א. יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁהֵן אֲסוּרִין בְּשַׁבָּת אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן דּוֹמִין לִמְלָאכָה וְאֵינָן מְבִיאִין לִידֵי מְלָאכָה. וּמִפְּנֵי מָה נֶאֶסְרוּ? מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר: "אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ עֲשׂוֹת חֲפָצֶךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי" (ישעיהו נח,יג), וְנֶאֱמַר: "וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר" (שם). לְפִיכָךְ אָסוּר לְאָדָם לְהַלֵּךְ בַּחֲפָצָיו בְּשַׁבָּת, וַאֲפִלּוּ לְדַבֵּר בָּהֶן, כְּגוֹן שֶׁיְּדַבֵּר עִם שֻׁתָּפוֹ מַה יִּמְכֹּר לְמָחָר אוֹ מַה יִּקְנֶה, אוֹ הֵיאַךְ יִבְנֶה בַּיִת זֶה, וּבְאֵי זוֹ סְחוֹרָה יֵלֵךְ לְמָקוֹם פְּלוֹנִי – כָּל זֶה וְכַיּוֹצֵא בּוֹ אָסוּר, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְדַבֵּר דָּבָר" – דִּבּוּר אָסוּר, וְהִרְהוּר מֻתָּר.
ב. אָסוּר לְאָדָם לִפְקֹד גִּנּוֹתָיו וּשְׂדוֹתָיו בְּשַׁבָּת כְּדֵי שֶׁלֹּא יִרְאֶה מַה הֵן צְרִיכִין אוֹ הֵיאַךְ הֵן פֵּרוֹתֵיהֶן, שֶׁהֲרֵי זֶה מְהַלֵּךְ לַעֲשׂוֹת חֶפְצוֹ. וְכֵן אָסוּר לְאָדָם שֶׁיֵּצֵא בְּשַׁבָּת עַד סוֹף הַתְּחוּם וְיֵשֵׁב שָׁם עַד שֶׁתֶּחֱשַׁךְ כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה קָרוֹב לַעֲשׂוֹת חֲפָצָיו בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, שֶׁהֲרֵי נִמְצָא הִלּוּכוֹ בְּשַׁבָּת לַעֲשׂוֹת חֲפָצָיו.
ג. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁהֶחֱשִׁיךְ עַל הַתְּחוּם לַעֲשׂוֹת דָּבָר שֶׁאָסוּר לַעֲשׂוֹתוֹ בְּשַׁבָּת. אֲבָל אִם הֶחֱשִׁיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר הַמֻּתָּר לַעֲשׂוֹתוֹ בְּשַׁבָּת – הֲרֵי זֶה מֻתָּר.
כֵּיצַד? אֵין מַחֲשִׁיכִין עַל הַתְּחוּם לְהָבִיא פֵּרוֹת מְחֻבָּרִין אוֹ לִשְׂכֹּר פּוֹעֲלִין, אֲבָל מַחֲשִׁיךְ הוּא לִשְׁמֹר פֵּרוֹת, שֶׁהֲרֵי מֻתָּר לִשְׁמֹר בְּשַׁבָּת. וּמַחֲשִׁיךְ לְהָבִיא בְּהֵמָה אוֹ פֵּרוֹת תְּלוּשִׁין, שֶׁהַבְּהֵמָה – קוֹרֵא לָהּ וְהִיא בָּאָה אַף עַל פִּי שֶׁהִיא חוּץ לַתְּחוּם, וּפֵרוֹת תְּלוּשִׁין – אִלּוּ הָיוּ שָׁם מְחִצּוֹת הָיָה מֻתָּר לַהֲבִיאָן בְּשַׁבָּת. וְכֵן אוֹמֵר אָדָם לַחֲבֵרוֹ: 'לִכְרַךְ פְּלוֹנִי אֲנִי הוֹלֵךְ לְמָחָר', שֶׁאִם הָיוּ שָׁם בֻּרְגָּנִין, הָיָה הוֹלֵךְ לְשָׁם בְּשַׁבָּת. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.
ד. מֻתָּר לְאָדָם לוֹמַר לְפוֹעֵל: 'הֲנִרְאֶה שֶׁתַּעֲמֹד עִמִּי לָעֶרֶב?', אֲבָל לֹא יֹאמַר לוֹ: 'הֱיֵה נָכוֹן לִי לָעֶרֶב', שֶׁנִּמְצָא עוֹשֶׂה חֶפְצוֹ בְּשַׁבָּת. וְאָסוּר לָרוּץ וּלְדַלֵּג בְּשַׁבָּת, שֶׁנֶּאֱמַר: "מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ" (ישעיהו נח,יג) – שֶׁלֹּא יִהְיֶה הִלּוּכְךָ בְּשַׁבָּת כְּהִלּוּכְךָ בַּחֹל. וְיוֹרֵד אָדָם בּוֹר וְשִׁיחַ וּמְעָרָה אֲפִלּוּ הֵן מֵאָה אַמָּה וּמְטַפֵּס, וְיוֹרֵד וְשׁוֹתֶה וּמְטַפֵּס וְעוֹלֶה. וְאָסוּר לְהַרְבּוֹת בְּשִׂיחָה בְּטֵלָה בְּשַׁבָּת, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְדַבֵּר דָּבָר" (שם) – שֶׁלֹּא יִהְיֶה דִּבּוּרְךָ שֶׁל חֹל כְּדִבּוּרְךָ שֶׁל שַׁבָּת.
ה. מֻתָּר לָרוּץ בְּשַׁבָּת לִדְבַר מִצְוָה, כְּגוֹן שֶׁיָּרוּץ לְבֵית הַכְּנֶסֶת אוֹ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ. וּמְחַשְּׁבִין חֶשְׁבּוֹנוֹת שֶׁל מִצְוָה, וּמוֹדְדִין מְדִידָה שֶׁל מִצְוָה, כְּגוֹן מִקְוֶה לֵידַע אִם יֵשׁ בּוֹ כַּשִּׁעוּר, אוֹ בֶּגֶד לֵידַע אִם מְקַבֵּל טֻמְאָה. ופוֹסְקִין צְדָקָה לָעֲנִיִּים, וְהוֹלְכִין לְבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּלְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת, וַאֲפִלּוּ לְתַרְטְיָאוֹת וּטְרַקְלִין שֶׁל גּוֹיִם לְפַקֵּחַ עַל עִסְקֵי רַבִּים בְּשַׁבָּת. וּמְשַׁדְּכִין עַל הַתִּינֹקֶת לֵאָרֵס וְעַל הַתִּינוֹק לְלַמְּדוֹ סֵפֶר וּלְלַמְּדוֹ אֻמָּנוּת. וּמְבַקְּרִים חוֹלִים, וּמְנַחֲמִין אֲבֵלִים. וְהַנִּכְנָס לְבַקֵּר אֶת הַחוֹלֶה, אוֹמֵר: 'שַׁבָּת הִיא מִלִּזְעֹק וּרְפוּאָה קְרוֹבָה לָבֹא'. וּמַחֲשִׁיכִין עַל הַתְּחוּם לְפַקֵּחַ עַל עִסְקֵי כַּלָּה וְעַל עִסְקֵי הַמֵּת לְהָבִיא לוֹ אָרוֹן וְתַכְרִיכִין, וְאוֹמֵר לוֹ: 'לֵךְ לְמָקוֹם פְּלוֹנִי, לֹא מָצָאתָ שָׁם – הָבֵא מִמָּקוֹם פְּלוֹנִי', 'לֹא מָצָאתָ בְּמָנֶה – הָבֵא בְּמָאתַיִם', וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִזְכֹּר לוֹ סְכוּם מֶקַח; שֶׁכָּל אֵלּוּ וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן – מִצְוָה הֵן, וְנֶאֱמַר: "עֲשׂוֹת חֲפָצֶךָ" וכו' (שם) – חֲפָצֶיךָ אֲסוּרִין, חֶפְצֵי שָׁמַיִם מֻתָּרִין.
ו. מַפְלִיגִין בַּיָּם הַגָּדוֹל בְּעֶרֶב שַׁבָּת לִדְבַר מִצְוָה, ופוֹסֵק עִמּוֹ לִשְׁבֹּת וְאֵינוֹ שׁוֹבֵת. וּמְפִירִין נְדָרִים בְּשַׁבָּת, בֵּין לְצֹרֶךְ שַׁבָּת בֵּין שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ הַשַּׁבָּת. וְנִשְׁאָלִים לֶחָכָם עַל נְדָרִים שֶׁהֵן לְצֹרֶךְ הַשַּׁבָּת וּמַתִּירָן, אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה לָהֶם פְּנַאי לְהַתִּירָן קֹדֶם הַשַּׁבָּת; שֶׁדְּבָרִים אֵלּוּ דִּבְרֵי מִצְוָה הֵן.
ז. אֵין עוֹנְשִׁין בְּשַׁבָּת; אַף עַל פִּי שֶׁהָעֹנֶשׁ מִצְוַת עֲשֵׂה – אֵינָהּ דּוֹחָה שַׁבָּת. כֵּיצַד? הֲרֵי שֶׁנִּתְחַיֵּב בְּבֵית דִּין מַלְקוּת אוֹ מִיתָה – אֵין מַלְקִין אוֹתוֹ וְאֵין מְמִיתִין אוֹתוֹ בְּשַׁבָּת, שֶׁנֶּאֱמַר: "לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת" (שמות לה,ג) – זוֹ אַזְהָרָה לְבֵית דִּין שֶׁלֹּא יִשְׂרְפוּ בְּשַׁבָּת מִי שֶׁנִּתְחַיֵּב שְׂרֵפָה, וְהוּא הַדִּין לִשְׁאָר עֳנָשִׁין.
ח. מֻתָּר לְאָדָם לִשְׁמֹר פֵּרוֹתָיו בְּשַׁבָּת, בֵּין תְּלוּשִׁין בֵּין מְחֻבָּרִין, וְאִם בָּא אָדָם לִטּוֹל מֵהֶן אוֹ בְּהֵמָה וְחַיָּה לֶאֱכֹל מֵהֶן – גּוֹעֵר בָּהֶן וּמַכֶּה וּמַרְחִיק. וַהֲלֹא דָּבָר זֶה מֵחֲפָצָיו הוּא, וְלָמָּה הוּא מֻתָּר? מִפְּנֵי שֶׁלֹּא נֶאֱסַר אֶלָּא לְהַקְנוֹת לְעַצְמוֹ חֲפָצִים שֶׁאֵינָן עַתָּה מְצוּיִים, אוֹ לְהִשְׂתַּכֵּר וּלְהַרְוִיחַ וּלְהִטַּפֵּל בַּהֲנָאָה שֶׁתָּבֹא לְיָדוֹ. אֲבָל לִשְׁמֹר מָמוֹנוֹ שֶׁכְּבָר בָּא לְיָדוֹ עַד שֶׁיַּעֲמֹד כְּמוֹת שֶׁהוּא – מֻתָּר. הָא לְמָה זֶה דּוֹמֶה? לַנּוֹעֵל בֵּיתוֹ מִפְּנֵי הַגַּנָּבִים.
ט. הַמְשַׁמֵּר זְרָעָיו מִפְּנֵי הָעוֹפוֹת, וּמִקְשָׁאָיו וּמִדְלָעָיו מִפְּנֵי הַחַיָּה – לֹא יְסַפֵּק וְלֹא יְרַקֵּד כְּדֶרֶךְ שֶׁעוֹשֶׂה בַּחֹל, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִטֹּל צְרוֹר וְיִזְרֹק אַרְבַּע אַמּוֹת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים.
י. כָּל הַדְּבָרִים שֶׁהֵן אֲסוּרִין מִשּׁוּם שְׁבוּת – לֹא גָּזְרוּ עֲלֵיהֶן בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, אֶלָּא בְּעַצְמוֹ שֶׁל יוֹם הוּא שֶׁהֵן אֲסוּרִין, אֲבָל בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת מֻתָּרִין; וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה שָׁם דְּבַר מִצְוָה אוֹ דֹּחַק. כֵּיצַד? מֻתָּר לוֹ בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת לַעֲלוֹת בָּאִילָן אוֹ לָשׁוּט עַל פְּנֵי הַמַּיִם לְהָבִיא לוּלָב אוֹ שׁוֹפָר, וְכֵן מוֹרִיד מִן הָאִילָן אוֹ מוֹצִיא מִן הַכַּרְמְלִית עֵרוּב שֶׁעָשָׂה, וְכֵן אִם הָיָה טָרוּד וְנֶחְפָּז וְנִצְרָךְ לְדָבָר שֶׁהוּא מִשּׁוּם שְׁבוּת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת – הֲרֵי זֶה מֻתָּר. אֲבָל אִם לֹא הָיָה שָׁם דֹּחַק וְלֹא דְּבַר מִצְוָה – אָסוּר. לְפִיכָךְ אֵין מְעַשְּׂרִין אֶת הַוַּדַּאי בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁאִסּוּר הַפְרָשַׁת הַמַּעֲשֵׂר בְּשַׁבָּת מִשּׁוּם שְׁבוּת; אֲבָל מְעַשְּׂרִין אֶת הַדְּמַאי.
יא. קָטָן שֶׁעָשָׂה בְּשַׁבָּת דָּבָר שֶׁהוּא מִשּׁוּם שְׁבוּת, כְּגוֹן שֶׁתָּלַשׁ מֵעָצִיץ שֶׁאֵינוֹ נָקוּב אוֹ טִלְטֵל בְּכַרְמְלִית – אֵין בֵּית דִּין מְצֻוִּין לְהַפְרִישׁוֹ. וְכֵן אִם הִנִּיחוֹ אָבִיו – אֵין מְמַחִין בְּיָדוֹ.
יב. אָסְרוּ חֲכָמִים לְטַלְטֵל מִקְצָת דְּבָרִים בְּשַׁבָּת כְּדֶרֶךְ שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בַּחֹל. וּמִפְּנֵי מָה נָגְעוּ בְּאִסּוּר זֶה? אָמְרוּ: וּמָה אִם הִזְהִירוּ נְבִיאִים וְצִוּוּ שֶׁלֹּא יִהְיֶה הִלּוּכְךָ בְּשַׁבָּת כְּהִלּוּכְךָ בַּחֹל וְלֹא שִׂיחַת הַשַּׁבָּת כְּשִׂיחַת הַחֹל, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְדַבֵּר דָּבָר" (ישעיהו נח,יג) – קַל וָחֹמֶר שֶׁלֹּא יִהְיֶה טִלְטוּל בְּשַׁבָּת כְּטִלְטוּל בַּחֹל, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה כְּיוֹם חֹל בְּעֵינָיו וְיָבֹא לְהַגְבִּיהַּ וּלְתַקֵּן כֵּלִים מִפִּנָּה לְפִנָּה וּמִבַּיִת לְבַיִת אוֹ לְהַצִּיעַ אֲבָנִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן, שֶׁהוּא בָּטֵל וְיוֹשֵׁב בְּבֵיתוֹ וִיבַקֵּשׁ דָּבָר שֶׁיִּתְעַסֵּק בּוֹ, וְנִמְצָא שֶׁלֹּא שָׁבַת, וּבָטַל הַטַּעַם שֶׁנֶּאֱמַר בַּתּוֹרָה: "לְמַעַן יָנוּחַ" וגו' (שמות כג,יב; דברים ה,יג).
יג. וְעוֹד, כְּשֶׁיְּבַקֵּר וִיטַלְטֵל כֵּלִים שֶׁמְּלַאכְתָּן לְאִסּוּר – אֶפְשָׁר שֶׁיִּתְעַסֵּק בָּהֶן מְעַט וְיָבֹא לִידֵי מְלָאכָה. וְעוֹד, מִפְּנֵי שֶׁמִּקְצָת הָעָם אֵינָן בַּעֲלֵי אֻמָּנֻיּוֹת אֶלָּא בְּטֵלִין כָּל יְמֵיהֶן, כְּגוֹן הַטַּיָּלִין וְיוֹשְׁבֵי קְרָנוֹת שֶׁכָּל יְמֵיהֶן הֵן שׁוֹבְתִין מִמְּלָאכָה, וְאִם יִהְיֶה מֻתָּר לְהַלֵּךְ וּלְדַבֵּר וּלְטַלְטֵל כִּשְׁאָר הַיָּמִים – נִמְצָא שֶׁלֹּא שָׁבַת שְׁבִיתָה הַנִּכֶּרֶת. לְפִיכָךְ שְׁבִיתָה מִדְּבָרִים אֵלּוּ הִיא שְׁבִיתָה הַשָּׁוָה בְּכָל אָדָם. וּמִפְּנֵי דְּבָרִים אֵלּוּ נָגְעוּ בְּאִסּוּר הַטִּלְטוּל, ואָסְרוּ שֶׁלֹּא יְטַלְטֵל אֶלָּא כֵּלִים הַצָּרִיךְ לָהֶן, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר.