פרק ז', הלכות גזילה ואבידה, ספר נזיקין
ט״ז בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ט', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ט״ו בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ד בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ג בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״א בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ט׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ח׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ז בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק י', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ז׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ו׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ה׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ד׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ב׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
א׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ל׳ בסיון ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
כ״ה בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ד בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ג בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״א בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״ט בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״ח בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״א באלול ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
י׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
ט׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
ח׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה

הפרק המלא 

ביאורו של הרב עדין שטיינזלץ

א. כָּל מִי שֶׁנִּתְחַיֵּב מָמוֹן לַחֲבֵרוֹ הַיִּשְׂרְאֵלִי, וְכָפַר בּוֹ וְנִשְׁבַּע עַל שֶׁקֶר — הֲרֵי זֶה מְחֻיָּב לְהַחֲזִיר לוֹ אֶת הַקֶּרֶן שֶׁכָּפַר בּוֹ וְהוֹסָפַת חֹמֶשׁ, וְחַיָּב בְּקָרְבָּן, וְהוּא הַנִּקְרָא אֲשַׁם גְּזֵלוֹת.
א. כָּל מִי שֶׁנִּתְחַיֵּב מָמוֹן לַחֲבֵרוֹ הַיִּשְׂרְאֵלִי. כמפורט בהלכה הסמוכה. וְכָפַר בּוֹ וְנִשְׁבַּע עַל שֶׁקֶר. ענה שאינו חייב לו כפי שטען, וגם נשבע על כך. הֲרֵי זֶה מְחֻיָּב לְהַחֲזִיר לוֹ אֶת הַקֶּרֶן שֶׁכָּפַר בּוֹ וכו'. ועובר על לאו של "ולא תשקרו איש בעמיתו" (ויקרא יט,יא, הלכות שבועות א,ח-ט).
ב. אֶחָד הַגּוֹזֵל אוֹ הָעוֹשֵׁק אוֹ הַגּוֹנֵב, אוֹ שֶׁהִלְוָהוּ, אוֹ שֶׁהִפְקִיד אֶצְלוֹ, אוֹ מָצָא אֲבֵדָה וְכִחֵשׁ בָּהּ, אוֹ שֶׁהָיְתָה בֵּינֵיהֶן שֻׁתָּפוּת וְנִשְׁאַר לוֹ אֶצְלוֹ מָמוֹן, אוֹ שֶׁעָשָׂה לוֹ מְלָאכָה וְלֹא נָתַן לוֹ שְׂכָרוֹ, כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר: כָּל שֶׁאִלּוּ הוֹדָה הָיָה חַיָּב לְשַׁלֵּם בַּדִּין, וְכָפַר וְנִשְׁבַּע — מְשַׁלֵּם קֶרֶן וְחֹמֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְכִחֵשׁ בַּעֲמִיתוֹ בְּפִקָּדוֹן“ וכו‘ (ויקרא ה,כא).
ב. הָעוֹשֵׁק. מתכחש לתשלום שחייב בו (ראה לעיל א,ד). וְכִחֵשׁ בָּהּ. הכחיש את טענת הבעלים. וְנִשְׁאַר לוֹ אֶצְלוֹ מָמוֹן. לאחר פירוק וחלוקת השותפות. כָּל שֶׁאִלּוּ הוֹדָה הָיָה חַיָּב לְשַׁלֵּם בַּדִּין וְכָפַר וְנִשְׁבַּע וכו'. לפרטי כפירת הממון המחייבת משום שבועת הפיקדון ראה הלכות שבועות פרקים ז-ח. שֶׁנֶּאֱמַר וְכִחֵשׁ בַּעֲמִיתוֹ בְּפִקָּדוֹן וכו'. ובהמשך הפסוק נאמר: "או מכל אשר ישבע עליו לשקר ושלם אתו בראשו וחמשתיו יסף עליו". ומכאן שעל כל כפירת ממון משלמים קרן ('ראשו') וחומש.
ג. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁהָיָה חַיָּב לְשַׁלֵּם מֵחֲמַת עַצְמוֹ. אֲבָל אִם הָיָה חַיָּב לְשַׁלֵּם מֵחֲמַת אָבִיו — אֵינוֹ מְשַׁלֵּם חֹמֶשׁ. כֵּיצַד? כְּגוֹן שֶׁגָּזַל אָבִיו אוֹ גָּנַב, אוֹ שֶׁהָיָה חַיָּב לַאֲחֵרִים, וְהַבֵּן יוֹדֵעַ, וְכָפַר הַבֵּן וְנִשְׁבַּע, וְאַחַר כָּךְ הוֹדָה — מְשַׁלֵּם הַקֶּרֶן בִּלְבַד, שֶׁנֶּאֱמַר: “אֲשֶׁר גָּזָל“ (ויקרא ה,כג) — עַל גְּזֵלוֹ הוּא מוֹסִיף חֹמֶשׁ, וְאֵינוֹ מוֹסִיף חֹמֶשׁ עַל גֶּזֶל אָבִיו.
ג. כְּגוֹן שֶׁגָּזַל אָבִיו אוֹ גָּנַב וכו'. ומת, ובנו ירש אותו. וְהַבֵּן יוֹדֵעַ וכו'. שאביו חייב, וכפר בכך ונשבע לשקר. שאם לא ידע שאביו חייב ונשבע בשוגג פטור מחומש, שאין חייבים חומש על שבועה בשוגג (הלכות שבועות א,י-יא).
ד. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁאֵין הַגְּזֵלָה קַיֶּמֶת. אֲבָל אִם גָּזַל אָבִיו וּמֵת וַהֲרֵי הַגְּזֵלָה קַיֶּמֶת, וְכָפַר הַיּוֹרֵשׁ וְנִשְׁבַּע, וְאַחַר כָּךְ הוֹדָה — מְשַׁלֵּם קֶרֶן וְחֹמֶשׁ.
ד. אֲבָל אִם גָּזַל אָבִיו וּמֵת וכו'. שאז הגזלה היא כפיקדון אצלו, וכשכופר בתביעת הנגזל הוא מתחייב מחמת עצמו.
ה. גָּזַל הָאָב וְנִשְׁבַּע וְהוֹדָה, וְאַחַר כָּךְ מֵת — הֲרֵי הַיּוֹרֵשׁ מְשַׁלֵּם קֶרֶן וְחֹמֶשׁ. ו גָּזַל וְנִשְׁבַּע וּמֵת, וְהוֹדָה הַיּוֹרֵשׁ — מְשַׁלֵּם הַקֶּרֶן בִּלְבַד. וּבֵין כָּךְ וּבֵין כָּךְ הַיּוֹרֵשׁ פָּטוּר מִן הָאָשָׁם.
ה. הֲרֵי הַיּוֹרֵשׁ מְשַׁלֵּם קֶרֶן וְחֹמֶשׁ. אף על פי שתשלום החומש נועד לכפרה (לקמן ה"ח), מכל מקום מכיוון שהתחייב בו האב דינו כחוב ממוני שחל על נכסי הירושה (ראה לעיל ה,ה).
ו. מְשַׁלֵּם הַקֶּרֶן בִּלְבַד. שרק אם הנשבע הודה יש חיוב חומש. וּבֵין כָּךְ וּבֵין כָּךְ הַיּוֹרֵשׁ פָּטוּר מִן הָאָשָׁם. בין שהנשבע הודה ובין שבנו הודה, שהאשם הוא חובה על האב שעשה את העברה.
ז. הַנִּשְׁבָּע לְגוֹי — מְשַׁלֵּם אֶת הַקֶּרֶן, וְאֵינוֹ חַיָּב בַּחֹמֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְכִחֵשׁ בַּעֲמִיתוֹ“ (ויקרא ה,כא). וְכֵן הַגּוֹזֵל פָּחוֹת מִשָּׁוֶה פְּרוּטָה וְכָפַר וְנִשְׁבַּע — אֵינוֹ חַיָּב בַּחֹמֶשׁ, שֶׁאֵין פָּחוֹת מִשָּׁוֶה פְּרוּטָה מָמוֹן.
כַּמָּה הוּא הַחֹמֶשׁ? אֶחָד מֵאַרְבָּעָה בַּקֶּרֶן, שֶׁאִם גָּזַל שָׁוֶה אַרְבָּעָה וְנִשְׁבַּע — מְשַׁלֵּם חֲמִשָּׁה. וְאִם הָיְתָה הַגְּזֵלָה קַיֶּמֶת — מַחֲזִיר אוֹתָהּ, וְנוֹתֵן דְּמֵי רְבִיעַ שֶׁלָּהּ.
ז. וְכֵן הַגּוֹזֵל פָּחוֹת מִשָּׁוֶה פְּרוּטָה וְכָפַר וְנִשְׁבַּע אֵינוֹ חַיָּב בַּחֹמֶשׁ. ופטור גם מקרבן, אך עבר על לאו של שבועת ביטוי משום שנשבע לשקר (הלכות שבועות ז,טז). שֶׁאֵין פָּחוֹת מִשָּׁוֶה פְּרוּטָה מָמוֹן. לעניין תשלומים, כדלעיל א,ו.
כַּמָּה הוּא הַחֹמֶשׁ אֶחָד מֵאַרְבָּעָה בַּקֶּרֶן. שאינו חמישית משווי הגזלה (הקרן), אלא חמישית מכלל התשלום (קרן וחומש).
ח. אֵין הַנִּשְׁבָּע עַל כְּפִירַת מָמוֹן מְשַׁלֵּם חֹמֶשׁ עַד שֶׁיּוֹדֶה מֵעַצְמוֹ. אֲבָל אִם בָּאוּ עֵדִים וְהוּא עוֹמֵד בִּכְפִירָתוֹ — מְשַׁלֵּם הַקֶּרֶן בִּלְבַד עַל פִּי עֵדִים, וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּם אֶת הַחֹמֶשׁ, שֶׁהַחֹמֶשׁ עִם הַקָּרְבָּן לְכַפָּרָה הֵן בָּאִים, וְאֵינוֹ מֵבִיא אוֹתָן אֶלָּא עַל פִּי עַצְמוֹ.
ח. וְהוּא עוֹמֵד בִּכְפִירָתוֹ. אך אם הודה לאחר שבאו עדים חייב בחומש ואשם.
ט. הַגּוֹזֵל אֶת חֲבֵרוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁכָּפַר בּוֹ, הוֹאִיל וְלֹא נִשְׁבַּע, אִם חָזַר וְהוֹדָה — אֵינוֹ חַיָּב לִרְדֹּף אַחֲרֵי הַבְּעָלִים עַד שֶׁיַּחֲזִיר לָהֶן מָמוֹן שֶׁבְּיָדוֹ, אֶלָּא יְהִי בְּיַד הַגַּזְלָן עַד שֶׁיָּבֹאוּ הַבְּעָלִים וְיִטְּלוּ שֶׁלָּהֶם.
אֲבָל אִם נִשְׁבַּע עַל שָׁוֶה פְּרוּטָה וָמַעְלָה — חַיָּב לִרְדֹּף אַחַר הַבְּעָלִים עַד שֶׁיַּחֲזִיר לָהֶם, אֲפִלּוּ הֵם בְּאִיֵּי הַיָּם, מִפְּנֵי שֶׁכְּבָר נִתְיָאֲשׁוּ מֵאַחַר שֶׁנִּשְׁבַּע, וְאֵינָם בָּאִים עוֹד לְתָבְעוֹ.
י. אֲפִלּוּ הֶחֱזִיר הַגְּזֵלָה כֻּלָּהּ חוּץ מִשָּׁוֶה פְּרוּטָה — חַיָּב לְהוֹלִיכָהּ אַחַר הַנִּגְזָל. וְלֹא יִתֵּן לֹא לִבְנוֹ שֶׁל נִגְזָל וְלֹא לִשְׁלוּחוֹ, אֶלָּא אִם כֵּן עָשָׂה הַנִּגְזָל הַשָּׁלִיחַ בְּעֵדִים. וְאִם הֵבִיא אֶת הַגְּזֵלָה וְאֶת הַחֹמֶשׁ לְבֵית דִּין שֶׁבְּעִירוֹ — הֲרֵי זֶה מֵבִיא אֲשָׁמוֹ וּמִתְכַּפֵּר לוֹ, וּבֵית דִּין מִטַּפְּלִין בָּהּ עַד שֶׁתַּגִּיעַ לְבַעֲלָהּ. וְכֵן נוֹתֵן הוּא לִשְׁלוּחַ בֵּית דִּין. וְכָל הַנּוֹתֵן הַגָּזֵל וְכַיּוֹצֵא בּוֹ לְבֵית דִּין — יָצָא.
י. חוּץ מִשָּׁוֶה פְּרוּטָה. אך בפחות משווה פרוטה אין חובת השבה (לעיל א,ו). וְלֹא לִשְׁלוּחוֹ. אדם שרגיל לעשות שליחויות עבור הנגזל, אך לא מינה אותו לקבלת הגזלה הזו. וְאִם הֵבִיא אֶת הַגְּזֵלָה וְאֶת הַחֹמֶשׁ לְבֵית דִּין וכו'. חכמים תיקנו שיוכל להביא את הגזלה והחומש לבית דין, משום שיש מקרים שבהם הוצאות ההשבה גבוהות משווי הגזלה (בבא קמא קג,ב).
יא. נָתַן לוֹ אֶת הַקֶּרֶן וְלֹא נָתַן לוֹ אֶת הַחֹמֶשׁ, אוֹ שֶׁמָּחַל לוֹ עַל הַקֶּרֶן וְלֹא מָחַל לוֹ עַל הַחֹמֶשׁ, אוֹ שֶׁמָּחַל לוֹ עַל זֶה וְעַל זֶה חוּץ מִפָּחוֹת מִשָּׁוֶה פְּרוּטָה בַּקֶּרֶן — אֵינוֹ צָרִיךְ לְהוֹלִיךְ אַחֲרָיו, אֶלָּא יָבֹא הַנִּגְזָל וְיִטֹּל אֶת הַשְּׁאָר. וְאַף עַל פִּי שֶׁהַגְּזֵלָה עַצְמָהּ קַיֶּמֶת, אֵין חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא תִּיקַר וְנִמְצָא הַנִּשְׁאָר שָׁוֶה פְּרוּטָה.
אֲבָל אִם נָתַן לוֹ אֶת הַחֹמֶשׁ וְלֹא נָתַן לוֹ הַקֶּרֶן, אוֹ שֶׁמָּחַל לוֹ עַל הַחֹמֶשׁ וְלֹא מָחַל לוֹ עַל הַקֶּרֶן, אוֹ שֶׁמָּחַל לוֹ עַל זֶה וְזֶה חוּץ מִשָּׁוֶה פְּרוּטָה בַּקֶּרֶן — חַיָּב לְהוֹלִיכוֹ אַחֲרָיו, אוֹ יִתֵּן לְבֵית דִּין שֶׁבְּעִירוֹ, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.
יא. תִּיקַר. תתייקר.
כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. לעיל ה"י.
יב. הַמַּחֲזִיר אֶת הַקֶּרֶן לַבְּעָלִים, וְכָפַר פַּעַם שְׁנִיָּה בַּחֹמֶשׁ וְנִשְׁבַּע עָלָיו — נַעֲשָׂה הַחֹמֶשׁ כַּקֶּרֶן לְכָל דָּבָר, וּמְשַׁלֵּם עָלָיו חֹמֶשׁ אַחֵר, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַחֲמִשִׁתָיו יֹסֵף עָלָיו“ (ויקרא ה,כד) — מְלַמֵּד שֶׁהוּא מוֹסִיף חֹמֶשׁ עַל חֹמֶשׁ, עַד שֶׁיִּתְמַעֵט הַחֹמֶשׁ שֶׁיִּכְפֹּר בּוֹ וְיִשָּׁבַע עַל פָּחוֹת מִשָּׁוֶה פְּרוּטָה.
יב. הַמַּחֲזִיר אֶת הַקֶּרֶן לַבְּעָלִים. ונשאר חייב חומש. נַעֲשָׂה הַחֹמֶשׁ כַּקֶּרֶן לְכָל דָּבָר. שלאחר שהתחייב בו ככפרה דינו ככל חוב ממוני. עַד שֶׁיִּתְמַעֵט הַחֹמֶשׁ שֶׁיִּכְפֹּר בּוֹ וְיִשָּׁבַע עַל פָּחוֹת מִשָּׁוֶה פְּרוּטָה. בכל פעם החומש מצטמצם לחמישית מהחומש הקודם (דהיינו אחד מארבעה ממנו — לעיל ה"ז), וכשאין בו שווה פרוטה ונשבע עליו פטור מחומש, מכיוון שאינו חייב חומש כשנשבע על פחות משווה פרוטה (לעיל ה"ז).
יג. מִי שֶׁהָיָה אֶצְלוֹ פִּקָּדוֹן, וְטָעַן שֶׁאָבַד וְנִשְׁבַּע, וְחָזַר וְהוֹדָה שֶׁהוּא אֶצְלוֹ, וְחָזַר וְטָעַן שֶׁאָבַד וְנִשְׁבַּע, וְחָזַר וְהוֹדָה שֶׁהוּא אֶצְלוֹ — מְשַׁלֵּם חֹמֶשׁ לְכָל שְׁבוּעָה וּשְׁבוּעָה עִם הַקֶּרֶן הָאֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַחֲמִשִׁתָיו יֹסֵף עָלָיו“ (ויקרא ה,כד) — מְלַמֵּד שֶׁהוּא מְשַׁלֵּם כַּמָּה חֻמְשִׁין עַל קֶרֶן אֶחָד.
יג. מִי שֶׁהָיָה אֶצְלוֹ פִּקָּדוֹן וכו'. ראה גם הלכות שבועות ט,טו.

תקציר הפרק 

הלכות גזלה ואבדה
פרק ​ז *קרן וחומש​*​
​גזלן שהכחיש ​שגזל ​ונשבע, מוסיף חומש על הקרן. ובתנאי שהנגזל היה יהודי, והגזלן הודה מעצמו [ולא שהתחייב לשלם מחמת אביו וכדומה].
חובת ההובלה של הגזלה חזרה לבעליה – על הגזלן.
בנוסף הוא מתחייב בקרבן – אשם גזלות.

שיעור וידאו עם הרב חיים סבתו 

Play Video

שיעור שמע עם הרב חיים סבתו 

מושג מן הפרק 

Play Video

עוד על הלכות גזילה ואבידה ברמב"ם 

שאלות חזרה על הפרק 

1.גזל, כפר ונשבע- צריך לחפש אחר הנגזל להשיב לו גזלתו?

2.מותר להשיב את הגזילה לבית דין במקום לנגזל?

3.כפר, נשבע והודה כמה וכמה פעמים-משלם חומש אחד על כולם?

 

 

תשובות
1.כן
2.כן
3.לא

010 - IdeaCreated with Sketch.לב הלימוד - הרחבה על הפרק 

פרשת שבוע מהרמב"ם 

נייר עמדה - אקטואליה 

סט "משנה תורה" מהודר בכריכה מפוארת בפירוש הרב שטיינזלץ + שליח עד הבית

ב-299 ש"ח בלבד!

ממשיכים את הסבסוד ההיסטורי!

*הארגון רשאי לשנות את המחיר בכל עת

* שווי סט 835 ש"ח

*משלוח עד 21 ימי עסקים

הלימוד להצלחת כוחות הביטחון ולעילוי נשמת הנופלים הי"ד

דילוג לתוכן