פרק כ"ה, הלכות טומאת מת, ספר טהרה
י״ח באייר ה׳תשפ״ד
פרק י"א, הלכות מעשר, ספר זרעים
י״ז באייר ה׳תשפ״ד
פרק י', הלכות מעשר, ספר זרעים
ט״ז באייר ה׳תשפ״ד
פרק ט', הלכות מעשר, ספר זרעים
ט״ו באייר ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות מעשר, ספר זרעים
י״ד באייר ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות מעשר, ספר זרעים
י״ג באייר ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות מעשר, ספר זרעים
י״ב באייר ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות מעשר, ספר זרעים
י״א באייר ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות מעשר, ספר זרעים
י׳ באייר ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות מעשר, ספר זרעים
ט׳ באייר ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות מעשר, ספר זרעים
ח׳ באייר ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות מעשר, ספר זרעים
ז׳ באייר ה׳תשפ״ד
פרק ט"ו, הלכות תרומות, ספר זרעים
ו׳ באייר ה׳תשפ״ד
פרק י"ד, הלכות תרומות, ספר זרעים
ה׳ באייר ה׳תשפ״ד
פרק י"ג, הלכות תרומות, ספר זרעים
ד׳ באייר ה׳תשפ״ד
פרק י"ב, הלכות תרומות, ספר זרעים
ג׳ באייר ה׳תשפ״ד
פרק י"א, הלכות תרומות, ספר זרעים
ב׳ באייר ה׳תשפ״ד
פרק י', הלכות תרומות, ספר זרעים
א׳ באייר ה׳תשפ״ד
פרק ט', הלכות תרומות, ספר זרעים
ל׳ בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות תרומות, ספר זרעים
כ״ט בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות תרומות, ספר זרעים
כ״ח בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות תרומות, ספר זרעים
כ״ז בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות תרומות, ספר זרעים
כ״ו בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות תרומות, ספר זרעים
כ״ה בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות תרומות, ספר זרעים
כ״ד בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות תרומות, ספר זרעים
כ״ג בניסן ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות תרומות, ספר זרעים
כ״ב בניסן ה׳תשפ״ד
פרק י', הלכות מתנות עניים, ספר זרעים
כ״א בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ט', הלכות מתנות עניים, ספר זרעים
כ׳ בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות מתנות עניים, ספר זרעים
י״ט בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות מתנות עניים, ספר זרעים

הפרק המלא 

ביאורו של הרב עדין שטיינזלץ

א. עַמּוּד שֶׁהוּא עוֹמֵד בְּתוֹךְ הַבַּיִת וְטֻמְאָה רְצוּצָה תַּחְתָּיו – טֻמְאָה בּוֹקַעַת וְעוֹלָה בּוֹקַעַת וְיוֹרֶדֶת, וְאֵינוֹ מְטַמֵּא אֶלָּא כְּנֶגֶד הַטֻּמְאָה בִּלְבַד. וְאִם הָיָה פֶּרַח יוֹצֵא מֵעַמּוּד זֶה, וְכֵלִים תַּחַת הַפֶּרַח – הַכֵּלִים טְהוֹרִים, שֶׁאֵינוֹ מְטַמֵּא אֶלָּא כְּנֶגֶד הַטֻּמְאָה.
א. עַמּוּד שֶׁהוּא עוֹמֵד בְּתוֹךְ הַבַּיִת וְטֻמְאָה רְצוּצָה תַּחְתָּיו. הטומאה טמונה תחת הרצפה כנגד העמוד. וְאֵינוֹ מְטַמֵּא אֶלָּא כְּנֶגֶד הַטֻּמְאָה בִּלְבַד. ושאר הבית טהור מכיוון שאין הטומאה בתוכו. פֶּרַח. עיטור בניין כצורת פרח הבולט בראשו של העמוד.
ב. וְאִם יֵשׁ בִּמְקוֹם הַטֻּמְאָה טֶפַח עַל טֶפַח עַל רוּם טֶפַח – הֲרֵי הוּא כְּקֶבֶר סָתוּם, וּמְטַמֵּא מִכָּל סְבִיבָיו, וְהַבַּיִת כֻּלּוֹ טָמֵא, שֶׁהֲרֵי הֶאֱהִיל עַל הַקֶּבֶר.
ב. הֲרֵי הוּא. העמוד כולו. כְּקֶבֶר סָתוּם וּמְטַמֵּא מִכָּל סְבִיבָיו. שכל גובה הבניין הבנוי על גבי חלל טפח נחשב כקבר (לעיל ז,ד). וְהַבַּיִת כֻּלּוֹ טָמֵא שֶׁהֲרֵי הֶאֱהִיל עַל הַקֶּבֶר. אף על פי שאינו מאהיל על הטומאה עצמה.
ג. טֻמְאָה שֶׁהִיא בְּתוֹךְ הַכֹּתֶל, וּמְקוֹמָהּ טֶפַח עַל טֶפַח עַל רוּם טֶפַח – כָּל הָעֲלִיּוֹת הַבְּנוּיוֹת עַל כֹּתֶל זֶה, אֲפִלּוּ עֶשֶׂר, טְמֵאוֹת, שֶׁהֲרֵי הַכֹּתֶל כֻּלּוֹ קֶבֶר סָתוּם עַד סוֹפוֹ, וְהוּא כֹּתֶל כָּל הָעֲלִיּוֹת, וְכָל עֲלִיָּה מֵהֶן מַאֲהֶלֶת עַל הַקֶּבֶר. בָּנָה בַּיִת בְּצַד הַכֹּתֶל מִכָּאן וּבַיִת מִכָּאן, וּבָנָה עֲלִיָּה עַל גַּבֵּי שְׁנֵי הַבָּתִּים, עַד שֶׁנִּמְצָא רֹאשׁ הַכֹּתֶל הַטָּמֵא הוּא בְּאֶמְצַע קַרְקַע הָעֲלִיָּה – הֲרֵי הָעֲלִיָּה טְמֵאָה, שֶׁהֲרֵי הֶאֱהִילָה עַל הַקֶּבֶר, וְהָעֲלִיָּה הַשְּׁנִיָּה הַבְּנוּיָה עַל גַּבָּהּ טְהוֹרָה, מִפְּנֵי שֶׁהֵן זוֹ עַל גַּבֵּי זוֹ, וְאֵין הַכֹּתֶל הַטָּמֵא כָּתְלָהּ.
ג. כָּל הָעֲלִיּוֹת הַבְּנוּיוֹת עַל כֹּתֶל זֶה וכו'. שהכותל גבוה והוא משמש את כל העליות הבנויות אחת על גבי השנייה. מִפְּנֵי שֶׁהֵן זוֹ עַל גַּבֵּי זוֹ. ותקרת העלייה התחתונה חוצצת בפני הטומאה.
ד. חוֹר גָּדוֹל שֶׁבְּעֹבִי הַכְּתָלִים שֶׁדֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לַעֲשׂוֹת אוֹתוֹ לְתַשְׁמִישׁ, וְהוּא הַנִּקְרָא פרדסיק, שֶׁהָיְתָה טֻמְאָה מֻנַּחַת בְּתוֹכוֹ, וְיֵשׁ עָלָיו דְּלָתוֹת סְגוּרוֹת – הַבַּיִת טָהוֹר. הָיְתָה הַטֻּמְאָה רְצוּצָה בְּקַרְקָעוֹ אוֹ בִּכְתָלָיו אוֹ בְּגַגּוֹ – רוֹאִין אֶת הַחוֹר כֻּלּוֹ כְּאִלּוּ הוּא אָטוּם, וְרוֹאִין מְקוֹם הַטֻּמְאָה: אִם הוּא בַּחֲצִי עֹבִי הַכֹּתֶל שֶׁלִּפְנִים – הַבַּיִת טָמֵא; וְאִם הָיְתָה הַטֻּמְאָה מֵחֲצִי כֹּתֶל וְלַחוּץ – הַבַּיִת טָהוֹר; מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה – הַבַּיִת טָמֵא.
ד. פרדסיק. כוך שבתוך הקיר. וְיֵשׁ עָלָיו דְּלָתוֹת סְגוּרוֹת הַבַּיִת טָהוֹר. שהפרדסיק חוצץ בפני הטומאה. ויש שמגיהים כאן על פי התוספתא (אהלות ז,יד) שהבית טמא מפני שדרך הטומאה לצאת (כס"מ). הָיְתָה הַטֻּמְאָה רְצוּצָה בְּקַרְקָעוֹ אוֹ בִּכְתָלָיו אוֹ בְּגַגּוֹ. של הפרדסיק, כך שלמעשה הטומאה נמצאת בכותל הבית. רוֹאִין אֶת הַחוֹר כֻּלּוֹ כְּאִלּוּ הוּא אָטוּם. וכעת הוא ככותל רגיל הנידון מחצה על מחצה (ראה לעיל כד,ד-ה).
ה. שְׁנֵי פרדסיקין זֶה בְּצַד זֶה אוֹ זֶה עַל גַּב זֶה, וְטֻמְאָה מֻנַּחַת בְּאֶחָד מֵהֶן, וְנִפְתַּח – הוּא וְהַבַּיִת טָמֵא, וַחֲבֵרוֹ טָהוֹר. הָיְתָה טֻמְאָה רְצוּצָה בְּתוֹךְ הַבִּנְיָן – רוֹאִין אֶת *הפרדסיקין כְּאִלּוּ הֵן אֲטוּמִין, וְיִדּוֹן מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה.
ה. הָיְתָה טֻמְאָה רְצוּצָה בְּתוֹךְ הַבִּנְיָן. בכותל שבו נמצאים הפרדסקים.
ו. כַּזַּיִת מִן הַמֵּת מֻדְבָּק בְּאַסְקֻפַּת הַבַּיִת מִבַּחוּץ – הַבַּיִת טָהוֹר. הָיָה רָצוּץ תַּחַת הָאַסְקֻפָּה – יִדּוֹן מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה. הָיָה מֻדְבָּק לַמַּשְׁקוֹף – הַבַּיִת טָמֵא.
ו. בְּאַסְקֻפַּת הַבַּיִת מִבַּחוּץ. בצדה החיצוני של המדרגה שבפתח הבית. וכגון שהאסקופה איננה תחת משקוף הבית (רא"ש אהלות יב,ח). יִדּוֹן מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה. כדין טומאה הרצוצה תחת אחד מכותלי הבית (ראה לעיל כד,ה). הָיָה מֻדְבָּק לַמַּשְׁקוֹף. בצדו החיצוני. והבית טמא מכיוון שגוזרים צדו משום תחתיתו (תפא"י שם, וראה לעיל א,יא).
ז. כֶּלֶב שֶׁאָכַל בְּשַׂר הַמֵּת וּמֵת בְּתוֹךְ שְׁלֹשָׁה יָמִים, וַהֲרֵי הוּא מֻטָּל עַל הָאַסְקֻפָּה – רוֹאִין חֲלַל הַטֻּמְאָה מִגּוּפוֹ: אִם הוּא כְּנֶגֶד הַמַּשְׁקוֹף וְלִפְנִים – הַבַּיִת טָמֵא; וּמִכְּנֶגֶד הַמַּשְׁקוֹף וְלַחוּץ – הַבַּיִת טָהוֹר.
ז. וּמֵת בְּתוֹךְ שְׁלֹשָׁה יָמִים. משעת האכילה, שבשיעור זה הטומאה שבמעיו עדיין מטמאת (ראה לעיל כ,ד). רוֹאִין חֲלַל הַטֻּמְאָה מִגּוּפוֹ וכו'. משערים את המקום שבו הטומאה נמצאת בחלל הכלב, ואם מקום זה נמצא תחת המשקוף, הבית טמא (ראה פה"מ אהלות יא,ז).
ח. הָאִשָּׁה שֶׁמֵּת עֻבָּרָהּ בְּתוֹךְ מֵעֶיהָ, אִם נַעֲשָׂה רֹאשׁ הַנֵּפֶל כְּפִיקָה שֶׁל שְׁתִי – כֵּיוָן שֶׁנִּפְתַּח הָרֶחֶם עַד שֶׁנִּרְאֵית הָרֹאשׁ, נִטְמָא הַבַּיִת מִפְּנֵי הָעֻבָּר, אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא יָצָא.
ח. אִם נַעֲשָׂה רֹאשׁ הַנֵּפֶל כְּפִיקָה שֶׁל שְׁתִי. שהעובר הספיק לגדול טרם מותו עד שלב שראשו הגיע לגודל של פקעת חוטי השתי (שהם דקים יותר מחוטי הערב והפקעת שלהם קטנה). כֵּיוָן שֶׁנִּפְתַּח הָרֶחֶם עַד שֶׁנִּרְאֵית הָרֹאשׁ נִטְמָא הַבַּיִת מִפְּנֵי הָעֻבָּר. שפתיחה כזו מוציאה אותו מגדר בלוע שאינו מטמא (ראה לעיל כ,ב). אך כל עוד לא עיגל העובר ראש כפיקה, מכיוון שראשו קטן והוא יכול לצאת מן הרחם מבלי לפתוח אותו, אין כאן פתיחה שמוציאה אותו מגדר בלוע (סד"ט אהלות קיז,ב; והשווה הלכות בכורות ד,יג).
ט. הָאִשָּׁה שֶׁהִיא מְקַשָּׁה לֵילֵד, וְיָצְאָה מִבַּיִת לְבַיִת, וְהִפִּילָה נֵפֶל מֵת בַּבַּיִת הַשֵּׁנִי – הֲרֵי הַבַּיִת הָרִאשׁוֹן טָמֵא בְּסָפֵק, שֶׁמָּא כְּשֶׁהָיְתָה בּוֹ יָצָא רֹאשׁוֹ שֶׁל נֵפֶל זֶה.
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁלֹּא הָיָה רֹאשׁ הַנֵּפֶל כְּפִיקָה שֶׁל שְׁתִי. אֲבָל אִם הֶעְגִּיל רֹאשׁ כְּפִיקָה – הַבַּיִת הָרִאשׁוֹן טָהוֹר, שֶׁאִלּוּ נִפְתַּח רַחְמָהּ שָׁם לֹא הָיְתָה יְכוֹלָה לְהַלֵּךְ עַל רַגְלֶיהָ. לְפִיכָךְ, אִם הָיְתָה נִטֶּלֶת בָּאֲגַפַּיִם וְהוֹצִיאוּהָ מִבַּיִת לְבַיִת – הַבַּיִת הָרִאשׁוֹן טָמֵא בְּסָפֵק, אַף עַל פִּי שֶׁהֶעְגִּיל רֹאשׁ כְּפִיקָה שֶׁל שְׁתִי.
ט. מְקַשָּׁה לֵילֵד. שיש לה חבלי לידה.
שֶׁאִלּוּ נִפְתַּח רַחְמָהּ שָׁם לֹא הָיְתָה יְכוֹלָה לְהַלֵּךְ עַל רַגְלֶיהָ. וכיוון שהלכה ברגליה מבית לבית אין לחשוש שראש הנפל כבר יצא בבית הראשון. נִטֶּלֶת בָּאֲגַפַּיִם. שנושאים אותה בזרועותיה.
י. הָאִשָּׁה שֶׁהִפִּילָה שִׁלְיָה – הַבַּיִת טָמֵא וַדַּאי; חֲזָקָה הִיא שֶׁאֵין שִׁלְיָה בְּלֹא וָלָד.
י. חֲזָקָה הִיא שֶׁאֵין שִׁלְיָה בְּלֹא וָלָד. ראה גם הלכות איסורי ביאה י,יד, הלכות בכורות ד,י.
יא. מִי שֶׁיָּלְדָה שְׁנֵי יְלָדִים, אֶחָד חַי וְאֶחָד מֵת: אִם הַמֵּת יָצָא רִאשׁוֹן – הַחַי טָהוֹר, שֶׁהֲרֵי לֹא נָגַע בּוֹ מִשֶּׁיֵּצֵא לַאֲוִיר הָעוֹלָם; וְאִם הַחַי יָצָא רִאשׁוֹן – הֲרֵי הוּא טָמֵא, שֶׁהֲרֵי אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יִגַּע בּוֹ הַמֵּת מִשֶּׁיֵּצֵא לַאֲוִיר הָעוֹלָם, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מִתְגַּלְגֵּל אַחֲרָיו כָּאֶבֶן, שֶׁאֵין בּוֹ רוּחַ כְּדֵי לְהַעֲמִיד עַצְמוֹ.
יא. שֶׁהֲרֵי לֹא נָגַע בּוֹ מִשֶּׁיֵּצֵא לַאֲוִיר הָעוֹלָם. שכאשר המת יוצא ראשון אין החי יוצא בעקבותיו אלא מעמיד את עצמו בפנים, וכל עוד הוא נשאר ברחם אין הנגיעה מטמאת אותו (ראה לקמן הי"ב). וְאִם הַחַי יָצָא רִאשׁוֹן הֲרֵי הוּא טָמֵא. שתינוק בן יומו מקבל טומאה (לעיל א,יד). שֶׁאֵין בּוֹ רוּחַ כְּדֵי לְהַעֲמִיד עַצְמוֹ. ולפיכך הוא יוצא מיד עם פתיחת הרחם בעקבות התינוק החי ומטמא אותו.
יב. הָאִשָּׁה שֶׁיָּלְדָה וָלָד מֵת, אֲפִלּוּ נֵפֶל קָטָן, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ – הֲרֵי הִיא טְמֵאָה טֻמְאַת שִׁבְעָה. מֵת עֻבָּרָהּ בְּתוֹךְ מֵעֶיהָ, וּפָשְׁטָה הֶחָיָה אֶת יָדָהּ וְנָגְעָה בּוֹ – הֶחָיָה טְמֵאָה שִׁבְעָה, וְהָאִשָּׁה טְהוֹרָה עַד שֶׁיֵּצֵא הַוָּלָד. וְטֻמְאַת הֶחָיָה מִדִּבְרֵיהֶם, גְּזֵרָה שֶׁמָּא תִּגַּע בּוֹ מִשֶּׁיֵּצֵא לַפְּרוֹזְדּוֹד. אֲבָל מִן הַתּוֹרָה אֵין מַגַּע בֵּית הַסְּתָרִים מַגָּע, וְהוֹאִיל וְהוּא בְּתוֹךְ הַמֵּעַיִם, הַנּוֹגֵעַ בּוֹ טָהוֹר.
וְכֵן הַבּוֹלֵעַ טַבַּעַת טְמֵאָה, וְחָזַר וּבָלַע אַחֲרֶיהָ טַבַּעַת טְהוֹרָה, אַף עַל פִּי שֶׁנָּגְעוּ זוֹ בָּזוֹ בְּוַדַּאי בְּתוֹךְ מֵעָיו – אֵינוֹ מַגָּע, וְהַטֻּמְאָה בְּטֻמְאָתָהּ וְהַטְּהוֹרָה בְּטָהֳרָתָהּ.
בְּרִיךְ רַחֲמָנָא דְּסַיְּעַן
יב. כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. שהנפל מטמא כאדם גדול (לעיל ב,א). הֶחָיָה. המילדת. מִשֶּׁיֵּצֵא לַפְּרוֹזְדּוֹד. צוואר הרחם הנפתח בשעת הלידה (ראה הלכות איסורי ביאה ה,ג), והעובר המוציא ראשו מחוץ למקום זה נחשב כאילו יצא ומטמא מן התורה. אֵין מַגַּע בֵּית הַסְּתָרִים מַגָּע וכו'. ראה לעיל א,ג, א,ח. וְהוֹאִיל וְהוּא בְּתוֹךְ הַמֵּעַיִם הַנּוֹגֵעַ בּוֹ טָהוֹר. ראה הלכות שאר אבות הטומאות ב,ב.

תקציר הפרק 

פרק כ"ה הלכות טומאת מת
פרק אחרון בנושא זה💪🏼💪🏼

טומאה הטמונה בבית

הכללים:
1.טומאה רצוצה עולה לרקיע, ואינה אוהל ( פירוש המילה "רצוצה" הוא דבר שאין במקומו רווח).
2.אוהל סתום נחשב כקבר, ומטמא מכל צדדיו.
3.דין קיר הבית תלוי באיזה חצי מדובר.
4.טומאה בלועה בכלב מת, בודקים היכן היא בלועה.
5.יולדת שעברה לבית שני והפילה, הראשון ספק טמא. והיולדת טמאה.

מחר נלמד איך מטהרים מטומאת מת.

שיעור וידאו עם הרב חיים סבתו 

Play Video

שיעור שמע עם הרב חיים סבתו 

מושג מן הפרק 

Play Video

עוד על הלכות טומאת מת ברמב"ם 

שאלות חזרה על הפרק 

1.תאום שנולד מת ח"ו,האם אחיו שעדיין ברחם טהור?

2.שליה בלא ולד – האם מטמאת?

3.בלע חפץ טהור ולאחריו חפץ טמא-האם נטמא הטהור?

תשובות

1-כן 2-כן 3-לא

010 - IdeaCreated with Sketch.לב הלימוד - הרחבה על הפרק 

פרשת שבוע מהרמב"ם 

נייר עמדה - אקטואליה 

דילוג לתוכן