ו. בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים. לאחר שנחרשה ונזרעה, שאין נכנסים אליה אנשים שלא להפסידה. וְאִם לֹא הָיְתָה מֻקֶּפֶת הֲרֵי הִיא רְשׁוּת הַיָּחִיד לַטֻּמְאָה בִּלְבַד. אבל לעניין שבת היא ככרמלית (הלכות שבת יד,ד, פה"מ טהרות ו,ז). וּבִקְעָה שֶׁעָבְרוּ עָלֶיהָ יְמוֹת הַגְּשָׁמִים וכו'. בקעה שהיה בה טומאה בימות הגשמים שאז הייתה מוגדרת כרשות היחיד, אף שעברו ימות הגשמים ובאו ימות החמה, מכיוון שהוחזקה כרשות היחיד לעניין אותה הטומאה הרי היא נשארת בחזקתה לגביה (ר"י מיגאש בבא בתרא קנג,ב, וראה ראשונים שם שביארו בדרכים נוספות). מִשֶּׁתֵּעָקֵר הַתְּבוּאָה מִתּוֹכָהּ. שאז רשות לכל אדם להיכנס לשם (ח"ד טהרות ז,ח). מִשֶּׁתֵּרֵד רְבִיעָה שְׁנִיָּה. מעונת הגשמים השנייה, שמזמן זה ואילך גדלים הזרעים ודריסת הרגל מזיקה להם (תוספות בבא בתרא קנג,ב, וראה הלכות נזקי ממון ה,ד).
בֵּין הָעִגּוּלִין שֶׁל עֲנָבִים לַזֻּגִּין וכו'. העיגולים הם כלים שמשתמשים בהם בזמן סחיטת היין מן הענבים, והזגים הם שאריות הענבים שצוברים אותם בערמות, ובמקום זה מצויים אנשים רבים כיוון שפעולת הסחיטה מצריכה כמות רבה של פועלים (ראה מפרשי המשנה טהרות י,ח).
יא. קֻפָּה. סל גדול. גְּבוֹהָה עֲשָׂרָה טְפָחִים. כך שהיא עצמה נחשבת כרשות היחיד, שמחמת גובהה אין הרבים משתמשים בה (ח"ד טהרות ז,ב). סָפֵק נָגַע סָפֵק לֹא נָגַע. כלומר ספק אם הכניס ידו לתוך הקופה ונגע בטומאה או שמא לא הכניס ידו כלל, או כגון שהטומאה בולטת לחוץ והוא מסופק אם נגע בה או לא (ר"ש טהרות ו,ג). סְפֵקוֹ טָהוֹר. כיוון שהספק נולד ברשות הרבים. הִכְנִיס יָדוֹ לְתוֹכָהּ… סְפֵקוֹ טָמֵא. כיוון שוודאי הכניס ידו לתוך הקופה הרי שהספק נולד ברשות היחיד.
כְּפִישָׁה. כלי שאינו מקבל טומאה. וְכִכָּר תְּרוּמָה כָּרוּךְ בְּסִיב אוֹ בִּנְיָר. עטוף בחוטים או בניירות שהם אינם מקבלים טומאה, ומקובל לשמור את התרומה באופן זה כדי שלא תיטמא מסתם ידיים שהם שניות לטומאה ופוסלות את התרומה (או"ש). סָפֵק נָגַע בָּהּ אַחֵר סָפֵק לֹא נָגַע סְפֵקוֹ טָמֵא. ומדובר כאן בכגון שהאחר (שסתם ידיו טמאות) ודאי הכניס את ידו לתוך הכפישה (ריק"ו), שמאחר שהכפישה נתונה על כתפי האדם היא נחשבת כרשות היחיד (כדלעיל יח,ה לגבי רוק, כס"מ), וספקו טמא אף על פי שהכיכר שמור היטב בדברים שאינם מקבלים טומאה.
יג. הָיָה זֶה רוֹכֵב עַל חֲמוֹרוֹ וְזֶה רוֹכֵב עַל חֲמוֹרוֹ. אחד טמא ואחד טהור (תוספתא טהרות ז,ה). וְהָרֹק מֻדְבָּק בַּכֹּתֶל. ואפילו למעלה מעשרה טפחים (ראה שם), וסתם רוקים הנמצאים בחזקת טומאה. הַכֹּל טָהוֹר. אף על פי שבכל המקרים הללו גם הטומאה וגם הטהרה נמצאות ברשות היחיד, כיוון שהספק נולד בדרך הילוכם ברשות הרבים ואין כאן רשות היחיד אחת המשותפת לשניהם, ספקו טהור (ראה ראב"ד בפירושו לעדויות ג,ז).
פרק כ' הלכות שְׁאָר אֲבוֹת הַטֻּמְאוֹת
פרק אחרון בנושא זה ❗
מחר מתחילים נושא חדש
הגדרת הרשויות רבים ויחיד
עד כה למדנו על ספק טומאה ברשות היחיד וברשות הרבים
ההגדרה רשות היחיד ורשות הרבים, שונה במקצת מכפי שהיא בדיני שבת – כאן קובע האם בפועל עוברים במקום אנשים רבים, או שלא. ולא קיומן של מחיצות.
מחר מתחילים בעז"ה בהלכות טומאת אוכלין
1.עצים הם רשות הרבים רק לעניין טומאה ולא לשבת?
2.שני חמורים ברשות הרבים וספק נגעו זה בזה-טהורים?
3.גינה פרטית לעולם נחשבת לרשות היחיד?
תשובת
1-כן 2-כן 3-לא
סט "משנה תורה" מהודר בכריכה מפוארת בפירוש הרב שטיינזלץ + שליח עד הבית
אתם ביקשתם – אנחנו ממשיכים!
עד תום המבצע או גמר המלאי.
* בתום המבצע המחיר יעמוד על 499 ש"ח