א. כָּל חָשׁוּד עַל הַשְּׁבוּעָה – אֵין מַשְׁבִּיעִין אוֹתוֹ לֹא שְׁבוּעַת הַתּוֹרָה וְלֹא שְׁבוּעָה שֶׁמִּדִּבְרֵיהֶם וְלֹא שְׁבוּעַת הֶסֵּת. וַאֲפִלּוּ רָצָה הַתּוֹבֵעַ – אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ.
ב. אֶחָד הַנִּשְׁבָּע לַשֶּׁקֶר שְׁבוּעַת בִּטּוּי אוֹ שְׁבוּעַת עֵדוּת אוֹ שְׁבוּעַת פִּקָּדוֹן אוֹ שְׁבוּעַת שָׁוְא – הֲרֵי הוּא חָשׁוּד עַל הַשְּׁבוּעָה. וְכֵן כָּל הַפָּסוּל לְעֵדוּת מִשּׁוּם עֲבֵרָה, בֵּין פַּסְלָנוּת שֶׁל תּוֹרָה כְּגוֹן בַּעֲלֵי רִבִּית וְאוֹכְלֵי נְבֵלוֹת וְגַזְלָנִין, בֵּין פַּסְלָנוּת שֶׁל דִּבְרֵיהֶם כְּגוֹן מְשַׂחֵק בְּקֻבְיָא וּמַפְרִיחֵי יוֹנִים – הֲרֵי הוּא חָשׁוּד עַל הַשְּׁבוּעָה, וְאֵין מַשְׁבִּיעִין אוֹתוֹ.
ג. אֵין אָדָם נַעֲשֶׂה חָשׁוּד עַד שֶׁיָּבֹאוּ עָלָיו עֵדִים שֶׁהוּא עָבַר עֲבֵרָה שֶׁנִּפְסָל בָּהּ. אֲבָל הַמּוֹדֶה מִפִּי עַצְמוֹ שֶׁהוּא חָשׁוּד וְשֶׁעָבַר עֲבֵרָה שֶׁנִּפְסָל בָּהּ, אַף עַל פִּי שֶׁחוֹשְׁשִׁין לוֹ וְאֵין רָאוּי לַעֲשׂוֹתוֹ עֵד לְכַתְּחִלָּה, אִם נִתְחַיֵּב שְׁבוּעָה – מַשְׁבִּיעִין אוֹתוֹ.
שֶׁהֲרֵי אָנוּ אוֹמְרִין לוֹ: 'אִם אֱמֶת אַתָּה אוֹמֵר – הִשָּׁבַע, וְלֹא מִפְּנֵי שֶׁעָבַרְתָּ עֲבֵרָה אָסוּר לְךָ לְהִשָּׁבַע בֶּאֱמֶת. וְאִם שֶׁקֶר אַתָּה אוֹמֵר – הוֹדֵה לְבַעַל דִּינְךָ'. אֲבָל הַנֶּחֱשָׁד בְּעֵדִים – אֵין אָנוּ מַאֲמִינִים אוֹתוֹ שֶׁיִּשָּׁבַע.
ד. תַּקָּנַת חֲכָמִים הִיא שֶׁכָּל הַמְחֻיָּב שְׁבוּעָה מִן הַתּוֹרָה עַל טַעֲנַת וַדַּאי, אִם הָיָה חָשׁוּד – הֲרֵי הַתּוֹבֵעַ נִשְׁבָּע מִדִּבְרֵיהֶם וְנוֹטֵל מַה שֶּׁטָּעַן. הָיוּ שְׁנֵיהֶן חֲשׁוּדִין – חָזְרָה שְׁבוּעָה לַמְחֻיָּב לָהּ, שֶׁהוּא הַנִּתְבָּע, וּמִתּוֹךְ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהִשָּׁבַע, מְשַׁלֵּם.
הָיָה הֶחָשׁוּד שׁוֹמֵר, וְטָעַן שֶׁאָבַד הַפִּקָּדוֹן אוֹ נִגְנַב – אֵין שֶׁכְּנֶגְדוֹ יָכוֹל לְהִשָּׁבַע וְלִטֹּל, שֶׁהֲרֵי אֵינוֹ טוֹעֲנוֹ וַדַּאי שֶׁאֲכָלוֹ. לְפִיכָךְ, אִם טָעַן בַּעַל הַפִּקָּדוֹן וְאָמַר: 'בְּפָנַי שָׁלַח יָד בְּפִקְדוֹנִי' אוֹ 'פָּשַׁע בּוֹ' – הֲרֵי הַתּוֹבֵעַ נִשְׁבָּע בְּתַקָּנַת חֲכָמִים, וְנוֹטֵל.
ה. נִתְחַיֵּב הֶחָשׁוּד שְׁבוּעָה מִדִּבְרֵיהֶן, אִם הָיָה מִן הַנִּשְׁבָּעִין וְנוֹטְלִין – אֵינוֹ יָכוֹל לְהִשָּׁבַע וְלִטֹּל, אֶלָּא הַנִּתְבָּע שֶׁכְּנֶגְדוֹ יִשָּׁבַע הֶסֵּת וְיִפָּטֵר. וְכֵן פּוֹגֵם שְׁטָרוֹ וְכָל כַּיּוֹצֵא בּוֹ שֶׁהָיָה חָשׁוּד, אוֹ שֶׁטָּעַן הַלֹּוֶה שֶׁפְּרָעוֹ וְאָמַר: 'יִשָּׁבַע לִי' – הֲרֵי הַנִּתְבָּע נִשְׁבָּע הֶסֵּת, וְיִפָּטֵר מִן הַשְּׁטָר.
ו. הָיָה חָשׁוּד מִן הַנִּשְׁבָּעִין בְּטַעֲנַת סָפֵק – אֵינוֹ נִשְׁבָּע, לְפִי שֶׁהוּא חָשׁוּד. וְאֵין שֶׁכְּנֶגְדוֹ נִשְׁבָּע, לְפִי שֶׁלֹּא נִתְחַיֵּב זֶה שְׁבוּעָה מִן הַתּוֹרָה, וּלְפִי שֶׁאֵין הַתּוֹבֵעַ טוֹעֲנוֹ טַעֲנַת וַדַּאי כְּדֵי שֶׁיִּשָּׁבַע עַל טַעֲנָתוֹ.
ז. נִתְחַיֵּב הֶחָשׁוּד שְׁבוּעַת הֶסֵּת – אֵין שֶׁכְּנֶגְדוֹ נִשְׁבָּע וְנוֹטֵל, שֶׁשְּׁבוּעַת הֶסֵּת עַצְמָהּ תַּקָּנָה הִיא, וְלֹא עָשׂוּ לָהּ תַּקָּנָה אַחֶרֶת שֶׁיִּשָּׁבַע הַתּוֹבֵעַ, אֶלָּא הֲרֵי הַנִּתְבָּע נִפְטָר בְּלֹא שְׁבוּעָה.
ח. מִי שֶׁנִּתְחַיֵּב שְׁבוּעַת הֶסֵּת וְהָיָה הַתּוֹבֵעַ חָשׁוּד – אֵין הַנִּתְבָּע יָכוֹל לַהֲפֹךְ עָלָיו הַשְּׁבוּעָה, שֶׁהֲרֵי אֵין זֶה יָכוֹל לְהִשָּׁבַע, אֶלָּא יְשַׁלֵּם אוֹ יִשָּׁבַע הֶסֵּת; אֵין שׁוֹמְעִין לָזֶה לִתְלוֹת בְּדָבָר שֶׁאִי אֶפְשָׁר, וַהֲרֵי זֶה כְּמִי שֶׁהָפַךְ שְׁבוּעָה עַל הַקָּטָן, שֶׁאֵין שׁוֹמְעִין לוֹ, אֶלָּא אוֹ יִשָּׁבַע הֶסֵּת אוֹ יְשַׁלֵּם.
ט. מִי שֶׁנִּתְחַיֵּב שְׁבוּעָה, בֵּין מִן הַתּוֹרָה בֵּין מִדִּבְרֵיהֶם, וְנִשְׁבַּע וְנָטַל אוֹ נִשְׁבַּע וְנִפְטַר, וְאַחַר כָּךְ בָּאוּ עָלָיו עֵדִים שֶׁהוּא חָשׁוּד – אֵין שְׁבוּעָתוֹ שֶׁנִּשְׁבַּע כְּלוּם, וְיֵשׁ לְבַעַל דִּינוֹ לְהוֹצִיא מִיָּדוֹ מַה שֶּׁנָּטַל, אוֹ יִשָּׁבַע זֶה שֶׁכְּנֶגְדוֹ וְיִטֹּל מִמֶּנּוּ.
י. לְעוֹלָם כָּזֶה דָּנִין לֶחָשׁוּד, עַד שֶׁיִּלְקֶה בְּבֵית דִּין, אִם הָיוּ עָלָיו עֵדִים שֶׁלּוֹקֶה עַל יָדָן, וְיַעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה, וְיַחֲזֹר לְכַשְׁרוּתוֹ בֵּין לְעֵדוּת בֵּין לִשְׁבוּעָה.
יא. מִי שֶׁטָּעַן עַל חֲבֵרוֹ, וְכָפַר בּוֹ וְנִשְׁבַּע, בֵּין שְׁבוּעַת הַתּוֹרָה בֵּין שְׁבוּעַת הֶסֵּת, וְאַחַר כָּךְ בָּאוּ עֵדִים וְהֵעִידוּ עָלָיו שֶׁעַל שֶׁקֶר נִשְׁבַּע – הֲרֵי זֶה מְשַׁלֵּם, וְהֻחְזַק חָשׁוּד עַל הַשְּׁבוּעָה. וּכְבָר בֵּאַרְנוּ בִּשְׁבוּעוֹת שֶׁכָּל הַנִּשְׁבָּע עַל מָמוֹן חֲבֵרוֹ וְעָשָׂה תְּשׁוּבָה – חַיָּב לְהוֹסִיף חֹמֶשׁ.
יב. טְעָנוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֶצְלוֹ חוֹב בְּעֵדִים וְקִנְיָן, וְאָמַר: 'כֵּן הָיָה וּפְרַעְתִּיךָ', אוֹ שֶׁאָמַר: 'אֵינִי חַיָּב לְךָ כְּלוּם', וְנִשְׁבַּע הֶסֵּת, וְאַחַר כָּךְ בָּאוּ עֵדֵי הַקִּנְיָן אוֹ הוֹצִיא שְׁטָר וְנִתְקַיֵּם – הֲרֵי זֶה מְשַׁלֵּם, וְאֵינוֹ חָשׁוּד, שֶׁהֲרֵי לֹא הֱעִידוּ שֶׁלֹּא פְּרָעוֹ, וְלֹא אָמַר הַנִּתְבָּע: 'לֹא הָיוּ דְּבָרִים מֵעוֹלָם'. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.
