פרק ו', הלכות כלים, ספר טהרה
ט״ז בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ט', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ט״ו בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ד בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ג בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״א בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ט׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ח׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ז בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק י', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ז׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ו׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ה׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ד׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ב׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
א׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ל׳ בסיון ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
כ״ה בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ד בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ג בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״א בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״ט בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״ח בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״א באלול ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
י׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
ט׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
ח׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה

הפרק המלא 

ביאורו של הרב עדין שטיינזלץ

א. כָּל כְּלִי שֶׁנִּטְמָא, וְנִשְׁבַּר אַחַר שֶׁנִּטְמָא וְנִפְסְדָה צוּרָתוֹ וְתַשְׁמִישׁוֹ – טָהַר בִּשְׁבִירָתוֹ. וְכֵן כֵּלִים שֶׁנִּשְׁבְּרוּ כְּשֶׁהֵן טְהוֹרִין – שִׁבְרֵיהֶן אֵין מְקַבְּלִין טֻמְאָה.
א. וְנִפְסְדָה צוּרָתוֹ וְתַשְׁמִישׁוֹ. שנשבר באופן שכבר אין לו צורה ולא ניתן להשתמש בו לצורך ששימש לפני שנשבר.
ב. כַּמָּה שִׁעוּר הַשֶּׁבֶר שֶׁיִּשָּׁבֵר כְּלִי עֵץ אוֹ כְּלִי עֶצֶם וְיִהְיֶה טָהוֹר? כָּל כְּלֵי בַּעֲלֵי בָּתִּים – שִׁעוּרָן בָּרִמּוֹנִים. כֵּיצַד? מִשֶּׁיִּנָּקֵב הַכְּלִי בְּמוֹצִיא רִמּוֹן – טָהַר. וְהָרִמּוֹן שֶׁאָמְרוּ – בֵּינוֹנִי, לֹא קָטָן וְלֹא גָּדוֹל לְפִי דַּעְתּוֹ שֶׁל רוֹאֶה, וְיִהְיוּ בַּכְּלִי שְׁלֹשָׁה רִמּוֹנִים אֲחוּזִים זֶה בָּזֶה.
נִקַּב הַכְּלִי בְּמוֹצִיא זַיִת וּסְתָמוֹ, וְחָזַר וְנִקַּב בְּמוֹצִיא זַיִת וּסְתָמוֹ, עַד שֶׁהִשְׁלִימוֹ לְמוֹצִיא רִמּוֹן, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא סָתוּם – טָהוֹר, שֶׁהֲרֵי נַעֲשׂוּ לוֹ פָּנִים חֲדָשִׁים.
ב. כָּל כְּלֵי בַּעֲלֵי בָּתִּים. כלים לשימוש ביתי שאינם מיועדים למלאכה מיוחדת ובכל פעם נותנים בהם דברים שונים. מִשֶּׁיִּנָּקֵב הַכְּלִי בְּמוֹצִיא רִמּוֹן. שיהיה בכלי חור בגודל שרימון יכול ליפול מתוכו. לֹא קָטָן וְלֹא גָּדוֹל לְפִי דַּעְתּוֹ שֶׁל רוֹאֶה. הדרך לשער מה נקרא רימון בינוני היא לפי הערכתו של הרואה. ואין צורך לבדוק באופן מדויק מהו הגודל הממוצע של הרימונים. וְיִהְיוּ בַּכְּלִי שְׁלֹשָׁה רִמּוֹנִים אֲחוּזִים זֶה בָּזֶה. כאשר הכלי מלא, הדוחק מחזיק את הרימונים, וצריך נקב גדול יותר כדי שייפול רימון מתוך הכלי, ולהפך, כאשר הכלי ריק די בנקב קטן יותר כדי שייפול ממנו רימון. ושיעור הנקב שמטהר את הכלי הוא שכאשר יש שלושה רימונים בתוך הכלי יוכל אחד מהם ליפול (ריק"ו, וראה בראב"ד פירושים נוספים).
אַף עַל פִּי שֶׁהוּא סָתוּם. ומעולם לא היה בו נקב בשיעור מוציא רימון. טָהוֹר שֶׁהֲרֵי נַעֲשׂוּ לוֹ פָּנִים חֲדָשִׁים. דינו כאילו נשבר הכלי הישן ונעשה כלי חדש וטהור מטומאתו הישנה, אבל מקבל טומאה מכאן ולהבא.
ג. כֵּלִים שֶׁעֲשָׂיָן מִתְּחִלָּה נְקוּבִין בְּמוֹצִיא רִמּוֹן, כְּגוֹן הַסַּל וְהַפֻּחְלָץ שֶׁל גְּמַלִּים וְאַפִּיפְיָרוֹת – הֲרֵי אֵלּוּ מְקַבְּלִין טֻמְאָה עַד שֶׁיִּקָּרַע רֻבָּן.
ג. וְהַפֻּחְלָץ שֶׁל גְּמַלִּים. סל שעשוי כעין רשת מחבלים עבים שנותנים על הגמל. וְאַפִּיפְיָרוֹת. רשת עשויה מקנים שמדלים עליה את הגפנים, ולפעמים עושים ממנה כלי לשים בו דברים גדולים כגון כיכרות לחם שלא נופלים גם כשיש בכלי נקבים גדולים. ודרך עשיית הכלי מבוארת בהלכה הבאה.
ד. אַפִּיפְיָרוֹת שֶׁעָשָׂה לָהֶן קָנִים מִלְּמַעְלָן וּמִלְּמַטָּן לְחַזֵּק – טְהוֹרָה. עָשָׂה לָהּ גַּפַּיִם כָּל שֶׁהֵן, אַף עַל פִּי שֶׁהִיא כֻּלָּהּ נְקוּבָה בְּמוֹצִיא רִמּוֹן – הֲרֵי זוֹ מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה.
ד. אַפִּיפְיָרוֹת שֶׁעָשָׂה לָהֶן קָנִים מִלְּמַעְלָן וּמִלְּמַטָּן לְחַזֵּק טְהוֹרָה. האפיפיורות הן רשתות העשויות מקנים, ואין להן צורת כלי, וגם אם חיבר עוד קנים כדי לצופף את הרשת ולחזקה אין זה נחשב לעשיית כלי ואינה מקבלת טומאה. עָשָׂה לָהּ גַּפַּיִם כָּל שֶׁהֵן. עשה לה דפנות בגובה כל שהוא והרשת היא תחתית הכלי. אַף עַל פִּי שֶׁהִיא כֻּלָּהּ נְקוּבָה בְּמוֹצִיא רִמּוֹן הֲרֵי זוֹ מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה. על ידי הגפיים נעשתה צורה של כלי ולכן מקבלת טומאה על אף הנקבים הגדולים.
ה. כָּל הַכֵּלִים שֶׁאֵינָן יְכוֹלִין לְקַבֵּל רִמּוֹנִים, כְּגוֹן הָרֹבַע וַחֲצִי הָרֹבַע וְהַקְּנוֹנִים הַקְּטַנִּים – שִׁעוּרָן בְּמוֹצִיא זַיִת. נִגְמְמוּ שִׂפְתוֹתֵיהֶן, אִם נִשְׁאַר בָּהֶן כְּדֵי לְקַבֵּל כָּל שֶׁהוּא – טְמֵאִים.
ה. כָּל הַכֵּלִים שֶׁאֵינָן יְכוֹלִין לְקַבֵּל רִמּוֹנִים. שהם קטנים ואי אפשר לתת רימון בתוכם. כְּגוֹן הָרֹבַע. כלי מידה בשיעור רובע הקב (כ-350 סמ"ק). וְהַקְּנוֹנִים הַקְּטַנִּים. סלים קטנים. שִׁעוּרָן בְּמוֹצִיא זַיִת. אם ניקב בהם נקב שזית יכול ליפול ממנו, טהורים. נִגְמְמוּ שִׂפְתוֹתֵיהֶן. נפחתו ונקצצו דפנות הכלי.
ו. הַסַּלִּים שֶׁל פַּת – שִׁעוּרָן בְּכִכָּרוֹת שֶׁל פַּת.
ו. הַסַּלִּים שֶׁל פַּת. שמיוחדים לשימוש זה. שִׁעוּרָן בְּכִכָּרוֹת שֶׁל פַּת. שכל עוד מקבלים פת הרי הם ראויים למלאכתם.
ז. קֻפַּת הַגַּנָּנִים – מִשֶּׁתּוֹצִיא אֲגֻדּוֹת שֶׁל יָרָק, טְהוֹרָה; וְשֶׁל בַּעֲלֵי בָּתִּים – בְּמוֹצִיא תֶּבֶן; וְשֶׁל בַּלָּנִים – בִּגְבָבָה.
ז. קֻפַּת הַגַּנָּנִים. סל של מגדלי ירקות. וְשֶׁל בַּעֲלֵי בָּתִּים בְּמוֹצִיא תֶּבֶן. שגדולה יותר מאגודה של ירק (תפא"י כלים יז,א), מפני שבעלי בתים משתמשים בקופה גם לצורך תבן. וְשֶׁל בַּלָּנִים. המביאים עצים להסקה במרחץ. בִּגְבָבָה. תבן מעורב בזבל המשמש להסקה.
ח. בֵּית קְעָרוֹת שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל קְעָרוֹת, הוֹאִיל וּמְקַבֵּל הַתַּמְחוּיִין – הֲרֵי זֶה מְקַבֵּל טֻמְאָה. וְכֵן בֵּית הָרְאִי שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל מַשְׁקִין, הוֹאִיל וּמְקַבֵּל אֶת הָרְאִי – הֲרֵי זֶה מְקַבֵּל טֻמְאָה.
ח. בֵּית קְעָרוֹת שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל קְעָרוֹת. ארגז לקערות שניקב או נשבר ואי אפשר להניח בו את הקערות. הוֹאִיל וּמְקַבֵּל הַתַּמְחוּיִין. שאפשר להניח בו קערות גדולות. הֲרֵי זֶה מְקַבֵּל טֻמְאָה. כיוון שמשמש למלאכה דומה לזו ששימש לפני שנשבר, נחשב עדיין ככלי שלא בטל תשמישו עד שיישבר בשיעור כזה שכבר אינו יכול לקבל תמחויים (ערוה"ש קצד,ד). וְכֵן בֵּית הָרְאִי שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל מַשְׁקִין. סיר לעשיית צרכים שניקב, והשתן יוצא דרך הנקב. הוֹאִיל וּמְקַבֵּל אֶת הָרְאִי הֲרֵי זֶה מְקַבֵּל טֻמְאָה. הואיל והצואה אינה יוצאת דרך הנקב, הכלי מקבל טומאה כיוון שמשמש למלאכה הדומה לייעודו המקורי (ראה שם).
ט. כָּל כְּלִי עֵץ שֶׁנֶּחֱלַק לִשְׁנַיִם – טָהוֹר, וְאַף עַל פִּי שֶׁהֵן מְקַבְּלִין עַל דָּפְנוֹתֵיהֶן כַּלְּפָסִים, חוּץ מִכֵּלִים שֶׁל עֵץ שֶׁחֶצְיָן אוֹ מִקְצָתָן כְּלֵי עֵץ בִּפְנֵי עַצְמָן מִתְּחִלַּת עֲשִׂיָּתָן, כְּגוֹן הַשֻּׁלְחָן הַכָּפוּל שֶׁמִּתְּחִלָּה הוּא נַעֲשֶׂה שְׁנֵי חֲלָקִים, וַהֲרֵי הוּא נִכְפָּל וְנִפְשָׁט, וּכְגוֹן הַתַּמְחוּי הַמִּזְנוֹן שֶׁהוּא כֻּלּוֹ קְעָרוֹת קְעָרוֹת, וַהֲרֵי בְּכָל חֵלֶק מֵחֲלָקָיו קְעָרוֹת שְׁלֵמוֹת, וּכְגוֹן הַכִּסֵּא הַכָּפוּל, וְכָל כַּיּוֹצֵא בָּאֵלּוּ.
וְכֵן בֵּית הַלְּגִינִין וּבֵית הַכּוֹסוֹת שֶׁל עֵץ שֶׁנִּפְחַת אֶחָד מֵהֶן – זֶה שֶׁנִּפְחַת טָהוֹר, וְאֵינוֹ חִבּוּר לִשְׁאָר הַבָּתִּים. נִפְחַת הַשֵּׁנִי – הֲרֵי זֶה טָהוֹר, וְאֵינוֹ חִבּוּר לוֹ. נִפְחֲתוּ שְׁלָשְׁתָּן – כֻּלּוֹ טָהוֹר. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בְּכֵלִים אֵלּוּ.
ט. כָּל כְּלִי עֵץ שֶׁנֶּחֱלַק לִשְׁנַיִם. שנשבר לשני חלקים. וְאַף עַל פִּי שֶׁהֵן מְקַבְּלִין עַל דָּפְנוֹתֵיהֶן כַּלְּפָסִים. גם כאשר ניתן להשתמש בשברים ככלי קיבול, כגון שמדובר באלפס (מעין מחבת) שדפנותיו עמוקות וגם כשנשבר ניתן להשתמש בשבריו ככלי קיבול, מכל מקום אינם מקבלים טומאה מפני שאינם משמשים יותר למלאכתם המקורית (השווה לקמן יח,י). הַשֻּׁלְחָן הַכָּפוּל. שולחן מתקפל העשוי משני חלקים. וּכְגוֹן הַתַּמְחוּי הַמִּזְנוֹן שֶׁהוּא כֻּלּוֹ קְעָרוֹת קְעָרוֹת. קערה גדולה של עץ, שבתוכה קעריות קטנות העשויות מקשה אחת עם הקערה הגדולה.
וְכֵן בֵּית הַלְּגִינִין וּבֵית הַכּוֹסוֹת. כלי הבנוי מלוח ועליו תאים להניח בהם כדים קטנים או כוסות, ומדובר כאן בכלי שיש לו שלושה תאים (ח"ד כלים ב"מ ו,ח). שֶׁנִּפְחַת אֶחָד מֵהֶן. שנשבר תא אחד ולא ניתן עוד להשתמש בו. זֶה שֶׁנִּפְחַת טָהוֹר וְאֵינוֹ חִבּוּר לִשְׁאָר הַבָּתִּים. התא שנפחת נחשב ככלי בפני עצמו ואינו נטמא גם אם נגעה טומאה בתאים השלמים (השווה לקמן יג,יד). נִפְחַת הַשֵּׁנִי הֲרֵי זֶה טָהוֹר וְאֵינוֹ חִבּוּר לוֹ. לתא שנשאר שלם.
י. מַשְׁפֶּלֶת שֶׁאֶמְצָעִיתָהּ גְּבוֹהָה וְזָוִיּוֹתֶיהָ יוֹרְדוֹת, וְנִפְחֲתָה מִצַּד אֶחָד – טְמֵאָה, מִפְּנֵי שֶׁהִיא מְקַבֶּלֶת בַּצַּד הַשֵּׁנִי. נִפְחֲתָה מִצַּד הַשֵּׁנִי – טְהוֹרָה.
הַשֻּׁלְחָן וְהַדֻּלְפְּקִי שֶׁנִּפְחֲתוּ – מְקַבְּלִין טֻמְאָה עַד שֶׁיֵּחָלְקוּ וְיִבָּדֵל כָּל חֵלֶק מֵחֲבֵרוֹ. נִטְּלָה אַחַת מֵרַגְלֵיהֶם – טְהוֹרִים, וְכֵן אִם נִטְּלָה הַשְּׁנִיָּה. נִטְּלָה הָרֶגֶל הַשְּׁלִישִׁית: אִם חָשַׁב עֲלֵיהֶן שֶׁיֹּאכַל עַל שֻׁלְחָן זֶה אוֹ דֻּלְפְּקִי זוֹ כְּמוֹ אוֹכֵל בְּטַבְלָה – הֲרֵי אֵלּוּ מְקַבְּלִין טֻמְאָה; וְאִם לֹא חָשַׁב עֲלֵיהֶן – טְהוֹרִים.
י. מַשְׁפֶּלֶת. סל גבוה וגדול להוצאת זבל לשדות או לתבן (משנה כלים כד,ט). שֶׁאֶמְצָעִיתָהּ גְּבוֹהָה וְזָוִיּוֹתֶיהָ יוֹרְדוֹת. שמחולקת לשני חלקים על ידי מחיצה באמצעה, והמחיצה גבוהה יותר מהדפנות. וְנִפְחֲתָה מִצַּד אֶחָד. שנשברה אחת הדפנות. טְמֵאָה מִפְּנֵי שֶׁהִיא מְקַבֶּלֶת בַּצַּד הַשֵּׁנִי. מפני שהחלק השני יכול לשמש כלי קיבול על ידי המחיצה שבאמצע. נִפְחֲתָה מִצַּד הַשֵּׁנִי טְהוֹרָה. שלא נשאר בה שום צד הראוי לשימוש.
הַשֻּׁלְחָן. שולחן קטן לשימוש אישי, עגול ובעל שלוש רגליים. וְהַדֻּלְפְּקִי. שולחן שעליו עורכים את המאכלים והמשקאות, וממנו מגישים את האוכל לשולחנות האישיים של האורחים (פה"מ עבודה זרה ה,ה). שֶׁנִּפְחֲתוּ. נשברו ונחסרו חלקים מהשולחן, אך רגליו עדיין מחוברות זו לזו והחלק הנשאר יכול לעמוד (וראה פירוש נוסף ברע"ב כלים כב,א). עַד שֶׁיֵּחָלְקוּ וְיִבָּדֵל כָּל חֵלֶק מֵחֲבֵרוֹ. נשבר לשני חלקים שלאחד מהם מחוברת רגל ואז השולחן אינו יכול לעמוד. נִטְּלָה אַחַת מֵרַגְלֵיהֶם טְהוֹרִים. שהשולחן אינו יכול לעמוד על שתי רגליים ואי אפשר להשתמש בו. נִטְּלָה הָרֶגֶל הַשְּׁלִישִׁית. ונשאר רק הלוח. אִם חָשַׁב עֲלֵיהֶן שֶׁיֹּאכַל עַל שֻׁלְחָן זֶה… כְּמוֹ אוֹכֵל בְּטַבְלָה הֲרֵי אֵלּוּ מְקַבְּלִין טֻמְאָה. אם חשב להשתמש בלוח כמגש לאכילה הרי הוא מקבל טומאה, שעל ידי המחשבה הוא נעשה לכלי אחר (ראה לקמן ח,י).
יא. כְּלֵי נְסָרִים שֶׁנָּפְלוּ שִׂפְתוֹתֵיהֶן – טְהוֹרִים. וְאִם נִשְׁאַר מֵחִסּוּם שִׂפְתוֹתֵיהֶן כָּל שֶׁהוּא – הֲרֵי אֵלּוּ מְקַבְּלִין טֻמְאָה.
יא. כְּלֵי נְסָרִים. כלי נצרים קלועים כגון סלים. שֶׁנָּפְלוּ שִׂפְתוֹתֵיהֶן. שנפל החלק העליון של הדופן שבו הם קשורים, וטהורים מפני שאם התפרקה הקשירה סופו של כל הכלי להתפרק. וְאִם נִשְׁאַר מֵחִסּוּם שִׂפְתוֹתֵיהֶן כָּל שֶׁהוּא הֲרֵי אֵלּוּ מְקַבְּלִין טֻמְאָה. אם נשאר חלק כלשהו מהשפה הקשורה הכלי מקבל טומאה.
יב. טַבְלָה שֶׁמִּלְּאָהּ עֵצִים וּתְקָעָהּ – טְהוֹרָה. חִפָּהּ בִּנְסָרִים – מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה.
יב. טַבְלָה. לוח עץ שטוח שיכול לשמש כמגש ומקבל טומאה. שֶׁמִּלְּאָהּ עֵצִים וּתְקָעָהּ. שחיבר לה עצים בחיבור קבוע. טְהוֹרָה. שאינה יכולה לשמש עוד כמגש ובטל ממנה שם כלי. חִפָּהּ בִּנְסָרִים מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה. אם ציפה את העצים שתקע בציפוי אחיד של קרשים ישרים חזרה לקבל טומאה מפני שיכולה שוב לשמש למלאכה (ח"ד כלים ב"ב א,ט).
יג. סַפְסָל שֶׁנִּתְפָּרֵק – טָהוֹר. סֵרְגוֹ בִּמְשִׁיחוֹת אוֹ בַּחֲבָלִים – מְקַבֵּל טֻמְאָה.
יג. סַפְסָל שֶׁנִּתְפָּרֵק טָהוֹר סֵרְגוֹ בִּמְשִׁיחוֹת אוֹ בַּחֲבָלִים מְקַבֵּל טֻמְאָה. הספסל עשוי מלוח המשמש לישיבה ומחובר לשתי רגליים על ידי מסמרים. ואם נתפרקו הרגליים מהספסל טהור. אך אם חיבר את הרגליים על ידי חבלים חוזר הספסל ומקבל טומאה.
יד. הַסַּלִּים שֶׁל גְּמַלִּים שֶׁהִתִּירָן – טְהוֹרִים. חָזַר וּקְשָׁרָן – מְקַבְּלִין טֻמְאָה. נִמְצְאוּ מִתְטַמְּאִין וּמִתְטַהֲרִין אֲפִלּוּ עֲשָׂרָה פְּעָמִים בַּיּוֹם.
יד. הַסַּלִּים שֶׁל גְּמַלִּים. רשתות שאין להן צורה של כלי וכשרוצים להשתמש בהן קושרים אותן מסביב לסחורה שרוצים לקחת בהן ונוצרת צורה של סל, וכשרוצים להוציא את הסחורה מתירים את הרשת והסחורה נופלת והסל חוזר להיות רשת חסרת צורה.
טו. הַשֻּׁלְחָן אוֹ הַדֻּלְפְּקִי שֶׁחִפָּן בְּשַׁיִשׁ, וְשִׁיֵּר בָּהֶם מְקוֹם הַנָּחַת הַכּוֹסוֹת – מְקַבְּלִין טֻמְאָה. וְאִם חִפָּה הַכֹּל – טְהוֹרִים, בֵּין בְּצִפּוּי עוֹמֵד בֵּין צִפּוּי שֶׁאֵינוֹ עוֹמֵד, בֵּין שֶׁחִפָּה אֶת לִזְבֵּזָיו בֵּין שֶׁלֹּא חִפָּה אֶת לִזְבֵּזָיו, בֵּין שֶׁהָיוּ שֶׁל עֵצִים חֲשׁוּבִין, כְּגוֹן אֶשְׁכְּרוֹעַ וְכַיּוֹצֵא בּוֹ, בֵּין שֶׁהָיוּ שֶׁל שְׁאָר עֵצִים, הוֹאִיל וְחִפָּן כֻּלָּן – טְהוֹרִים, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.
טו. שֶׁחִפָּן בְּשַׁיִשׁ וְשִׁיֵּר בָּהֶם מְקוֹם הַנָּחַת הַכּוֹסוֹת. ציפה אותם בשיש אבל השאיר מקום בלי ציפוי להניח בו את הכוסות. בֵּין בְּצִפּוּי עוֹמֵד. ציפוי קבוע המחוזק במסמרים וכדומה שלא ניתן להסירו (רש"י חגיגה כו,ב). ויש מפרשים ציפוי שיכול לעמוד בעצמו בלא שיזדקק לדבר שהוא מצפה אותו (אוצר הגאונים שם, ראה תוספות שם). בֵּין שֶׁחִפָּה אֶת לִזְבֵּזָיו. לזבז הוא זר, מסגרת בולטת מסביב לשולחן. בֵּין שֶׁלֹּא חִפָּה אֶת לִזְבֵּזָיו. שגם אם לא חיפה אותם נחשב השולחן כמצופה כולו. אֶשְׁכְּרוֹעַ. ראה לעיל ה,א. הוֹאִיל וְחִפָּן כֻּלָּן. שהכלי כולו מצופה. טְהוֹרִים כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. לעיל ד,ד, שכלי מצופה אינו מקבל טומאה.

תקציר הפרק 

פרק ו הלכות *כלים*

*טהרת כלי עץ בשבירה ובאופנים נוספים*
הכלל: כל כלי עץ שהתפרק בצורה משמעותית המפריעה לתפקוד הכלי – נטהר. בכל כלי לפי עניינו.​

שיעור וידאו עם הרב חיים סבתו 

Play Video

שיעור שמע עם הרב חיים סבתו 

מושג מן הפרק 

Play Video

עוד על פרק ו' ברמב"ם 

שאלות חזרה על הפרק 

1.שיעור נקב לטהר כלי – כגרגר רימון?

2.סלי של גמל נטהר כשנקשר ונטמא כששוחרר?

3.כלי עץ שנחלק לשניים – נטהר?

תשובות

1-לא 2-לא 3-כן

010 - IdeaCreated with Sketch.לב הלימוד - הרחבה על הפרק 

פרשת שבוע מהרמב"ם 

נייר עמדה - אקטואליה 

סט "משנה תורה" מהודר בכריכה מפוארת בפירוש הרב שטיינזלץ + שליח עד הבית

ב-299 ש"ח בלבד!

ממשיכים את הסבסוד ההיסטורי!

*הארגון רשאי לשנות את המחיר בכל עת

* שווי סט 835 ש"ח

*משלוח עד 21 ימי עסקים

הלימוד להצלחת כוחות הביטחון ולעילוי נשמת הנופלים הי"ד

דילוג לתוכן