פרק כ"ו, הלכות כלים, ספר טהרה
י״ט בסיון ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות שמיטה ויובל, ספר זרעים
י״ח בסיון ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות שמיטה ויובל, ספר זרעים
י״ז בסיון ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות שמיטה ויובל, ספר זרעים
ט״ז בסיון ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות שמיטה ויובל, ספר זרעים
ט״ו בסיון ה׳תשפ״ד
פרק י"ב, הלכות ביכורים, ספר זרעים
י״ד בסיון ה׳תשפ״ד
פרק י"א, הלכות ביכורים, ספר זרעים
י״ג בסיון ה׳תשפ״ד
פרק י', הלכות ביכורים, ספר זרעים
י״ב בסיון ה׳תשפ״ד
פרק ט', הלכות ביכורים, ספר זרעים
י״א בסיון ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות ביכורים, ספר זרעים
י׳ בסיון ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות ביכורים, ספר זרעים
ט׳ בסיון ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות ביכורים, ספר זרעים
ח׳ בסיון ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות ביכורים, ספר זרעים
ז׳ בסיון ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות ביכורים, ספר זרעים
ו׳ בסיון ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות ביכורים, ספר זרעים
ה׳ בסיון ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות ביכורים, ספר זרעים
ד׳ בסיון ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות ביכורים, ספר זרעים
ג׳ בסיון ה׳תשפ״ד
פרק י"א, הלכות מעשר שני ונטע רבעי, ספר זרעים
ב׳ בסיון ה׳תשפ״ד
פרק י', הלכות מעשר שני ונטע רבעי, ספר זרעים
א׳ בסיון ה׳תשפ״ד
פרק ט', הלכות מעשר שני ונטע רבעי, ספר זרעים
כ״ט באייר ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות מעשר שני ונטע רבעי, ספר זרעים
כ״ח באייר ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות מעשר שני ונטע רבעי, ספר זרעים
כ״ז באייר ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות מעשר שני ונטע רבעי, ספר זרעים
כ״ו באייר ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות מעשר שני ונטע רבעי, ספר זרעים
כ״ה באייר ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות מעשר שני ונטע רבעי, ספר זרעים
כ״ד באייר ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות מעשר שני ונטע רבעי, ספר זרעים
כ״ג באייר ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות מעשר שני ונטע רבעי, ספר זרעים
כ״ב באייר ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות מעשר שני ונטע רבעי, ספר זרעים
כ״א באייר ה׳תשפ״ד
פרק י"ד, הלכות מעשר, ספר זרעים
כ׳ באייר ה׳תשפ״ד
פרק י"ג, הלכות מעשר, ספר זרעים
י״ט באייר ה׳תשפ״ד
פרק י"ב, הלכות מעשר, ספר זרעים

הפרק המלא 

ביאורו של הרב עדין שטיינזלץ

א. כְּלִי עֵץ הָרָאוּי לְמִדְרָס שֶׁקְּבָעוֹ בַּכֹּתֶל בְּתוֹךְ הַבִּנְיָן: קְבָעוֹ וְלֹא בָּנָה עַל גַּבָּיו, אוֹ בָּנָה עַל גַּבָּיו וְלֹא קְבָעוֹ – עֲדַיִן הוּא מִתְטַמֵּא בְּמִדְרָס כְּשֶׁהָיָה; קְבָעוֹ בְּמַסְמְרִים וּבָנָה עָלָיו – טָהוֹר.
וְכֵן מַפָּץ שֶׁנְּתָנוֹ עַל גַּבֵּי הַקּוֹרוֹת: קְבָעוֹ וְלֹא נָתַן עָלָיו אֶת הַמַּעֲזֵבָה, אוֹ שֶׁנָּתַן עָלָיו אֶת הַמַּעֲזֵבָה וְלֹא קְבָעוֹ – עֲדַיִן הוּא מִתְטַמֵּא בְּמִדְרָס; קְבָעוֹ וְנָתַן עָלָיו אֶת הַמַּעֲזֵבָה – טָהוֹר.
א. קְבָעוֹ וְלֹא בָּנָה עַל גַּבָּיו חיברו במסמרים לכותל ולא נתן עליו אבנים ועפר. אוֹ בָּנָה עַל גַּבָּיו וְלֹא קְבָעוֹ. נתן עליו אבנים אך לא קבעו במסמרים וניתן להסירו, והזב מטמא את הכלי כשיושב על האבן שעליו מפני שהזב מטמא את המשכב והמושב גם כשיש ביניהם דבר חוצץ (הלכות מטמאי משכב ומושב ז,א). קְבָעוֹ בְּמַסְמְרִים וּבָנָה עָלָיו טָהוֹר. שהכלי נעשה חלק מהכותל ואינו מקבל טומאה.
מַפָּץ. ראה לעיל כג,א. שֶׁנְּתָנוֹ עַל גַּבֵּי הַקּוֹרוֹת. כדי שישמש כתקרה. קְבָעוֹ וְלֹא נָתַן עָלָיו אֶת הַמַּעֲזֵבָה. העפר והסיד שנותנים על קרשי התקרה.
ב. סַפְסָל שֶׁנִּטַּל אֶחָד מֵרָאשָׁיו – עֲדַיִן הוּא רָאוּי לְמִדְרָס; נִטַּל הַשֵּׁנִי – טָהוֹר. וְאִם יֵשׁ בּוֹ גֹּבַהּ טֶפַח – מִתְטַמֵּא בְּמִדְרָס.
ב. סַפְסָל. שעומד על שתי רגליים רחבות. שֶׁנִּטַּל אֶחָד מֵרָאשָׁיו עֲדַיִן הוּא רָאוּי לְמִדְרָס. אולי מפני שאפשר לסמוך אותו על הכותל ולשבת עליו (השווה לקמן הי"ג). וְאִם יֵשׁ בּוֹ גֹּבַהּ טֶפַח מִתְטַמֵּא בְּמִדְרָס. שראוי לשבת עליו, אבל בפחות מטפח נחשב כאילו יושב על גבי הקרקע (כס"מ).
ג. כִּסֵּא שֶׁל כַּלָּה שֶׁנִּטְּלוּ חִפּוּיָיו – טָהוֹר. אִם לֹא הָיוּ חִפּוּיָיו יוֹצְאִין, וְנִטְּלוּ – עֲדַיִן הוּא רָאוּי לְמִדְרָס, שֶׁכֵּן דַּרְכּוֹ לִהְיוֹת מַטֵּהוּ עַל צִדּוֹ וְיוֹשֵׁב עָלָיו.
ג. כִּסֵּא שֶׁל כַּלָּה. כיסא משובץ בשנהב ומיני עצים יקרים. שֶׁנִּטְּלוּ חִפּוּיָיו טָהוֹר. שאין משתמשים בו עוד, והוא ככלי שנשבר (פה"מ כלים כב,ד). אִם לֹא הָיוּ חִפּוּיָיו יוֹצְאִין. אם החיפויים אינם בולטים כלפי חוץ אלא משובצים בתוך שקעים בכיסא. עֲדַיִן הוּא רָאוּי לְמִדְרָס שֶׁכֵּן דַּרְכּוֹ לִהְיוֹת מַטֵּהוּ עַל צִדּוֹ וְיוֹשֵׁב עָלָיו. שגם כשהיו החיפויים קיימים היה ניתן להטותו על הצד ולשבת עליו, ולכן לא בטל משימושו כשניטלו החיפויים. אבל כשהחיפויים בולטים החוצה אי אפשר להטותו ומשתמשים בו רק כשהוא עומד כדרכו ולכן כשניטלו החיפויים בטל תשמישו.
ד. כִּסֵּא שֶׁנִּטְּלוּ חִפּוּיָיו וַעֲדַיִן הוּא רָאוּי לִישִׁיבָה – מִתְטַמֵּא. נִטְּלוּ שְׁנַיִם מֵחִפּוּיָיו זֶה בְּצַד זֶה – טָהוֹר.
ד. כִּסֵּא שֶׁנִּטְּלוּ חִפּוּיָיו וכו'. הכלל הוא שכאשר הכיסא אינו ראוי לישיבה הוא נטהר. ומפה"מ (כלים כב,ו) נראה כי החיפויים שעליהם מדובר כאן מקיפים את הכיסא וכאשר ניטלו שניים מהם הוא אינו ראוי לישיבה, אך צורתם המדויקת של החיפויים אינה ידועה לנו (ולדעת הר"ש החיפויים הם שלושה קרשים שמהם בנוי מושב הכיסא).
ה. שִׁדָּה שֶׁנִּטַּל הָעֶלְיוֹן שֶׁלָּהּ – טְמֵאָה מִפְּנֵי הַתַּחְתּוֹן, שֶׁהוּא רָאוּי לְמִדְרָס. נִטַּל הַתַּחְתּוֹן – טְמֵאָה מִפְּנֵי הָעֶלְיוֹן. נִטַּל הָעֶלְיוֹן וְהַתַּחְתּוֹן – הֲרֵי הַדַּפִּין טְהוֹרִים.
ה. שִׁדָּה. ארון הבנוי משני תאים המונחים זה על גבי זה, והתאים פתוחים כלפי הצד ויש להם תקרה שניתן לשבת עליה (ראה פה"מ כלים כב,ח, סד"ט כלים רב,ב). שֶׁנִּטַּל הָעֶלְיוֹן שֶׁלָּהּ. תקרת התא העליון. טְמֵאָה מִפְּנֵי הַתַּחְתּוֹן שֶׁהוּא רָאוּי לְמִדְרָס. מפני שניתן לשבת על תקרת התא העליון. נִטַּל הַתַּחְתּוֹן. תקרת התא התחתון. נִטַּל הָעֶלְיוֹן וְהַתַּחְתּוֹן. ונשארו רק הדפנות שבצדי השידה ורצפת התא התחתון. הֲרֵי הַדַּפִּין טְהוֹרִים. שאי אפשר לשבת עליהם ולא להשתמש בהם ככלי קיבול.
ו. תֵּבָה שֶׁנִּפְחֲתָה מִצִּדָּהּ – מִתְטַמְּאָה בְּמִדְרָס כִּשְׁאָר טֻמְאוֹת, מִפְּנֵי שֶׁרְאוּיָה אַף לִישִׁיבָה וְהַכֹּל יוֹשְׁבִין עָלֶיהָ. נִפְחֲתָה מִלְּמַעְלָן – טְהוֹרָה מִן הַמִּדְרָס, שֶׁהֲרֵי אֵינָהּ רְאוּיָה לִישִׁיבָה, וּמִתְטַמְּאָה בִּשְׁאָר טֻמְאוֹת, שֶׁעֲדַיִן הִיא מְקַבֶּלֶת.
נִפְחֲתָה מִלְּמַטָּן – טְהוֹרָה מִכָּל טֻמְאָה, אַף עַל פִּי שֶׁאֶפְשָׁר לֵישֵׁב עָלֶיהָ כְּכִסֵּא, מִפְּנֵי שֶׁעִקַּר מַעֲשֶׂיהָ לְקַבָּלָה, וּכְבָר בָּטַל הָעִקָּר. וְהַמְּגוֹרוֹת שֶׁבָּהּ – מִתְטַמְּאוֹת, וְאֵינָן חִבּוּר לָהּ.
וְכֵן מַשְׁפֶּלֶת שֶׁנִּפְחֲתָה מִלְּקַבֵּל רִמּוֹנִים, אַף עַל פִּי שֶׁרְאוּיָה לְמִדְרָס – הֲרֵי הִיא טְהוֹרָה מִכְּלוּם, מִפְּנֵי שֶׁעִקַּר מַעֲשֶׂיהָ לְקַבָּלָה, וְהוֹאִיל וּבָטַל הָעִקָּר בָּטְלָה הַטְּפֵלָה.
ו. תֵּבָה שֶׁנִּפְחֲתָה מִצִּדָּהּ. נשברה כך שנוצר חור בדופן התיבה מן הצד. מִתְטַמְּאָה בְּמִדְרָס כִּשְׁאָר טֻמְאוֹת. נטמאת במדרס מפני שראויה לישיבה, ונטמאת בשאר הטומאות מפני שתיבה הפתוחה בצדה עדיין נחשבת לכלי קיבול. נִפְחֲתָה מִלְּמַעְלָן. אם לא נשברה מן הצד אלא נשבר מכסה התיבה מלמעלה כך שהיא פתוחה כלפי מעלה ולא ניתן לשבת עליה. וּמִתְטַמְּאָה בִּשְׁאָר טֻמְאוֹת שֶׁעֲדַיִן הִיא מְקַבֶּלֶת. שיש לה ארבע דפנות והיא כלי קיבול לכל דבר (השווה לעיל כה,טו).
נִפְחֲתָה מִלְּמַטָּן. נשברה קרקעית התיבה. וְהַמְּגוֹרוֹת. מגרות, תאים.
מַשְׁפֶּלֶת. סל גדול להוצאת זבל לשדות.
ז. עֲרֵבָה שֶׁל עֵץ שֶׁמְּגַבְּלִין בָּהּ הַבַּנָּיִין אֶת הַגְּבָסִים, אַף עַל פִּי שֶׁמְּקַבֶּלֶת שְׁאָר טֻמְאוֹת – אֵינָהּ מִתְטַמְּאָה בְּמִדְרָס. עֲרֵבָה שֶׁל עֵץ שֶׁלָּשִׁין בָּהּ הַבָּצֵק שֶׁהִיא מַחֲזֶקֶת מִשְּׁנֵי לֻגִּין וְעַד תִּשְׁעַת קַבִּין, שֶׁנִּסְדְּקָה עַד שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִרְחֹץ בָּהּ רַגְלוֹ אַחַת מִפְּנֵי הַסֶּדֶק – הֲרֵי זוֹ מִתְטַמְּאָה בְּמִדְרָס, שֶׁסְּתָמָהּ שֶׁהוּא כּוֹפֶה אוֹתָהּ וְיוֹשֵׁב עָלֶיהָ לְפִי גָּדְלָהּ וְסֶדֶק שֶׁלָּהּ.
הִנִּיחָהּ בַּגְּשָׁמִים עַד שֶׁנִּתְפְּחָה וְנִסְתַּם הַסֶּדֶק – אֵינָהּ מִתְטַמְּאָה בְּמִדְרָס, שֶׁהֲרֵי הִיא רְאוּיָה לָלוּשׁ בָּהּ, וּתְחִלַּת מַעֲשֶׂיהָ לָלוּשׁ בָּהּ, וּמְקַבֶּלֶת שְׁאָר טֻמְאוֹת. חָזַר וְהִנִּיחָהּ בַּקָּדִים וְנִפְתַּח הַסֶּדֶק – חָזְרָה לְקַבֵּל טֻמְאַת מִדְרָס, וּטְהוֹרָה מִשְּׁאָר טֻמְאוֹת.
ז. עֲרֵבָה. גיגית. שֶׁמְּגַבְּלִין בָּהּ הַבַּנָּיִין אֶת הַגְּבָסִים. מערבים בה את הגבס והמים.
הִנִּיחָהּ בַּגְּשָׁמִים עַד שֶׁנִּתְפְּחָה. העץ מתנפח מחמת המים. חָזַר וְהִנִּיחָהּ בַּקָּדִים. רוח מזרחית, והערבה התייבשה ושוב נפתח הסדק. וּטְהוֹרָה מִשְּׁאָר טֻמְאוֹת. אינה מקבלת טומאה חוץ ממדרס, מפני שבטלה מלהיות כלי (פה"מ כלים כ,ב).
ח. עֲרֵבָה גְּדוֹלָה שֶׁהִיא מַחֲזֶקֶת יָתֵר עַל תִּשְׁעַת קַבִּין שֶׁנִּפְחֲתָה מִלְּקַבֵּל רִמּוֹנִים וֶהֱכִינָהּ לִישִׁיבָה – הֲרֵי זוֹ טְהוֹרָה אַף מִטֻּמְאַת מִדְרָס עַד שֶׁיַּקְצִיעַ, שֶׁאֵין הַמַּחֲשָׁבָה מוֹעֶלֶת בַּעֲרֵבָה גְּדוֹלָה שֶׁנִּפְחֲתָה עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה בָּהּ מַעֲשֶׂה. עֲשָׂיָהּ אֵבוּס לִבְהֵמָה, אַף עַל פִּי שֶׁקְּבָעָהּ בַּכֹּתֶל – טְמֵאָה בְּכָל הַטֻּמְאוֹת.
ח. עַד שֶׁיַּקְצִיעַ. יחתוך את קצות הערבה ויישר אותן לשם ישיבה. שֶׁאֵין הַמַּחֲשָׁבָה מוֹעֶלֶת בַּעֲרֵבָה גְּדוֹלָה שֶׁנִּפְחֲתָה עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה בָּהּ מַעֲשֶׂה. שמפני גודלה אינה ראויה לישיבה (תפא"י כלים כ,ד). אַף עַל פִּי שֶׁקְּבָעָהּ בַּכֹּתֶל טְמֵאָה בְּכָל הַטֻּמְאוֹת. שהקביעה בכותל אינה משנה את השימוש בערבה (השווה לעיל יא,כד).
ט. מִטָּה שֶׁנִּטְּלוּ שְׁתֵּי אֲרֻכּוֹת שֶׁלָּהּ אַחַר שֶׁנִּטְמֵאת, וְעָשָׂה לָהּ חֲדָשׁוֹת וְלֹא שִׁנָּה אֶת הַנְּקָבִים, וְנִשְׁתַּבְּרוּ הַחֲדָשׁוֹת – עֲדַיִן הִיא בְּטֻמְאָתָהּ. נִשְׁתַּבְּרוּ הַיְשָׁנוֹת – טְהוֹרָה, שֶׁהַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר הַיְשָׁנוֹת.
ט. מִטָּה. המטה עשויה ממסגרת עץ מלבנית של שתי קורות ארוכות ושתיים קצרות. הקורות נכנסות לתוך נקבים בארבעה עמודים המכונים 'לשונות' העומדים בארבע פינות המסגרת (ראה לעיל ד,ב). את הלשונות מעמידים על ארבע רגליים כדי להגביה את המיטה מהקרקע, והרגליים נקראות כרעיים. שֶׁנִּטְּלוּ שְׁתֵּי אֲרֻכּוֹת שֶׁלָּהּ אַחַר שֶׁנִּטְמֵאת. שתי הקורות הארוכות. וְעָשָׂה לָהּ חֲדָשׁוֹת וְלֹא שִׁנָּה אֶת הַנְּקָבִים. נתן שתי קורות חדשות ולא שינה את הנקבים שבתוך העמודים. עֲדַיִן הִיא בְּטֻמְאָתָהּ. שאפשר להחזיר את הארוכות הישנות שניטלו לתוך הנקבים. נִשְׁתַּבְּרוּ הַיְשָׁנוֹת. אפילו כאשר הן אינן מחוברות למטה. טְהוֹרָה שֶׁהַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר הַיְשָׁנוֹת. אף שהמיטה עומדת עם ארוכות חדשות, הטומאה נגעה במיטה המקורית שקיומה תלוי בשלמותן של הארוכות הישנות. ולכן כשנשברו הארוכות הישנות המיטה הישנה נחשבת למפורקת וכל חלקיה נטהרים.
י. מִטָּה שֶׁהָיְתָה טְמֵאָה מִדְרָס, וְנִטְּלָה קְצָרָה וּשְׁתֵּי כְּרָעַיִם – עֲדַיִן הִיא בְּטֻמְאָתָהּ, שֶׁעֲדַיִן צוּרַת הַמִּטָּה עוֹמֶדֶת. נִטְּלָה אֲרֻכָּה וּשְׁתֵּי כְּרָעַיִם – טְהוֹרָה.
י. וְנִטְּלָה קְצָרָה. אחת מהקורות של רוחב המיטה. וּשְׁתֵּי כְּרָעַיִם. שתיים מרגלי המיטה.
יא. קָצַץ שְׁתֵּי לְשׁוֹנוֹת שֶׁל מִטָּה בַּאֲלַכְסוֹן, אוֹ שֶׁקָּצַץ שְׁתֵּי כְּרָעַיִם טֶפַח עַל טֶפַח בַּאֲלַכְסוֹן, אוֹ שֶׁמִּעֲטָן פָּחוֹת מִטֶּפַח – הֲרֵי זוֹ נִשְׁבְּרָה וּטְהוֹרָה.
נִשְׁבְּרָה אֲרֻכָּה וְתִקְּנָהּ – עֲדַיִן הִיא אַב טֻמְאָה כְּשֶׁהָיְתָה. נִשְׁבְּרָה הָאֲרֻכָּה הַשְּׁנִיָּה וְתִקְּנָהּ – טְהוֹרָה מִן הַמִּדְרָס, אֲבָל טְמֵאָה מַגַּע מִדְרָס. לֹא הִסְפִּיק לְתַקֵּן אֶת הָרִאשׁוֹנָה עַד שֶׁנִּשְׁבְּרָה הַשְּׁנִיָּה – טְהוֹרָה.

יא. קָצַץ שְׁתֵּי לְשׁוֹנוֹת שֶׁל מִטָּה בַּאֲלַכְסוֹן. והמיטה התפרקה לשני חלקים שבכל אחד מהם ארוכה וקצרה. אוֹ שֶׁקָּצַץ שְׁתֵּי כְּרָעַיִם טֶפַח עַל טֶפַח בַּאֲלַכְסוֹן. שקצץ טפח משתיים מרגלי המיטה שאינן סמוכות זו לזו, והמיטה אינה יכולה לעמוד כיוון שהרגליים אינן בגובה שווה. אוֹ שֶׁמִּעֲטָן פָּחוֹת מִטֶּפַח. קצץ את כל רגלי המיטה והשאיר מהן פחות מגובה טפח.

עֲדַיִן הִיא אַב טֻמְאָה. טמאה מדרס, שאינה נטהרת בשבירה של ארוכה אחת בלבד. נִשְׁבְּרָה הָאֲרֻכָּה הַשְּׁנִיָּה וְתִקְּנָהּ טְהוֹרָה מִן הַמִּדְרָס אֲבָל טְמֵאָה מַגַּע מִדְרָס. שהיא כמיטה חדשה שנגעה במיטה הישנה שהייתה טמאה מדרס (כלעיל ז,יב). לֹא הִסְפִּיק לְתַקֵּן אֶת הָרִאשׁוֹנָה עַד שֶׁנִּשְׁבְּרָה הַשְּׁנִיָּה טְהוֹרָה. שכיוון שנשברו שתי הארוכות, נטהרה לגמרי ופרחה ממנה הטומאה.

יב. מִטָּה שֶׁהָיְתָה טְמֵאָה מִדְרָס אוֹ בִּשְׁאָר טֻמְאוֹת, וְנִגְנַב חֶצְיָהּ, אוֹ אָבַד חֶצְיָהּ, אוֹ שֶׁחִלְּקוּהָ אַחִים אוֹ שֻׁתָּפִין – הֲרֵי זוֹ טְהוֹרָה, שֶׁהֲרֵי זוֹ כִּכְלִי שֶׁנִּשְׁבַּר. הֶחֱזִירוּהָ – מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה מִכָּאן וּלְהַבָּא. הֲרֵי זֶה דּוֹמֶה לְמִי שֶׁעָשָׂה כְּלִי אַחֵר מִשִּׁבְרֵי כְּלִי שֶׁנִּטְמָא, שֶׁהוּא טָהוֹר, וּמְקַבֵּל טֻמְאָה לְהַבָּא.
יב. הֲרֵי זֶה דּוֹמֶה לְמִי שֶׁעָשָׂה כְּלִי אַחֵר מִשִּׁבְרֵי כְּלִי שֶׁנִּטְמָא וכו'. ראה לעיל יב,א.
יג. מִטָּה שֶׁנִּתְפָּרְקוּ אֵבָרֶיהָ, אִם נִשְׁאֲרוּ אֲרֻכָּה וּשְׁתֵּי כְּרָעַיִם, אוֹ קְצָרָה וּשְׁתֵּי כְּרָעַיִם – הֲרֵי אֵלּוּ מִתְטַמְּאִין, מִפְּנֵי שֶׁרְאוּיִין לְסָמְכָן בַּכֹּתֶל וְלִישַׁן עֲלֵיהֶן.
יג. אִם נִשְׁאֲרוּ אֲרֻכָּה וּשְׁתֵּי כְּרָעַיִם… הֲרֵי אֵלּוּ מִתְטַמְּאִין. חלקי המיטה מקבלים טומאה מכאן ולהבא מכיוון שאפשר להשתמש בהם על ידי סמיכה לכותל (ומה שנאמר לעיל ה"י שכאשר ניטלה ארוכה ושתי כרעיים טהורה, מדובר במיטה שכבר הייתה טמאה מדרס שכיוון שאין צורת המיטה קיימת כעת היא נטהרת מן המדרס – כס"מ).
יד. וּמִטָּה שֶׁנִּטְמֵאת כֻּלָּהּ, אִם הִטְבִּילָהּ אֵבָרִים אֵבָרִים – טְהוֹרָה.
יד. אִם הִטְבִּילָהּ אֵבָרִים אֵבָרִים. שפירק את המיטה לחלקים המקבלים טומאה כגון ארוכה ושתי כרעיים או קצרה ושתי כרעיים (בבלי סוכה טז,א).
טו. הַמְפָרֵק אֶת הַמִּטָּה לְהַטְבִּילָהּ – הַנּוֹגֵעַ בַּחֲבָלִים שֶׁלָּהּ טָהוֹר.
טו. הַמְפָרֵק אֶת הַמִּטָּה לְהַטְבִּילָהּ. מפני שהיא גדולה ואינו יכול להטבילה בפעם אחת. הַנּוֹגֵעַ בַּחֲבָלִים שֶׁלָּהּ טָהוֹר. אף שהחבלים הם חיבור למיטה כאשר היא שלמה (לעיל כא,ו), כאשר פירק את המיטה כבר אינם נחשבים חיבור.

תקציר הפרק 

פרק כו הלכות *כלים*

עוד 3⃣ ימים מסיימים את הלכות *כלים*

טהרת כלים מטומאת מדרס
הכלל: דבר הראוי לקבל טומאת מדרס, נהיה טהור בדומה לרוב הכלים, במידה והוא נשבר או פורק מחלק משמעותי המבטלו מלהיות ראוי לדריסה, או שנקבע בבנין ונבנה עליו.

שיעור וידאו עם הרב חיים סבתו 

Play Video

שיעור שמע עם הרב חיים סבתו 

מושג מן הפרק 

Play Video

עוד על הלכות כלים ברמב"ם 

שאלות חזרה על הפרק 

1.מיטה טמאה-האם ניתן להטבילה בחלקים?

2.ספסל שגובהו פחות מטפח- לא נטמא מדרס?

3.מיטה שנגנב חציה וחזר והרכיבה-לא מקבלת טומאה?

תשובות

1-כן 2-כן 3-לא

010 - IdeaCreated with Sketch.לב הלימוד - הרחבה על הפרק 

פרשת שבוע מהרמב"ם 

נייר עמדה - אקטואליה 

דילוג לתוכן