פרק ג', הלכות נחלות, ספר משפטים
ט״ז בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות מתנות עניים, ספר זרעים
ט״ו בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות מתנות עניים, ספר זרעים
י״ד בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות מתנות עניים, ספר זרעים
י״ג בניסן ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות מתנות עניים, ספר זרעים
י״ב בניסן ה׳תשפ״ד
פרק י', הלכות כלאים, ספר זרעים
י״א בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ט', הלכות כלאים, ספר זרעים
י׳ בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות כלאים, ספר זרעים
ט׳ בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות כלאים, ספר זרעים
ח׳ בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות כלאים, ספר זרעים
ז׳ בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות כלאים, ספר זרעים
ו׳ בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות כלאים, ספר זרעים
ה׳ בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות כלאים, ספר זרעים
ד׳ בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות כלאים, ספר זרעים
ג׳ בניסן ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות כלאים, ספר זרעים
ב׳ בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות ערכין וחרמין, ספר הפלאה
א׳ בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות ערכין וחרמין, ספר הפלאה
כ״ט באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות ערכין וחרמין, ספר הפלאה
כ״ח באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות ערכין וחרמין, ספר הפלאה
כ״ז באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות ערכין וחרמין, ספר הפלאה
כ״ו באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות ערכין וחרמין, ספר הפלאה
כ״ה באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות ערכין וחרמין, ספר הפלאה
כ״ד באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות ערכין וחרמין, ספר הפלאה
כ״ג באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק י', הלכות נזירות, ספר הפלאה
כ״ב באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק ט', הלכות נזירות, ספר הפלאה
כ״א באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות נזירות, ספר הפלאה
כ׳ באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות נזירות, ספר הפלאה
י״ט באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות נזירות, ספר הפלאה
י״ח באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות נזירות, ספר הפלאה
י״ז באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות נזירות, ספר הפלאה
ט״ז באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות נזירות, ספר הפלאה

הפרק המלא 

ביאורו של הרב עדין שטיינזלץ

א. אֵין הַבְּכוֹר נוֹטֵל פִּי שְׁנַיִם בַּנְּכָסִים הָרְאוּיִין לָבֹא לְאַחַר מִיתַת אָבִיו, אֶלָּא בַּנְּכָסִים הַמֻּחְזָקִין לְאָבִיו שֶׁבָּאוּ לִרְשׁוּתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "בְּכֹל אֲשֶׁר יִמָּצֵא לוֹ" (דברים כא,יז). כֵּיצַד? אֶחָד מִמּוֹרִישֵׁי אָבִיו שֶׁמֵּת לְאַחַר מִיתַת אָבִיו – הַבְּכוֹר וְהַפָּשׁוּט יוֹרְשִׁין כְּאֶחָד. וְכֵן אִם הָיְתָה לְאָבִיו מִלְוָה אוֹ הָיְתָה לוֹ סְפִינָה בַּיָּם – יוֹרְשִׁין אוֹתָהּ הַבְּכוֹר וְהַפָּשׁוּט כְּאֶחָד.
א. בַּנְּכָסִים הָרְאוּיִין לָבוֹא לְאַחַר מִיתַת אָבִיו. נכסים שהגיעו לידי האב לאחר מיתתו, ולא היו ברשותו בפועל בשעת מיתתו. בַּנְּכָסִים הַמֻּחְזָקִין לְאָבִיו שֶׁבָּאוּ לִרְשׁוּתוֹ. שהיו שייכים לאב, וגם היו תחת ידו. בְּכֹל אֲשֶׁר יִמָּצֵא לוֹ. בפסוק נאמר: "כי את הבכֹר… יכיר לתת לו פי שנים בכל אשר ימצא לו", ומכאן שדין נטילה פי שניים הוא רק ברכוש שיימצא ברשות האב בשעת מיתתו. כְּאֶחָד. בשווה. מִלְוָה. הלוואה שהלווה האב, ומת טרם שנפרעה. סְפִינָה בַּיָּם. ויש ספק אם תגיע חזרה. ואף שהמלווה והספינה שייכות לאב, מכל מקום אינן תחת ידו בפועל.
ב. הִנִּיחַ לָהֶן אֲבִיהֶן פָּרָה מֻשְׂכֶּרֶת אוֹ מֻחְכֶּרֶת אוֹ שֶׁהָיְתָה רוֹעָה בָּאֲפָר, וְיָלְדָה – הַבְּכוֹר נוֹטֵל בָּהּ וּבִוְלָדָהּ פִּי שְׁנַיִם.
ב. מֻשְׂכֶּרֶת אוֹ מֻחְכֶּרֶת. שהשכירה אביהם לאחרים תמורת כסף או פירות.ֹ שֶׁהָיְתָה רוֹעָה בָּאֲפָר. שטחי מרעה מחוץ ליישוב. וְיָלְדָה. לאחר שאביהם נפטר. נוֹטֵל בָּהּ וּבִוְלָדָהּ פִּי שְׁנַיִם. אף על פי שהפרה לא הייתה מצויה בידי האב (אלא ביד אחרים, או במקום הפקר), הואיל והיא רכושו היא נחשבת כמוחזקת בידיו לעניין בכורה. וגם השבח שהשביחה הבהמה מחמת שהשמינה או שילדה נחשב ברשות האב (וראה לקמן ה"ד).
ג. שָׁחַט אֶחָד מִמַּכָּרֵי אָבִיו בְּהֵמָה וְאַחַר כָּךְ מֵת אָבִיו – נוֹטֵל פִּי שְׁנַיִם בַּמַּתָּנוֹת שֶׁל אוֹתָהּ הַבְּהֵמָה.
ג. שָׁחַט אֶחָד מִמַּכָּרֵי אָבִיו וכו'. השוחט בהמה חייב לתת זרוע לחיים וקיבה לכהן (ראה הלכות ביכורים ט,א). וכאן מדובר שהאב היה כהן, ואחד ממכריו היה רגיל לתת לו אותן מתנות. נוֹטֵל פִּי שְׁנַיִם. שמתנות אלו נחשבות ברשות האב כבר משעה שנשחטה הבהמה.
ד. אֵין הַבְּכוֹר נוֹטֵל פִּי שְׁנַיִם בַּשֶּׁבַח שֶׁשָּׁבְחוּ נְכָסִים לְאַחַר מִיתַת אָבִיו, אֶלָּא מַעֲלֶה אוֹתוֹ הַשֶּׁבַח בְּדָמִים, וְנוֹתֵן הַיֶּתֶר לַפָּשׁוּט. וְהוּא שֶׁיִּשְׁתַּנּוּ הַנְּכָסִים, כְּגוֹן כַּרְמֶל שֶׁנַּעֲשָׂה שִׁבֳּלִים וְכַפְנִיּוֹת שֶׁנַּעֲשׂוּ תְּמָרִים. אֲבָל אִם שָׁבְחוּ מֵחֲמַת עַצְמָן וְלֹא נִשְׁתַּנּוּ, כְּגוֹן אִילָן קָטָן שֶׁגָּדַל וְנַעֲשָׂה עָבֶה, וְאֶרֶץ שֶׁהֶעֱלָת שִׂרְטוֹן – הֲרֵי זֶה נוֹטֵל בְּשֶׁבַח זֶה פִּי שְׁנַיִם. וְאִם מֵחֲמַת הוֹצָאָה הִשְׁבִּיחַ – אֵינוֹ נוֹטֵל.
ד. אֵין הַבְּכוֹר נוֹטֵל פִּי שְׁנַיִם בַּשֶּׁבַח שֶׁשָּׁבְחוּ נְכָסִים לְאַחַר מִיתַת אָבִיו. שהרי לא היו מוחזקים בידי האב בשעת המיתה. מַעֲלֶה אוֹתוֹ הַשֶּׁבַח בְּדָמִים. לאחר שהבכור נוטל פי שניים מהנכסים הוא מעריך את שווי השבח שלהם ואת דמי החלק היתר על חלקו נותן לאחיו כדי שייטלו כולם השבח בשווה. כַּרְמֶל. תבואה לחה שלא נתבשלה. וְכַפְנִיּוֹת. תמרים בעודם בוסר. וְאֶרֶץ שֶׁהֶעֱלָת שִׂרְטוֹן. קרקע שעלה בה סחף, וכתוצאה מכך היא השביחה. אֲבָל אִם שָׁבְחוּ מֵחֲמַת עַצְמָן וְלֹא נִשְׁתַּנּוּ… הֲרֵי זֶה נוֹטֵל בְּשֶׁבַח זֶה פִּי שְׁנַיִם. שכל מה שגדל מעצמו ולא השתנה, נחשב כאותו הדבר עצמו שהוריש האב, והשבח טפל לעניין.
ה. אֵין הַבְּכוֹר נוֹטֵל פִּי שְׁנַיִם בַּמִּלְוָה, אַף עַל פִּי שֶׁהִיא בִּשְׁטָר וְאַף עַל פִּי שֶׁגָּבוּ הַיְתוֹמִים קַרְקַע בְּחוֹב אֲבִיהֶן. הָיָה לָאָב מִלְוָה בְּיַד הַבְּכוֹר, הֲרֵי זֶה סָפֵק אִם יִטֹּל בָּהּ פִּי שְׁנַיִם הוֹאִיל וְיֶשְׁנָהּ תַּחַת יָדוֹ, אוֹ לֹא יִטֹּל הוֹאִיל וּמֵחֲמַת אָבִיו יִירָשֶׁנָּה וַעֲדַיִן לֹא בָּאָה לְיָדוֹ שֶׁל אָבִיו, לְפִיכָךְ – יִטֹּל מִמֶּנָּה חֲצִי חֵלֶק בְּכוֹרָה.
ה. אַף עַל פִּי שֶׁהִיא בִּשְׁטָר. ובהלוואה בשטר כל נכסי החייב משועבדים למלווה (הלכות מלווה ולווה יא,ד). וְאַף עַל פִּי שֶׁגָּבוּ הַיְתוֹמִים קַרְקַע. ואין אומרים שהקרקע נחשבת מוחזקת לאביהם מפני שהיא עומדת במקומה תמיד (ראה שם ה"ט). מִלְוָה בְּיַד הַבְּכוֹר. שהלווה האב לבכור.
ו. בְּכוֹר שֶׁמָּכַר חֵלֶק בְּכוֹרָה קֹדֶם חֲלֻקָּה – מִמְכָּרוֹ קַיָּם, מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ לַבְּכוֹר חֵלֶק בְּכוֹרָה קֹדֶם חֲלֻקָּה. לְפִיכָךְ, אִם חָלַק עִם אֶחָיו בְּמִקְצָת נְכָסִים, בֵּין בְּקַרְקַע בֵּין בְּמִטַּלְטְלִין, וְנָטַל חֵלֶק כַּפָּשׁוּט – וִתֵּר בְּכָל הַנְּכָסִים, וְאֵינוֹ נוֹטֵל בִּשְׁאָרָן אֶלָּא כַּפָּשׁוּט.
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? שֶׁלֹּא מִחָה. אֲבָל אִם מִחָה בְּאֶחָיו וְאָמַר בִּפְנֵי שְׁנַיִם: 'עֲנָבִים אֵלּוּ שֶׁאֲנִי חוֹלֵק עִם אַחַי בְּשָׁוֶה, לֹא מִפְּנֵי שֶׁמָּחַלְתִּי בְּחֵלֶק בְּכוֹרָה' – הֲרֵי זוֹ מְחָאָה, וְלֹא וִתֵּר בִּשְׁאָר נְכָסִים.
אֲפִלּוּ מִחָה בַּעֲנָבִים כְּשֶׁהֵן מְחֻבָּרִין, וּבְצָרוּם וְחִלְּקוּם בְּשָׁוֶה – לֹא וִתֵּר בִּשְׁאָר נְכָסִים. אֲבָל אִם דְּרָכוּם, וְחָלַק עִמָּהֶן בְּשָׁוֶה בַּיַּיִן וְלֹא מִחָה בָּהֶן מִשֶּׁנַּעֲשָׂה יַיִן – וִתֵּר בְּכָל הַנְּכָסִים. הָא לְמָה זֶה דּוֹמֶה? לְמִי שֶׁמִּחָה בַּעֲנָבִים וְחָלַק עִמָּהֶן בְּשָׁוֶה בְּזֵיתִים, שֶׁהֲרֵי וִתֵּר בַּכֹּל. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.
ו. בְּכוֹר שֶׁמָּכַר חֵלֶק בְּכוֹרָה קֹדֶם חֲלֻקָּה מִמְכָּרוֹ קַיָּם. אף על פי שעדיין לא חילקו האחים ביניהם את הנכסים, יכול הבכור למכור את חלק הבכורה שלו והמכירה קיימת (וכמובן שאת חלקו כפשוט יכול למכור קודם חלוקה, וכן האחים בחלקיהם – תוספות בבא בתרא קכו,ב). שֶׁיֵּשׁ לַבְּכוֹר חֵלֶק בְּכוֹרָה קֹדֶם חֲלֻקָּה. משעה שמת האב, חלק הבכורה נחשב כשייך לו. לְפִיכָךְ אִם חָלַק עִם אֶחָיו בְּמִקְצָת נְכָסִים. שהיו נכסים שבהם התחלק עם האחים בשווה, ולא נטל פי שניים. וִתֵּר בְּכָל הַנְּכָסִים. מכיוון שחלק הבכורה שבכל הנכסים נחשב כשלו, אם ויתר עליו במקום אחד ונטל כפשוט, גילה דעתו שמוותר על חלקו המיוחד בכולם.
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים. שאם חלק עם אחיו בחלק מהנכסים כפשוט ויתר על חלק הבכורה.
לֹא וִתֵּר. מפני שהבצירה לא משנה את הענבים שינוי מהותי. אֲבָל אִם דְּרָכוּם. ואין כאן כבר ענבים אלא יין. וִתֵּר בְּכָל הַנְּכָסִים. מכיוון שנשתנו הענבים שינוי מהותי, מחאתו בענבים אינה מחאה לגבי היין, והיה לו למחות מחאה חדשה.
ז. מִי שֶׁיִּבֵּם אֵשֶׁת אָחִיו – הוּא יוֹרֵשׁ כָּל נִכְסֵי אָחִיו הַמֻּחְזָקִין. אֲבָל הָרְאוּיִין לָבֹא לְאַחַר מִכָּאן, הֲרֵי הוּא בָּהֶן כְּכָל הָאַחִים, שֶׁהֲרֵי 'בְּכוֹר' קָרָא אוֹתוֹ הַכָּתוּב, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהָיָה הַבְּכוֹר אֲשֶׁר תֵּלֵד יָקוּם עַל שֵׁם אָחִיו" (דברים כה,ו). וּכְשֵׁם שֶׁאֵינוֹ נוֹטֵל בָּרָאוּי כְּבַמֻּחְזָק, כָּךְ אֵינוֹ נוֹטֵל בַּשֶּׁבַח שֶׁשָּׁבְחוּ נְכָסִים אַחַר מִיתַת אָבִיו מִשְּׁעַת מִיתָה עַד שְׁעַת חֲלֻקָּתוֹ עִם אֶחָיו בְּנִכְסֵי אָבִיו. וַאֲפִלּוּ הִשְׁבִּיחוּ נְכָסִים אַחַר שֶׁיִּבֵּם וְקֹדֶם שֶׁיַּחֲלֹקוּ – הֲרֵי הוּא בַּשֶּׁבַח כְּאֶחָד מִן הָאַחִים, אַף עַל פִּי שֶׁנּוֹטֵל מִן נְכָסִים אֵלּוּ שְׁנֵי חֲלָקִים, חֶלְקוֹ וְחֵלֶק אָחִיו שֶׁיִּבֵּם אִשְׁתּוֹ, הוֹאִיל וּמֵת הָאָב בְּחַיֵּי כֻּלָּם.
ז. מִי שֶׁיִּבֵּם אֵשֶׁת אָחִיו. שמת אחיו בלי בנים ונשא את אשתו. הוּא יוֹרֵשׁ כָּל נִכְסֵי אָחִיו הַמֻּחְזָקִין. אף שהאב קודם בירושה לאחים ואם אין אב האחים מתחלקים ביניהם בירושה, במקרה שאחד מהאחים מייבם הוא יורש את כל נכסי הנפטר. שֶׁהֲרֵי בְּכוֹר קָרָא אוֹתוֹ הַכָּתוּב. שלפי מסורת חכמים, ה'בכור' בפסוק מתייחס לא רק על הבן שמולידה היבמה מהיבם, אלא גם לאח שמייבם (השווה הלכות ייבום וחליצה ב,ו), שהוא נושא את אשת האח שנפטר ועומד במקומו והוא גם יורש אותו. ומכך שהוא מכונה 'בכור' נלמד שהוא נחשב בכור לעניין זה שירושתו את אחיו היא רק מן הנכסים המוחזקים בידיו בשעה שמת. כָּךְ אֵינוֹ נוֹטֵל בַּשֶּׁבַח שֶׁשָּׁבְחוּ נְכָסִים אַחַר מִיתַת אָבִיו וכו'. כאשר מת האב ולפני שחלקו את הירושה מת האח, מקבל היבם בנוסף לחלק שלו עצמו בנכסי אביו גם את חלק אחִיו בירושת אביהם. ואם נכסים אלו השביחו קודם שחלקו את הירושה, אין היבם נוטל בשבח, מכיוון שהוא לא היה מוחזק בידו של האח שמת. וַאֲפִלּוּ הִשְׁבִּיחוּ נְכָסִים אַחַר שֶׁיִּבֵּם וְקֹדֶם שֶׁיַּחֲלֹקוּ. גם אם השבח היה אחרי שייבם כשכבר זכה באופן עקרוני בחלק אחיו, מכיוון שלא חילקו את הירושה בפועל החלק השבח אינו נחשב למוחזק בידו. הוֹאִיל וּמֵת הָאָב בְּחַיֵּי כֻּלָּם. היבם מקבל גם את חלק אחיו בירושת האב רק במקרה שמת האב קודם לאח, אך אם מת האח ורק לאחר מכן מת האב, לא מקבל היבם חלק אחיו, מפני שבשעה שמת האח ירושת האב עוד לא הוחזקה בידו והיא בגדר 'ראוי' וממילא תתחלק בין יורשי האב כפי הדין בדרך כלל.
ח. כְּבָר בֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת שְׁכֵנִים שֶׁהַבְּכוֹר נוֹטֵל שְׁנֵי חֲלָקִים שֶׁלּוֹ כְּאֶחָד בְּמֶצֶר אֶחָד. אֲבָל הַיָּבָם שֶׁחָלַק עִם אֶחָיו בְּנִכְסֵי אָבִיו – נוֹטֵל חֶלְקוֹ וְחֵלֶק אָחִיו בְּגוֹרָל, וְאִם עָלָה גּוֹרָלוֹ בִּשְׁנֵי מְקוֹמוֹת – נוֹטֵל בִּשְׁנֵי מְקוֹמוֹת.
ח. בְּהִלְכוֹת שְׁכֵנִים. יב,ב. בְּמֶצֶר אֶחָד. במקום אחד בסמיכות זה לזה.

ט. שׁוֹמֶרֶת יָבָם שֶׁמֵּתָה, אֲפִלּוּ עָשָׂה בָּהּ אֶחָד מִן הָאַחִים מַאֲמָר – מִשְׁפַּחַת בֵּית אָבִיהָ יוֹרְשִׁין נִכְסֵי מְלוֹג וַחֲצִי נִכְסֵי צֹאן בַּרְזֶל, וְיוֹרְשֵׁי הַבַּעַל יוֹרְשִׁין כְּתֻבָּתָהּ עִם חֲצִי נִכְסֵי צֹאן בַּרְזֶל. וְיוֹרְשֵׁי הַבַּעַל חַיָּבִין בִּקְבוּרָתָהּ, הוֹאִיל וְהֵם יָרְשׁוּ כְּתֻבָּתָהּ, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בִּמְקוֹמוֹ.

ט. שׁוֹמֶרֶת יָבָם. אישה שנפטר בעלה ללא בנים, וממתינה לאחיו שיישאנה. מַאֲמָר. מדין תורה היבם אינו צריך לקדש את יבמתו (הלכות ייבום וחליצה א,א), אבל חכמים קבעו שעליו לקדשנה לפני שיבוא עליה. קידושין אלו מכונים 'מאמר' ואינם קידושין גמורים (שם ב,א). מִשְׁפַּחַת בֵּית אָבִיהָ יוֹרְשִׁין וכו'. שומרת יבם נמצאת במצב ביניים עד שתתייבם, הלכך אם מתה חולקים את נכסיה בין יורשיה ויורשי בעלה, בהתאם למידת חזקתם באותם נכסים. מִשְׁפַּחַת בֵּית אָבִיהָ יוֹרְשִׁין נִכְסֵי מְלוֹג. נכסי מלוג הם נכסים שהביאה האישה לנישואין והם בחזקת האישה והבעל אוכל פירותיהם (הלכות אישות טז,א). ומכיוון שהיו בחזקתה אף בזמן שהייתה נשואה ורק הפירות של הבעל, יירשו אותם משפחת בית אביה. וַחֲצִי נִכְסֵי צֹאן בַּרְזֶל. נכסי צאן ברזל הם נכסים שהביאה האישה והבעל קיבל עליהם אחריות להחזירם באותו הערך שקיבלם (שם). מעמדם של נכסים אלו לא הוכרע אם הם בחזקת הבעל או האישה ומשום כך חולקים אותם ביניהם יורשי הבעל והאישה (פה"מ יבמות ד,ג). כְּתֻבָּתָהּ. הממון שמתחייב הבעל בשעת הנישואין לשלם לאשתו אם יגרשנה או ימות, והוא בחזקת הבעל. הוֹאִיל וְהֵם יָרְשׁוּ כְּתֻבָּתָהּ. וחכמים תיקנו שהבעל חייב בקבורתה תמורת ירושת כתובתה (הלכות אישות יב,ד). כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בִּמְקוֹמוֹ. הלכות אישות כב,י.

תקציר הפרק 

🤔 לאבא שלך יש יאכטה? אל תבנה עליה!
למרות שבילדותי גרתי ליד הכינרת, לאבי ז"ל לא הייתה יאכטה וגם לא ספינה רגילה או סירת משוטים. ובכל זאת, אם הייתה לו אחת, האם לאחי הבכור היה זכאי ליטול בה פי שניים ממני ומשאר האחים? ההלכה היא שבכור מקבל פי שניים בנכסי אביו, אך לא בכל הנכסים שיש לו עלי אדמות אלא רק באלו שמוחזקים ברשותו של האב ולא באלו שעתידים להגיע לרשותו – ובכלל זה "ספינה בים" שאותה יורשין הבכור והאחים הרגילים שווה בשווה, וזאת מפני שהיא נכס שיש ספק אם הוא עתיד להגיע לרשות האב (הלכה א). אכן, אפשר שיאכטה בכינרת מוגדרת כנכס המוחזק ברשות האב, מפני שאין ספק אם היא תגיע או לא תגיע בחזרה גם אם הוצאה לשיט מחוף לחוף (בכל זאת, הכינרת שלנו פיצפונת), כך שאם יש לאבא שלכם יאכטה, כדאי שתלבנו את העניין לעומק! 🚣🏿‍♂

שיעור וידאו עם הרב חיים סבתו 

Play Video

שיעור שמע עם הרב חיים סבתו 

מושג מן הפרק 

Play Video

עוד על פרק ג' ברמב"ם 

שאלות חזרה על הפרק 

1.האם נוטל הבכור פי 2 בהחזר מלווה שנתן אביו?

2.האם הבכור יכול למכור את חלקו קודם שקיבלו?

3.מיחה בענבים ולא מיחה ביין – יש לו זכות בכור?

 

 

תשובות
1.לא
2.כן
3.לא

010 - IdeaCreated with Sketch.לב הלימוד - הרחבה על הפרק 

פרשת שבוע מהרמב"ם 

נייר עמדה - אקטואליה 

מתגייסים לעזרת כוחות הביטחון עם הרמב"ם היומי

סט משנה תורה מהודר בכריכה מפוארת בפירוש של הרב שטיינזלץ

רק 299 ₪

במקום 835 ₪

הלימוד לעילוי נשמת הנופלים והנרצחים הי"ד

דילוג לתוכן