פרק כ"ז, הלכות כלים, ספר טהרה
ט״ז בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ט', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ט״ו בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ד בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ג בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״א בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ט׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ח׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ז בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק י', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ז׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ו׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ה׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ד׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ב׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
א׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ל׳ בסיון ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
כ״ה בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ד בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ג בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״א בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״ט בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״ח בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״א באלול ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
י׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
ט׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
ח׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה

הפרק המלא 

ביאורו של הרב עדין שטיינזלץ

א. שָׁלֹשׁ תֵּבוֹת הֵן: תֵּבָה שֶׁפִּתְחָהּ מִצִּדָּהּ – טְמֵאָה מִדְרָס; פִּתְחָהּ מִלְּמַעְלָה – טְמֵאָה טְמֵא מֵת; וְהַבָּאָה בְּמִדָּה – טְהוֹרָה מִכְּלוּם.
א. תֵּבָה שֶׁפִּתְחָהּ מִצִּדָּהּ. ראה לעיל כה,טו. פִּתְחָהּ מִלְּמַעְלָה טְמֵאָה טְמֵא מֵת. וכן בשאר הטומאות חוץ מטומאת מדרס, כדין כלי קיבול (וכל הנזכרים בפרק זה שנטמאים במת נטמאים בשאר הטומאות, לקמן הט"ז). וְהַבָּאָה בְּמִדָּה. שגודלה ארבעים סאה ומעלה. טְהוֹרָה מִכְּלוּם. אינה מקבלת טומאה כלל (ראה לעיל ג,א-ב).
ב. שָׁלֹשׁ עֲרֵבוֹת הֵן: עֲרֵבָה מִשְּׁנֵי לֹג וְעַד תִּשְׁעַת קַבִּין שֶׁנִּסְדְּקָה – טְמֵאָה מִדְרָס; וּשְׁלֵמָה – טְמֵאָה טְמֵא מֵת; וְהַבָּאָה בְּמִדָּה – טְהוֹרָה מִכְּלוּם.
ב. עֲרֵבָה מִשְּׁנֵי לֹג וכו'. לעיל כו,ז.
ג. שָׁלֹשׁ עֲגָלוֹת הֵן: הָעֲשׂוּיָה כְּקַתֶּדְרָה – טְמֵאָה מִדְרָס; הָעֲשׂוּיָה כְּמִטָּה – טְמֵאָה טְמֵא מֵת; וְשֶׁל אֲבָנִים – טְהוֹרָה מִכְּלוּם.
ג. כְּקַתֶּדְרָה. אפיריון שיושבים בתוכו (פה"מ כלים ד,ג). ויש מפרשים שהיא מוקפת מחיצות משלושה צדדים (ר"ש שם). כְּמִטָּה. שהיא ארוכה ורחבה ומשמשת להעברת משאות. וְשֶׁל אֲבָנִים טְהוֹרָה מִכְּלוּם. שעשויה מאבנים ודינה ככלי אבן שאינם מקבלים טומאה (מהדורת מפעל משנה תורה ע"פ פה"מ כלים כד,יז). ויש מפרשים שמדובר בעגלה שמיועדת להולכת אבנים והיא עשויה כמין רשת עם חורים גדולים, וטהורה מפני שאינה יכולה לקבל רימונים (ר"ש כלים ד,ג, וראה ערוה"ש רלא,ג).
ד. שְׁלֹשָׁה תְּרִיסִין הֵן: תְּרִיס הַכָּפוּף – טָמֵא מִדְרָס; וְשֶׁמְּשַׂחֲקִין בּוֹ בַּקֻּמְפּוֹן – טָמֵא טְמֵא מֵת; וְדִיצַת הָעַרְבִיִּים – טְהוֹרָה מִכְּלוּם, לְפִי שֶׁהִיא עֲשׂוּיָה לְצוּרָה בִּלְבַד וְאֵינָהּ מִמְּשַׁמְּשֵׁי אָדָם, וְכָל כְּלִי שֶׁאֵינוֹ מִמְּשַׁמְּשֵׁי אָדָם אֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה כָּל עִקָּר.
ד. תְּרִיסִין. מגנים. תְּרִיס הַכָּפוּף. מגן שצורתו כמלבן קמור המקיף את החלק המרכזי של הגוף (תרבות חומרית ח"ב עמ' 123). טָמֵא מִדְרָס. שלעתים שכבו עליו כדי לנוח. וְשֶׁמְּשַׂחֲקִין בּוֹ בַּקֻּמְפּוֹן. המשמש לתחרויות ולאימונים במחנה. טָמֵא טְמֵא מֵת. שאין שוכבים עליו אבל טמא ככלי. וְדִיצַת הָעַרְבִיִּים. מגן קטן שתולים אותו לשם נוי בקירות ובתקרת הבית או שמשמש למשחק (ראה פה"מ כד,א).
ה. שְׁלֹשָׁה תַּרְבּוּסִין שֶׁל עוֹר הֵן: שֶׁל סַפָּרִים – טָמֵא מִדְרָס; וְשֶׁאוֹכְלִין עָלָיו – טָמֵא טְמֵא מֵת; וְשֶׁשּׁוֹטְחִים עָלָיו אֶת הַזֵּיתִים – טָהוֹר מִכְּלוּם, לְפִי שֶׁאֵינוֹ מִמְּשַׁמְּשֵׁי אָדָם.
ה. תַּרְבּוּסִין. יריעות נגללות. שֶׁל סַפָּרִים. שהמסתפרים יושבים עליהם. וְשֶׁאוֹכְלִין עָלָיו. משמש כמפה לשולחן (ראה לעיל ז,א), וטמא משום שמשמש את האדם ואת הכלים כדין השולחן (ראה לעיל ד,א).
ו. שָׁלֹשׁ בְּסִיסוֹת הֵן: שֶׁלִּפְנֵי הַמִּטָּה וְשֶׁלִּפְנֵי הַסּוֹפְרִים – טָמֵא מִדְרָס; שֶׁל שֻׁלְחָן – טָמֵא טְמֵא מֵת; וְשֶׁל מִגְדָּל – טָהוֹר מִכְּלוּם, לְפִי שֶׁהוּא כְּמִקְצָת הַמִּגְדָּל, וְצוּרָתוֹ מוֹכַחַת עָלָיו.
ו. בְּסִיסוֹת. ספסל, הדום. שֶׁלִּפְנֵי הַמִּטָּה וְשֶׁלִּפְנֵי הַסּוֹפְרִים. שהיושב על המיטה או הסופר משעינים עליו את רגליהם. שֶׁל שֻׁלְחָן. שאינו מיועד לישיבה אלא לסדר עליו מאכלים (כס"מ). ויש מפרשים שהשמש עומד על הבסיס כשרוצה לקחת דבר מאכל מהשולחן. ואינו טמא מדרס מפני שאין עיקר תשמישו לכך, אך נטמא בשאר טומאות כדין השולחן עצמו (סד"ט ריא,ב, ע"פ ירושלמי שבת יז,ב). וְשֶׁל מִגְדָּל. בסיס לארון. טָהוֹר מִכְּלוּם לְפִי שֶׁהוּא כְּמִקְצָת הַמִּגְדָּל. שאין הבסיס למגדל כלי בפני עצמו אלא משמש את המגדל בלבד.
פִּנְקָסוֹת. לוחות עץ צמודים זה לזה (פה"מ כלים כד,ז). הָאֶפִּיפָרִין. כיסא מתקפל (שם). שֶׁמַּנִּיחִין עָלָיו הַסְּפָרִים טָמֵא מִדְרָס. מפני שלפעמים יושב עליו הסופר ונמצא שהוא מיוחד גם לישיבה (משנה אחרונה כלים כד,ז). [הערה: בדפוסים מופיעה הלכה זו בסוף הפרק, ובכה"י מקומה כאן.]
ז. שָׁלֹשׁ מִטּוֹת הֵן: הָעֲשׂוּיָה לִשְׁכִיבָה – טְמֵאָה מִדְרָס; וְשֶׁל זַגָּגִין שֶׁנּוֹתְנִין בָּהּ כְּלֵי זְכוּכִית – טְמֵאָה טְמֵא מֵת; וְשֶׁל סָרָגִים שֶׁמְּסָרְגִין עָלֶיהָ אֶת הַסְּבָכוֹת – טְהוֹרָה מִכְּלוּם, לְפִי שֶׁאֵינָהּ מִמְּשַׁמְּשֵׁי אָדָם.
ז. וְשֶׁל זַגָּגִין שֶׁנּוֹתְנִין בָּהּ כְּלֵי זְכוּכִית טְמֵאָה טְמֵא מֵת. שדינה כפשוטי כלי עץ המשמשים את הכלים גם שלא בשעת מלאכה (שושנים לדוד כלים כד,ח), או שטמאה מפני שיש לה בית קיבול (מרכה"מ). שֶׁמְּסָרְגִין עָלֶיהָ אֶת הַסְּבָכוֹת. שנעזרים בה לקליעת רשתות. ודינה כפשוטי כלי עץ המשמשים את הכלים רק בשעת מלאכה (לעיל ד,א).
ח. שָׁלֹשׁ מַשְׁפְּלוֹת הֵן: שֶׁל זֶבֶל – טְמֵאָה מִדְרָס; שֶׁל תֶּבֶן – טְמֵאָה טֻמְאַת מֵת; וְהַפֻּחְלָץ שֶׁל גְּמַלִּים – טָהוֹר מִכְּלוּם, לְפִי שֶׁהַחֲבָלִים שֶׁלּוֹ קָשִׁים בְּיוֹתֵר וְעָבִים וְאֵינוֹ רָאוּי לֵישֵׁב עָלָיו, וְעֵינֵי הַסְּבָכָה רְחָבִים הַרְבֵּה וְאֵינוֹ רָאוּי לְקַבֵּל תֶּבֶן וְכַיּוֹצֵא בּוֹ, וְנִמְצָא שֶׁאֵין עָלָיו תּוֹרַת כְּלִי, אֶלָּא חֲבָלִים בִּלְבַד.
ח. מַשְׁפְּלוֹת. סלים קלועים. שֶׁל זֶבֶל. שמוציאים בה זבל לשדות. טְמֵאָה מִדְרָס. שמפני גודלה נשענים עליה כדי לנוח (ר"ש כלים כד,ט). שֶׁל תֶּבֶן טְמֵאָה טֻמְאַת מֵת. ככל כלי קיבול. וְהַפֻּחְלָץ שֶׁל גְּמַלִּים. רשת של חבלים. וְעֵינֵי הַסְּבָכָה. חורי הרשת. וְנִמְצָא שֶׁאֵין עָלָיו תּוֹרַת כְּלִי אֶלָּא חֲבָלִים בִּלְבַד. ולעיל ג,ו נאמר שהפוחלץ של גמלים מקבל טומאה, וכנראה מדובר על סוג שונה של סל (מער"ק שם).
ט. שְׁלֹשָׁה מַפָּצִים הֵן: הֶעָשׂוּי לִישִׁיבָה – טָמֵא מִדְרָס; וְשֶׁל צַבָּעִין שֶׁמַּנִּיחִין בּוֹ אֶת הַכֵּלִים – טָמֵא טְמֵא מֵת; וְשֶׁל גִּתּוֹת שֶׁנּוֹתְנִין עָלָיו עֲנָבִים וּמְחַפִּין בּוֹ – טָהוֹר מִכְּלוּם, לְפִי שֶׁאֵינוֹ מִמְּשַׁמְּשֵׁי אָדָם.
ט. הֶעָשׂוּי לִישִׁיבָה טָמֵא מִדְרָס. לעיל כג,א. וְשֶׁל צַבָּעִין שֶׁמַּנִּיחִין בּוֹ אֶת הַכֵּלִים טָמֵא טְמֵא מֵת. כדין מיטה של זגגים (ראה ביאור לעיל ה"ז). וּמְחַפִּין בּוֹ. מכסים בו את הענבים.
י. שָׁלֹשׁ חֲמָתוֹת הֵן וּשְׁלֹשָׁה תֻּרְמְלִין הֵן: הַמְקַבְּלִין כַּשִּׁעוּר – טְמֵאִים מִדְרָס; וְכַמָּה שִׁעוּרָן? הַחֵמֶת – אַרְבַּעַת קַבִּין, וְהַתֻּרְמֵל – חֲמֵשֶׁת קַבִּין; וְשֶׁאֵינָן מְקַבְּלִין כַּשִּׁעוּר – טְמֵאִין טָמֵא מֵת; וְשֶׁל עוֹר הַדָּג – טְהוֹרוֹת מִכְּלוּם.
י. הַמְקַבְּלִין כַּשִּׁעוּר. ראה לעיל כד,יא. וְשֶׁל עוֹר הַדָּג טְהוֹרוֹת מִכְּלוּם. שכל הגדל בים אינו מקבל טומאה (לעיל א,ג).
יא. שְׁלֹשָׁה עוֹרוֹת הֵן: הֶעָשׂוּי לְשָׁטִיחַ – טָמֵא מִדְרָס; וְהֶעָשׂוּי לְתַכְרִיךְ כֵּלִים – טָמֵא טְמֵא מֵת; וְשֶׁל רְצוּעוֹת וְשֶׁל סַנְדָּלִים – טָהוֹר מִכְּלוּם, לְפִי שֶׁאֵין עָלָיו צוּרַת כְּלִי.
יא. לְתַכְרִיךְ כֵּלִים. לעטוף בו את הכלים או הבגדים. וְשֶׁל רְצוּעוֹת וְשֶׁל סַנְדָּלִים. שעומדים לחתוך ממנו רצועות או סנדלים (פה"מ כלים כד,יב).
יב. שְׁלֹשָׁה סְדִינִין הֵם: הֶעָשׂוּי לִשְׁכִיבָה – טָמֵא מִדְרָס; וְהֶעָשׂוּי לְפָרֹכֶת – טָמֵא טְמֵא מֵת; וְשֶׁל צוּרוֹת שֶׁעוֹשִׂין אוֹתוֹ כְּדֵי שֶׁיִּתְלַמֵּד מִמֶּנּוּ הָרוֹקֵם – טָהוֹר מִכְּלוּם, לְפִי שֶׁאֵינוֹ מִמְּשַׁמְּשֵׁי אָדָם.
יב. הֶעָשׂוּי לִשְׁכִיבָה וכו'. ראה לעיל כג,י. וְשֶׁל צוּרוֹת. דוגמאות לרקמה (ראה לעיל כב,ח).
יג. שָׁלֹשׁ מִטְפָּחוֹת הֵן: שֶׁל יָדַיִם – טְמֵאָה מִדְרָס; וְשֶׁל סְפָרִים – טְמֵאָה טְמֵא מֵת; וְשֶׁל תַּכְרִיכֵי הַמֵּת וְשֶׁל נִבְלֵי בְּנֵי לֵוִי – טְהוֹרָה מִכְּלוּם, לְפִי שֶׁאֵינוֹ מִמְּשַׁמְּשֵׁי אָדָם.
יג. שֶׁל יָדַיִם. שמנגבים בה את הידיים. טְמֵאָה מִדְרָס. מפני שנותן אותה על הכרית וישן עליה (כס"מ ע"פ ירושלמי כלאים ט,ב). וְשֶׁל סְפָרִים טְמֵאָה טְמֵא מֵת. מפני שלפעמים עושה אותה כעין תיק ונותן עליה ספר תורה או שמחמם בה את ידיו (ירושלמי שם). וְשֶׁל נִבְלֵי בְּנֵי לֵוִי. הנבלים שבהם מנגנים הלוויים במקדש. טְהוֹרָה מִכְּלוּם לְפִי שֶׁאֵינוֹ מִמְּשַׁמְּשֵׁי אָדָם. שהם משמשים את הכלים רק שלא בשעת מלאכה.
יד. עוֹר הֶעָשׂוּי כְּמוֹ יָד, שֶׁמַּכְנִיסִין בּוֹ הַיָּד וְהָאֶצְבָּעוֹת מִפְּנֵי הַצִּנָּה וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן – הוּא הַנִּקְרָא פְּרַקְלִים, וּשְׁלֹשָׁה פְּרַקְלִימִין הֵן: שֶׁל צַיָּדֵי חַיָּה וָעוֹף – טָמֵא מִדְרָס, שֶׁהֲרֵי נִשְׁעָן עָלָיו; וְשֶׁל חֲגָבִים – טָמֵא טְמֵא מֵת, מִפְּנֵי שֶׁנּוֹתְנִין בּוֹ הַחֲגָבִים; וְשֶׁל קַיָּצִין שֶׁמְּקַיְּצִין בּוֹ הַפֵּרוֹת – טָהוֹר מִכְּלוּם, לְפִי שֶׁאֵינוֹ מִמְּשַׁמְּשֵׁי אָדָם.
יד. פְּרַקְלִימִין. כפפות. וְשֶׁל חֲגָבִים. ציידי חגבים למאכל. וְשֶׁל קַיָּצִין. מלקטי פירות לייבוש. טָהוֹר מִכְּלוּם לְפִי שֶׁאֵינוֹ מִמְּשַׁמְּשֵׁי אָדָם. ייתכן שמטרת העור היא להגן על הפירות שלא יתלכלכו בזיעת היד ולכן אינו נחשב למשמשי אדם (ראה לעיל ז,ה).
טו. שָׁלֹשׁ סְבָכוֹת הֵן: שֶׁל יַלְדָּה – טְמֵאָה מִדְרָס; וְשֶׁל זְקֵנָה – טְמֵאָה טְמֵא מֵת; וְשֶׁעוֹשִׂין לְצַחֵק בָּהּ לְשׁוֹתֵי שֵׁכָר – טְהוֹרָה מִכְּלוּם, לְפִי שֶׁאֵינוֹ מִמְּשַׁמְּשֵׁי אָדָם.
טז. שְׁלֹשָׁה סַנְדָּלִים הֵן: שֶׁל אָדָם – טָמֵא מִדְרָס; שֶׁל מַתֶּכֶת וְשֶׁל בְּהֵמָה – טָמֵא טְמֵא מֵת; שֶׁל שַׁעַם וְשֶׁל צְפִירָה – טָהוֹר מִכְּלוּם.
כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר: כָּל כְּלִי שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְמִשְׁכָּב אוֹ לְמֶרְכָּב, אוֹ שֶׁהוּא רָאוּי וְלֹא נַעֲשָׂה לְכָךְ אֶלָּא לִמְלָאכָה אַחֶרֶת – הֲרֵי הוּא טָהוֹר מִן הַמִּדְרָס. נַעֲשָׂה לִמְלָאכָה אַחֶרֶת וּמְשַׁמֵּשׁ עִמָּהּ אֶת הַיְשִׁיבָה, כְּגוֹן הַטַּלִּית וְהָרְדִיד – מִתְטַמֵּא בְּמִדְרָס. וְכָל הַמִּתְטַמֵּא בְּמִדְרָס – מִתְטַמֵּא בְּמֵת, וְיֵשׁ שֶׁמִּתְטַמֵּא בְּמֵת וְאֵינוֹ מִתְטַמֵּא בְּמִדְרָס, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. וְכָל הַמִּתְטַמֵּא בְּמֵת – מִתְטַמֵּא בִּשְׁאָר אֲבוֹת הַטֻּמְאוֹת, בֵּין אָבוֹת שֶׁל תּוֹרָה בֵּין שֶׁל דִּבְרֵיהֶם, וּמִתְטַמֵּא בְּמַשְׁקִין.
טז. סְבָכוֹת. רשתות שנותנים על השער. שֶׁל יַלְדָּה טְמֵאָה מִדְרָס. שהיא ארוגה בצפיפות וראויה למושב (פה"מ כלים כד,טז). וְשֶׁל זְקֵנָה טְמֵאָה טְמֵא מֵת. שאינה ראויה למושב מפני שנקביה גדולים (שם). וְשֶׁעוֹשִׂין לְצַחֵק בָּהּ. ראה לעיל כב,ט.
טז. שֶׁל אָדָם טָמֵא מִדְרָס. מכל חומר שהוא, מפני שמיועד למדרס. שֶׁל מַתֶּכֶת וְשֶׁל בְּהֵמָה. סנדל של בהמה שעשוי ממתכת (ח"ד כלים ב"ב ב,יא, וראה כס"מ ותס"ר כלים עמ' 77). שֶׁל שַׁעַם וְשֶׁל צְפִירָה. סנדל בהמה העשוי משעם או מקליעה של גמי (כס"מ). טָהוֹר מִכְּלוּם. ראה לעיל ב,ז.
נַעֲשָׂה לִמְלָאכָה אַחֶרֶת וּמְשַׁמֵּשׁ עִמָּהּ אֶת הַיְשִׁיבָה. שהכלי נעשה מראש הן למלאכה והן לישיבה. וְכָל הַמִּתְטַמֵּא בְּמִדְרָס מִתְטַמֵּא בְּמֵת… כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. לעיל כג,א. וּמִתְטַמֵּא בְּמַשְׁקִין. שהם ולד הטומאה, וגזרו עליהם שיטמאו כלים (הלכות שאר אבות הטומאות ז,ב).
יז. שָׁלֹשׁ קֻפּוֹת הֵן: מְהוּהָה שֶׁטְּלָיָהּ עַל הַבְּרִיאָה – הוֹלְכִין אַחַר הַבְּרִיאָה; קְטַנָּה עַל הַגְּדוֹלָה – הוֹלְכִין אַחַר הַגְּדוֹלָה; הָיוּ שָׁווֹת – הוֹלְכִין אַחַר הַפְּנִימִית. כֵּיצַד הוֹלְכִין אַחֲרֶיהָ? שֶׁאִם נִקְּבָה בְּמוֹצִיא רִמּוֹן – שְׁתֵּיהֶן טְהוֹרוֹת.
יז. קֻפּוֹת. סלים קלועים. מְהוּהָה. בלויה וחלשה. שֶׁטְּלָיָהּ עַל הַבְּרִיאָה. חיבר אותה לקופה שלמה וחזקה כדי שתשמש לה כטלאי. שֶׁאִם נִקְּבָה בְּמוֹצִיא רִמּוֹן שְׁתֵּיהֶן טְהוֹרוֹת. ראה בפסקים ושיטות.
יח*. שָׁלֹשׁ פִּנְקָסוֹת הֵן: הָאֶפִּיפָרִין שֶׁמַּנִּיחִין עָלָיו הַסְּפָרִים – טָמֵא מִדְרָס; וְשֶׁיֵּשׁ בּוֹ בֵּית קִבּוּל שַׁעֲוָה – טָמֵא טְמֵא מֵת; וַחֲלָקָה – טְהוֹרָה מִכְּלוּם, לְפִי שֶׁאֵין עָלָיו צוּרַת כְּלִי וְאֵינוֹ רָאוּי לְמִדְרָס.

תקציר הפרק 

פרק ​כז הלכות​ *​כלים​*

קבוצות של 3⃣ מיני כלים שיש בהם פוטנציאל ל 3 סוגי טומאה
הכלל של הפרק נמצא בהלכה טז' ומומלץ אולי להתחיל ללמודה הלכה זו ואז לחור להלכה א
פרק זה הוא כעין סיכום:
3⃣ מדרגות טהרה וטומאה מהחמור לקל:
א. טמא מדרס – גם אם נטהר, מקבל שאר טומאות.
ב. טמא בטומאת אבות הטומאה – גם אם נטהר מקבל שאר טומאות מלבד מדרס.
ג. טהור לחלוטין – לא מקבל טומאה כלל.

שיעור וידאו עם הרב חיים סבתו 

Play Video

שיעור שמע עם הרב חיים סבתו 

מושג מן הפרק 

Play Video

עוד על הלכות כלים ברמב"ם 

שאלות חזרה על הפרק 

1.עור של רצועות ושל סנדלין טהור-משום שאינו כלי?

2.פרוכת מקבלת טומאת מת ולא מדרס?

3.האם תכריכי מת מקבלים טומאה?

תשובות

1-כן 2-כן 3-לא

010 - IdeaCreated with Sketch.לב הלימוד - הרחבה על הפרק 

פרשת שבוע מהרמב"ם 

נייר עמדה - אקטואליה 

סט "משנה תורה" מהודר בכריכה מפוארת בפירוש הרב שטיינזלץ + שליח עד הבית

ב-299 ש"ח בלבד!

ממשיכים את הסבסוד ההיסטורי!

*הארגון רשאי לשנות את המחיר בכל עת

* שווי סט 835 ש"ח

*משלוח עד 21 ימי עסקים

הלימוד להצלחת כוחות הביטחון ולעילוי נשמת הנופלים הי"ד

דילוג לתוכן