א. שְׁתֵּי כִּתֵּי עֵדִים הַמַּכְחִישׁוֹת זוֹ אֶת זוֹ, שֶׁבָּא עֵד אֶחָד מִכַּת זוֹ וְעֵד אֶחָד מִכַּת זוֹ וְהֵעִידוּ בְּעֵדוּת אַחֶרֶת – אֵין כָּאן עֵדוּת, שֶׁהֲרֵי בְּוַדַּאי אֶחָד מֵהֶן שַׁקְרָן, וְאֵין יָדוּעַ מִי הוּא מִשְּׁנֵיהֶם.
בָּאָה כַּת זוֹ בִּפְנֵי עַצְמָהּ וְהֵעִידָה עֵדוּת, וּבָאָה כַּת זוֹ בִּפְנֵי עַצְמָהּ וְהֵעִידָה עֵדוּת אַחֶרֶת – מְקַבְּלִין כָּל אַחַת מֵהֶם בִּפְנֵי עַצְמָהּ.
ב. רְאוּבֵן שֶׁהוֹצִיא עַל שִׁמְעוֹן שְׁנֵי שְׁטָרוֹת, אֶחָד בְּמָנֶה וְאֶחָד בְּמָאתַיִם, וְכָפַר שִׁמְעוֹן בִּשְׁנֵי הַשְּׁטָרוֹת, וְעֵדֵי שְׁטָר זֶה כַּת אַחַת מֵאוֹתָן הַשְּׁתַּיִם שֶׁהִכְחִישׁוּ זוֹ אֶת זוֹ, וְעֵדֵי הַשְּׁטָר הַשֵּׁנִי הַכַּת הַשְּׁנִיָּה – הֲרֵי שִׁמְעוֹן מְשַׁלֵּם מָנֶה, שֶׁיַּד בַּעַל הַשְּׁטָר עַל הַתַּחְתּוֹנָה, וְיִשָּׁבַע עַל הַשְּׁאָר.
וְיֵרָאֶה לִי שֶׁשְּׁבוּעָה זוֹ שֶׁיִּשָּׁבַע עַל הַשְּׁאָר – בִּנְקִיטַת חֵפֶץ, כְּדִין מוֹדֶה בְּמִקְצָת, שֶׁהֲרֵי יֵשׁ עָלָיו שְׁנֵי עֵדִים כְּשֵׁרִים מְעִידִין בְּמִקְצָת הַמָּמוֹן שֶׁכָּפַר בְּכֻלּוֹ, וְלֹא תִּהְיֶה הוֹדָיַת פִּיו גְּדוֹלָה מֵהֲעָדַת עֵדִים, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.
ג. הוֹצִיא רְאוּבֵן שְׁטָר עַל לֵוִי, וְעֵדָיו כַּת אַחַת מִשְּׁתֵּיהֶן, וְהוֹצִיא שִׁמְעוֹן שְׁטָר שֵׁנִי עַל לֵוִי, וְעֵדָיו הַכַּת הַשְּׁנִיָּה, וְלֵוִי כּוֹפֵר בִּשְׁנֵיהֶן – הֲרֵי רְאוּבֵן נִשְׁבָּע וְנוֹטֵל, וְשִׁמְעוֹן נִשְׁבָּע וְנוֹטֵל, שֶׁוַּדַּאי אֶחָד מֵהֶן יֵשׁ לוֹ אֶצְלוֹ. וּשְׁבוּעָה זוֹ בְּתַקָּנַת חֲכָמִים, כְּדִין חֶנְוָנִי עַל פִּנְקָסוֹ.
ד. הוֹצִיא רְאוּבֵן שְׁטָר עַל שִׁמְעוֹן, וְעֵדָיו כַּת אַחַת מֵהֶן, וְהוֹצִיא שְׁטָר שֵׁנִי עַל לֵוִי, וְעֵדָיו הַכַּת הַשְּׁנִיָּה, וְכָל אֶחָד מֵהֶן כּוֹפֵר בּוֹ – הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵרוֹ עָלָיו הָרְאָיָה, וְהוֹאִיל וְאֵין רְאוּבֵן יָכוֹל לְקַיֵּם אֶחָד מִשְּׁנֵי שְׁטָרוֹת, הֲרֵי כָּל שְׁטָר מֵהֶן כַּחֶרֶס, וּשְׁנֵי הַנִּטְעָנִין נִשְׁבָּעִין הֶסֵּת וְנִפְטָרִין.
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁבָּאוּ שְׁתֵּי הַכִּתּוֹת לְהָעִיד כְּאֶחָד. אֲבָל כָּל הַמּוֹצִיא שְׁטָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עֵדוּת כַּת אַחַת מִשְּׁתֵּיהֶן – הֲרֵי זֶה גּוֹבֶה בּוֹ, וְאִם הוֹצִיא אַחַר כָּךְ, בֵּין הוּא בֵּין אַחֵר, שְׁטָר שֵׁנִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עֵדוּת הַכַּת הַשְּׁנִיָּה – הֲרֵי זֶה גּוֹבֶה בּוֹ, בֵּין מִן הַלֹּוֶה הָרִאשׁוֹן בֵּין מֵאַחֵר, שֶׁהֲרֵי כָּל כַּת מִשְּׁתֵּיהֶן בִּפְנֵי עַצְמָהּ הֵעִידָה.
ה. מִי שֶׁהֵבִיא עֵדִים וְנֶחְקְרָה עֵדוּתָן, וְהוּזְמוּ, וְחָזַר וְהֵבִיא עֵדִים אֲחֵרִים בְּאוֹתָהּ הַטַּעֲנָה עַצְמָהּ, וְהוּזְמוּ, אֲפִלּוּ מֵאָה כַּת, וְאַחַר כָּךְ הֵבִיא עֵדִים בְּאוֹתָהּ הַטַּעֲנָה עַצְמָהּ, וְנִמְצֵאת עֵדוּת אֵלּוּ הָאַחֲרוֹנִים מְכֻוֶּנֶת – דָּנִין עַל פִּיהֶן, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהֻחְזַק זֶה שֶׁטָּעַן טַעֲנָה זוֹ לְהָבִיא עֵדִים שַׁקְרָנִין, הֲרֵי לֹא הֻחְזְקוּ אֵלּוּ הָעֵדִים הָאַחֲרוֹנִים שֶׁהֵן מְשַׁקְּרִים.
אֲבָל שְׁטָר שֶׁקָּרָא עָלָיו עַרְעָר, וְהוּא שֶׁיָּבֹאוּ שְׁנַיִם וְיֹאמְרוּ: 'מִמֶּנּוּ שָׁאַל לְזַיֵּף לוֹ שְׁטָר זֶה', אַף עַל פִּי שֶׁנִּתְקַיֵּם הַשְּׁטָר מֵחוֹתְמָיו – אֵין גּוֹבִין בּוֹ לְעוֹלָם. וְיֵרָאֶה לִי שֶׁאִם בָּאוּ עֵדֵי הַשְּׁטָר וְהֵעִידוּ הֵם בְּעַצְמָן עַל כְּתַב יָדָם – גּוֹבִין בּוֹ.
בְּרִיךְ רַחֲמָנָא דְּסַיְּעַן
מְקַבְּלִין כָּל אַחַת מֵהֶם בִּפְנֵי עַצְמָהּ. שמאחר שלא ידוע איזו מהן פסולה, מעמידים כל אחת על חזקת כשרותה, ואין פוסלים לא זו ולא זו.