א. הַנּוֹשֵׂא אֶת הָאַיְלוֹנִית, וְלֹא הָיוּ לוֹ בָּנִים וְלֹא אִשָּׁה אַחֶרֶת לִפְרוֹת וְלִרְבּוֹת מִמֶּנָּה, אַף עַל פִּי שֶׁכּוֹפִין אוֹתוֹ וּמוֹצִיא – הֲרֵי הִיא כְּכָל הַנָּשִׁים, וְיֵשׁ לָהּ כְּתֻבָּה וּשְׁאָר תְּנָאיֵי כְּתֻבָּה. וְכֵן זוֹכֶה הַבַּעַל בְּמַה שֶּׁזּוֹכֶה בִּשְׁאָר הַנָּשִׁים.
ב. אֲבָל הַנּוֹשֵׂא אִשָּׁה וְלֹא הִכִּיר בָּהּ וְנִמְצֵאת אַיְלוֹנִית אוֹ מֵחַיָּבֵי לָאוִין, וְכֵן הַנּוֹשֵׂא שְׁנִיָּה, בֵּין הִכִּיר בָּהּ בֵּין לֹא הִכִּיר בָּהּ – אֵין לָהֶן עִקַּר כְּתֻבָּה וְלֹא תְּנַאי מִתְּנָאיֵי כְּתֻבָּה, אֲבָל תּוֹסֶפֶת יֵשׁ לָהֶן. וְאֵין לָהֶן מְזוֹנוֹת, וַאֲפִלּוּ לְאַחַר מוֹתוֹ. וּכְשֶׁכּוֹפִין אוֹתָן וּמַפְרִישִׁין בֵּינֵיהֶן – אֵין מוֹצִיאִין מִן הַבַּעַל פֵּרוֹת שֶׁאָכַל.
ג. וְלָמָּה אֵין לָהֶן עִקָּר וְיֵשׁ לָהֶן תּוֹסֶפֶת? הָעִקָּר, שֶׁהוּא תַּקָּנַת חֲכָמִים, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּהְיֶה קַלָּה בְּעֵינָיו לְהוֹצִיאָהּ – הוֹאִיל וְלֹא הִכִּיר בָּהּ, אֵין לָהּ עִקָּר. אֲבָל הַתּוֹסֶפֶת, שֶׁהוּא חִיֵּב עַצְמוֹ בָּהּ כָּל זְמַן שֶׁתִּרְצֶה וְתַעֲמֹד לְפָנָיו – הֲרֵי עָמְדָה בַּתְּנַאי שֶׁלָּהּ, וַהֲרֵי הִקְנָת לוֹ הֲנָאָתָהּ וַהֲרֵי הִיא עוֹמֶדֶת, אֲבָל הַתּוֹרָה אָסְרָה אוֹתָהּ עָלָיו, וּמַה הִיא יְכוֹלָה לַעֲשׂוֹת? לְפִיכָךְ יֵשׁ לָהּ תּוֹסֶפֶת, שֶׁאֵין מַעֲשֶׂיהָ הֵן הַגּוֹרְמִין לָהּ לְהֵאָסֵר אַחַר הַנִּשּׂוּאִין, אֶלָּא אֲסוּרָה הָיְתָה מִקֹּדֶם.
ד. וְלָמָּה לֹא חִלְּקוּ בַּשְּׁנִיָּה בֵּין הִכִּיר בָּהּ לְלֹא הִכִּיר בָּהּ, אֶלָּא אָמְרוּ אֵין לָהּ עִקַּר כְּתֻבָּה בְּכָל מָקוֹם? מִפְּנֵי שֶׁהִיא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, עָשׂוּ בָּהּ חִזּוּק.
אֲבָל אִם נָשָׂא אַחַת מֵחַיָּבֵי לָאוִין וְהִכִּיר בָּהּ, אוֹ אַחַת מֵחַיָּבֵי עֲשֵׂה בֵּין הִכִּיר בֵּין לֹא הִכִּיר – יֵשׁ לָהּ כְּתֻבָּה, שֶׁחַיָּבֵי לָאוִין שֶׁהִכִּיר בָּהּ – רָצָה לִזּוֹק בִּנְכָסָיו, וְחַיָּבֵי עֲשֵׂה – אִסּוּרָן קַל. וְיֵשׁ לִשְׁתֵּיהֶן מְזוֹנוֹת לְאַחַר מוֹתוֹ. וְכֵן אִם לָוְתָה וְאָכְלָה – חַיָּב לְשַׁלֵּם. וּכְשֶׁכּוֹפִין אוֹתָן לְהוֹצִיא – מוֹצִיאִין מִן הַבַּעַל כָּל פֵּרוֹת שֶׁאָכַל מִכָּל נְכָסֶיהָ.
ה. הַמְמָאֶנֶת – אֵין לָהּ עִקַּר כְּתֻבָּה, אֲבָל תּוֹסֶפֶת יֵשׁ לָהּ. וְאֵין מוֹצִיאִין מִן הַבַּעַל פֵּרוֹת שֶׁאָכַל. וְאִם לָוְתָה כְּשֶׁהָיְתָה תַּחְתָּיו וְאָכְלָה, וְאַחַר כָּךְ מֵאֲנָה – אֵין מוֹצִיאִין אוֹתָן מְזוֹנוֹת מִן הַבַּעַל.
ו. מִי שֶׁזִּנָּת תַּחַת בַּעְלָהּ – אֵין לָהּ כְּתֻבָּה לֹא עִקָּר וְלֹא תּוֹסֶפֶת וְלֹא אֶחָד מִתְּנָאיֵי כְּתֻבָּה, שֶׁהֲרֵי מַעֲשֶׂיהָ גָּרְמוּ לָהּ לְהֵאָסֵר עַל בַּעְלָהּ.
ז. וְהֵיאַךְ דִּין נָשִׁים אֵלּוּ בַּנְּדוּנְיָא שֶׁלָּהֶן? כָּל אִשָּׁה שֶׁנְּדוּנְיָתָהּ קַיֶּמֶת, אֲפִלּוּ זִנָּת – נוֹטֶלֶת שֶׁלָּהּ וְהוֹלֶכֶת. וְאִם הָיְתָה שְׁנִיָּה אוֹ מֵחַיָּבֵי עֲשֵׂה, בֵּין הִכִּיר בָּהּ בֵּין לֹא הִכִּיר בָּהּ, אוֹ שֶׁהָיְתָה אַיְלוֹנִית אוֹ מֵחַיָּבֵי לָאוִין וְהִכִּיר בָּהּ – הֲרֵי הִיא בִּנְדוּנְיָתָהּ כְּכָל הַנָּשִׁים:
ח. נִכְסֵי צֹאן בַּרְזֶל – חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתָן, וְנִכְסֵי מְלוֹג – מַה שֶּׁנִּגְנַב אוֹ אָבַד, אָבַד לָהּ.
הָיְתָה אַיְלוֹנִית אוֹ מֵחַיָּבֵי לָאוִין וְלֹא הִכִּיר בָּהּ: כָּל מַה שֶּׁאָבַד אוֹ נִגְנַב אוֹ בָּלָה עַד שֶׁנִּשְׁחַק מִנִּכְסֵי צֹאן בַּרְזֶל – אֵין הַבַּעַל חַיָּב, שֶׁהֲרֵי הִיא נָתְנָה לוֹ רְשׁוּת לִהְיוֹתָן אֶצְלוֹ; וְכָל שֶׁאָבַד אוֹ נִגְנַב מִנִּכְסֵי מְלוֹג – חַיָּב לְשַׁלֵּם, הֶפֶךְ מִכָּל הַנָּשִׁים; מִפְּנֵי שֶׁאֵין שָׁם אִישׁוּת גְּמוּרָה, לֹא זָכָה בְּנִכְסֵי מְלוֹג.
ט. וְהַמְמָאֶנֶת – אֵין לָהּ בְּלָיוֹת כְּלָל, שֶׁאֵין מוֹצִיאִין מִן הַבַּעַל דָּבָר מִמַּה שֶּׁאָבַד אוֹ נִגְנַב, בֵּין מִנִּכְסֵי מְלוֹג בֵּין מִנִּכְסֵי צֹאן בַּרְזֶל, אֶלָּא נוֹטֶלֶת הַנִּמְצָא לָהּ וְיוֹצְאָה.
י. מִי שֶׁזִּנָּת תַּחַת בַּעְלָהּ – אֵין לָהּ כְּתֻבָּה לֹא עִקָּר וְלֹא תּוֹסֶפֶת. וְאֵין מוֹצִיאִין מִן הַבַּעַל דָּבָר מִמַּה שֶּׁאָבַד אוֹ נִגְנַב מִנִּכְסֵי צֹאן בַּרְזֶל שֶׁלָּהּ, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר נִכְסֵי מְלוֹג. וְלֹא הַמְזַנָּה בִּלְבַד, אֶלָּא אַף הָעוֹבֶרֶת עַל דָּת מֹשֶׁה אוֹ עַל דָּת יְהוּדִית, אוֹ הַיּוֹצְאָה מִשּׁוּם שֵׁם רַע – אֵין לָהּ כְּתֻבָּה לֹא עִקָּר וְלֹא תּוֹסֶפֶת וְלֹא תְּנַאי מִתְּנָאיֵי כְּתֻבָּה. וְכָל אַחַת מֵהֶן נוֹטֶלֶת הַנִּמְצָא מִנְּדוּנְיָתָהּ וְיוֹצְאָה, וְאֵין הַבַּעַל חַיָּב לְשַׁלֵּם כְּלוּם, לֹא מַה שֶּׁפָּחַת וְלֹא מַה שֶּׁאָבַד.
יא. וְאֵלּוּ הֵן הַדְּבָרִים שֶׁאִם עָשָׂת אֶחָד מֵהֶן עָבְרָה עַל דָּת מֹשֶׁה: יוֹצְאָה בַּשּׁוּק וּשְׂעַר רֹאשָׁהּ גָּלוּי, אוֹ שֶׁנּוֹדֶרֶת אוֹ נִשְׁבַּעַת וְאֵינָהּ מְקַיֶּמֶת, אוֹ שֶׁשִּׁמְּשָׁה מִטָּתָהּ וְהִיא נִדָּה, אוֹ שֶׁאֵינָהּ קוֹצָה לָהּ חַלָּה, אוֹ שֶׁהֶאֱכִילָה אֶת בַּעְלָהּ דְּבָרִים אֲסוּרִים, אֵין צָרִיךְ לוֹמַר כְּגוֹן שְׁקָצִים וּנְבֵלוֹת, אֶלָּא דְּבָרִים שֶׁאֵינָן מְעֻשָּׂרִין.
וְהֵיאַךְ יִוָּדַע דָּבָר זֶה? כְּגוֹן שֶׁאָמְרָה לוֹ: 'פֵּרוֹת אֵלּוּ פְּלוֹנִי כֹּהֵן תִּקְּנָם לִי', וְ'עִסָּה זוֹ פְּלוֹנִי הִפְרִישׁ לִי חַלָּתָהּ', וּ'פְלוֹנִי הֶחָכָם טִהֵר לִי אֶת הַכֶּתֶם', וְאַחַר שֶׁאָכַל אוֹ בָּא עָלֶיהָ, שָׁאַל אוֹתוֹ פְּלוֹנִי, וְאָמַר: 'לֹא הָיוּ דְּבָרִים מֵעוֹלָם'. וְכֵן אִם הֻחְזְקָה נִדָּה בִּשְׁכֵנוֹתֶיהָ, וְאָמְרָה לְבַעְלָהּ: 'טְהוֹרָה אָנִי', וּבָא עָלֶיהָ.
יב. וְאֵי זוֹ הִיא דָּת יְהוּדִית? הוּא מִנְהַג הַצְּנִיעוּת שֶׁנָּהֲגוּ בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל. וְאֵלּוּ הֵן הַדְּבָרִים שֶׁאִם עָשָׂת אֶחָד מֵהֶן עָבְרָה עַל דָּת יְהוּדִית: יוֹצְאָה לַשּׁוּק אוֹ לְמָבוֹי מְפֻלָּשׁ בְּרֹאשָׁהּ פָּרוּעַ וְאֵין עָלֶיהָ רְדִיד כִּשְׁאָר הַנָּשִׁים, אַף עַל פִּי שֶׁשְּׂעָרָהּ מְכֻסֶּה בְּמִטְפַּחְתָּהּ, אוֹ שֶׁהָיְתָה טוֹוָה בַּשּׁוּק וּוֶרֶד וְכַיּוֹצֵא בּוֹ כְּנֶגֶד פָּנֶיהָ עַל פַּדַּחְתָּהּ אוֹ עַל לֶחְיָהּ, כְּדֶרֶךְ שֶׁעוֹשׂוֹת הַגּוֹיוֹת הַפְּרוּצוֹת, אוֹ שֶׁטּוֹוָה בַּשּׁוּק וּמַרְאָה זְרוֹעוֹתֶיהָ לִבְנֵי אָדָם, אוֹ שֶׁהָיְתָה מְשַׂחֶקֶת עִם הַבַּחוּרִים, אוֹ שֶׁהָיְתָה תּוֹבַעַת הַתַּשְׁמִישׁ מִבַּעְלָהּ בְּקוֹל רָם עַד שֶׁשְּׁכֵנוֹתֶיהָ שׁוֹמְעוֹת אוֹתָהּ מְדַבֶּרֶת עַל עִסְקֵי תַּשְׁמִישׁ, אוֹ שֶׁהָיְתָה מְקַלֶּלֶת אֲבִי בַּעְלָהּ בִּפְנֵי בַּעְלָהּ.
יג. עֶזְרָא תִּקֵּן שֶׁתִּהְיֶה הָאִשָּׁה חוֹגֶרֶת בְּסִינָר תָּמִיד בְּתוֹךְ בֵּיתָהּ מִשּׁוּם צְנִיעוּת, וְאִם לֹא חָגְרָה – אֵינָהּ עוֹבֶרֶת עַל דָּת, וְלֹא הִפְסִידָה כְּתֻבָּתָהּ. וְכֵן אִם יָצָאת בְּרֹאשָׁהּ פָּרוּעַ מֵחָצֵר לְחָצֵר בְּתוֹךְ הַמָּבוֹי – הוֹאִיל וּשְׂעָרָהּ מְכֻסֶּה בְּמִטְפַּחְתָּהּ, אֵינָהּ עוֹבֶרֶת עַל דָּת.
יד. הָעוֹבֶרֶת עַל דָּת – צְרִיכָה הַתְרָאָה וְעֵדִים, וְאַחַר כָּךְ תַּפְסִיד כְּתֻבָּתָהּ. עָבְרָה בֵּינוֹ לְבֵינָהּ וְיָדַע שֶׁהִיא עוֹבֶרֶת עַל דָּת, וְהִתְרָה בָּהּ בְּלֹא עֵדִים וְחָזְרָה וְעָבְרָה, הוּא טוֹעֵן וְאוֹמֵר: 'עָבְרָה אַחַר הַתְרָאָה', וְהִיא אוֹמֶרֶת: 'לֹא עָבַרְתִּי כְּלָל' אוֹ 'לֹא הִתְרוּ בִּי' – אִם רָצָה לְהוֹצִיא, הֲרֵי זֶה נוֹתֵן כְּתֻבָּה אַחַר שֶׁתִּשָּׁבַע שֶׁלֹּא עָבְרָה; שֶׁאִם תּוֹדֶה שֶׁעָבְרָה אַחַר הַתְרָאָה, אֵין לָהּ כְּלוּם.
טו. כֵּיצַד הִיא יוֹצְאָה מִשּׁוּם שֵׁם רַע? כְּגוֹן שֶׁהָיוּ שָׁם עֵדִים שֶׁעָשָׂת דָּבָר מְכֹעָר בְּיוֹתֵר, שֶׁהַדְּבָרִים מַרְאִין שֶׁהָיְתָה שָׁם עֲבֵרָה, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין שָׁם עֵדוּת בְּרוּרָה בִּזְנוּת. כֵּיצַד? כְּגוֹן שֶׁהָיְתָה בֶּחָצֵר לְבַדָּהּ וְרָאוּ רוֹכֵל יוֹצֵא, וְנִכְנְסוּ מִיָּד בִּשְׁעַת יְצִיאָתוֹ וּמָצְאוּ אוֹתָהּ עוֹמֶדֶת מֵעַל הַמִּטָּה וְהִיא לוֹבֶשֶׁת הַמִּכְנָסַיִם אוֹ חוֹגֶרֶת אֵזוֹרָהּ, אוֹ שֶׁמָּצְאוּ רֹק לַח לְמַעְלָה מִן הַכִּלָּה, אוֹ שֶׁהָיוּ שְׁנֵיהֶם יוֹצְאִין מִמָּקוֹם אָפֵל אוֹ מַעֲלִין זֶה אֶת זֶה מִן הַבּוֹר וְכַיּוֹצֵא בּוֹ, אוֹ שֶׁרָאוּ אוֹתוֹ מְנַשֵּׁק עַל פִּי חֲלוּקָהּ, אוֹ שֶׁרָאוּ אוֹתָן מְנַשְּׁקִין זֶה אֶת זֶה אוֹ מְגַפְּפִין זֶה אֶת זֶה, אוֹ שֶׁנִּכְנְסוּ זֶה אַחַר זֶה וְהֵגִיפוּ הַדְּלָתוֹת, וְכַיּוֹצֵא בִּדְבָרִים אֵלּוּ – אִם רָצָה בַּעְלָהּ לְהוֹצִיאָהּ, תֵּצֵא, וְאֵין לָהּ כְּתֻבָּה, וְאֵין זוֹ צְרִיכָה הַתְרָאָה.
טז. עוֹבֶרֶת עַל דָּת מֹשֶׁה אוֹ דָּת יְהוּדִית, וְכֵן זוֹ שֶׁעָשָׂת דָּבָר מְכֹעָר – אֵין כּוֹפִין אֶת הַבַּעַל לְהוֹצִיא, אֶלָּא אִם רָצָה לֹא יוֹצִיא. וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הוֹצִיא – אֵין לָהֶן כְּתֻבָּה, שֶׁהַכְּתֻבָּה תַּקָּנַת חֲכָמִים הִיא כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּהְיֶה קַלָּה בְּעֵינָיו לְהוֹצִיאָהּ, וְלֹא הִקְפִּידוּ אֶלָּא עַל בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל הַצְּנוּעוֹת. אֲבָל אֵלּוּ הַפְּרוּצוֹת – אֵין לָהֶן תַּקָּנָה זוֹ, אֶלָּא תִּהְיֶה קַלָּה וְקַלָּה לְהוֹצִיאָהּ.
יז. מִי שֶׁרָאָה אִשְׁתּוֹ שֶׁזִּנָּת, אוֹ שֶׁאָמַר לוֹ אֶחָד מִקְּרוֹבוֹתָיו אוֹ מִקְּרוֹבוֹתֶיהָ שֶׁהוּא מַאֲמִינָם וְסוֹמֶכֶת דַּעְתּוֹ עַל דִּבְרֵיהֶן שֶׁזִּנָּת אִשְׁתּוֹ, בֵּין שֶׁהָיָה הָאוֹמֵר אִישׁ בֵּין שֶׁהָיְתָה אִשָּׁה – הוֹאִיל וְסָמְכָה דַּעְתּוֹ לְדָבָר זֶה שֶׁהוּא אֱמֶת, הֲרֵי זֶה חַיָּב לְהוֹצִיא, וְאָסוּר לוֹ לָבֹא עָלֶיהָ, וְיִתֵּן כְּתֻבָּתָהּ. וְאִם הוֹדָת לוֹ שֶׁזִּנָּת – תֵּצֵא בְּלֹא כְּתֻבָּה. לְפִיכָךְ מַשְׁבִּיעָהּ בִּנְקִיטַת חֵפֶץ שֶׁלֹּא זִנָּת תַּחְתָּיו, אִם רָאָה אוֹתָהּ בְּעַצְמוֹ, וְאַחַר כָּךְ תִּגְבֶּה כְּתֻבָּתָהּ. אֲבָל בְּדִבְרֵי אַחֵר אֵינוֹ יָכוֹל לְהַשְׁבִּיעָהּ אֶלָּא עַל יְדֵי גִּלְגּוּל.
יח. אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ שֶׁזִּנָּת תַּחְתָּיו בִּרְצוֹנָהּ – אֵין מַשְׁגִּיחִין בִּדְבָרֶיהָ, שֶׁמָּא עֵינֶיהָ נָתְנָה בְּאַחֵר, אֲבָל אִבְּדָה כְּתֻבָּתָהּ עִקָּר וְתוֹסֶפֶת, וְאִבְּדָה הַבְּלָיוֹת, שֶׁהֲרֵי הוֹדָת בִּזְנוּת. וְאִם הָיָה מַאֲמִינָהּ וְסוֹמֶכֶת דַּעְתּוֹ עַל דְּבָרֶיהָ – הֲרֵי זֶה חַיָּב לְהוֹצִיא. וְאֵין בֵּית דִּין כּוֹפִין אֶת הָאִישׁ לְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ בְּדָבָר מִדְּבָרִים אֵלּוּ, עַד שֶׁיָּבֹאוּ שֵׁנִי עֵדִים וְיָעִידוּ שֶׁזִּנָּת אֵשֶׁת זֶה בִּפְנֵיהֶם בִּרְצוֹנָהּ, וְאַחַר כָּךְ כּוֹפִין אוֹתוֹ לְהוֹצִיא.
יט. הָאִשָּׁה שֶׁזִּנָּת תַּחַת בַּעְלָהּ בִּשְׁגָגָה אוֹ בְּאֹנֶס – הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת לְבַעְלָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהִיא לֹא נִתְפָּשָׂה" (במדבר ה,יג) – הָא נִתְפְּסָה, מֻתֶּרֶת, בֵּין שֶׁאֲנָסָהּ גּוֹי בֵּין שֶׁאֲנָסָהּ יִשְׂרָאֵל. וְכָל שֶׁתְּחִלַּת בִּיאָתָהּ בְּאֹנֶס, אַף עַל פִּי שֶׁסּוֹפָהּ בְּרָצוֹן, וַאֲפִלּוּ אָמְרָה: 'הַנִּיחוּ לוֹ, שֶׁאִלְמָלֵי לֹא אָנַס הָיִיתִי שׂוֹכַרְתּוֹ' – הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת, שֶׁהַיֵּצֶר לְבָשָׁהּ מִתְּחִלָּתָהּ בְּאֹנֶס.
כ. נָשִׁים שֶׁגָּנְבוּ אוֹתָן לִסְטִים – הֲרֵי הֵן כִּשְׁבוּיוֹת שֶׁהֵן אֲנוּסוֹת, וּמֻתָּרוֹת לְבַעְלֵיהֶן. וְאִם הִנִּיחוּם וְהָלְכוּ לַלִּסְטִים מֵעַצְמָן – הֲרֵי אֵלּוּ בְּרָצוֹן וַאֲסוּרוֹת לְבַעְלֵיהֶן. וְדִין הַשּׁוֹגֶגֶת וְדִין הַנֶּאֱנֶסֶת אֶחָד הוּא, שֶׁהַשְּׁגָגָה – צַד אֹנֶס יֵשׁ בָּהּ.
כא. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁהָיָה בַּעְלָהּ יִשְׂרָאֵל. אֲבָל אֵשֶׁת כֹּהֵן שֶׁשָּׁגְגָה אוֹ שֶׁנֶּאֶנְסָה – אֲסוּרָה לְבַעְלָהּ, שֶׁהֲרֵי נַעֲשָׂת זוֹנָה מִכָּל מָקוֹם, וְהוּא אָסוּר בְּזוֹנָה, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּהִלְכוֹת אִסּוּרֵי בִּיאָה.
כב. וְאֶחָד אֵשֶׁת יִשְׂרָאֵל אוֹ אֵשֶׁת כֹּהֵן שֶׁנֶּאֶנְסָה – כְּתֻבָּתָהּ קַיֶּמֶת הָעִקָּר וְהַתּוֹסֶפֶת, וְלֹא הִפְסִידָה כְּלוּם. וְכוֹפִין אֶת הַכֹּהֵן לִתֵּן לָהּ כְּתֻבָּתָהּ וּלְגָרְשָׁהּ.
כג. אֵשֶׁת כֹּהֵן שֶׁאָמְרָה לְבַעְלָהּ: 'נֶאֱנַסְתִּי' אוֹ 'שָׁגַגְתִּי' 'וְנִבְעַלְתִּי לְאַחֵר' – אֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ לִדְבָרֶיהָ, שֶׁמָּא עֵינֶיהָ נָתְנָה בְּאַחֵר. וְאִם הָיְתָה נֶאֱמֶנֶת לוֹ, אוֹ שֶׁאָמַר לוֹ אָדָם שֶׁהוּא סוֹמֵךְ עַל דְּבָרָיו – יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתֻבָּה.
כד. הָאוֹמֵר לְאִשְׁתּוֹ בִּפְנֵי שְׁנַיִם: 'אַל תִּסָּתְרִי עִם פְּלוֹנִי', וְנִכְנְסָה עִמּוֹ לַסֵּתֶר בִּפְנֵי עֵדִים וְשָׁהָת כְּדֵי טֻמְאָה – הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה עַל בַּעְלָהּ עַד שֶׁיַּשְׁקֶנָּה מֵי הַמָּרִים, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּהִלְכוֹת שׂוֹטָה. וְאִם מֵת קֹדֶם שֶׁיַּשְׁקֶנָּה – אֵין לָהּ כְּתֻבָּה, וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא מָצְאוּ דָּבָר מְכֹעָר, שֶׁאֵין לְךָ דָּבָר מְכֹעָר יָתֵר מִזֶּה. וְהַיּוֹם, שֶׁאֵין שָׁם מֵי שׂוֹטָה – נֶאֶסְרָה עָלָיו אִסּוּר עוֹלָם, וְתֵצֵא בְּלֹא כְּתֻבָּה, לֹא עִקָּר וְלֹא תּוֹסֶפֶת, שֶׁהֲרֵי מַעֲשֶׂיהָ הָרָעִים גָּרְמוּ לָהּ לְהֵאָסֵר.
כה. אָמַר לָהּ בֵּינוֹ לְבֵינָהּ: 'אַל תִּסָּתְרִי עִם פְּלוֹנִי', וְרָאָה אוֹתָהּ שֶׁנִּסְתְּרָה עִמּוֹ וְשָׁהָת כְּדֵי טֻמְאָה – הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה עָלָיו בִּזְמַן זֶה שֶׁאֵין שָׁם מֵי שׂוֹטָה, וְחַיָּב לְהוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתֻבָּה. וְאִם הוֹדָת שֶׁנִּסְתְּרָה אַחַר שֶׁהִתְרָה בָּהּ – תֵּצֵא בְּלֹא כְּתֻבָּה. וּלְפִיכָךְ מַשְׁבִּיעָהּ עַל זֶה וְאַחַר כָּךְ יִתֵּן כְּתֻבָּתָהּ.
