א. כָּל הַגּוֹזֵל אֶת חֲבֵרוֹ שָׁוֶה פְּרוּטָה — עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: “לֹא תִגְזֹל“ (ויקרא יט,יג, ושם: וְלֹא). וְאֵין לוֹקִין עַל לָאו זֶה, שֶׁהֲרֵי הַכָּתוּב נִתְּקוֹ לַעֲשֵׂה, שֶׁאִם גָּזַל חַיָּב לְהַחֲזִיר, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְהֵשִׁיב אֶת הַגְּזֵלָה אֲשֶׁר גָּזָל“ (שם ה,כג) — זוֹ מִצְוַת עֲשֵׂה. וַאֲפִלּוּ שָׂרַף הַגְּזֵלָה אֵינוֹ לוֹקֶה, שֶׁהֲרֵי הוּא חַיָּב לְשַׁלֵּם דָּמֶיהָ, וְכָל לָאו שֶׁנִּתַּן לְתַשְׁלוּמִין אֵין לוֹקִין עָלָיו. ב וְאָסוּר לִגְזֹל כָּל שֶׁהוּא דִּין תּוֹרָה. אֲפִלּוּ גּוֹי עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה — אָסוּר לְגָזְלוֹ אוֹ לְעָשְׁקוֹ, וְאִם גְּזָלוֹ אוֹ עֲשָׁקוֹ — יַחֲזִיר.
ג. אֵי זֶה הוּא גּוֹזֵל? זֶה הַלּוֹקֵחַ מָמוֹן הָאָדָם בְּחָזְקָה, כְּגוֹן שֶׁחָטַף מִטַּלְטְלִין מִיָּדוֹ, אוֹ שֶׁנִּכְנַס לִרְשׁוּתוֹ שֶׁלֹּא בִּרְצוֹן הַבְּעָלִים וְנָטַל כֵּלִים מִשָּׁם, אוֹ שֶׁתָּקַף בַּעֲבָדָיו וּבְהֶמְתּוֹ וְנִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן, אוֹ שֶׁיָּרַד לְתוֹךְ שָׂדֵהוּ וְאָכַל פֵּרוֹתֶיהָ, וְכָל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה הוּא הַגּוֹזֵל, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיִּגְזֹל אֶת הַחֲנִית מִיַּד הַמִּצְרִי“ (שמואל ב כג,כא; דברי הימים א יא,כג).
ד. אֵי זֶה הוּא עוֹשֵׁק? זֶה שֶׁבָּא מָמוֹן חֲבֵרוֹ לְתוֹךְ יָדוֹ בִּרְצוֹן הַבְּעָלִים, וְכֵיוָן שֶׁתְּבָעוּהוּ כָּבַשׁ הַמָּמוֹן אֶצְלוֹ בְּחָזְקָה וְלֹא הֶחֱזִירוֹ; כְּגוֹן שֶׁהָיָה לוֹ בְּיַד חֲבֵרוֹ הַלְוָאָה אוֹ פִּקָּדוֹן אוֹ שְׂכִירוּת, וְהוּא תּוֹבְעוֹ, וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהוֹצִיא מִמֶּנּוּ מִפְּנֵי שֶׁהוּא אַלָּם וְקָשֶׁה. וְעַל זֶה נֶאֱמַר: “לֹא תַעֲשֹׁק אֶת רֵעֲךָ“ (ויקרא יט,יג).
ה. כָּל הַגּוֹזֵל חַיָּב לְהַחֲזִיר אֶת הַגְּזֵלָה עַצְמָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְהֵשִׁיב אֶת הַגְּזֵלָה אֲשֶׁר גָּזָל“ (ויקרא ה,כג). וְאִם אָבְדָה אוֹ נִשְׁתַּנָּת — מְשַׁלֵּם דָּמֶיהָ. בֵּין שֶׁהוֹדָה מִפִּי עַצְמוֹ בֵּין שֶׁבָּאוּ עָלָיו עֵדִים שֶׁגָּזַל — הֲרֵי זֶה חַיָּב לְשַׁלֵּם הַקֶּרֶן בִּלְבַד. אֲפִלּוּ גָּזַל קוֹרָה וּבָנָה אוֹתָהּ בַּבִּירָה, הוֹאִיל וְלֹא נִשְׁתַּנֵּית — דִּין תּוֹרָה הוּא שֶׁיַּהֲרֹס אֶת כָּל הַבִּנְיָן וְיַחֲזִיר קוֹרָה לִבְעָלֶיהָ, אֲבָל תִּקְנוּ חֲכָמִים מִפְּנֵי תַּקָּנַת הַשָּׁבִים שֶׁיִּהְיֶה נוֹתֵן אֶת דָּמֶיהָ וְלֹא יַפְסִיד הַבִּנְיָן. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.
אֲפִלּוּ גָּזַל קוֹרָה וְעָשָׂה אוֹתָהּ בְּסֻכַּת הֶחָג, וּבָא בַּעַל הַקּוֹרָה לִתְבֹּעַ בְּתוֹךְ יְמֵי הֶחָג — נוֹתֵן לוֹ אֶת דָּמֶיהָ. אֲבָל לְאַחַר הֶחָג, הוֹאִיל וְלֹא נִשְׁתַּנָּת וְלֹא בְּנָיָהּ בְּטִיט — מַחֲזִיר אֶת הַקּוֹרָה עַצְמָהּ.
ו. הַגּוֹזֵל פָּחוֹת מִשָּׁוֶה פְּרוּטָה, אַף עַל פִּי שֶׁעָבַר — אֵינוֹ בְּתוֹרַת הָשֵׁב גְּזֵלָה. גָּזַל שָׁלֹשׁ אֲגֻדּוֹת שָׁווֹת שָׁלֹשׁ פְּרוּטוֹת, וְהוּזְלוּ וַהֲרֵי שְׁלָשְׁתָּן שָׁווֹת שְׁתֵּי פְּרוּטוֹת, וְהֶחֱזִיר לוֹ שְׁתַּיִם — חַיָּב לְהַחֲזִיר הַשְּׁלִישִׁית, הוֹאִיל וּבַתְּחִלָּה הָיְתָה שָׁוָה פְּרוּטָה. גָּזַל שְׁתַּיִם שָׁווֹת פְּרוּטָה וְהֶחֱזִיר אַחַת — גְּזֵלָה יֵשׁ כָּאן, מִצְוַת הָשֵׁב גְּזֵלָה אֵין כָּאן.
ז. הַגּוֹזֵל אֶת חֲבֵרוֹ בַּיִּשּׁוּב וְהֶחֱזִיר לוֹ גְּזֵלָתוֹ בַּמִּדְבָּר — הָרְשׁוּת בְּיַד הַנִּגְזָל: אִם רָצָה — נוֹטֵל, וְאִם לָאו — אוֹמֵר לוֹ: ‘אֵינִי נוֹטֵל אֶלָּא בַּיִּשּׁוּב, שֶׁמָּא תֵּאָנֵס מִמֶּנִּי כָּאן‘, וַהֲרֵי הִיא בִּרְשׁוּת הַגַּזְלָן וּבְאַחֲרָיוּתוֹ עַד שֶׁיַּחֲזִירֶנָּה לוֹ בַּיִּשּׁוּב. וְכֵן בִּדְמֵי הַגְּזֵלָה.
ח. הַגּוֹזֵל אֶת חֲבֵרוֹ וְהִבְלִיעַ לוֹ בַּחֶשְׁבּוֹן — יָצָא. וְאִם הֶחֱזִיר לְכִיסוֹ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מָעוֹת — יָצָא, שֶׁאָדָם עָשׂוּי לְמַשְׁמֵשׁ בְּכִיסוֹ בְּכָל שָׁעָה, וַהֲרֵי מָנָה הַמָּעוֹת שֶׁהֶחֱזִיר לוֹ בִּכְלַל מְעוֹתָיו, וּמִנְיָן שֶׁלֹּא מִדַּעַת פּוֹטֵר. וְאִם הֶחֱזִיר לְכִיס שֶׁאֵין בּוֹ כְּלוּם — לֹא יָצָא, וְחַיָּב בְּאַחֲרָיוּת הַגְּזֵלָה עַד שֶׁיּוֹדִיעוֹ שֶׁהֶחֱזִיר לְכִיס פְּלוֹנִי.
ט. כָּל הַחוֹמֵד עַבְדּוֹ אוֹ אֲמָתוֹ אוֹ בֵּיתוֹ וְכֵלָיו שֶׁל חֲבֵרוֹ, אוֹ כָּל דָּבָר שֶׁאֶפְשָׁר לוֹ שֶׁיִּקְנֵהוּ מִמֶּנּוּ, וְהִכְבִּיד עָלָיו בְּרֵעִים וְהִפְצִיר בּוֹ עַד שֶׁלְּקָחוֹ מִמֶּנּוּ, אַף עַל פִּי שֶׁנָּתַן לוֹ דָּמִים רַבִּים — הֲרֵי זֶה עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: “לֹא תַחְמֹד“ (שמות כ,יג; דברים ה,יז). וְאֵין לוֹקִין עַל לָאו זֶה, שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה. וְאֵינוֹ עוֹבֵר עַל לָאו זֶה עַד שֶׁיִּקַּח הַחֵפֶץ שֶׁחָמַד, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: “לֹא תַחְמֹד כֶּסֶף וְזָהָב עֲלֵיהֶם וְלָקַחְתָּ לָךְ“ (דברים ז,כה) — חִמּוּד שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מַעֲשֶׂה.
י. כָּל הַמִּתְאַוֶּה בֵּיתוֹ אוֹ אִשְׁתּוֹ וְכֵלָיו שֶׁל חֲבֵרוֹ, וְכָל כַּיּוֹצֵא בָּהֶם מִשְּׁאָר דְּבָרִים שֶׁאֶפְשָׁר לוֹ לִקְנוֹתָם מִמֶּנּוּ, כֵּיוָן שֶׁחִשֵּׁב בְּלִבּוֹ הֵיאַךְ יִקְנֶה מִמֶּנּוּ דָּבָר זֶה וְנִפְתָּה לִבּוֹ בַּדָּבָר — עָבַר בְּלֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: “לֹא תִתְאַוֶּה“ (דברים ה,יח, ושם: וְלֹא), וְאֵין תַּאֲוָה אֶלָּא בַּלֵּב בִּלְבַד.
יא. הַתַּאֲוָה מְבִיאָה לִידֵי חִמּוּד, וְהַחִמּוּד מֵבִיא לִידֵי גָּזֵל, שֶׁאִם לֹא רָצוּ הַבְּעָלִים לִמְכֹּר אַף עַל פִּי שֶׁהִרְבָּה לָהֶם בְּדָמִים וְהִפְצִיר בְּרֵעִים, יָבֹא לִידֵי גָּזֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְחָמְדוּ בָּתִּים וְגָזָלוּ“ (מיכה ב,ב, ושם: וְחָמְדוּ שָׂדוֹת וְגָזָלוּ וּבָתִּים וְנָשָׂאוּ). וְאִם עָמְדוּ הַבְּעָלִים בְּפָנָיו לְהַצִּיל מָמוֹנָם אוֹ מְנָעוּהוּ לִגְזֹל, יָבֹא לִידֵי שְׁפִיכוּת דָּמִים. צֵא וּלְמַד מִמַּעֲשֵׂה אַחְאָב וְנָבוֹת.
יב. הָא לָמַדְתָּ שֶׁהַמִּתְאַוֶּה עוֹבֵר בְּלָאו אֶחָד, וְהַקּוֹנֶה דָּבָר שֶׁהִתְאַוָּה בְּהֶפְצֵר שֶׁהִפְצִיר בַּבְּעָלִים אוֹ בְּבַקָּשָׁה מֵהֶן עוֹבֵר בִּשְׁנֵי לָאוִין, לְכָךְ נֶאֱמַר: “לֹא תַחְמֹד“ (שמות כ,יג; דברים ה,יז), וְ“לֹא תִתְאַוֶּה“ (דברים ה,יז); וְאִם גָּזַל — עוֹבֵר בִּשְׁלֹשָׁה לָאוִין.
יג. כָּל הַגּוֹזֵל אֶת חֲבֵרוֹ שָׁוֶה פְּרוּטָה — כְּאִלּוּ נוֹטֵל נִשְׁמָתוֹ מִמֶּנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: “כֵּן אָרְחוֹת כָּל בֹּצֵעַ בָּצַע אֶת נֶפֶשׁ בְּעָלָיו יִקָּח“ (משלי א,יט). וְאַף עַל פִּי כֵן, אִם
לֹא הָיְתָה הַגְּזֵלָה קַיֶּמֶת וְרָצָה הַגַּזְלָן לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה, וּבָא מֵאֵילָיו וְהֶחֱזִיר דְּמֵי הַגְּזֵלָה — תַּקָּנַת חֲכָמִים הִיא שֶׁאֵין מְקַבְּלִין מִמֶּנּוּ, אֶלָּא עוֹזְרִין אוֹתוֹ וּמוֹחֲלִין לוֹ, כְּדֵי לְקָרֵב הַדֶּרֶךְ הַיְשָׁרָה עַל הַשָּׁבִין. וְכָל הַמְקַבֵּל מִמֶּנּוּ דְּמֵי הַגְּזֵלָה, אֵין רוּחַ חֲכָמִים נוֹחָה הֵימֶנּוּ.
