א. הָאִשָּׁה שֶׁהִתְנָת עַל בַּעְלָהּ לְבַטֵּל זְכוּת מִדְּבָרִים שֶׁזּוֹכֶה בָּהֶן הַבַּעַל: אִם כָּתַב לָהּ וְעוֹדָהּ אֲרוּסָה קֹדֶם הַנִּשּׂוּאִין – אֵינוֹ צָרִיךְ לִקְנוֹת מִיָּדוֹ, אֶלָּא כָּל שֶׁכָּתַב לָהּ קַיָּם; וְאִם כָּתַב לָהּ אַחַר נִשּׂוּאִין – צָרִיךְ לִקְנוֹת מִיָּדוֹ.
ב. הִתְנָה עִמָּהּ שֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ דִּין וּדְבָרִים בִּנְכָסֶיהָ, אִם מָכְרָה וְנָתְנָה – מִכְרָהּ קַיָּם וּמַתְּנָתָהּ קַיֶּמֶת, אֲבָל אוֹכֵל פֵּרוֹתֵיהֶן כָּל זְמַן שֶׁהֵן בִּרְשׁוּתָהּ. וְאִם קָנוּ מִיָּדוֹ כְּשֶׁהִיא אֲרוּסָה שֶׁאֵין לוֹ דִּין וּדְבָרִים בִּנְכָסֶיהָ – הֲרֵי סִלֵּק עַצְמוֹ מִגּוּף הַקַּרְקַע, וְאֵין לוֹ בִּנְכָסֶיהָ פֵּרוֹת לְעוֹלָם. וַאֲפִלּוּ עִרְעֵר עַל קִנְיָנוֹ וְאָמַר: 'לֹא עָלָה בְּדַּעְתִּי שֶׁאֵין לִי פֵּרוֹת מִפְּנֵי קִנְיָן זֶה, אֶלָּא שֶׁאִם מָכְרָה מִכְרָהּ קַיָּם, שֶׁאֵין אָדָם נוֹשֵׂא אִשָּׁה בְּלֹא נְכָסִים' – אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ, אֶלָּא כְּבָר סִלֵּק עַצְמוֹ מִגּוּף הַקַּרְקַע.
ג. הִתְנָה עִמָּהּ שֶׁלֹּא יֹאכַל פֵּרוֹת נְכָסֶיהָ – הֲרֵי זֶה אֵינוֹ אוֹכֵל פֵּרוֹתֵיהֶן, אֲבָל מוֹכְרִין אֶת הַפֵּרוֹת וְלוֹקְחִין בָּהֶן קַרְקַע וְהוּא אוֹכֵל פֵּרוֹתֶיהָ, שֶׁלֹּא סִלֵּק עַצְמוֹ אֶלָּא מִפֵּרוֹת נְכָסִים אֵלּוּ בִּלְבַד.
ד. הִתְנָה שֶׁלֹּא יֹאכַל פֵּרוֹת נְכָסֶיהָ, וְלֹא פֵּרֵי פֵּרוֹתֵיהֶן – לוֹקְחִין הַפֵּרוֹת וְקוֹנִין בָּהֶן קַרְקַע, וְלוֹקְחִין פֵּרוֹת קַרְקַע זוֹ וְקוֹנִין בָּהֶן קַרְקַע שְׁנִיָּה, וְהוּא אוֹכֵל פֵּרוֹת אֵלּוּ, שֶׁהֵן פֵּרֵי פֵּרֵי פֵּרוֹת. וְכֵן הַדָּבָר תָּמִיד, עַד שֶׁיַּתְנֶה עִמָּהּ שֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ לֹא פֵּרוֹת וְלֹא פֵּרֵי פֵּרוֹתֵיהֶן עַד עוֹלָם, וְאַחַר כָּךְ לֹא יִהְיֶה לוֹ פֵּרוֹת בְּחַיֶּיהָ. אֲבָל אִם מֵתָה – יִירַשׁ הַכֹּל.
ה. הִתְנָה עִמָּהּ שֶׁלֹּא יִירָשֶׁנָּה – הֲרֵי זֶה לֹא יִירָשֶׁנָּה, אֲבָל אוֹכֵל פֵּרוֹת בְּחַיֶּיהָ. וְכֵן אִם הִתְנָה שֶׁיִּירַשׁ מִקְצָת נְכָסֶיהָ, וְכֵן אִם הִתְנָה שֶׁאִם מֵתָה בְּלֹא בָּנִים יַחְזְרוּ נְכָסִים לְבֵית אָבִיהָ – הַכֹּל קַיָּם.
ו. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁהִתְנָה עִמָּהּ קֹדֶם שֶׁתִּנָּשֵׂא, שֶׁהַנַּחֲלָה הַבָּאָה לוֹ לָאָדָם שֶׁלֹּא מִמִּשְׁפַּחְתּוֹ – מַתְנֶה עָלֶיהָ שֶׁלֹּא יִירָשֶׁנָּה קֹדֶם שֶׁתִּהְיֶה רְאוּיָה לוֹ. אֲבָל אִם הִתְנָה עִמָּהּ אַחַר שֶׁנִּשֵּׂאת – תְּנָאוֹ בָּטֵל, וְיִירָשֶׁנָּה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.
ז. הִתְנָה עִמָּהּ אַחַר נִשּׂוּאִין שֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ דִּין וּדְבָרִים בִּנְכָסֶיהָ, וְלֹא בְּפֵרֵי פֵּרוֹתֵיהֶן עַד עוֹלָם בְּחַיֶּיהָ וּבְמוֹתָהּ – הֲרֵי זֶה אֵינוֹ אוֹכֵל פֵּרוֹת כְּלָל. אֲבָל אִם מֵתָה – יִירָשֶׁנָּה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.
ח. הַבַּעַל שֶׁהוֹצִיא הוֹצָאוֹת עַל נִכְסֵי מְלוֹג, בֵּין שֶׁהוֹצִיא מְעַט וְאוֹכֵל פֵּרוֹת הַרְבֵּה, בֵּין שֶׁהוֹצִיא הַרְבֵּה וְאוֹכֵל פֵּרוֹת מְעַט, אֲפִלּוּ אָכַל גְּרוֹגֶרֶת אַחַת דֶּרֶךְ כָּבוֹד אוֹ שֶׁאָכַל דִּינָר אֶחָד אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא דֶּרֶךְ כָּבוֹד, וַאֲפִלּוּ לֹא לָקַח בַּפֵּרוֹת מַה שֶּׁהוֹצִיא אֶלָּא חֲבִילָה שֶׁל זְמוֹרוֹת – מַה שֶּׁהוֹצִיא הוֹצִיא, וּמַה שֶּׁאָכַל אָכַל.
ט. וְכֵן אִם נָפְלוּ לָהּ כְּסָפִים בְּמָקוֹם רָחוֹק, וְהוֹצִיא עֲלֵיהֶן הוֹצָאוֹת עַד שֶׁהֱבִיאָן אוֹ עַד שֶׁהוֹצִיאָן מִיַּד מִי שֶׁהָיוּ אֶצְלוֹ, וְלָקַח בָּהֶן קַרְקַע וְאָכַל פֵּרוֹתֶיהָ כַּשִּׁעוּר – מַה שֶּׁהוֹצִיא הוֹצִיא, וּמַה שֶּׁאָכַל אָכַל.
הוֹצִיא וְלֹא אָכַל, אוֹ שֶׁאָכַל פָּחוֹת מִכַּשִּׁעוּר – שָׁמִין כַּמָּה הִשְׁבִּיחַ, וְשׁוֹאֲלִין אוֹתוֹ כַּמָּה הוֹצִיא: אִם הַשֶּׁבַח יָתֵר עַל הַהוֹצָאָה – יִשָּׁבַע בִּנְקִיטַת חֵפֶץ כַּמָּה הוֹצִיא, וְנוֹטֵל הַהוֹצָאָה; וְאִם הַהוֹצָאָה יְתֵרָה עַל הַשֶּׁבַח – אֵין לוֹ מִן הַהוֹצָאָה אֶלָּא כְּשִׁעוּר הַשֶּׁבַח, וּבִשְׁבוּעָה.
י. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בִּמְגָרֵשׁ. אֲבָל הָאִשָּׁה שֶׁמָּרְדָה עַל בַּעְלָהּ, אֲפִלּוּ אָכַל הַרְבֵּה – שָׁמִין לוֹ כַּמָּה אָכַל, וּפוֹחֲתִין אוֹתוֹ מִמַּה שֶּׁרָאוּי לִתֵּן לוֹ מִן הַהוֹצָאָה אַחַר שֶׁיִּשָּׁבַע, וְנוֹטְלוֹ, שֶׁלֹּא הִקְנָה לָהּ כְּדֵי שֶׁתִּטֹּל וְתֵצֵא מֵעַצְמָהּ.
וְכֵן הַמּוֹצִיא הוֹצָאוֹת עַל נִכְסֵי אִשְׁתּוֹ קְטַנָּה וּמֵאֲנָה – רוֹאִין כַּמָּה אָכַל וְכַמָּה הוֹצִיא וְכַמָּה הִשְׁבִּיחַ, וְשָׁמִין לוֹ כְּעָרִיס, שֶׁהֲרֵי בִּרְשׁוּת יָרַד.
יא. מִנְהָגוֹת רַבּוֹת יֵשׁ בַּנְּדוּנְיָא: יֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁיִּכְתְּבוּ בַּכְּתֻבָּה הַנְּדוּנְיָא בְּיָתֵר עַל דָּמֶיהָ בִּשְׁלִישׁ אוֹ בַּחֲמִישׁ אוֹ בְּמֶחֱצָה, כְּגוֹן שֶׁתִּהְיֶה הַנְּדוּנְיָא מֵאָה, וְכוֹתְבִין שֶׁהִכְנִיסָה לוֹ מֵאָה וַחֲמִשִּׁים, כְּדֵי לְהַרְבּוֹת בִּפְנֵי הָעָם, וּכְשֶׁתָּבֹא לִגְבּוֹת – לֹא תִּגְבֶּה אֶלָּא הַמֵּאָה.
וְיֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁנָּהֲגוּ לִכְתֹּב בְּפָחוֹת, וְאִם פָּסְקָה לְהוֹצִיא לוֹ בְּמֵאָה כֵּלִים – נוֹתֶנֶת שָׁוֶה מֵאָה וְעֶשְׂרִים אוֹ מֵאָה וַחֲמִשִּׁים, וְכוֹתְבִין שֶׁהִכְנִיסָה לוֹ מֵאָה. וְיֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁנָּהֲגוּ לִכְתֹּב שָׁוֶה בְּשָׁוֶה. וְיֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁיִּתֵּן הָאִישׁ מָעוֹת לְפִי הַנְּדוּנְיָא דָּבָר קָצוּב שֶׁתִּתְקַשֵּׁט בּוֹ הַכַּלָּה וְתִקְנֶה בּוֹ בְּשָׂמִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן. וְיֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁיַּכְנִיס הָאִישׁ שׁוּם מִשֶּׁלּוֹ לָאִשָּׁה, יִצְטָרֵף לִנְדוּנְיָתָהּ לְהִתְנָאוֹת בּוֹ.
יב. הַנּוֹשֵׂא סְתָם – כּוֹתֵב וְנוֹתֵן כְּמִנְהַג הַמְּדִינָה. וְכֵן הִיא שֶׁפָּסְקָה לְהַכְנִיס – נוֹתֶנֶת כְּמִנְהַג הַמְּדִינָה. וּכְשֶׁתָּבֹא לִגְבּוֹת כְּתֻבָּה – מַגְבִּין לָהּ מַה שֶּׁבַּכְּתֻבָּה כְּמִנְהַג הַמְּדִינָה. וּבְכָל הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן, מִנְהַג הַמְּדִינָה עִקָּר גָּדוֹל, וְעַל פִּיו דָּנִין. וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה אוֹתוֹ מִנְהָג פָּשׁוּט בְּכָל הַמְּדִינָה.
יג. אִישׁ וְאִשָּׁה שֶׁהָיוּ בֵּינֵיהֶן שִׁדּוּכִין, וְאָמַר לָהּ: 'כַּמָּה אַתְּ מַכְנֶסֶת לִי?', 'כָּךְ וְכָךְ', וְאָמְרָה לוֹ: 'וְכַמָּה אַתָּה נוֹתֵן לִי אוֹ כּוֹתֵב לִי?', 'כָּךְ וְכָךְ'; וְכֵן הָאָב שֶׁפָּסַק עַל יְדֵי בְּנוֹ וּבִתּוֹ: 'כַּמָּה אַתָּה נוֹתֵן לְבִנְךָ?', 'כָּךְ וְכָךְ', 'וְכַמָּה אַתָּה נוֹתֵן לְבִתְּךָ?', 'כָּךְ וְכָךְ', וְעָמְדוּ וְקִדְּשׁוּ – קָנוּ אוֹתָן הַדְּבָרִים, וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הָיָה בֵּינֵיהֶן קִנְיָן מִיָּדָם. וְאֵלּוּ הֵן הַדְּבָרִים שֶׁנִּקְנִין בַּאֲמִירָה.
יד. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁפָּסַק הָאָב לְבִתּוֹ, בֵּין גְּדוֹלָה בֵּין קְטַנָּה, וּפָסַק הָאָב הָאַחֵר לִבְנוֹ, וּבְנִשּׂוּאִים רִאשׁוֹנִים, שֶׁדַּעְתּוֹ שֶׁל אָדָם קְרוֹבָה אֵצֶל בְּנוֹ, וּמֵרֹב שִׂמְחָתוֹ בַּנִּשּׂוּאִין הָרִאשׁוֹנִים גָּמַר וּמַקְנֶה לוֹ בַּאֲמִירָה. אֲבָל אָח שֶׁפָּסַק לַאֲחוֹתוֹ אוֹ אִשָּׁה שֶׁפָּסְקָה לְבִתָּהּ, וְכֵן שְׁאָר קְרוֹבִים, אוֹ הָאָב שֶׁפָּסַק לִבְנוֹ אוֹ לְבִתּוֹ בְּנִשּׂוּאִים שְׁנִיִּים – לֹא קָנוּ אוֹתָן הַדְּבָרִים עַד שֶׁיִּקְנוּ מִידֵי הַפּוֹסֵק שֶׁנָּתַן כָּךְ וְכָךְ.
טו. הָאָב שֶׁפָּסַק עַל יְדֵי בִּתּוֹ – לֹא קָנָת הַבַּת הַמַּתָּנָה עַד שֶׁיִּכְנֹס אוֹתָהּ בַּעְלָהּ, וְכֵן הַבֵּן לֹא קָנָה עַד שֶׁיִּכְנֹס, שֶׁכָּל הַפּוֹסֵק – אֵינוֹ פּוֹסֵק אֶלָּא עַל מְנָת לִכְנֹס. לְפִיכָךְ, הַפּוֹסֵק מָעוֹת לַחֲתָנוֹ, וּמֵת קֹדֶם שֶׁיִּכְנֹס, וְנָפְלָה לִפְנֵי אָחִיו לְיִבּוּם – יָכוֹל הָאָב לוֹמַר לַיָּבָם: 'לְאָחִיךָ הָיִיתִי רוֹצֶה לִתֵּן, לְךָ אֵינִי רוֹצֶה לִתֵּן', וַאֲפִלּוּ הָיָה הָרִאשׁוֹן עַם הָאָרֶץ וְהַשֵּׁנִי חָכָם, וְאַף עַל פִּי שֶׁהַבַּת רוֹצָה בּוֹ.
טז. הַפּוֹסֵק מָעוֹת לַחֲתָנוֹ, וְהָלַךְ הָאָב לִמְדִינָה אַחֶרֶת – יְכוֹלָה הִיא לוֹמַר לַבַּעַל: 'אֲנִי לֹא פָּסַקְתִּי עַל עַצְמִי, מָה אֲנִי יְכוֹלָה לַעֲשׂוֹת? אוֹ כְּנֹס בְּלֹא נְדוּנְיָא, אוֹ פָּטְרֵנִי בְּגֵט'. אֲבָל אִם פָּסְקָה הִיא עַל עַצְמָהּ, וְלֹא הִגִּיעָה יָדָהּ – הֲרֵי זוֹ יוֹשֶׁבֶת עַד שֶׁתִּמְצָא מַה שֶּׁפָּסְקָה אוֹ עַד שֶׁתָּמוּת.
וְלָמָּה לֹא תִּפְטֹר עַצְמָהּ בְּמַרְדּוּת? שֶׁהַמּוֹרֶדֶת כְּשֶׁהִיא אֲרוּסָה – הַבַּעַל רוֹצֶה לְכָנְסָהּ וְהִיא אֵינָהּ רוֹצָה, אֲבָל זוֹ – אֵין הַבַּעַל רוֹצֶה בָּהּ עַד שֶׁתִּתֵּן הַנְּדוּנְיָא שֶׁפָּסְקָה, וְהִיא רוֹצָה בּוֹ, שֶׁהֲרֵי הִיא אוֹמֶרֶת לוֹ: 'או כְּנֹס אוֹ פְּטֹר'. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בִּגְדוֹלָה. אֲבָל קְטַנָּה שֶׁפָּסְקָה עַל עַצְמָהּ – כּוֹפִין אוֹתוֹ לִתֵּן גֵּט, אוֹ יִכְנֹס בְּלֹא נְדוּנְיָא.
יז. הַנּוֹשֵׂא אֶת הָאִשָּׁה וּפָסְקָה עִמּוֹ שֶׁיִּהְיֶה זָן אֶת בִּתָּהּ כָּךְ וְכָךְ שָׁנִים – חַיָּב לְזוּנָהּ אוֹתָן שָׁנִים שֶׁקִּבֵּל עַל עַצְמוֹ; וְהוּא שֶׁיַּתְנוּ עַל דָּבָר זֶה בִּשְׁעַת קִדּוּשִׁין. אֲבָל שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת קִדּוּשִׁין – עַד שֶׁיִּקְנוּ מִיָּדוֹ אוֹ שֶׁיִּכְתֹּב בִּשְׁטָר וְכַיּוֹצֵא בּוֹ, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּהִלְכוֹת מִקָּח וּמִמְכָּר.
נִתְגָּרְשָׁה בְּתוֹךְ הַשָּׁנִים שֶׁקִּבֵּל עַל עַצְמוֹ לָזוּן אֶת בִּתָּהּ, וְנִשֵּׂאת לְאַחֵר, וּפָסְקָה עִמּוֹ שֶׁיִּהְיֶה זָן אֶת אוֹתָהּ הַבַּת כָּךְ וְכָךְ שָׁנִים – לֹא יֹאמַר הָרִאשׁוֹן: 'אִם תָּבֹא לְבֵיתִי אֲזוּנֶנָּה', אֶלָּא מוֹלִיךְ מְזוֹנוֹתֶיהָ לַמָּקוֹם שֶׁהִיא שָׁם אִמָּהּ. וְכֵן לֹא יֹאמְרוּ שְׁנֵיהֶם: 'הֲרֵי אָנוּ זָנִין אוֹתָהּ כְּאֶחָד', אֶלָּא אֶחָד זָנָהּ וְאֶחָד נוֹתֵן לָהּ דְּמֵי מְזוֹנוֹת.
יח. נִשֵּׂאת הַבַּת בְּתוֹךְ זְמַן זֶה – הַבַּעַל חַיָּב בִּמְזוֹנוֹתֶיהָ, וּבַעֲלֵי אִמָּהּ שְׁנֵיהֶם כָּל אֶחָד מֵהֶן נוֹתֵן לָהּ דְּמֵי מְזוֹנוֹת. מֵתוּ אֵלּוּ שֶׁפָּסְקוּ לָזוּן אוֹתָהּ: אִם קָנוּ מִיָּדָן, אוֹ שֶׁחִיֵּב עַצְמוֹ בִּשְׁטָר – הֲרֵי זוֹ כְּבַעֲלַת חוֹב בִּשְׁטָר, וְטוֹרֶפֶת מְזוֹנוֹתֶיהָ מִנִּכְסֵיהֶן הַמְשֻׁעְבָּדִין עַד סוֹף הַזְּמַן שֶׁפָּסְקוּ; וְאִם פָּסְקוּ בִּשְׁעַת הַקִּדּוּשִׁין וְלֹא הָיָה שָׁם קִנְיָן – הֲרֵי הֵן דְּבָרִים שֶׁלֹּא נִתְּנוּ לְהִכָּתֵב, וְאֵינָהּ טוֹרֶפֶת בִּמְזוֹנוֹתֶיהָ.
