמָסַר לוֹ מֶצֶר אֶחָד אָרֹךְ וּמֶצֶר אֶחָד קָצָר. המוכר ציין את גבול השדה באופן שצד אחד ארוך מהצד שכנגדו, כגון שצד מערב ארוך מצד מזרח. אִם הָיָה הָאָרֹךְ שֶׁל אִישׁ אֶחָד. גובל בשדה של איש אחד. לֹא קָנָה מִן הָאָרֹךְ אֶלָּא כְּנֶגֶד קָצָר. הקונה מקבל שטח מרובע כנגד הקצר בלבד, שיש להניח שהמוכר לא התכוון לציון גבולות המגדירים במדויק את השטח, אלא רק לזיהוי כללי של הנכס, כמו האומר לחברו 'אני מוכר לך את השטח שבין הבית של ראובן לבית של שמעון'. וְאִם הָיָה שֶׁל שְׁנַיִם יִקְנֶה כְּנֶגֶד רֹאשׁ תּוֹר. אם חלק מהמצר הארוך גובל בשטח של אדם אחד וחלקו גובל בשטח של אדם אחר, ובכל זאת המוכר ציין את כל אורך המצר, הרי זה מוכיח שכוונת המוכר לציין גבולות מדויקים, ולכן הקונה יקבל את כל השטח שבין המצר הארוך למצר הקצר באמצעות מתיחת קו אלכסוני ('ראש תור') מקצה המצר הארוך לקצה המצר הקצר.
יד. הָיָה מֶצֶר רְאוּבֵן מִזְרָח וּמַעֲרָב וּמֶצֶר שִׁמְעוֹן בַּצָּפוֹן וּבַדָּרוֹם – צָרִיךְ שֶׁיִּכְתֹּב לוֹ מֶצֶר רְאוּבֵן מִשְּׁתֵּי רוּחוֹת וּמֶצֶר שִׁמְעוֹן מִשְּׁתֵּי רוּחוֹת.
יד. הָיָה מֶצֶר רְאוּבֵן מִזְרָח וּמַעֲרָב. שלראובן יש שדה בצד מזרח של השדה הנמכרת, ושדה נוספת בצד מערב. צָרִיךְ שֶׁיִּכְתֹּב לוֹ מֶצֶר רְאוּבֵן מִשְּׁתֵּי רוּחוֹת וכו'. על מנת שהקונה יקבל את כל השטח המרובע שבין שדותיו של ראובן לשדותיו של שמעון, צריך לכתוב שמוכר לו את השטח שבין גבול ראובן משני צדדים לגבול שמעון משני צדדים. אבל אם כתב שמוכר לו את השטח שבין ראובן לשמעון, הקונה מקבל רק מחצית מן השדה, כעין משולש שצלע אחת שלו היא שדה אחת של ראובן (כגון השדה המזרחית) והצלע השנייה היא שדה אחת של שמעון (כגון השדה הצפונית) והצלע השלישית חוצה את המרובע באלכסון (רשב"ם בבא בתרא סב,א – ראה איור).
טו. מָסַר לוֹ מֶצֶר רִאשׁוֹן וּמֶצֶר שֵׁנִי וּמֶצֶר שְׁלִישִׁי, וְלֹא מָסַר לוֹ מֶצֶר רְבִיעִי – קָנָה הַשָּׂדֶה כֻּלָּהּ. אֲבָל הַמֶּצֶר הָרְבִיעִי: אִם הָיָה מֻבְלָע בְּתוֹךְ הַמְּצָרִים, וְאֵין עָלָיו רֶכֶב שֶׁל דְּקָלִים, וְאֵין בּוֹ תִּשְׁעַת קַבִּין – קָנָה אַף הַמֶּצֶר הָרְבִיעִי; וְאִם לֹא הָיָה מֻבְלָע, וְיֵשׁ עָלָיו רֶכֶב דְּקָלִים אוֹ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ תִּשְׁעַת קַבִּין – לֹא קָנָהוּ.
הָיָה מֻבְלָע וְיֵשׁ עָלָיו רֶכֶב דְּקָלִים אוֹ יֵשׁ בּוֹ תִּשְׁעַת קַבִּין, אוֹ שֶׁלֹּא הָיָה מֻבְלָע וְאֵין עָלָיו דְּקָלִין וְאֵין בּוֹ תִּשְׁעַת קַבִּין – הֲרֵי הַדָּבָר מָסוּר לְבֵית דִּין כְּפִי מַה שֶּׁיִּרְאוּ, וּלְאֵי זוֹ דֶּרֶךְ שֶׁדַּעְתָּן נוֹטָה יַעֲשׂוּ.

טו. מָסַר לוֹ מֶצֶר רִאשׁוֹן וכו'. מכר שדה לחברו וציין לו גבולות רק משלושה צדדים. אֲבָל הַמֶּצֶר הָרְבִיעִי. התלם שעליו המצר עצמו, שלפעמים הוא ניכר ומובדל משאר השדה. אִם הָיָה מֻבְלָע בְּתוֹךְ הַמְּצָרִים. נמצא בתוך הגבולות של שאר המצרים. רֶכֶב שֶׁל דְּקָלִים. שורה של דקלים. וְאֵין בּוֹ תִּשְׁעַת קַבִּין. ששטח שניתן לזרוע בו תשעה קבים אפשר לכנותו שדה (ראה הלכות שכנים א,ד), וממילא הוא נחשב בפני עצמו. קָנָה אַף הַמֶּצֶר הָרְבִיעִי. שאין לו חשיבות עצמאית, ויש להניח שנכלל במכירה.

הָיָה מֻבְלָע וְיֵשׁ עָלָיו וכו'. כאשר המצר הרביעי מובלע, אך מצד שני יש לו חשיבות מחמת שורת הדקלים שעליו או שטח זריעת תשעה קבים שיש בו. או להפך, שהוא ניכר לעצמו מפני שאינו מובלע, אך מצד שני אין בו שורת דקלים או תשעה קבים. הֲרֵי הַדָּבָר מָסוּר לְבֵית דִּין וכו'. שיעריכו את כוונת המוכר.

טז. סִיֵּם לוֹ אֶת הַזָּוִית בִּלְבַד וְלֹא סִיֵּם לוֹ הַמֶּצֶר שֶׁל כָּל הָרוּחַ, אוֹ שֶׁסִּיֵּם לוֹ שְׁנֵי מְצָרִים כְּמִין גַּ"ם, אוֹ שֶׁסִּיֵּם לוֹ חֵלֶק חֵלֶק מִכָּל רוּחַ וָרוּחַ – הֲרֵי זֶה לֹא קָנָה אֶת כֻּלָּהּ, אֶלָּא יִקְנֶה מִמֶּנָּה כְּפִי מַה שֶּׁמָּסַר לוֹ וּכְמוֹ שֶׁיִּרְאוּ הַדַּיָּנִים.
טז. סִיֵּם לוֹ אֶת הַזָּוִית בִּלְבַד וְלֹא סִיֵּם לוֹ הַמֶּצֶר שֶׁל כָּל הָרוּחַ. הגדיר וציין רק את הנקודות שבזוויות השדה, ולא הגדיר את כל אורך הגבולות. אוֹ שֶׁסִּיֵּם לוֹ שְׁנֵי מְצָרִים כְּמִין גַּ"ם. הגדיר את הגבולות רק בשני צדדים סמוכים זה לזה, בדומה לאות היוונית גמ"א שצורתה Γ. אוֹ שֶׁסִּיֵּם לוֹ חֵלֶק חֵלֶק מִכָּל רוּחַ וָרוּחַ. ציין את הגבולות מכל הצדדים, אך בכל צד ציין רק חלקים ממנו לסירוגין כעין פס מקווקו. יִקְנֶה מִמֶּנָּה כְּפִי מַה שֶּׁמָּסַר לוֹ וּכְמוֹ שֶׁיִּרְאוּ הַדַּיָּנִים. הקונה מקבל את השטח הסמוך למה שהמוכר ציין, ולגבי שאר השדה תלוי הדבר בשיקול דעתם של הדיינים, מכיוון שיש ספק אם התכוון למכור את כל השדה או רק את השטח שציין (ראה מ"מ וכס"מ).
יז. הַמּוֹכֵר בַּיִת לַחֲבֵרוֹ בְּבִירָה גְּדוֹלָה, אַף עַל פִּי שֶׁמָּסַר לוֹ מְצָרִים הַחִיצוֹנִים וְאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ שָׁם מְעַט שֶׁקּוֹרְאִין לַבִּירָה בַּיִת – לֹא קָנָה אֶלָּא הַבַּיִת בִּלְבַד, שֶׁהַמְּצָרִים הוּא שֶׁהִרְחִיב לוֹ, וְאִלּוּ מָכַר לוֹ כָּל הַבִּירָה, הָיָה כּוֹתֵב לוֹ: 'וְלֹא הִנַּחְתִּי לְפָנַי בְּמֶכֶר זֶה כְּלוּם'. וְכֵן הַמּוֹכֵר שָׂדֶה בְּבִקְעָה גְּדוֹלָה וּמָסַר לוֹ מִצְרֵי הַבִּקְעָה – מְצָרִים הֵם שֶׁהִרְחִיב לוֹ.
יז. הַמּוֹכֵר בַּיִת לַחֲבֵרוֹ בְּבִירָה גְּדוֹלָה. בית הנמצא בתוך מבנה גדול. שֶׁמָּסַר לוֹ מְצָרִים הַחִיצוֹנִים. המוכר ציין את הגבולות החיצוניים של הבירה כולה. שֶׁהַמְּצָרִים הוּא שֶׁהִרְחִיב לוֹ. המוכר ציין גבולות רחבים ולא מדויקים, מפני שכוונתו רק לזיהוי כללי של מקום הנכס. וְלֹא הִנַּחְתִּי לְפָנַי. לא השארתי לעצמי.
יח. הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ: 'שָׂדוֹת אֲנִי מוֹכֵר לְךָ' – מִעוּט שָׂדוֹת שְׁתַּיִם. אָמַר לוֹ: 'כָּל שָׂדוֹת' – אֲפִלּוּ שָׁלֹשׁ וְאַרְבַּע, חוּץ מִגַּנּוֹת וּפַרְדֵּסִים. אָמַר לוֹ: 'נְכָסַי' – אֲפִלּוּ גַּנּוֹת וּפַרְדֵּסִים, חוּץ מִבָּתִּים וַעֲבָדִים. וְאִם אָמַר לוֹ: 'כָּל נְכָסַי' – אֲפִלּוּ עֲבָדִים וּבָתִּים, וְכָל הַמִּטַּלְטְלִין הַיְדוּעִים לוֹ, וַאֲפִלּוּ תְּפִלִּין שֶׁבְּרֹאשׁוֹ בִּכְלַל הַמֶּכֶר.
יח. אֲפִלּוּ שָׁלֹשׁ וְאַרְבַּע. צריך לתת לו את כל השדות שיש לו. אָמַר לוֹ נְכָסַי אֲפִלּוּ גַּנּוֹת וּפַרְדֵּסִים. שהמילה נכסים משמעותה נכסי מקרקעין.
יט. הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ: 'בַּיִת מִבָּתַּי אֲנִי מוֹכֵר לְךָ' וְ'שׁוֹר בִּשְׁוָרַי אֲנִי מוֹכֵר לְךָ' – נוֹתֵן לוֹ הַקָּטָן שֶׁבָּהֶן. מֵת אֶחָד מִן הַשְּׁוָרִים אוֹ שֶׁנָּפַל אֶחָד מִן הַבָּתִּים – מַרְאֶה לוֹ אֶת זֶה שֶׁמֵּת אוֹ זֶה שֶׁנָּפַל, שֶׁיַּד בַּעַל הַשְּׁטָר עַל הַתַּחְתּוֹנָה.
יט. מַרְאֶה לוֹ אֶת זֶה שֶׁמֵּת אוֹ זֶה שֶׁנָּפַל. ואומר לו 'הרי שלך לפניך'. שֶׁיַּד בַּעַל הַשְּׁטָר עַל הַתַּחְתּוֹנָה. מפני שבא להוציא מהמוחזק, כבכל ספק ממוני.
כ. הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ: 'שָׂדֶה דְּבֵי חַיֵּי אֲנִי מוֹכֵר לְךָ', וְהָיוּ לוֹ שְׁתֵּי שָׂדוֹת הַנִּקְרָאִין בְּשֵׁם זֶה – אֵינוֹ קוֹנֶה אֶלָּא הַפְּחוּתָה שֶׁבִּשְׁתֵּיהֶן. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.
כ. שָׂדֶה דְּבֵי חַיֵּי. בנוסחאות אחרות: "שדה דבי חייא", וכן הוא לפנינו בגמרא (בבלי בבא בתרא סא,ב).
כא. הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ: 'שְׂדֵה רְאוּבֵן אֲנִי מוֹכֵר לְךָ', וְכֵיוָן שֶׁבָּא הַלּוֹקֵחַ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ אָמַר לוֹ הַמּוֹכֵר: 'זוֹ אֵינָהּ הַשָּׂדֶה שֶׁהָיְתָה שֶׁל רְאוּבֵן, אֶלָּא כָּךְ הִיא קְרוּיָה, וּלְעוֹלָם לֹא הָיְתָה לוֹ, אֶלָּא זוֹ הִיא שֶׁהָיְתָה שֶׁל רְאוּבֵן וּלְקַחְתִּיהָ מִמֶּנּוּ, וְהִיא שֶׁמָּכַרְתִּי לְךָ' – עַל הַמּוֹכֵר לְהָבִיא רְאָיָה. וְאִם לֹא הֵבִיא – זוֹכֶה הַלּוֹקֵחַ בְּזוֹ שֶׁכָּל הָעָם קוֹרְאִין לָהּ 'שֶׁל רְאוּבֵן'. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה – הַלֵּךְ אַחַר הַשֵּׁם הַפָּשׁוּט בְּפִי הַכֹּל.
כא. כָּךְ הִיא קְרוּיָה וּלְעוֹלָם לֹא הָיְתָה לוֹ. אנשים קוראים לה 'שדה ראובן' אף על פי שמעולם לא הייתה שלו. אֶלָּא זוֹ הִיא שֶׁהָיְתָה וכו'. שדה אחרת קניתי מראובן, ואותה התכוונתי למכור לך. הַשֵּׁם הַפָּשׁוּט בְּפִי הַכֹּל. השם המקובל והנפוץ.
כב. הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ: 'חֲצִי שָׂדִי אֲנִי מוֹכֵר לְךָ' – שָׁמִין כַּמָּה שָׁוָה כָּל הַשָּׂדֶה, וְנוֹתֵן לוֹ מִן הַכָּחוּשׁ שֶׁבָּהּ מַה שֶּׁשָּׁוֶה חֲצִי הַדָּמִים שֶׁל כָּל הַשָּׂדֶה. וְכֵן אִם אָמַר לוֹ: 'חֶצְיָהּ בַּדָּרוֹם אֲנִי מוֹכֵר לְךָ' – שָׁמִין דְּמֵי כֻּלָּהּ, וְנוֹתֵן לוֹ בִּדְרוֹמָהּ בַּחֲצִי כָּל הַדָּמִים.
וּמְקַבֵּל עָלָיו הַלּוֹקֵחַ לַעֲשׂוֹת בְּחֶלְקוֹ מְקוֹם הַגָּדֵר, וּמֵאֲחוֹרֵי הַגָּדֵר סָמוּךְ לַגָּדֵר חָרִיץ קָטָן רֹחַב שְׁלֹשָׁה טְפָחִים, וְחוּצָה לוֹ חָרִיץ אַחֵר גָּדוֹל רֹחַב שִׁשָּׁה טְפָחִים, וּבֵין שְׁנֵי הַחֲרִיצִין רֹחַב טֶפַח – כָּל זֶה כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּקְפֹּץ הַנְּמִיָּה וְכַיּוֹצֵא בָּהּ.
כב. חֲצִי שָׂדִי אֲנִי מוֹכֵר לְךָ. ולא פירש איזה חצי. שָׁמִין. מעריכים. מִן הַכָּחוּשׁ שֶׁבָּהּ. מהחלק הגרוע של השדה, מפני שיד המוכר על העליונה, והוא מעדיף את החלק המשובח שבה. מַה שֶּׁשָּׁוֶה חֲצִי הַדָּמִים שֶׁל כָּל הַשָּׂדֶה. שטח השווה בערכו לחצי השדה. וְנוֹתֵן לוֹ בִּדְרוֹמָהּ בַּחֲצִי כָּל הַדָּמִים. שטח בצד דרום השווה בערכו לחצי השדה.
לַעֲשׂוֹת בְּחֶלְקוֹ מְקוֹם הַגָּדֵר. לצורך הפרדה בין שתי החלקות. שֶׁלֹּא תִּקְפֹּץ הַנְּמִיָּה. מעבר הגדר ותזיק.
כג. הָיְתָה לוֹ חֲצִי שָׂדֶה, וְאָמַר לַחֲבֵרוֹ: 'חֵצִי שֶׁיֵּשׁ לִי בַּשָּׂדֶה מָכַרְתִּי לְךָ' – קָנָה הַחֵצִי כֻּלּוֹ. אָמַר לוֹ: 'חֵצִי בַּשָּׂדֶה שֶׁיֵּשׁ לִי' – לֹא קָנָה אֶלָּא רְבִיעַ. אָמַר לוֹ: 'מֶצֶר שָׂדֶה שֶׁמִּמֶּנָּה נֶחֱלֶקֶת' אוֹ 'שֶׁמִּמֶּנָּה נִפְסֶקֶת' אוֹ 'שֶׁמִּמֶּנָּה נֶחֱצֵית': אִם אָמַר לוֹ: 'וְאֵלּוּ מְצָרֶיהָ' – קָנָה חֶצְיָהּ; וְאִם לֹא מָסַר לוֹ מְצָרֶיהָ – לֹא קָנָה אֶלָּא בֵּית תִּשְׁעַת קַבִּין בִּלְבַד.
כג. הָיְתָה לוֹ חֲצִי שָׂדֶה. שהיה שותף עם אדם אחר בשדה. אָמַר לוֹ חֵצִי בַּשָּׂדֶה שֶׁיֵּשׁ לִי. חצי מתוך החלק שלי בשדה. אָמַר לוֹ מֶצֶר שָׂדֶה שֶׁמִּמֶּנָּה נֶחֱלֶקֶת. ציין את הגבול שממנו ואילך השדה נחלקת, שמגבול זה ואילך אינו מקנה לו. אִם אָמַר לוֹ וְאֵלּוּ מְצָרֶיהָ. אם ציין את כל גבולות השדה. קָנָה חֶצְיָהּ. כל חצי השדה, מהמצר שממנו נחלקת השדה ועד הגבולות החיצוניים שסימן לו. וְאִם לֹא מָסַר לוֹ מְצָרֶיהָ. אלא ציין רק את הגבול שממנו נחלקת. לֹא קָנָה אֶלָּא בֵּית תִּשְׁעַת קַבִּין בִּלְבַד. שטח שזורעים בו תשעה קבים, שהוא השטח המינימלי הנקרא שדה (הלכות שכנים א,ד), ולא יותר מכך, מפני שהמוכר לא ציין שאר הגבולות ויש להניח שהתכוון למכור רק שטח קטן שאין לו חשיבות גדולה.

תקציר הפרק 

יש עדכון חדש לאפליקציה כנסו לחנות האפליקציות לעדכן

שיעור וידאו עם הרב חיים סבתו 

Play Video

שיעור שמע עם הרב חיים סבתו 

מושג מן הפרק 

Play Video

עוד על הלכות מכירה ברמב"ם 

שאלות חזרה על הפרק 

1.האם מכירת "תיבת אוצר" שלא ידוע תוכנה תקפה?

2.אמר לחבירו שמוכר לו כל נכסיו – האם נותר לו דבר מה?

3.הבטיח לחבירו רכב בזול – מותר לו לתת את הרכב הפשוט ביותר?

 

 

תשובות
1.לא
2.לא
3.כן

010 - IdeaCreated with Sketch.לב הלימוד - הרחבה על הפרק 

פרשת שבוע מהרמב"ם 

נייר עמדה - אקטואליה 

סט "משנה תורה" מהודר בכריכה מפוארת בפירוש הרב שטיינזלץ + שליח עד הבית

ב-299 ש"ח בלבד!

ממשיכים את הסבסוד ההיסטורי!

*הארגון רשאי לשנות את המחיר בכל עת

* שווי סט 835 ש"ח

*משלוח עד 21 ימי עסקים

הלימוד להצלחת כוחות הביטחון ולעילוי נשמת הנופלים הי"ד

דילוג לתוכן