א. קוֹרוֹת וַאֲבָנִים וְעֵצִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן שֶׁשְּׁטָפָן הַנָּהָר: אִם נִתְיָאֲשׁוּ הַבְּעָלִים מֵהֶם — הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרִין, וְהֵם שֶׁל מַצִּילָם; וְאִם אֵינוֹ יוֹדֵעַ אִם נִתְיָאֲשׁוּ הַבְּעָלִים אוֹ לֹא נִתְיָאֲשׁוּ — חַיָּב לְהַחֲזִיר, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר אִם הָיוּ הַבְּעָלִים מְרַדְּפִין אַחֲרֵיהֶן.

ב. לְפִיכָךְ, הַמַּצִּיל מִן הַנָּהָר, וּמִזּוּטוֹ שֶׁל יָם, וּמִשְּׁלוּלִיתוֹ שֶׁל נָהָר, וּמִן הַגַּיִס, וּמִן הַדְּלֵקָה, וּמִן הָאֲרִי וּמִן הַדֹּב וּמִן הַנָּמֵר וּמִן הַבֻּרְדְּלֵס: אִם יָדַע בְּוַדַּאי שֶׁנִּתְיָאֲשׁוּ הַבְּעָלִים — הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ; וְאִם לֹא יָדַע — יַחֲזִיר.

ג. הַמַּצִּיל מִיַּד לִיסְטֵס יִשְׂרְאֵלִי — הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ, מִפְּנֵי שֶׁסְּתָם הַדָּבָר שֶׁנִּתְיָאֲשׁוּ הַבְּעָלִים; וְאִם יָדַע שֶׁלֹּא נִתְיָאֲשׁוּ — חַיָּב לְהַחֲזִיר. אֲבָל הַמַּצִּיל מִיַּד לִיסְטֵס גּוֹי אוֹ מוֹכֵס גּוֹי — חַיָּב לְהַחֲזִיר, שֶׁסְּתָם הַדָּבָר שֶׁלֹּא נִתְיָאֲשׁוּ הַבְּעָלִים; וְאִם יָדַע בְּוַדַּאי שֶׁנִּתְיָאֲשׁוּ הַבְּעָלִים — הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ.
וּמִפְּנֵי מָה סְתָם לִיסְטֵס יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּתְיָאֲשׁוּ הַבְּעָלִים וּסְתָם גּוֹי שֶׁלֹּא נִתְיָאֲשׁוּ הַבְּעָלִים? מִפְּנֵי שֶׁהַבְּעָלִים יוֹדְעִים שֶׁהַגּוֹיִם מַחֲזִירִין מִיַּד הַגַּזְלָן אַף עַל פִּי שֶׁאֵין שָׁם עֵדִים שֶׁגָּזַל, אֶלָּא בִּרְאָיוֹת רְעוּעוֹת וּבְאֻמְדַּן דַּעְתָּם.

ד. שַׁחֲלַיִם שֶׁצּוֹמְחִין בְּתוֹךְ הַפִּשְׁתָּן: הַמְלַקֵּט אוֹתָם כְּשֶׁהֵם לַחִים — אֵין בּוֹ מִשּׁוּם גָּזֵל, מִפְּנֵי שֶׁהֵן מַפְסִידִין הַפִּשְׁתָּן עַל בַּעַל הַשָּׂדֶה; וְאִם יָבְשׁוּ — אֲסוּרִין מִשּׁוּם גָּזֵל, שֶׁכְּבָר הִפְסִידוּ מַה שֶּׁהִפְסִידוּ. וְאִם הָיוּ עַל הַגְּבוּל — אֲסוּרִין וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁהֵן
לַחִים.

ה. כְּבָר בֵּאַרְנוּ בְּנִזְקֵי מָמוֹן שֶׁהַמּוֹצִיא תִּבְנוֹ וְקַשּׁוֹ לִרְשׁוּת הָרַבִּים — אֵין בָּהֶן מִשּׁוּם גָּזֵל. אֲבָל הַמּוֹצִיא אֶת הַגָּלָל לִרְשׁוּת הָרַבִּים, בֵּין בִּשְׁעַת הוֹצָאַת זְבָלִים בֵּין שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת הוֹצָאַת זְבָלִים — חַיָּבִין עֲלֵיהֶן מִשּׁוּם גָּזֵל.

ו. מִי שֶׁנִּתְחַלְּפוּ לוֹ כֵּלָיו בְּכֵלִים אֲחֵרִים בְּבֵית הָאֵבֶל אוֹ בְּבֵית הַמִּשְׁתֶּה — הֲרֵי זֶה לֹא יִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן עַד שֶׁיָּבֹא הַלָּה וְיִטֹּל אֶת שֶׁלּוֹ. נִתְחַלְּפוּ לוֹ כֵּלָיו בְּבֵית הָאֻמָּן, אִם אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו שֶׁל אֻמָּן נָתְנוּ לוֹ, אוֹ שֶׁנָּתַן לוֹ הָאֻמָּן וְאָמַר לוֹ: ‘טֹל כֵּלֶיךָ‘ — הֲרֵי זֶה לֹא יִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן עַד שֶׁיָּבֹא הַלָּה וְיִטֹּל אֶת
שֶׁלּוֹ.
אָמַר לוֹ הָאֻמָּן: ‘טֹל כְּלִי זֶה‘ — הֲרֵי זֶה יִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ עַד שֶׁיָּבֹא הַלָּה וְיַחֲזִיר אֶת שֶׁלּוֹ, שֶׁמָּא כֵּלָיו שֶׁל אֻמָּן הוּא, אוֹ בַּעַל הַכְּלִי צִוָּה אֶת הָאֻמָּן לְמָכְרוֹ. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.

ז. דְּבָרִים הַרְבֵּה אָסְרוּ חֲכָמִים מִשּׁוּם גָּזֵל, וְהָעוֹבֵר עֲלֵיהֶן הֲרֵי זֶה גַּזְלָן מִדִּבְרֵיהֶם, כְּגוֹן מַפְרִיחֵי יוֹנִים וְהַמְשַׂחֲקִין בְּקֻבְיָה.
מַפְרִיחֵי יוֹנִים כֵּיצַד? לֹא יַפְרִיחַ אָדָם יוֹנִים בְּתוֹךְ הַיִּשּׁוּב, שֶׁהֲרֵי לוֹקֵחַ מָמוֹן אֲחֵרִים שֶׁלֹּא כַּדִּין, מִפְּנֵי שֶׁמְּשַׁלֵּחַ זָכָר וְיָבִיא נְקֵבָה מִשּׁוֹבָךְ אַחֵר, אוֹ נְקֵבָה וְתָבִיא זָכָר. וְלֹא יוֹנִים בִּלְבַד, אֶלָּא כָּל הָעוֹשֶׂה כָּזֶה בִּשְׁאָר עוֹפוֹת אוֹ חַיָּה וּבְהֵמָה — הֲרֵי זֶה גַּזְלָן מִדִּבְרֵיהֶם.

ח. וְכֵן אָסְרוּ חֲכָמִים לָצוּד יוֹנִים בְּתוֹךְ הַיִּשּׁוּב, מִפְּנֵי שֶׁהֵן שֶׁל אֲחֵרִים. וְאֵין פּוֹרְסִין נִשְׁבִּים לַיּוֹנִים אֶלָּא אִם הִרְחִיק מִן הַיִּשּׁוּב אַרְבַּעַת מִילִין. וְאִם הָיָה יִשּׁוּב כְּרָמִים — אֲפִלּוּ מֵאָה מִיל לֹא יִפְרֹס, שֶׁהַיּוֹנִים שֶׁל בַּעֲלֵי כְּרָמִים הֵם. וְכֵן לֹא יִפְרֹס בְּתוֹךְ הַשּׁוֹבָכִין, אַף עַל פִּי שֶׁהֵן שֶׁלּוֹ אוֹ שֶׁל גּוֹי אוֹ שֶׁל הֶפְקֵר, וְאַף עַל פִּי שֶׁהִרְחִיק מִן הַיִּשּׁוּב מֵאָה מִיל, מִפְּנֵי שֶׁהַיּוֹנִים בָּאוֹת לְיִשּׁוּב הַשּׁוֹבָכִין.

ט. מַרְחִיקִין אֶת הַשּׁוֹבָךְ מִן הָעִיר חֲמִשִּׁים אַמָּה, וְלֹא יַעֲשֶׂה אָדָם שׁוֹבָךְ בְּתוֹךְ שָׂדֵהוּ אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ לוֹ חֲמִשִּׁים אַמָּה לְכָל רוּחַ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִמָּשְׁכוּ הַגּוֹזָלוֹת וְיַפְסִידוּ בַּשָּׂדוֹת וְיֹאכְלוּ מִשֶּׁל אֲחֵרִים. וְאִם לְקָחוֹ מֵאַחֵר, אֲפִלּוּ הָיָה בֵּינוֹ וּבֵין תְּחִלַּת שְׂדֵה חֲבֵרוֹ בֵּית רֹבַע בִּלְבַד — הֲרֵי הוּא בְּחֶזְקָתוֹ, וְאֵין מְחַיְּבִין אוֹתוֹ לְהַרְחִיק.

י. הַמְשַׂחֲקִין בְּקֻבְיָה כֵּיצַד? אֵלּוּ הַמְשַׂחֲקִין בְּעֵצִים אוֹ בִּצְרוֹרוֹת אוֹ בַּעֲצָמוֹת וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן, וְעוֹשִׂין תְּנַאי בֵּינֵיהֶם שֶׁכָּל הַנּוֹצֵחַ אֶת חֲבֵרוֹ בְּאוֹתוֹ הַשְּׂחוֹק יִקַּח מִמֶּנּוּ כָּךְ וְכָךְ — הֲרֵי זֶה גָּזֵל מִדִּבְרֵיהֶם אַף עַל פִּי שֶׁבִּרְצוֹן הַבְּעָלִים לָקַח; הוֹאִיל וְלָקַח מָמוֹן חֲבֵרוֹ בְּחִנָּם דֶּרֶךְ שְׂחוֹק וָהֶתֶל — הֲרֵי זֶה גָּזֵל.
וְכֵן הַמְשַׂחֲקִין בִּבְהֵמָה אוֹ בְּחַיָּה אוֹ בְּעוֹפוֹת, וְעוֹשִׂין תְּנַאי שֶׁכָּל שֶׁתְּנַצֵּחַ בְּהֶמְתּוֹ אוֹ תָּרוּץ יָתֵר יִקַּח מֵחֲבֵרוֹ כָּךְ וְכָךְ, וְכָל כַּיּוֹצֵא בִּדְבָרִים אֵלּוּ — הַכֹּל אָסוּר, וְגָזֵל מִדִּבְרֵיהֶם. יא וְהַמְשַׂחֵק בְּקֻבְיָה עִם הַגּוֹי — אֵין בּוֹ אִסּוּר גָּזֵל, אֲבָל יֵשׁ בּוֹ אִסּוּר עוֹסֵק בִּדְבָרִים בְּטֵלִים, שֶׁאֵין רָאוּי לָאָדָם שֶׁיַּעֲסֹק כָּל יָמָיו אֶלָּא בְּדִבְרֵי תּוֹרָה וּבְיִשּׁוּבוֹ שֶׁל עוֹלָם.

יב. מְצוּדוֹת חַיָּה וְעוֹפוֹת וְדָגִים שֶׁנָּפְלוּ מִינֵי הַחַיָּה לְתוֹךְ הַמְּצוּדָה, וּבָא אַחֵר וּנְטָלָן — הֲרֵי זֶה גָּזֵל מִדִּבְרֵיהֶם, מִפְּנֵי שֶׁעֲדַיִן לֹא הִגִּיעוּ לְיַד הַזּוֹכֶה בָּהֶן. יג וְנָהָר הַמּוֹשֵׁךְ וּמַעְיָנוֹת הַנּוֹבְעִין — הֲרֵי הֵן שֶׁל כָּל אָדָם.
עָנִי הַמְנַקֵּף בְּרֹאשׁ הַזַּיִת זֵיתִים שֶׁל שִׁכְחָה, וּבָא עָנִי אַחֵר וּנְטָלָן מֵעַל הָאָרֶץ — הֲרֵי זֶה גָּזֵל מִדִּבְרֵיהֶם, מִפְּנֵי שֶׁעֲדַיִן לֹא הִגִּיעוּ לְיַד הַזּוֹכֶה בָּהֶן. וְאִם הָיָה הֶעָנִי מְקַבֵּץ בְּיָדוֹ בְּרֹאשׁ הַזַּיִת וּמַשְׁלִיךְ לָאָרֶץ — הֲרֵי זֶה גָּזֵל גָּמוּר, שֶׁהֲרֵי הִגִּיעוּ לְיַד הַזּוֹכֶה בָּהֶן.

יד. הַדְּבוֹרִים אֵינָן בִּרְשׁוּתוֹ שֶׁל אָדָם כְּמוֹ תַּרְנְגֹלִין וְאַוָּזִין, וְאַף עַל פִּי כֵן יֵשׁ בָּהֶן קִנְיָן מִדִּבְרֵיהֶם, וְהַגּוֹזֵל נְחִיל דְּבוֹרִים אוֹ שֶׁמְּנָעוֹ מִבְּעָלָיו אִם בָּא לִרְשׁוּתוֹ — הֲרֵי זֶה גָּזֵל מִדִּבְרֵיהֶם.
לְפִיכָךְ מִי שֶׁיָּצָא נְחִיל שֶׁל דְּבוֹרִים מֵרְשׁוּתוֹ וְשָׁכַן בִּרְשׁוּת חֲבֵרוֹ — יֵשׁ לוֹ לְבַעַל הַנְּחִיל לְהַלֵּךְ בְּתוֹךְ שְׂדֵה חֲבֵרוֹ עַד שֶׁיִּטֹּל אֶת נְחִילוֹ, וְאִם הִזִּיק, מְשַׁלֵּם מַה שֶּׁהִזִּיק. אֲבָל לֹא יָקֹץ אֶת הַסּוֹכָה עַל מְנָת לִתֵּן דָּמִים.

טו. נֶאֱמֶנֶת אִשָּׁה אוֹ קָטָן לוֹמַר: ‘מִכָּאן יָצָא נְחִיל זֶה‘. וְהוּא שֶׁיִּהְיוּ מְשִׂיחִין לְפִי תֻּמָּן, וְיִהְיוּ הַבְּעָלִים מְרַדְּפִין אַחַר הַנְּחִיל וְשׁוֹאֲלִין הֵיכָן חָנָה. אַף עַל פִּי שֶׁאֵין אִשָּׁה אוֹ קָטָן בְּנֵי עֵדוּת, הוֹאִיל וְקִנְיַן דְּבוֹרִים מִדִּבְרֵיהֶם — הֶאֱמִינוּ אוֹתָן בּוֹ.

טז. כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ גָּזֵל שֶׁל דִּבְרֵיהֶם — אֵינוֹ יוֹצֵא מִיָּדוֹ בְּדַיָּנִין. וְכֵן אִם כָּפַר בּוֹ וְנִשְׁבַּע — אֵינוֹ מוֹסִיף חֹמֶשׁ כְּמוֹ שֶׁמּוֹסִיף עַל הַגָּזֵל הַגָּמוּר.