א. כְּלִי עֵץ הָרָאוּי לְמִדְרָס שֶׁקְּבָעוֹ בַּכֹּתֶל בְּתוֹךְ הַבִּנְיָן: קְבָעוֹ וְלֹא בָּנָה עַל גַּבָּיו, אוֹ בָּנָה עַל גַּבָּיו וְלֹא קְבָעוֹ – עֲדַיִן הוּא מִתְטַמֵּא בְּמִדְרָס כְּשֶׁהָיָה; קְבָעוֹ בְּמַסְמְרִים וּבָנָה עָלָיו – טָהוֹר.
וְכֵן מַפָּץ שֶׁנְּתָנוֹ עַל גַּבֵּי הַקּוֹרוֹת: קְבָעוֹ וְלֹא נָתַן עָלָיו אֶת הַמַּעֲזֵבָה, אוֹ שֶׁנָּתַן עָלָיו אֶת הַמַּעֲזֵבָה וְלֹא קְבָעוֹ – עֲדַיִן הוּא מִתְטַמֵּא בְּמִדְרָס; קְבָעוֹ וְנָתַן עָלָיו אֶת הַמַּעֲזֵבָה – טָהוֹר.
ב. סַפְסָל שֶׁנִּטַּל אֶחָד מֵרָאשָׁיו – עֲדַיִן הוּא רָאוּי לְמִדְרָס; נִטַּל הַשֵּׁנִי – טָהוֹר. וְאִם יֵשׁ בּוֹ גֹּבַהּ טֶפַח – מִתְטַמֵּא בְּמִדְרָס.
ג. כִּסֵּא שֶׁל כַּלָּה שֶׁנִּטְּלוּ חִפּוּיָיו – טָהוֹר. אִם לֹא הָיוּ חִפּוּיָיו יוֹצְאִין, וְנִטְּלוּ – עֲדַיִן הוּא רָאוּי לְמִדְרָס, שֶׁכֵּן דַּרְכּוֹ לִהְיוֹת מַטֵּהוּ עַל צִדּוֹ וְיוֹשֵׁב עָלָיו.
ד. כִּסֵּא שֶׁנִּטְּלוּ חִפּוּיָיו וַעֲדַיִן הוּא רָאוּי לִישִׁיבָה – מִתְטַמֵּא. נִטְּלוּ שְׁנַיִם מֵחִפּוּיָיו זֶה בְּצַד זֶה – טָהוֹר.
ה. שִׁדָּה שֶׁנִּטַּל הָעֶלְיוֹן שֶׁלָּהּ – טְמֵאָה מִפְּנֵי הַתַּחְתּוֹן, שֶׁהוּא רָאוּי לְמִדְרָס. נִטַּל הַתַּחְתּוֹן – טְמֵאָה מִפְּנֵי הָעֶלְיוֹן. נִטַּל הָעֶלְיוֹן וְהַתַּחְתּוֹן – הֲרֵי הַדַּפִּין טְהוֹרִים.
ו. תֵּבָה שֶׁנִּפְחֲתָה מִצִּדָּהּ – מִתְטַמְּאָה בְּמִדְרָס כִּשְׁאָר טֻמְאוֹת, מִפְּנֵי שֶׁרְאוּיָה אַף לִישִׁיבָה וְהַכֹּל יוֹשְׁבִין עָלֶיהָ. נִפְחֲתָה מִלְּמַעְלָן – טְהוֹרָה מִן הַמִּדְרָס, שֶׁהֲרֵי אֵינָהּ רְאוּיָה לִישִׁיבָה, וּמִתְטַמְּאָה בִּשְׁאָר טֻמְאוֹת, שֶׁעֲדַיִן הִיא מְקַבֶּלֶת.
נִפְחֲתָה מִלְּמַטָּן – טְהוֹרָה מִכָּל טֻמְאָה, אַף עַל פִּי שֶׁאֶפְשָׁר לֵישֵׁב עָלֶיהָ כְּכִסֵּא, מִפְּנֵי שֶׁעִקַּר מַעֲשֶׂיהָ לְקַבָּלָה, וּכְבָר בָּטַל הָעִקָּר. וְהַמְּגוֹרוֹת שֶׁבָּהּ – מִתְטַמְּאוֹת, וְאֵינָן חִבּוּר לָהּ.
וְכֵן מַשְׁפֶּלֶת שֶׁנִּפְחֲתָה מִלְּקַבֵּל רִמּוֹנִים, אַף עַל פִּי שֶׁרְאוּיָה לְמִדְרָס – הֲרֵי הִיא טְהוֹרָה מִכְּלוּם, מִפְּנֵי שֶׁעִקַּר מַעֲשֶׂיהָ לְקַבָּלָה, וְהוֹאִיל וּבָטַל הָעִקָּר בָּטְלָה הַטְּפֵלָה.
ז. עֲרֵבָה שֶׁל עֵץ שֶׁמְּגַבְּלִין בָּהּ הַבַּנָּיִין אֶת הַגְּבָסִים, אַף עַל פִּי שֶׁמְּקַבֶּלֶת שְׁאָר טֻמְאוֹת – אֵינָהּ מִתְטַמְּאָה בְּמִדְרָס. עֲרֵבָה שֶׁל עֵץ שֶׁלָּשִׁין בָּהּ הַבָּצֵק שֶׁהִיא מַחֲזֶקֶת מִשְּׁנֵי לֻגִּין וְעַד תִּשְׁעַת קַבִּין, שֶׁנִּסְדְּקָה עַד שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִרְחֹץ בָּהּ רַגְלוֹ אַחַת מִפְּנֵי הַסֶּדֶק – הֲרֵי זוֹ מִתְטַמְּאָה בְּמִדְרָס, שֶׁסְּתָמָהּ שֶׁהוּא כּוֹפֶה אוֹתָהּ וְיוֹשֵׁב עָלֶיהָ לְפִי גָּדְלָהּ וְסֶדֶק שֶׁלָּהּ.
הִנִּיחָהּ בַּגְּשָׁמִים עַד שֶׁנִּתְפְּחָה וְנִסְתַּם הַסֶּדֶק – אֵינָהּ מִתְטַמְּאָה בְּמִדְרָס, שֶׁהֲרֵי הִיא רְאוּיָה לָלוּשׁ בָּהּ, וּתְחִלַּת מַעֲשֶׂיהָ לָלוּשׁ בָּהּ, וּמְקַבֶּלֶת שְׁאָר טֻמְאוֹת. חָזַר וְהִנִּיחָהּ בַּקָּדִים וְנִפְתַּח הַסֶּדֶק – חָזְרָה לְקַבֵּל טֻמְאַת מִדְרָס, וּטְהוֹרָה מִשְּׁאָר טֻמְאוֹת.
ח. עֲרֵבָה גְּדוֹלָה שֶׁהִיא מַחֲזֶקֶת יָתֵר עַל תִּשְׁעַת קַבִּין שֶׁנִּפְחֲתָה מִלְּקַבֵּל רִמּוֹנִים וֶהֱכִינָהּ לִישִׁיבָה – הֲרֵי זוֹ טְהוֹרָה אַף מִטֻּמְאַת מִדְרָס עַד שֶׁיַּקְצִיעַ, שֶׁאֵין הַמַּחֲשָׁבָה מוֹעֶלֶת בַּעֲרֵבָה גְּדוֹלָה שֶׁנִּפְחֲתָה עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה בָּהּ מַעֲשֶׂה. עֲשָׂיָהּ אֵבוּס לִבְהֵמָה, אַף עַל פִּי שֶׁקְּבָעָהּ בַּכֹּתֶל – טְמֵאָה בְּכָל הַטֻּמְאוֹת.
ט. מִטָּה שֶׁנִּטְּלוּ שְׁתֵּי אֲרֻכּוֹת שֶׁלָּהּ אַחַר שֶׁנִּטְמֵאת, וְעָשָׂה לָהּ חֲדָשׁוֹת וְלֹא שִׁנָּה אֶת הַנְּקָבִים, וְנִשְׁתַּבְּרוּ הַחֲדָשׁוֹת – עֲדַיִן הִיא בְּטֻמְאָתָהּ. נִשְׁתַּבְּרוּ הַיְשָׁנוֹת – טְהוֹרָה, שֶׁהַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר הַיְשָׁנוֹת.
י. מִטָּה שֶׁהָיְתָה טְמֵאָה מִדְרָס, וְנִטְּלָה קְצָרָה וּשְׁתֵּי כְּרָעַיִם – עֲדַיִן הִיא בְּטֻמְאָתָהּ, שֶׁעֲדַיִן צוּרַת הַמִּטָּה עוֹמֶדֶת. נִטְּלָה אֲרֻכָּה וּשְׁתֵּי כְּרָעַיִם – טְהוֹרָה.
יא. קָצַץ שְׁתֵּי לְשׁוֹנוֹת שֶׁל מִטָּה בַּאֲלַכְסוֹן, אוֹ שֶׁקָּצַץ שְׁתֵּי כְּרָעַיִם טֶפַח עַל טֶפַח בַּאֲלַכְסוֹן, אוֹ שֶׁמִּעֲטָן פָּחוֹת מִטֶּפַח – הֲרֵי זוֹ נִשְׁבְּרָה וּטְהוֹרָה.
נִשְׁבְּרָה אֲרֻכָּה וְתִקְּנָהּ – עֲדַיִן הִיא אַב טֻמְאָה כְּשֶׁהָיְתָה. נִשְׁבְּרָה הָאֲרֻכָּה הַשְּׁנִיָּה וְתִקְּנָהּ – טְהוֹרָה מִן הַמִּדְרָס, אֲבָל טְמֵאָה מַגַּע מִדְרָס. לֹא הִסְפִּיק לְתַקֵּן אֶת הָרִאשׁוֹנָה עַד שֶׁנִּשְׁבְּרָה הַשְּׁנִיָּה – טְהוֹרָה.
יב. מִטָּה שֶׁהָיְתָה טְמֵאָה מִדְרָס אוֹ בִּשְׁאָר טֻמְאוֹת, וְנִגְנַב חֶצְיָהּ, אוֹ אָבַד חֶצְיָהּ, אוֹ שֶׁחִלְּקוּהָ אַחִים אוֹ שֻׁתָּפִין – הֲרֵי זוֹ טְהוֹרָה, שֶׁהֲרֵי זוֹ כִּכְלִי שֶׁנִּשְׁבַּר. הֶחֱזִירוּהָ – מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה מִכָּאן וּלְהַבָּא. הֲרֵי זֶה דּוֹמֶה לְמִי שֶׁעָשָׂה כְּלִי אַחֵר מִשִּׁבְרֵי כְּלִי שֶׁנִּטְמָא, שֶׁהוּא טָהוֹר, וּמְקַבֵּל טֻמְאָה לְהַבָּא.
יג. מִטָּה שֶׁנִּתְפָּרְקוּ אֵבָרֶיהָ, אִם נִשְׁאֲרוּ אֲרֻכָּה וּשְׁתֵּי כְּרָעַיִם, אוֹ קְצָרָה וּשְׁתֵּי כְּרָעַיִם – הֲרֵי אֵלּוּ מִתְטַמְּאִין, מִפְּנֵי שֶׁרְאוּיִין לְסָמְכָן בַּכֹּתֶל וְלִישַׁן עֲלֵיהֶן.
יד. וּמִטָּה שֶׁנִּטְמֵאת כֻּלָּהּ, אִם הִטְבִּילָהּ אֵבָרִים אֵבָרִים – טְהוֹרָה.
טו. הַמְפָרֵק אֶת הַמִּטָּה לְהַטְבִּילָהּ – הַנּוֹגֵעַ בַּחֲבָלִים שֶׁלָּהּ טָהוֹר.
מַפָּץ. ראה לעיל כג,א. שֶׁנְּתָנוֹ עַל גַּבֵּי הַקּוֹרוֹת. כדי שישמש כתקרה. קְבָעוֹ וְלֹא נָתַן עָלָיו אֶת הַמַּעֲזֵבָה. העפר והסיד שנותנים על קרשי התקרה.