פרק כ', הלכות אישות, ספר נשים
[elad_hebdate date="1721606400"]
פרק ט', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
[elad_hebdate date="1721520000"]
פרק ח', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
[elad_hebdate date="1721433600"]
פרק ז', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
[elad_hebdate date="1721347200"]
פרק ו', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
[elad_hebdate date="1721260800"]
פרק ה', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
[elad_hebdate date="1721174400"]
פרק ד', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
[elad_hebdate date="1721088000"]
פרק ג', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
[elad_hebdate date="1721001600"]
פרק ב', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
[elad_hebdate date="1720915200"]
פרק א', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
[elad_hebdate date="1721692800"]
פרק י', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
[elad_hebdate date="1720828800"]
פרק ח', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
[elad_hebdate date="1720742400"]
פרק ז', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
[elad_hebdate date="1720656000"]
פרק ו', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
[elad_hebdate date="1720569600"]
פרק ה', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
[elad_hebdate date="1720483200"]
פרק ד', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
[elad_hebdate date="1720396800"]
פרק ג', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
[elad_hebdate date="1720310400"]
פרק ב', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
[elad_hebdate date="1720224000"]
פרק א', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
[elad_hebdate date="1722384000"]
פרק ח', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
[elad_hebdate date="1722297600"]
פרק ז', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
[elad_hebdate date="1722211200"]
פרק ו', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
[elad_hebdate date="1722124800"]
פרק ה', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
[elad_hebdate date="1722038400"]
פרק ד', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
[elad_hebdate date="1721952000"]
פרק ג', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
[elad_hebdate date="1721865600"]
פרק ב', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
[elad_hebdate date="1721779200"]
פרק א', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
[elad_hebdate date="1726272000"]
פרק ח', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
[elad_hebdate date="1726185600"]
פרק ז', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
[elad_hebdate date="1726099200"]
פרק ו', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
[elad_hebdate date="1726012800"]
פרק ה', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה

הפרק המלא 

ביאורו של הרב עדין שטיינזלץ

א. צִוּוּ חֲכָמִים שֶׁיִּתֵּן אָדָם מִנְּכָסָיו מְעַט לְבִתּוֹ כְּדֵי שֶׁתִּנָּשֵׂא בּוֹ, וְזֶה הוּא הַנִּקְרָא פַּרְנָסָה. הַמַּשִּׂיא אֶת בִּתּוֹ סְתָם – לֹא יִפְחֹת לָהּ מִכְּסוּת שֶׁפּוֹסְקִין לְאֵשֶׁת עָנִי שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁהָיָה הָאָב עָנִי. אֲבָל אִם הָיָה עָשִׁיר – הֲרֵי זֶה רָאוּי שֶׁיִּתֵּן לָהּ כְּפִי עָשְׁרוֹ.
א. הַמַּשִּׂיא אֶת בִּתּוֹ סְתָם. מבלי לומר מה נותן לה לנישואיה. כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. לעיל יג,א-ה.
ב. פֵּרֵשׁ עַל הַבַּעַל שֶׁאֵין לָהּ כְּלוּם וְשֶׁיַּכְנִיסֶנָּה עֲרֻמָּה – אֵין לָהּ כְּלוּם. וְלֹא יֹאמַר הַבַּעַל: 'כְּשֶׁתָּבֹא לְבֵיתִי אֲכַסֶּנָּה', אֶלָּא מְכַסָּהּ וְהִיא בְּבֵית אָבִיהָ.
ב. פֵּרֵשׁ עַל הַבַּעַל. האב סיכם באופן מפורש עם הבעל לפני הנישואין. אֵין לָהּ כְּלוּם. אין האב חייב בכסותה. כְּשֶׁתָּבֹא לְבֵיתִי אֲכַסֶּנָּה. אלבישה רק אחרי שאשא אותה.
ג. הָאָב שֶׁמֵּת וְהִנִּיחַ בַּת – אוֹמְדִין דַּעְתּוֹ כַּמָּה הָיָה בְּלִבּוֹ לִתֵּן לָהּ לְפַרְנָסָתָהּ, וְנוֹתְנִין לָהּ. וּמִנַּיִן יוֹדְעִין אֻמְדַּן דַּעְתּוֹ? מֵרֵעָיו וּמְיֻדָּעָיו, וּמִמַּשָּׂאוֹ וּמַתָּנוֹ וּכְבוֹדוֹ. וְכֵן אִם הִשִּׂיא בַּת בְּחַיָּיו – אוֹמְדִין בָּהּ. וְאִם לֹא יָדְעוּ לוֹ בֵּית דִּין אֻמְדַּן דַּעַת – נוֹתְנִין לָהּ מִנְּכָסָיו עִשּׂוּר לְפַרְנָסָתָהּ.
ג. וּמְיֻדָּעָיו. מכיריו. הִשִּׂיא בַּת בְּחַיָּיו אוֹמְדִין בָּהּ. משערים על פי הסכום שנתן לבת זו כשהשיאה. נוֹתְנִין לָהּ מִנְּכָסָיו עִשּׂוּר לְפַרְנָסָתָהּ. עשירית מנכסיו.
ד. הִנִּיחַ בָּנוֹת רַבּוֹת: כָּל שֶׁתָּבֹא לְהִנָּשֵׂא – נוֹתְנִין לָהּ עִשּׂוּר הַנְּכָסִים, וְשֶׁלְּאַחֲרֶיהָ – עִשּׂוּר מַה שֶּׁשִּׁיְּרָה רִאשׁוֹנָה, וְשֶׁלְּאַחֲרֶיהָ – עִשּׂוּר מַה שֶּׁשִּׁיְּרָה שְׁנִיָּה. וְאִם בָּאוּ כֻּלָּן לְהִנָּשֵׂא כְּאַחַת – רִאשׁוֹנָה נוֹטֶלֶת עִשּׂוּר, וְהַשְּׁנִיָּה עִשּׂוּר מַה שֶּׁשִּׁיְּרָה רִאשׁוֹנָה, וְהַשְּׁלִישִׁית עִשּׂוּר מַה שֶּׁשִּׁיְּרָה שְׁנִיָּה, וְכֵן אֲפִלּוּ הֵן עֶשֶׂר, וְחוֹזְרוֹת וְחוֹלְקוֹת כָּל הָעִשּׂוּרִים בְּשָׁוֶה, וּשְׁאָר הַנְּכָסִים לָאַחִים.
ד. עִשּׂוּר מַה שֶּׁשִּׁיְּרָה רִאשׁוֹנָה. עשירית מהנכסים שנותרו לאחר שנטלה הבת הראשונה. וְאִם בָּאוּ כֻּלָּן לְהִנָּשֵׂא כְּאַחַת. בזמן אחד. אֲפִלּוּ הֵן עֶשֶׂר. שעל פי חישוב זה יישארו נכסים לאחים, ולא תתבטל הירושה שהיא מן התורה. וְחוֹלְקוֹת כָּל הָעִשּׂוּרִים בְּשָׁוֶה. מחלקות ביניהן בשווה את סך העישורים שקיבלו כולן.
ה. עִשּׂוּר זֶה, שֶׁהוּא לְפַרְנָסָה – אֵינוֹ מִתְּנָאיֵי כְּתֻבָּה. לְפִיכָךְ אֲפִלּוּ לְפִי תַּקָּנַת אַחֲרוֹנִים אֵינוֹ נִטָּל אֶלָּא מִן הַקַּרְקַע. וְיֵשׁ לָהּ לִגְבּוֹת עִשּׂוּר זֶה מִשְּׂכִירוּת הַקַּרְקַע. וְאִם רָצוּ הָאַחִין לִתֵּן לָהּ מָעוֹת כְּנֶגֶד עִשּׂוּר הַקַּרְקַע – נוֹתְנִין.
ה. אֵינוֹ מִתְּנָאיֵי כְּתֻבָּה. מפורטים לעיל יב,ב. אֲפִלּוּ לְפִי תַּקָּנַת אַחֲרוֹנִים. הגאונים. שתיקנו שהכתובה נגבית אף מן המטלטלים (לעיל טז,ז). וְיֵשׁ לָהּ לִגְבּוֹת עִשּׂוּר זֶה מִשְּׂכִירוּת הַקַּרְקַע. רשאית לקחת גם מדמי השכרת הקרקע לאחרים, שאף זה כגביית קרקעות. מָעוֹת כְּנֶגֶד עִשּׂוּר הַקַּרְקַע. כסף כערך הקרקע.
ו. הַבַּת בְּעִשּׂוּר זֶה – כְּבַעַל חוֹב שֶׁל אַחִין הִיא, לְפִיכָךְ נוֹטֶלֶת אוֹתוֹ מִן הַבֵּינוֹנִית בְּלֹא שְׁבוּעָה. וְאִם מֵתוּ הָאַחִין – נוֹטֶלֶת אוֹתוֹ מִבְּנֵיהֶם מִן הַזִּבּוּרִית וּבִשְׁבוּעָה, שֶׁהֲרֵי הִיא נִפְרַעַת מִנִּכְסֵי יְתוֹמִים, וְהַבָּא לִפָּרַע מִנִּכְסֵי יְתוֹמִים לֹא יִפָּרַע אֶלָּא מִן הַזִּבּוּרִית וּבִשְׁבוּעָה, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּהִלְכוֹת הַלְוָאָה.
ו. מִן הַבֵּינוֹנִית. מקרקע שטיבה בינוני, כדין בעל חוב. מִן הַזִּבּוּרִית. קרקע גרועה. וּבִשְׁבוּעָה. שלא נטלה מן הנכסים כלום. בְּהִלְכוֹת הַלְוָאָה. הלכות מלווה ולווה יד,א, יט,א.
ז. וְהָאַחִים שֶׁמָּכְרוּ אוֹ שֶׁמִּשְׁכְּנוּ קַרְקַע אֲבִיהֶן – הַבַּת טוֹרֶפֶת מִן הַלָּקוֹחוֹת פַּרְנָסָתָהּ, כְּדֶרֶךְ שֶׁטּוֹרְפִין כָּל בַּעֲלֵי חוֹבוֹת מִן הַלָּקוֹחוֹת, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּהִלְכוֹת הַלְוָאָה.
ז. שֶׁמִּשְׁכְּנוּ. נתנו את הקרקע כמשכון להלוואה. הַבַּת טוֹרֶפֶת מִן הַלָּקוֹחוֹת. יש לה זכות לקחת את הקרקע מן הקונים. בְּהִלְכוֹת הַלְוָאָה. הלכות מלווה ולווה יח,א.
ח. מִי שֶׁהִשִּׂיא בָּנוֹת גְּדוֹלוֹת וְנִשְׁאֲרוּ קְטַנּוֹת, וּמֵת בְּלֹא בֵּן – אֵין נוֹטְלִין פַּרְנָסָה לַקְּטַנּוֹת וְאַחַר כָּךְ חוֹלְקוֹת אֶת הַנְּכָסִים, אֶלָּא חוֹלְקוֹת כֻּלָּן בְּשָׁוֶה.
ח. אֵין נוֹטְלִין פַּרְנָסָה לַקְּטַנּוֹת… אֶלָּא חוֹלְקוֹת כֻּלָּן בְּשָׁוֶה. שלא תיקנו מתנת עישור נכסים לפרנסת הבנות אלא במקום שיש בן, שאז אין לבנות ירושה. אך כשאין בנים – הבנות יורשות את הכל מדין התורה.
ט. מִי שֶׁמֵּת וְהִנִּיחַ שְׁתֵּי בָּנוֹת וּבֵן, וְקָדְמָה רִאשׁוֹנָה וְנָטְלָה עִשּׂוּר נְכָסִים, וְלֹא הִסְפִּיקָה הַשְּׁנִיָּה לִגְבּוֹת עַד שֶׁמֵּת הַבֵּן וְנָפְלוּ כָּל הַנְּכָסִים לִשְׁתֵּיהֶן – אֵין הַשְּׁנִיָּה נוֹטֶלֶת עִשּׂוּר, אֶלָּא חוֹלְקוֹת בְּשָׁוֶה, וְזָכָת רִאשׁוֹנָה בָּעִשּׂוּר שֶׁלָּהּ.
י. מִי שֶׁצִּוָּה בִּשְׁעַת מִיתָה: 'אַל תְּפַרְנְסוּ בְּנוֹתַי מִנְּכָסַי' – שׁוֹמְעִין לוֹ, שֶׁאֵין זֶה מִתְּנָאֵי כְּתֻבָּה.
יא. מִי שֶׁמֵּת וְהִנִּיחַ אַלְמָנָה וּבַת – כְּבָר בֵּאַרְנוּ שֶׁמְּזוֹנוֹת הָאַלְמָנָה קוֹדְמִין לִמְזוֹנוֹת הַבַּת. וְכֵן אִם נִשֵּׂאת הַבַּת – אֵינָהּ נוֹטֶלֶת עִשּׂוּר נְכָסִים, מִפְּנֵי מְזוֹנוֹת הָאַלְמָנָה. וַאֲפִלּוּ מֵתָה הַבַּת אַחַר שֶׁנִּשֵּׂאת – אֵין הַבַּעַל יוֹרֵשׁ פַּרְנָסָה הָרְאוּיָה לְהִנָּתֵן לָהּ, שֶׁהֲרֵי הַנְּכָסִים כֻּלָּן בְּחֶזְקַת הָאַלְמָנָה, שֶׁתִּהְיֶה נִזּוֹנֶת מֵהֶן.
יא. כְּבָר בֵּאַרְנוּ. לעיל יט,כא. אֵינָהּ נוֹטֶלֶת עִשּׂוּר נְכָסִים מִפְּנֵי מְזוֹנוֹת הָאַלְמָנָה. שהאלמנה זכאית למכור את נכסי האב שירשה הבת, לצורך מזונותיה, כל עוד יש בכך צורך, ואף אם יִכלו הנכסים לגמרי. אֵין הַבַּעַל יוֹרֵשׁ פַּרְנָסָה הָרְאוּיָה לְהִנָּתֵן לָהּ. ואין אומרים שהבעל נחשב כקונה את הנכסים ומעתה אין שעבוד האלמנה חל עליהם (לעיל יח,יג), אלא הוא נחשב כיורש שמוציאים ממנו למזונות האלמנה.
יב. קְטַנָּה יְתוֹמָה שֶׁהִשִּׂיאַתָּה אִמָּהּ אוֹ אַחֶיהָ לְדַעְתָּהּ, וְנָתְנוּ לָהּ מֵאָה אוֹ חֲמִשִּׁים זוּז – יְכוֹלָה הִיא מִשֶּׁתַּגְדִּיל לְהוֹצִיא מִיָּדָם פַּרְנָסָה הָרְאוּיָה לָהּ אוֹ בְּאֻמְדַּן דַּעַת הָאָב אוֹ עִשּׂוּר הַקַּרְקָעוֹת, וַאֲפִלּוּ לֹא הָיוּ הָאַחִין זָנִין אוֹתָהּ, וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא מִחָת בִּשְׁעַת נִשּׂוּאִין, מִפְּנֵי שֶׁהַקְּטַנָּה אֵינָהּ בַּת מְחָאָה.
יב. לְדַעְתָּהּ. בהסכמתה. וַאֲפִלּוּ לֹא הָיוּ הָאַחִין זָנִין אוֹתָהּ. שאם היו זנים אותה יכלה לטעון שלא מחתה מפני כן, כדלקמן בהלכה הסמוכה. וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא מִחָת. למרות שלא מחתה ולא הביעה את התנגדותה לכך שלא קיבלה פרנסה כראוי לה, אין מסיקים מכך שמחלה על זכותה. שֶׁהַקְּטַנָּה אֵינָהּ בַּת מְחָאָה. שאין בה דעת למחות.
יג. נִשֵּׂאת הַבַּת אַחַר שֶׁגָּדְלָה, בֵּין נַעֲרָה בֵּין בּוֹגֶרֶת, וְלֹא תָּבְעָה פַּרְנָסָתָהּ – אִבְּדָה פַּרְנָסָתָהּ. וְאִם מִחָת בְּעֵת נִשּׂוּאֶיהָ – הֲרֵי זוֹ מוֹצִיאָה אֶת הָרָאוּי לָהּ כָּל זְמַן שֶׁתִּרְצֶה.
בָּגְרָה וְעוֹדָהּ בְּבֵית אָבִיהָ, בֵּין שֶׁבָּגְרָה אַחַר מוֹת אָבִיהָ בֵּין שֶׁהִנִּיחָהּ בּוֹגֶרֶת: אִם פָּסְקוּ הָאַחִין מְזוֹנוֹתֶיהָ, שֶׁהֲרֵי אֵין לָהּ מְזוֹנוֹת כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, וְשָׁתְקָה וְלֹא תָּבְעָה פַּרְנָסָתָהּ – אִבְּדָה הַפַּרְנָסָה; וְאִם מִחָת – לֹא אִבְּדָה פַּרְנָסָתָהּ.
לֹא פָּסְקוּ הָאַחִים מְזוֹנוֹתֶיהָ וְזָנוּ אוֹתָהּ בַּבֶּגֶר, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא מִחָת – לֹא אִבְּדָה פַּרְנָסָתָהּ, כָּל זְמַן שֶׁהֵן זָנִין אוֹתָהּ, שֶׁיֵּשׁ לָהּ לִטְעֹן: מִפְּנֵי שֶׁהֵן זָנִין אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָם חַיָּבִין, וְהִיא עֲדַיִן לֹא נִשֵּׂאת, מִפְּנֵי זֶה לֹא תָּבְעָה פַּרְנָסָתָהּ.
יג. נִשֵּׂאת הַבַּת… וְלֹא תָּבְעָה פַּרְנָסָתָהּ אִבְּדָה פַּרְנָסָתָהּ. שיש להניח שוויתרה על זכותה. וְאִם מִחָת בְּעֵת נִשּׂוּאֶיהָ. והודיעה בפירוש שאינה מוותרת.
פָּסְקוּ הָאַחִין מְזוֹנוֹתֶיהָ. הפסיקו לזון אותה. כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. לעיל יט,י.
וְזָנוּ אוֹתָהּ בַּבֶּגֶר. בהיותה בוגרת. אף שאינם חייבים בזה. מִפְּנֵי שֶׁהֵן זָנִין אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָם חַיָּבִין וְהִיא עֲדַיִן לֹא נִשֵּׂאת. שמתביישת לתבוע מהם פרנסתה משום שזנים אותה בהתנדבות, ועדיין לא הגיע הזמן לגבות את פרנסתה (כדלעיל ה"ד).
יד. מִי שֶׁצִּוָּה לִתֵּן לְבִתּוֹ כָּךְ וְכָךְ מָעוֹת לְפַרְנָסָתָהּ לִקַּח בָּהֶן קַרְקַע, בֵּין שֶׁהָיָה שְׁכִיב מְרַע בֵּין שֶׁהָיָה בָּרִיא, וּמֵת, וַהֲרֵי הַמָּעוֹת בְּיַד הַשָּׁלִיחַ, וְאָמְרָה הַבַּת: 'תְּנוּ אוֹתָן לְבַעְלִי, כָּל מַה שֶּׁיִּרְצֶה יַעֲשֶׂה בָּהֶן': אִם הָיְתָה גְּדוֹלָה, וְנִשֵּׂאת – הָרְשׁוּת בְּיָדָהּ; וְאִם עֲדַיִן מְאֹרֶסֶת הִיא – יַעֲשֶׂה שָׁלִישׁ מַה שֶּׁהֻשְׁלַש בְּיָדוֹ; וְאִם עֲדַיִן קְטַנָּה הִיא – אֲפִלּוּ נִשֵּׂאת, אֵין שׁוֹמְעִין לָהּ, אֶלָּא יַעֲשֶׂה הַשָּׁלִישׁ כְּמוֹ שֶׁצִּוָּהוּ הָאָב.
יד. לִקַּח בָּהֶן קַרְקַע. לקנות בשבילה קרקע. שְׁכִיב מְרַע. חולה מסוכן העומד למות. בֵּין שֶׁהָיָה בָּרִיא וּמֵת. שמצווה לקיים את דבריו (הלכות זכייה ומתנה ד,ה). וַהֲרֵי הַמָּעוֹת בְּיַד הַשָּׁלִיחַ. הכסף הופקד אצל אדם אחר, שימלא את שליחות האב. יַעֲשֶׂה שָׁלִישׁ מַה שֶּׁהֻשְׁלַש בְּיָדוֹ. יעשה השליח מה שקבע האב, כלומר יקנה קרקע.

תקציר הפרק 

פרק כ הלכות אישות

*פרנסת הבת לנישואין* 💰

חובת האב לממן נישואי בתו, ואחר מותו מקבלת עשירית מנכסיו לכך אך האלמנה קודמת לבת.
האב צריך לציין כמה רוצה להפריש כספים אך גם אם לא ציין נותנים לבת מינימום כבת עניים. היה האב עשיר -נותנים לה כפי עושרו.
האב שמת והניח בת רווקה -אומדין דעתו כמה היה בליבו ליתן לה לפרנסתה, ונותנין לה, ומניין יודעין אומדן דעתו? מריעיו ומיודעיו, וממשאו ומתנו וכבודו. או בהשוואה לחתונות קודמות שחיתן בנותיו.

שיעור וידאו עם הרב חיים סבתו 

Play Video

שיעור שמע עם הרב חיים סבתו 

מושג מן הפרק 

Play Video

עוד על הלכות אישות ברמב"ם 

שאלות חזרה על הפרק 

1.אב שאמר שלא נתן לבתו פרנסה – האם הארוס מחוייב לפרנסה בעודה בבית הוריה?

2.קטנה שלא מיחתה בשעת נישואיה – יכולה להוציא פרנסתה מהיורשים כשתגדל?

3.האם ניתן לגבות פרנסה לבת שלא מקרקע?

 

תשובות
1.כן
2.כן
3.כן

010 - IdeaCreated with Sketch.לב הלימוד - הרחבה על הפרק 

פרשת שבוע מהרמב"ם 

נייר עמדה - אקטואליה 

סט "משנה תורה" מהודר בכריכה מפוארת בפירוש הרב שטיינזלץ + שליח עד הבית

ב-299 ש"ח בלבד!

ממשיכים את הסבסוד!

* שווי מקורי לסט 835 ש"ח

*משלוח עד 21 ימי עסקים

הלימוד להצלחת כוחות הביטחון ולעילוי נשמת הנופלים הי"ד

דילוג לתוכן