פרק כ"ה, הלכות מכירה, ספר קניין
ט״ז בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ט', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ט״ו בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ד בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ג בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״א בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ט׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ח׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ז בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק י', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ז׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ו׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ה׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ד׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ב׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
א׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ל׳ בסיון ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
כ״ה בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ד בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ג בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״א בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״ט בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״ח בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״א באלול ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
י׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
ט׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
ח׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה

הפרק המלא 

ביאורו של הרב עדין שטיינזלץ

א. הַמּוֹכֵר דָּבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ תַּשְׁמִישִׁין – לֹא מָכַר אֶת תַּשְׁמִישָׁיו, אֶלָּא אִם כֵּן פֵּרֵשׁ. כֵּיצַד? הַמּוֹכֵר אֶת הַבַּיִת – לֹא מָכַר אֶת הַיָּצִיעַ שֶׁסְּבִיבוֹת הַבַּיִת, אַף עַל פִּי שֶׁהִיא פְּתוּחָה לְתוֹכוֹ.
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁהָיָה רֹחַב הַיָּצִיעַ אַרְבַּע אַמּוֹת אוֹ יָתֵר. אֲבָל פָּחוֹת מִזֶּה – הֲרֵי הוּא בִּכְלַל הַבַּיִת. וְכֵן הָעֲלִיָּה שֶׁעַל גַּבֵּי הַבַּיִת הַפְּתוּחָה לְתוֹכוֹ בָּאֲרֻבָּה בְּמַעֲזֵבַת הַבַּיִת – הֲרֵי הִיא בִּכְלַל הַבַּיִת.

א. הַמּוֹכֵר דָּבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ תַּשְׁמִישִׁין. שיש לו מבנים או אביזרים המשמשים אותו. לֹא מָכַר אֶת הַיָּצִיעַ שֶׁסְּבִיבוֹת הַבַּיִת. חלל בין כותלי הבית לכותל חיצוני המקיף את הבית.

בְּשֶׁהָיָה רֹחַב הַיָּצִיעַ אַרְבַּע אַמּוֹת אוֹ יָתֵר. שיש לו חשיבות בפני עצמו. הַפְּתוּחָה לְתוֹכוֹ בָּאֲרֻבָּה בְּמַעֲזֵיבַת הַבַּיִת. שניתן לעלות לעלייה דרך חלון הנמצא בתקרת הבית.

ב. הַמּוֹכֵר אֶת הַבַּיִת – לֹא מָכַר אֶת הַחֶדֶר שֶׁלִּפְנִים מִמֶּנּוּ, אַף עַל פִּי שֶׁמָּסַר לוֹ מְצָרִים הַחִיצוֹנִים, וְלֹא אֶת הַגַּג בִּזְמַן שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַעֲקֶה עֲשָׂרָה טְפָחִים וְיֵשׁ בּוֹ רֹחַב אַרְבַּע אַמּוֹת, וְלֹא אֶת הַבּוֹר הֶחָפוּר בַּקַּרְקַע, וְלֹא אֶת הַדּוּת הַבָּנוּי כְּבוֹר, אַף עַל פִּי שֶׁמָּכַר לוֹ הָעֹמֶק וְהָרוּם, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.
ב. לֹא מָכַר אֶת הַחֶדֶר שֶׁלִּפְנִים מִמֶּנּוּ. חדר פנימי ששימושו שונה משימוש הבית, כגון מחסן (רשב"ם בבא בתרא סא,א). אַף עַל פִּי שֶׁמָּסַר לוֹ מְצָרִים הַחִיצוֹנִים. אף שהמוכר ציין בשטר את הבתים שבהם הבית גובל מצדדיו השונים, אנו מפרשים שכוונתו רק להגדיר את מיקום הבית ולא התכוון להקנות את כל השטח שבין הבתים שציין. וְלֹא אֶת הַדּוּת הַבָּנוּי כְּבוֹר. בור שדפנותיו מצופות אבן. כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. לעיל כד,טו שמכירת העומק והרום אינם כוללים מבנים, אלא אם כן כתב לו 'מקרקע התהום עד רום הרקיע'.
ג. וְצָרִיךְ הַמּוֹכֵר לִקְנוֹת לוֹ דֶּרֶךְ מִן הַלּוֹקֵחַ כְּדֵי לְהִכָּנֵס בָּהּ לְבוֹר זֶה אוֹ דּוּת שֶׁשִּׁיֵּר, שֶׁכָּל הַמּוֹכֵר – בְּעַיִן יָפָה מוֹכֵר. וְאִם אָמַר לוֹ: 'מָכַרְתִּי לְךָ הַבַּיִת חוּץ מִן הַבּוֹר' אוֹ 'הַדּוּת' – אֵינוֹ צָרִיךְ לִקְנוֹת לוֹ דֶּרֶךְ. וְכֵן הַמּוֹכֵר בּוֹר אוֹ דּוּת בִּלְבַד – אֵין הַלּוֹקֵחַ צָרִיךְ לִקְנוֹת לוֹ דֶּרֶךְ, אֶלָּא נִכְנָס בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ שֶׁל מוֹכֵר עַד הַבּוֹר וּמְמַלֵּא.
ג. שֶׁכָּל הַמּוֹכֵר בְּעַיִן יָפָה מוֹכֵר. ויש להניח שלא השאיר לעצמו חלק בשטח שמכר. וְאִם אָמַר לוֹ מָכַרְתִּי לְךָ הַבַּיִת חוּץ מִן הַבּוֹר אוֹ הַדּוּת אֵינוֹ צָרִיךְ לִקְנוֹת לוֹ דֶּרֶךְ. אמירה זו היא לשון יתרה, שהרי הבור והדות אינם מכורים עם הבית אף ללא אמירה זו, ולכן יש להניח שהתכוון בדבריו להשאיר לעצמו גם את הדרך. אֵין הַלּוֹקֵחַ צָרִיךְ לִקְנוֹת לוֹ דֶּרֶךְ. שיש להניח שהמכירה נעשתה בעין יפה וכוללת גם דרך.
ד. שְׁנֵי בָּתִּים זֶה לִפְנִים מִזֶּה: מָכַר שְׁנֵיהֶם לִשְׁנַיִם אוֹ נָתַן שְׁנֵיהֶם לִשְׁנַיִם – אֵין לָהֶן דֶּרֶךְ זֶה עַל זֶה, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר אִם נָתַן הַחִיצוֹן וּמָכַר הַפְּנִימִי; אֲבָל אִם מָכַר אֶת הַחִיצוֹן וְנָתַן אֶת הַפְּנִימִי – יֵשׁ לוֹ דֶּרֶךְ, שֶׁכָּל הַנּוֹתֵן – בְּעַיִן יָפָה נוֹתֵן, יָתֵר מִן הַמּוֹכֵר.
ד. אֵין לָהֶן דֶּרֶךְ זֶה עַל זֶה. שכשם שמכר לפנימי בעין יפה, כך מכר לחיצוני בעין יפה. וצריך הפנימי לבקש רשות החיצוני או לקנות ממנו דרך לביתו. שֶׁכָּל הַנּוֹתֵן בְּעַיִן יָפָה נוֹתֵן יָתֵר מִן הַמּוֹכֵר. שמן הסתם נותן מתנה לאוהבו.
ה. הַמּוֹכֵר אֶת הַבַּיִת – מָכַר אֶת הַתַּנּוּר וְאֶת הַכִּירַיִם וְאֶת מַלְבְּנוֹת הַפְּתָחִים הַמְחֻבָּרִין בְּטִיט וְאֶת הַדֶּלֶת וְאֶת הַנֶּגֶר וְאֶת הַמַּנְעוּל, אֲבָל לֹא אֶת הַמַּפְתֵּחַ. וּמָכַר אֶת הַמַּכְתֶּשֶׁת הַקְּבוּעָה, אֲבָל לֹא אֶת הַמִּטַּלְטֶלֶת. וּמָכַר אֶת הָאִצְטְרוֹבִיל, אֲבָל לֹא אֶת הַכְּלִי שֶׁהַקֶּמַח יוֹרֵד לְתוֹכוֹ, שֶׁהוּא כְּמוֹ קְפִיפָה שֶׁל עֵץ. וְלֹא מָכַר אֶת מַלְבְּנוֹת כַּרְעֵי הַמִּטָּה וְלֹא אֶת מַלְבְּנוֹת הַחַלּוֹנוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁהֵן מְחֻבָּרִין בְּטִיט, מִפְּנֵי שֶׁהֵן לְנֹוי. וּבִזְמַן שֶׁאָמַר לוֹ: 'הוּא וְכָל מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ' – הֲרֵי כֻּלָּן מְכוּרִין.
ה. הַמּוֹכֵר אֶת הַבַּיִת וכו'. הכלל הבסיסי במכירת תשמישי הבית הוא שכל דבר הקבוע נמכר בכלל הבית, ודבר המיטלטל אינו מכור (רשב"ם בבא בתרא סה,א). מַלְבְּנוֹת הַפְּתָחִים הַמְחֻבָּרִין בְּטִיט. הקורות הקבועות בפתחי הבית. הַנֶּגֶר. בריח הקבוע בקיר. הַמַּנְעוּל. הקבוע בדלת. הָאִצְטְרוֹבִיל. רחיים. קְפִיפָה. סל. מַלְבְּנוֹת כַּרְעֵי הַמִּטָּה. פיסות עץ המונחות מתחת לרגלי המיטה. מַלְבְּנוֹת הַחַלּוֹנוֹת. מסגרות החלונות.
ו. הַמּוֹכֵר אֶת הֶחָצֵר – מָכַר בּוֹרוֹת שִׁיחִין וּמְעָרוֹת שֶׁבְּתוֹכָהּ, וְכָל הַבָּתִּים הַחִיצוֹנִים וְהַפְּנִימִים וּבָתִּים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן הַחוֹל וְהַחֲנֻיּוֹת הַפְּתוּחוֹת לְתוֹכָהּ. אֲבָל שֶׁאֵינָן פְּתוּחוֹת לָהּ – אֵין נִמְכָּרוֹת עִמָּהּ. הָיוּ פְּתוּחוֹת לְכָאן וּלְכָאן: אִם רֹב תַּשְׁמִישָׁן לְתוֹכָהּ – נִמְכָּרוֹת עִמָּהּ; וְאִם לָאו – אֵין נִמְכָּרוֹת עִמָּהּ. וְלֹא מָכַר אֶת הַמִּטַּלְטְלִין שֶׁבְּתוֹכָהּ. וּבִזְמַן שֶׁאָמַר: 'הִיא וְכָל מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ' – הֲרֵי כֻּלָּן מְכוּרִין. וּבֵין כָּךְ וּבֵין כָּךְ לֹא מָכַר אֶת הַמֶּרְחָץ וְלֹא בֵּית הַבַּד שֶׁבְּתוֹכָהּ.
ו. שִׁיחִין. חפירות ארוכות וצרות. וְכָל הַבָּתִּים הַחִיצוֹנִים. הפתוחים לחצר. וְהַפְּנִימִים. הפתוחים לבתים החיצונים. וּבָתִּים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן הַחוֹל. בתים שאינם מרוצפים אלא יש בקרקעיתם חול, ומשמשים לאחסון וכדומה (ראה יד רמ"ה בבא בתרא סז,א). הָיוּ פְּתוּחוֹת לְכָאן וּלְכָאן. לחצר וגם לחוץ. אִם רֹב תַּשְׁמִישָׁן לְתוֹכָהּ. אם החנויות משמשות בעיקר את בני החצר, שרוב הקונים הם מבני החצר (ערוה"ש חו"מ רטו,א). לֹא מָכַר אֶת הַמֶּרְחָץ וְלֹא בֵּית הַבַּד שֶׁבְּתוֹכָהּ. לפי שיש להם שם בפני עצמם ולא ניתן להחשיבם כטפלים לחצר (שם).
ז. הַמּוֹכֵר אֶת בֵּית הַבַּד – מָכַר אֶת הָאֶבֶן הַגְּדוֹלָה הַבְּנוּיָה בָּאָרֶץ שֶׁטּוֹחֲנִין עָלֶיהָ הַזֵּיתִים, וְאֶת הַכְּלוֹנְסוֹת שֶׁל אֶרֶז שֶׁסּוֹמְכִין בָּהֶן בְּעֵת טְחִינַת הַזֵּיתִים, וְאֶת הַיְקָבִים, וְאֶת הַכֵּלִים שֶׁנּוֹתְנִין בָּהֶן הַזֵּיתִים הַכְּתוּשִׁין, וְהֵן הַמַּפְרִיכוֹת, אֲבָל לֹא מָכַר אֶת הָרֵחַיִם הָעֶלְיוֹנָה. וּבִזְמַן שֶׁאָמַר לוֹ: 'הוּא וְכָל מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ' – הֲרֵי כֻּלָּן מְכוּרִין. וּבֵין כָּךְ וּבֵין כָּךְ לֹא מָכַר אֶת הַכּוֹבְשִׁין שֶׁמְּכַבְּשִׁין בָּהֶן הַזֵּיתִים, וְלֹא אֶת הַגַּלְגַּל, וְלֹא אֶת הַקּוֹרָה, וְלֹא אֶת הַשַּׂקִּין, וְלֹא אֶת הַמַּרְצֵפִין.
ז. הַכְּלוֹנְסוֹת שֶׁל אֶרֶז שֶׁסּוֹמְכִין בָּהֶן בְּעֵת טְחִינַת הַזֵּיתִים. עמודים שמעמידים עליהם את הקורה הכובשת את הזיתים. הַיְקָבִים. מקום אגירת השמן. וְהֵן הַמַּפְרִיכוֹת. שבהם פורכים וכותשים את הזיתים לפני הכבישה. הַכּוֹבְשִׁין שֶׁמְּכַבְּשִׁין בָּהֶן הַזֵּיתִים. לוחות עץ שמניחים בין הזיתים ובין הקורה בשעת כבישה. הַגַּלְגַּל. מעין בורג גדול מאוד של עץ, שבאמצעותו מעלים ומורידים את הקורה. הַשַּׂקִּין. העשויים מצמר ומשמשים לנשיאת הזיתים. הַמַּרְצֵפִין. שקים העשויים מעור.
ח. אָמַר לוֹ: 'בֵּית הַבַּד וְכָל תַּשְׁמִישָׁיו אֲנִי מוֹכֵר לְךָ' – קָנָה כֻּלָּן. הָיוּ חוּצָה לוֹ חֲנֻיּוֹת שֶׁשּׁוֹטְחִין בָּהֶן הַזֵּיתִים אוֹ הַשֻּׁמְשְׁמִין: אִם מָסַר לוֹ הַמְּצָרִים שֶׁלָּהֶן – קָנָה הַכֹּל; וְאִם לָאו – לֹא קָנָה אֶלָּא מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ.
ח. הָיוּ חוּצָה לוֹ חֲנֻיּוֹת שֶׁשּׁוֹטְחִין בָּהֶן הַזֵּיתִים אוֹ הַשֻּׁמְשְׁמִין. חנויות שבנוסף לשימושן הרגיל, משמשות גם לשטיחת התוצרת של בית הבד לצורך ייבוש לפני הטחינה.
ט. הַמּוֹכֵר אֶת הַמֶּרְחָץ – מָכַר אֶת בֵּית הַנְּסָרִין שֶׁיּוֹשְׁבִין עֲלֵיהֶם כְּשֶׁהֵן עֲרֻמִּים, וְאֶת בֵּית הַיְקָמִים שֶׁנּוֹטְלִין בָּהֶן הַמַּיִם, וְאֶת בֵּית הַסַּפְסָלִין שֶׁיּוֹשְׁבִין עֲלֵיהֶן בַּחֲצַר הַמֶּרְחָץ כְּשֶׁהֵן לְבוּשִׁים, וְאֶת בֵּית הַוִּילָאוֹת שֶׁמִּסְתַּפְּגִין בָּהֶן. אֲבָל לֹא מָכַר אֶת הַנְּסָרִים עַצְמָן וְלֹא אֶת הַיְקָמִים עַצְמָן וְלֹא אֶת הַסַּפְסָלִין עַצְמָן וְלֹא אֶת הַוִּילָאוֹת עַצְמָן. וּבִזְמַן שֶׁאָמַר לוֹ: 'הוּא וְכָל מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ' – הֲרֵי כֻּלָּן מְכוּרִין.
בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ לֹא מָכַר אֶת הַבְּרֵכוֹת הַמְסַפְּקוֹת לוֹ מַיִם, בֵּין בִּימוֹת הַחַמָּה בֵּין בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים, וְלֹא אֶת בֵּית כִּנּוּס הָעֵצִים. וְאִם אָמַר לוֹ: 'מֶרְחָץ וְכָל תַּשְׁמִישָׁיו אֲנִי מוֹכֵר לְךָ' – הֲרֵי כֻּלָּן מְכוּרִין, אַף עַל פִּי שֶׁהֵן חוּצָה לוֹ.

ט. בֵּית הַנְּסָרִין. חדר שבו יושבים על נסרים של עץ. בֵּית הַיְקָמִים שֶׁנּוֹטְלִין בָּהֶן הַמַּיִם. חדר שבו ספלים של עץ שמביאים בהם מים לרחיצה. בֵּית הַוִּילָאוֹת שֶׁמִּסְתַּפְּגִין בָּהֶן. חדר שבו מתנגבים במגבות.

תקציר הפרק 

🤔 למכירה, בית בלי גג?
גגות של בתים משותפים, עד כמה שהם לא-אטרקטיביים למראה עם כל האנטנות הישנות וכתמי העובש, מספקים שפע של פרנסה לעורכי דין וזאת בשל הוויכוחים הבלתי פוסקים על זכויות הבנייה בגג… ומה דינו של בית פרטי? למי שייך הגג במקרה שהבעלים מוכר את הבית? – ההלכה היא ש"המוכר את הבית – לא מכר […] את הגג בזמן שיש לו מעקה עשרה טפחים ויש בו רוחב ארבע אמות" (הלכה ב). או: למכירה: בית בלי גג. אכן, הלכה זאת נוהגת דווקא כשאין מנהג מדינה בנידון (פרק כ"ו, הלכה ז), אך בשעה שיש מנהג – הולכים אחר המנהג, וכיום המנהג הוא שהמוכר את הבית – מכר גם את גגו. אפשר להירגע 🏠

🤷‍ דמי מפתח, לא מה שחשבתם
מי שקונה בית בימינו, מקבל יחד איתו גם את המפתחות לבית מידי הקבלן שמכונה בשל כך "קבלן מפתח", אבל זה לא לגמרי מובן מאליו, שכן לפי ההלכה שבפרקנו, "המוכר את הבית – מכר את התנור ואת הכיריים.. ואת הדלת ואת הנגר ואת המנעול, אבל לא את המפתח" (הלכה ה)! לנו זה נראה מוזר, אבל זה רק בגלל שבימינו המפתח נתפס כחלק מהבית ולכן נמכר איתו, בעוד שבימיהם המפתח נתפס כדבר נפרד ולכן אם לא הדבר לא נאמר במפורש, הוא לא היה נמכר יחד עם הבית. בימינו, מכל מקום, הולכים אחר מנהג המדינה, כך שהמפתח שלכם ללא ספק, גם אם הדבר לא נאמר במפורש בעת חתימת חוזה הרכישה. ב"ה 🔑

שיעור וידאו עם הרב חיים סבתו 

Play Video

שיעור שמע עם הרב חיים סבתו 

מושג מן הפרק 

Play Video

עוד על הלכות מכירה ברמב"ם 

שאלות חזרה על הפרק 

1.במכירת בית נכללים: תנור מנעול, ומפתח?

2.האם פסל שיש המחובר לבית נחשב לחלק ממנו?

3.מכר בריכת שחיה האם במכר כלולים גורמי אספקת המים?

 

 

תשובות
1.לא
2.לא
3.לא

010 - IdeaCreated with Sketch.לב הלימוד - הרחבה על הפרק 

פרשת שבוע מהרמב"ם 

נייר עמדה - אקטואליה 

סט "משנה תורה" מהודר בכריכה מפוארת בפירוש הרב שטיינזלץ + שליח עד הבית

ב-299 ש"ח בלבד!

ממשיכים את הסבסוד!

* שווי מקורי לסט 835 ש"ח

*משלוח עד 21 ימי עסקים

הלימוד להצלחת כוחות הביטחון ולעילוי נשמת הנופלים הי"ד

דילוג לתוכן