פרק כ', הלכות טומאת מת, ספר טהרה
ט״ז בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ט', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ט״ו בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ד בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ג בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״א בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ט׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ח׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ז בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק י', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ז׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ו׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ה׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ד׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ב׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
א׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ל׳ בסיון ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
כ״ה בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ד בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ג בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״א בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״ט בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״ח בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״א באלול ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
י׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
ט׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
ח׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה

הפרק המלא 

ביאורו של הרב עדין שטיינזלץ

א. שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים מַצִּילִין בְּאֹהֶל הַמֵּת: צָמִיד פָּתִיל, וְאֹהָלִין, וּבְלוּעִין. הַבְּלוּעִין – מַצִּילִין עַל הַטְּהוֹרִין שֶׁלֹּא יִתְטַמְּאוּ, וּמוֹנְעִין הַטֻּמְאָה שֶׁלֹּא תֵּצֵא וּתְטַמֵּא. אֲבָל צָמִיד פָּתִיל וְאֹהָלִים – מַצִּילִין עַל הַטְּהוֹרִין שֶׁלֹּא יִתְטַמְּאוּ, וְאֵינָן מוֹנְעִין אֶת הַטֻּמְאָה שֶׁלֹּא תֵּצֵא וּתְטַמֵּא אֶת אֲחֵרִים.
כֵּיצַד? בַּיִת טָמֵא שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כְּלִי מֻקָּף צָמִיד פָּתִיל – כָּל שֶׁבְּתוֹךְ הַכְּלִי טְהוֹרִים. וְכֵן אִם הָיָה שָׁם אֹהֶל בְּתוֹךְ הַבַּיִת – כָּל הַכֵּלִים שֶׁבְּתוֹךְ הָאֹהֶל טְהוֹרִים. אֲבָל אִם הָיָה כַּזַּיִת מִן הַמֵּת נָתוּן בִּכְלִי וּמֻקָּף עָלָיו בְּצָמִיד פָּתִיל, וְהִכְנִיסוֹ לַבַּיִת – הַבַּיִת טָמֵא. וְכֵן אֹהֶל בְּתוֹךְ אֹהֶל, וְכַזַּיִת מִן הַמֵּת בָּאֹהֶל הַפְּנִימִי – כָּל הַכֵּלִים שֶׁבָּאֹהֶל הַחִיצוֹן טְמֵאִים.
א. צָמִיד פָּתִיל. כיסוי כלי הצמוד ומהודק אליו (ויתבאר לקמן כא,א). וּבְלוּעִין. בגוף בעל חיים, כמבואר בהמשך הפרק.
כָּל שֶׁבְּתוֹךְ הַכְּלִי טְהוֹרִים. אם הוא כלי חרס או כלי שאינו מקבל טומאה (שם).
ב. אֲבָל הַבְּלוּעִין – מַצִּילִין עַל הַטְּהוֹרִים וּמוֹנְעִין אֶת הַטֻּמְאָה. כֵּיצַד? כֶּלֶב שֶׁאָכַל בְּשַׂר הַמֵּת וְנִכְנַס לַבַּיִת – הַבַּיִת טָהוֹר. בָּלַע טַבַּעַת, אֲפִלּוּ אָדָם שֶׁבָּלַע טַבַּעַת וְנִכְנַס לְאֹהֶל הַמֵּת, אַף עַל פִּי שֶׁנִּטְמָא טֻמְאַת שִׁבְעָה – הַטַּבַּעַת טְהוֹרָה.
וְכֵן כָּל הַבְּלוּעִין בַּחַיָּה וּבַבְּהֵמָה וּבָעוֹפוֹת וּבַדָּגִים – מַצִּילִין כָּל זְמַן שֶׁהֵן בַּחַיִּים. וְאִם מֵתוּ, וּבְשַׂר הַמֵּת בְּתוֹךְ מְעֵיהֶן אוֹ הַכֵּלִים – הֲרֵי הֵן כְּמַה שֶּׁאֵינוֹ בָּלוּעַ.
ב. אֲפִלּוּ אָדָם. שבניגוד לכלב הוא מקבל טומאה. הַטַּבַּעַת טְהוֹרָה. מטומאת אוהל משום שהיא בלועה (וכן טהורה מטומאת מגע האדם הואיל וזה מגע בית הסתרים, ראה לקמן כה,יב).
וְאִם מֵתוּ וּבְשַׂר הַמֵּת בְּתוֹךְ מְעֵיהֶן. ונמצאים בבית טהור. אוֹ הַכֵּלִים. נמצאים במעיהם, והם נמצאים בתוך בית טמא.
ג. נִשְׁחַט רֹב אֶחָד בָּעוֹף וְרֹב שְׁנַיִם בַּבְּהֵמָה, אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן הֵן מְפַרְכְּסִין – הֲרֵי הֵן כְּמֵתִים, וְאֵינָם מַצִּילִין עַל הַכֵּלִים הַבְּלוּעִין וְלֹא מוֹנְעִין אֶת הַטֻּמְאָה שֶׁבְּתוֹךְ מְעֵיהֶן שֶׁלֹּא תְּטַמֵּא.
ג. נִשְׁחַט רֹב אֶחָד בָּעוֹף וְרֹב שְׁנַיִם בַּבְּהֵמָה. שיעור השחיטה הכשרה בעוף הוא רוב של סימן אחד (הקנה או הוושט), ובבהמה רוב שני הסימנים (הלכות שחיטה א,ט). מְפַרְכְּסִין. מניעים את איבריהם.
ד. וְכַמָּה תִּשְׁהֶה הַטֻּמְאָה בִּמְעֵיהֶן וְתִהְיֶה מְטַמְּאָה כְּשֶׁיָּמוּתוּ? בַּכֶּלֶב – שְׁלֹשָׁה יָמִים מֵעֵת לְעֵת, וּבִשְׁאָר בְּהֵמָה וְחַיָּה וְעוֹפוֹת וְדָגִים – יוֹם אֶחָד מֵעֵת לְעֵת. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁנִּשְׁאַר בְּשַׂר הַמֵּת בְּתוֹךְ מְעֵיהֶן. אֲבָל זְאֵב שֶׁבָּלַע תִּינוֹק וְהִקִּיאוֹ דֶּרֶךְ בֵּית הָרְעִי – הַבָּשָׂר טָהוֹר, וְהָעֲצָמוֹת בְּטֻמְאָתָן.
ד. וְכַמָּה תִּשְׁהֶה הַטֻּמְאָה בִּמְעֵיהֶן. כמה זמן יעבור מעת שאכלו את הטומאה כדי שהיא עדיין תטמא במקרה שימותו. בַּכֶּלֶב שְׁלֹשָׁה יָמִים מֵעֵת לְעֵת. שהכלב מעכל את הטומאה שבמעיו רק לאחר שיעור זה. וְהִקִּיאוֹ דֶּרֶךְ בֵּית הָרְעִי. פלט אותו כצואה לאחר העיכול. הַבָּשָׂר טָהוֹר וְהָעֲצָמוֹת בְּטֻמְאָתָן. שהעצמות הם קשות ולא מתעכלות בניגוד לבשר שהוא רך.
ה. אֵין הַבְּלוּעִין נִצָּלִין אֶלָּא בְּבֶטֶן נֶפֶשׁ חַיָּה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. אֲבָל הַבְּלוּעִין בְּגוּף הַכֵּלִים וְהָאֲבָנִים – אֵינָם נִצָּלִין. כֵּיצַד? כּוּשׁ שֶׁנִּבְלְעָה בּוֹ הַצְּנִירָה שֶׁל מַתֶּכֶת, וּמַלְמָד שֶׁנִּבְלַע בּוֹ הַדָּרְבָן, וּלְבֵנָה שֶׁהָיְתָה טַבַּעַת מֻבְלַעַת בְּתוֹכָהּ, וְנִכְנְסוּ לְאֹהֶל הַמֵּת – נִתְטַמְּאוּ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן נִרְאִין וַהֲרֵי הֵם מְחֻפִּין, שֶׁאֵין הַבְּלוּעִים בַּכֵּלִים נִצָּלִין אֶלָּא בְּצָמִיד פָּתִיל. וְכֵן מַחַט אוֹ טַבַּעַת שֶׁהָיוּ מֻבְלָעִין בִּטְפֵלַת הַתַּנּוּר וְנִטְמָא הַתַּנּוּר בְּאֹהֶל הַמֵּת, אוֹ שֶׁנָּפְלָה טֻמְאָה לַאֲוִירוֹ – נִטְמְאוּ הַכֵּלִים שֶׁבְּתוֹךְ הַטְּפֵלָה. וְאִם הָיָה הַתַּנּוּר מֻקָּף צָמִיד פָּתִיל, הוֹאִיל וְהַתַּנּוּר טָהוֹר – אַף הַכֵּלִים הַמֻּבְלָעִים בַּטִּיט שֶׁעַל גַּבָּיו טְהוֹרִין.
וְכֵן חָבִית הַמֻּקֶּפֶת צָמִיד פָּתִיל, וְהָיְתָה מַחַט אוֹ טַבַּעַת בִּמְגוּפַת הֶחָבִית מִצִּדָּהּ – הֲרֵי אֵלּוּ טְמֵאִין, וְאֵין נִצָּלִין בְּאֹהֶל הַמֵּת. הָיוּ בִּמְגוּפַת הֶחָבִית מִכְּנֶגֶד פִּיהָ: אִם הָיוּ נִרְאִין לְתוֹךְ הֶחָבִית וְאֵינָן יוֹצְאִין לַאֲוִירָהּ – טְהוֹרִים; וְאִם יָצְאוּ לַאֲוִירָהּ – טְמֵאִים, שֶׁאֵין כְּלִי חֶרֶשׂ הַמֻּקָּף צָמִיד פָּתִיל מַצִּיל עַל הַכֵּלִים שֶׁבְּתוֹכוֹ, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר. וְאִם יֵשׁ תַּחְתֵּיהֶן כִּקְלִפַּת הַשּׁוּם, אַף עַל פִּי שֶׁהֵם שׁוֹקְעִין לְתוֹךְ אֲוִירָהּ – הֲרֵי אֵלּוּ טְהוֹרִים.
ה. כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. לעיל הל' ב-ד. כּוּשׁ שֶׁנִּבְלְעָה בּוֹ הַצְּנִירָה שֶׁל מַתֶּכֶת. עץ המשמש לטווייה שהוו הנתון בראשו שקע פנימה אל תוכו (ראה הלכות פרה יב,י). וּמַלְמָד. מקל המשמש להכוונת השוורים. הַדָּרְבָן. המסמר שבראש המלמד. שֶׁאֵין הַבְּלוּעִים בַּכֵּלִים נִצָּלִין אֶלָּא בְּצָמִיד פָּתִיל. שאין הדברים הבלועים בכלים ניצלים אלא כאשר כלים אלו מוקפים בצמיד פתיל (כמבואר לקמן). בִּטְפֵלַת הַתַּנּוּר. טיט שנותנים על גביו לצורך תיקונו או חיזוקו (ראה הלכות כלים טו,ז). אוֹ שֶׁנָּפְלָה טֻמְאָה לַאֲוִירוֹ. שהתנור הוא כלי חרס המקבל טומאה מאווירו. הוֹאִיל וְהַתַּנּוּר טָהוֹר אַף הַכֵּלִים וכו'. אף על פי שאין דין בלוע בכלים, כאן הדין שונה שמתוך שהצמיד פתיל מציל על התנור עצמו הוא מציל גם על הכלים המובלעים בו.
בִּמְגוּפַת הֶחָבִית. בכיסוי החבית העשוי מטיט. מִצִּדָּהּ. כנגד דפנות החבית. הֲרֵי אֵלּוּ טְמֵאִין. שדפנות החבית אינם צריכים טיט, ומשום כך המחט או הטבעת הבלועים שם אינם נחשבים כבלועים בכלי המוקף צמיד פתיל אלא כמונחים מחוצה לו (פה"מ כלים ט,א). מִכְּנֶגֶד פִּיהָ. כנגד חלל החבית. נִרְאִין לְתוֹךְ הֶחָבִית וְאֵינָן יוֹצְאִין לַאֲוִירָהּ. שהם בלועים במגופה מצדה הפנימי כך שניתן לראות אותם מבפנים, אך לא בולטים לכיוון חלל החבית. טְהוֹרִים. כדין הכלים הבלועים בטפלת התנור. כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר. לקמן כג,א. וְאִם יֵשׁ תַּחְתֵּיהֶן כִּקְלִפַּת הַשּׁוּם. עובי כלשהו של מגופה. אַף עַל פִּי שֶׁהֵם שׁוֹקְעִין לְתוֹךְ אֲוִירָהּ. כלומר שהם בולטים פנימה לתוך החבית אלא שיש עליהם שכבה של מגופה. הֲרֵי אֵלּוּ טְהוֹרִים. שאינם נחשבים בתוך החבית.
ו. כָּל הַבְּלוּעִין בְּקַרְקָעִיתוֹ שֶׁל בַּיִת – הֲרֵי הֵם טְמֵאִים וְאֵינָן נִצָּלִין, שֶׁקַּרְקַע הָאֹהֶל כָּמוֹהוּ עַד הַתְּהוֹם, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בִּכְתָלָיו, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר. כֵּיצַד? הַטֻּמְאָה בַּבַּיִת וְכֵלִים טְמוּנִים בְּקַרְקָעוֹ, אֲפִלּוּ תַּחַת מֵאָה אַמָּה – טְמֵאִים. וְאִם יֵשׁ בִּמְקוֹמָן טֶפַח עַל טֶפַח – טְהוֹרִים, שֶׁהֲרֵי הֵן תַּחַת אֹהֶל אַחֵר. לְמָה זֶה דּוֹמֶה? לַעֲלִיָּה שֶׁעַל גַּבֵּי הַבַּיִת וְטֻמְאָה בָּעֲלִיָּה, שֶׁהַבַּיִת טָהוֹר.
וְכֵן אִם חָלַק הַבַּיִת בִּמְחִצָּה מִכְּלַפֵּי אַרְצוֹ, וְהָיְתָה טֻמְאָה בֵּין הַמְּחִצָּה וְהָאָרֶץ – כֵּלִים שֶׁבַּבַּיִת לְמַעְלָה מִן הַמְּחִצָּה טְמֵאִים, שֶׁאֵין הָאֹהָלִים מוֹנְעִין הַטֻּמְאָה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. הָיְתָה הַטֻּמְאָה לְמַעְלָה מִן הַמְּחִצָּה – כֵּלִים שֶׁבֵּין הַמְּחִצָּה וְהָאָרֶץ טְהוֹרִים, שֶׁהָאֹהֶל מַצִּיל. וְאִם אֵין בֵּין הַמְּחִצָּה וְהָאָרֶץ גֹּבַהּ טֶפַח – הֲרֵי הֵן כִּטְמוּנִים בְּקַרְקַע הַבַּיִת, וּטְמֵאִים.
ו. מַה שֶּׁאֵין כֵּן בִּכְתָלָיו כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר. שאין כותלי האוהל נחשבים כמוהו, כמבואר לקמן כד,ד-ח. שֶׁהֲרֵי הֵן תַּחַת אֹהֶל אַחֵר. שטפח על טפח ברום טפח קרוי אוהל וחוצץ בפני הטומאה (לעיל יב,א).
מִכְּלַפֵּי אַרְצוֹ. ממול הקרקע ובסמוך לה (וראה לקמן כד,ב לגבי מחיצה הבנויה לגובה בתוך הבית). כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. לעיל ה"א. הֲרֵי הֵן כִּטְמוּנִים בְּקַרְקַע הַבַּיִת וּטְמֵאִים. שבפחות מגובה טפח אינו נחשב כאוהל.
ז. בִּיב שֶׁהוּא קָמוּר תַּחַת הַבַּיִת וְיֵשׁ בּוֹ פּוֹתֵחַ טֶפַח, וְיֵשׁ בְּפִתְחוֹ שֶׁהוּא חוּץ לַבַּיִת פּוֹתֵחַ טֶפַח, וְהָיְתָה טֻמְאָה בְּתוֹכוֹ – הַבַּיִת טָהוֹר. הָיְתָה טֻמְאָה בַּבַּיִת – מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ טָהוֹר.
הָיָה בּוֹ פּוֹתֵחַ טֶפַח וְאֵין בִּיצִיאָתוֹ פּוֹתֵחַ טֶפַח, וְהָיְתָה טֻמְאָה בְּתוֹכוֹ – הַבַּיִת טָמֵא; טֻמְאָה בַּבַּיִת – מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ טָהוֹר, שֶׁאֵין דַּרְכָּהּ שֶׁל טֻמְאָה לְהִכָּנֵס. אֵין בּוֹ פּוֹתֵחַ טֶפַח וְאֵין בִּיצִיאָתוֹ פּוֹתֵחַ טֶפַח: טֻמְאָה בְּתוֹכוֹ – הַבַּיִת טָמֵא כְּאִלּוּ הִיא בְּתוֹךְ הַבַּיִת; טֻמְאָה בַּבַּיִת – מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ טָמֵא, מִפְּנֵי שֶׁהֵן כְּכֵלִים הַטְּמוּנִין בַּקַּרְקַע, וְקַרְקַע הַבַּיִת כָּמוֹהוּ עַד הַתְּהוֹם.
ז. בִּיב שֶׁהוּא קָמוּר תַּחַת הַבַּיִת וְיֵשׁ בּוֹ פּוֹתֵחַ טֶפַח. תעלת ביוב מקורה העוברת מתחת לבית ויש בה חלל בקוטר טפח. טֻמְאָה בְּתוֹכוֹ הַבַּיִת טָהוֹר טֻמְאָה בַּבַּיִת מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ טָהוֹר. וכגון שפתח הביב היוצא אל הבית סגור על ידי מכסה או סורגים כך שאין הטומאה עוברת ממנו אל הבית ולהפך (שו"ת חת"ס ח"ב יו"ד שמ, סד"ט אהלות פא,ב).
בִּיצִיאָתוֹ. בפתח שמחוץ לבית. וְהָיְתָה טֻמְאָה בְּתוֹכוֹ הַבַּיִת טָמֵא. הואיל ואין ביציאת הביב שיעור פותח טפח, נמצא שאין דרך לטומאה לצאת מן הביב אלא דרך הפתח שבתוך הבית (אף על פי שהוא מכוסה), ולפיכך הבית טמא (חת"ס שם). שֶׁאֵין דַּרְכָּהּ שֶׁל טֻמְאָה לְהִכָּנֵס. ולכן אף על פי שהטומאה הנמצאת בביב יוצאת אל הבית, אין הטומאה שבבית נכנסת לביב. אֵין בּוֹ פּוֹתֵחַ טֶפַח… טֻמְאָה בַּבַּיִת מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ טָמֵא וכו'. שכיוון שאין בגובה הביב שיעור פותח טפח, הוא נידון כקרקע הבית.
ח. שְׁתֵּי חָבִיּוֹת וְכַחֲצִי זַיִת בְּכָל אַחַת, וּמֻקָּפוֹת צָמִיד פָּתִיל וּמֻנָּחוֹת בְּתוֹךְ הַבַּיִת – הֵן טְהוֹרוֹת, שֶׁאֵין חֲצִי שִׁעוּר מְטַמֵּא, וְהַבַּיִת טָמֵא, שֶׁהֲרֵי יֵשׁ בַּבַּיִת כַּזַּיִת, וְאֵין צָמִיד פָּתִיל לַטֻּמְאָה. וְאֵינָן מִטַּמְּאוֹת מֵחֲמַת הַבַּיִת, שֶׁהֲרֵי הֵן מֻקָּפוֹת צָמִיד פָּתִיל. נִפְתְּחָה אַחַת מֵהֶן – הִיא וְהַבַּיִת טְמֵאִין, וַחֲבֶרְתָּהּ טְהוֹרָה.
וְכֵן שְׁנֵי חֲדָרִים שֶׁהֵן פְּתוּחִין זֶה לָזֶה וְלַבַּיִת, וְכַחֲצִי זַיִת בַּפְּנִימִי אוֹ בָּאֶמְצָעִי וְכַחֲצִי זַיִת בַּחִיצוֹן – הַחִיצוֹן טָמֵא, וְהַפְּנִימִי וְהָאֶמְצָעִי טְהוֹרִים. כַּחֲצִי זַיִת בַּפְּנִימִי וְכַחֲצִי זַיִת בָּאֶמְצָעִי – הַפְּנִימִי טָהוֹר, וְהָאֶמְצָעִי וְהַחִיצוֹן טְמֵאִים, שֶׁדֶּרֶךְ הַטֻּמְאָה לָצֵאת וְאֵין דַּרְכָּהּ לְהִכָּנֵס.
ח. וְכַחֲצִי זַיִת. שיעור של חצי זית מן המת. שֶׁהֲרֵי יֵשׁ בַּבַּיִת כַּזַּיִת. שהאוהל מצרף את הטומאות המחולקות (לעיל ד,ח). וְאֵין צָמִיד פָּתִיל לַטֻּמְאָה. אין צמיד פתיל מונע מן הטומאה לטמא (לעיל ה"א).
שֶׁהֵן פְּתוּחִין זֶה לָזֶה וְלַבַּיִת. שהיציאה מהחדר הפנימי מובילה לחדר האמצעי, והיציאה מן החדר האמצעי מובילה לחדר החיצון (הבית). הַחִיצוֹן טָמֵא וְהַפְּנִימִי וְהָאֶמְצָעִי טְהוֹרִים. כיוון שרק בחדר החיצון הטומאה מצטרפת לשיעור כזית. שֶׁדֶּרֶךְ הַטֻּמְאָה לָצֵאת וְאֵין דַּרְכָּהּ לְהִכָּנֵס. ראה גם לעיל יח,ד, יט ג.

תקציר הפרק 

פרק כ' הלכות טומאת מת

טומאה שבלועה בבע"ח

איך 'מצילים' כלים וכד' מפני טומאת אוהל ומת (מת נמצא באוהל/חדר/בית ביחד עם כלים –כל הכלים מטמאים). איך מצילים אותם ?
הלכות א-ד בסיסיות להבין את הנלמד בימים הקרובים, אח"כ דוגמאות.
בגדול הדין הוא שבלוע= דבר הבלוע במעי אדם או חיה שהם בחיים, הינו מופרד לגמרי מהבית שסביבו ואז ממילא אם הטומאה בלועה אז כל הבית טהור.
צמיד פתיל ואוהל =נתעמק מחר ונבין.

שיעור וידאו עם הרב חיים סבתו 

Play Video

שיעור שמע עם הרב חיים סבתו 

מושג מן הפרק 

Play Video

עוד על הלכות טומאת מת ברמב"ם 

שאלות חזרה על הפרק 

1.האם בלוע משמש כחציצה טובה יותר מצמיד פתיל?

2.טומאה הבלועה בכריש-יוצאת לאחר 24 שעות?

3.חדר לפנים מחדר, בכל אחד חצי זית טומאה-שניהם טמאים?

תשובות
1-כן 2-כן 3-לא

010 - IdeaCreated with Sketch.לב הלימוד - הרחבה על הפרק 

פרשת שבוע מהרמב"ם 

נייר עמדה - אקטואליה 

סט "משנה תורה" מהודר בכריכה מפוארת בפירוש הרב שטיינזלץ + שליח עד הבית

ב-299 ש"ח בלבד!

אתם ביקשתם – אנחנו ממשיכים!

עד תום המבצע או גמר המלאי.

* בתום המבצע המחיר יעמוד על 499 ש"ח

הלימוד להצלחת כוחות הביטחון ולעילוי נשמת הנופלים הי"ד

דילוג לתוכן