פרק ז', הלכות שאר אבות הטומאות, ספר טהרה
י״ד בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות מתנות עניים, ספר זרעים
י״ג בניסן ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות מתנות עניים, ספר זרעים
י״ב בניסן ה׳תשפ״ד
פרק י', הלכות כלאים, ספר זרעים
י״א בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ט', הלכות כלאים, ספר זרעים
י׳ בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות כלאים, ספר זרעים
ט׳ בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות כלאים, ספר זרעים
ח׳ בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות כלאים, ספר זרעים
ז׳ בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות כלאים, ספר זרעים
ו׳ בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות כלאים, ספר זרעים
ה׳ בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות כלאים, ספר זרעים
ד׳ בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות כלאים, ספר זרעים
ג׳ בניסן ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות כלאים, ספר זרעים
ב׳ בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות ערכין וחרמין, ספר הפלאה
א׳ בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות ערכין וחרמין, ספר הפלאה
כ״ט באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות ערכין וחרמין, ספר הפלאה
כ״ח באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות ערכין וחרמין, ספר הפלאה
כ״ז באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות ערכין וחרמין, ספר הפלאה
כ״ו באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות ערכין וחרמין, ספר הפלאה
כ״ה באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות ערכין וחרמין, ספר הפלאה
כ״ד באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות ערכין וחרמין, ספר הפלאה
כ״ג באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק י', הלכות נזירות, ספר הפלאה
כ״ב באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק ט', הלכות נזירות, ספר הפלאה
כ״א באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות נזירות, ספר הפלאה
כ׳ באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות נזירות, ספר הפלאה
י״ט באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות נזירות, ספר הפלאה
י״ח באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות נזירות, ספר הפלאה
י״ז באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות נזירות, ספר הפלאה
ט״ז באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות נזירות, ספר הפלאה
ט״ו באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות נזירות, ספר הפלאה
י״ד באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות נזירות, ספר הפלאה

הפרק המלא 

ביאורו של הרב עדין שטיינזלץ

א. דָּבָר מְפֹרָשׁ בַּתּוֹרָה שֶׁהָאֳכָלִין וְהַמַּשְׁקִין מִתְטַמְּאִין, שֶׁנֶּאֱמַר: "מִכָּל הָאֹכֶל אֲשֶׁר יֵאָכֵל אֲשֶׁר יָבוֹא עָלָיו מַיִם יִטְמָא וְכָל מַשְׁקֶה אֲשֶׁר יִשָּׁתֶה וכו' יִטְמָא" (ויקרא יא,לד). וְאֵין הָאֹכֶל שֶׁנִּטְמָא מְטַמֵּא אֹכֶל אַחֵר מִן הַתּוֹרָה, וְלֹא הַמַּשְׁקִין שֶׁנִּטְמְאוּ מְטַמְּאִין דָּבָר אַחֵר מִן הַתּוֹרָה.
אֲבָל מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים גָּזְרוּ עַל הָאֹכֶל הַטָּמֵא, שֶׁאִם נָגַע בְּאֹכֶל אַחֵר – טִמְּאָהוּ, וְכֵן אִם נָגַע הָאֹכֶל הַטָּמֵא בְּמַשְׁקִין – טְמֵאִין. וְאֵין אֹכֶל מְטַמֵּא כְּלִי שֶׁנָּגַע בּוֹ לְעוֹלָם, וַאֲפִלּוּ מִדִּבְרֵיהֶם. וְכֵן גָּזְרוּ עַל הַמַּשְׁקִין הַטְּמֵאִין שֶׁיְּטַמְּאוּ אֳכָלִים אוֹ מַשְׁקִין אוֹ כֵּלִים שֶׁנָּגְעוּ בָּהֶן.
ב. אֵין לְךָ וְלַד טֻמְאָה שֶׁמְּטַמֵּא כֵּלִים אֶלָּא מַשְׁקִין טְמֵאִים בִּלְבַד, וְטֻמְאָה זוֹ מִדִּבְרֵיהֶם. וְהוּא שֶׁיִּהְיוּ אוֹתָן הַמַּשְׁקִין טְמֵאִים מֵחֲמַת אָב מֵאֲבוֹת הַטֻּמְאוֹת, בֵּין שֶׁל תּוֹרָה בֵּין שֶׁל דִּבְרֵיהֶם. וּמִפְּנֵי מָה גָּזְרוּ עַל מַשְׁקִין טְמֵאִים שֶׁיְּטַמְּאוּ כֵּלִים? גְּזֵרָה מִשּׁוּם מַשְׁקֵה הַזָּב, שֶׁהוּא אָב וּמְטַמֵּא כֵּלִים דִּין תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְכִי יָרֹק הַזָּב בַּטָּהוֹר" (ויקרא טו,ח), כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.
ב. וְהוּא שֶׁיִּהְיוּ אוֹתָן הַמַּשְׁקִין טְמֵאִים מֵחֲמַת אָב מֵאֲבוֹת הַטֻּמְאוֹת וכו'. שהמקור ממנו הגיעה הטומאה והתפשטה למשקים אלו הוא אב טומאה (כדלקמן ה"ה, בניגוד לטומאות שמקורם בגזרת חכמים ולא הגיעו מאב טומאה, כדלקמן ח,י). גְּזֵרָה מִשּׁוּם מַשְׁקֵה הַזָּב וכו'. רוקו, שכבת זרעו ומימי רגליו של הזב (וכן של שאר מטמאי משכב ומושב), שהם משקים המטמאים כלים מן התורה, ומחמתם גזרו חכמים על כל המשקים הטמאים שיטמאו כלים. כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. הלכות מטמאי משכב ומושב א,יד-טו.
ג. כְּשֶׁגָּזְרוּ עַל הַמַּשְׁקִין שֶׁיְּטַמְּאוּ אֶת הַכֵּלִים, גָּזְרוּ שֶׁיִּהְיוּ מְטַמְּאִין אֶת הַכֵּלִים מִתּוֹכָן. כֵּיצַד? אִם נָפְלוּ לַאֲוִיר כְּלִי חֶרֶשׂ – נִטְמָא כֻּלּוֹ, וַהֲרֵי הוּא שֵׁנִי, וְאִם נָגְעוּ בִּשְׁאָר כֵּלִים מִתּוֹכָן – נִטְמְאוּ כֻּלָּן, וְנַעֲשׂוּ שֵׁנִי.
אֲבָל אִם נָגְעוּ מַשְׁקִין טְמֵאִים בַּאֲחוֹרֵי הַכְּלִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ תּוֹךְ, בֵּין בִּכְלֵי חֶרֶשׂ בֵּין בִּכְלֵי שֶׁטֶף וּכְלֵי מַתָּכוֹת – נִטְמְאוּ אֲחוֹרָיו בִּלְבַד, וַהֲרֵי אֲחוֹרָיו שֵׁנִי, וְלֹא נִטְמָא תּוֹכוֹ. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? לִתְרוּמָה. אֲבָל לְקֹדֶשׁ – כְּלִי שֶׁנִּטְמְאוּ אֲחוֹרָיו נִטְמָא כֻּלּוֹ, וַהֲרֵי כֻּלּוֹ שֵׁנִי לַטֻּמְאָה.
ג. אִם נָפְלוּ לַאֲוִיר כְּלִי חֶרֶשׂ נִטְמָא כֻּלּוֹ. אף שלא נגעו בו כלל, שכלי חרס מקבל טומאה דרך אווירו (הלכות טומאת מת ו,ג, הלכות כלים יג,א).
שֶׁיֵּשׁ לוֹ תּוֹךְ. בית קיבול. בִּכְלֵי שֶׁטֶף. כלי עץ ושאר כלים שיש להם טהרה במקווה (למעט כלי חרס). נִטְמְאוּ אֲחוֹרָיו בִּלְבַד וכו'. שרק הצד החיצוני שלו נחשב טמא, אך לא הצד הפנימי שבתוכו (ראה גם הלכות כלים יג,ד). בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים לִתְרוּמָה אֲבָל לְקֹדֶשׁ… כֻּלּוֹ שֵׁנִי לַטֻּמְאָה. שלעניין תרומה נחשב תוכו של כלי זה כטהור לגמרי ואינו מטמא אותה, אבל לקודש הוא נחשב שני לטומאה ומטמא אותו (ודין טומאת אחורי כלי זה יבואר לקמן הל' ה-ו).
ד. כְּבָר בֵּאַרְנוּ שֶׁהָאֳכָלִים אֵין מְטַמְּאִין כֵּלִים, וְהַמַּשְׁקִין מְטַמְּאִין. וְלָמָּה עָשׂוּ בְּטֻמְאַת מַשְׁקִין הֶכֵּר זֶה וְאָמְרוּ שֶׁהַכְּלִי שֶׁנָּגְעוּ מַשְׁקִין טְמֵאִין בַּאֲחוֹרָיו לֹא נִטְמָא תּוֹכוֹ לִתְרוּמָה? לְהוֹדִיעַ שֶׁטֻּמְאַת כֵּלִים אֵלּוּ מִדִּבְרֵיהֶן, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשְׂרְפוּ עַל טֻמְאָה זוֹ תְּרוּמָה וְקָדָשִׁים.
ד. כְּבָר בֵּאַרְנוּ. לעיל ה"א. כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשְׂרְפוּ עַל טֻמְאָה זוֹ תְּרוּמָה וְקָדָשִׁים. שטומאות שהן גזרה מדברי חכמים אין שורפים עליהן תרומה וקדשים (ראה גם הלכות טומאת מת ב,ז, הלכות כלים יז,ה).
ה. כְּבָר בֵּאַרְנוּ שֶׁהָאֳכָלִין וְהַמַּשְׁקִין שֶׁנָּגְעוּ בְּאָב מֵאֲבוֹת הַטֻּמְאוֹת הֲרֵי הֵן רִאשׁוֹן לַטֻּמְאָה. וְכֵן אִם נָגַע אֹכֶל בְּאָדָם אוֹ בִּכְלִי שֶׁנִּטְמָא בְּאָב – הֲרֵי אוֹתוֹ הָאֹכֶל שֵׁנִי לַטֻּמְאָה, וְאֹכֶל שֶׁנָּגַע בְּזֶה הַשֵּׁנִי נִקְרָא שְׁלִישִׁי לַטֻּמְאָה, וְאִם נָגַע הַשְּׁלִישִׁי בְּאֹכֶל רְבִיעִי הֲרֵי זֶה נִקְרָא רְבִיעִי לַטֻּמְאָה.
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בָּאֳכָלִים. אֲבָל הַמַּשְׁקִין, אֶחָד מַשְׁקֶה שֶׁנָּגַע בְּאַב הַטֻּמְאָה אוֹ שֶׁנָּגַע בְּרִאשׁוֹן אוֹ שֶׁנָּגַע בְּשֵׁנִי – הֲרֵי אוֹתוֹ הַמַּשְׁקֶה תְּחִלָּה לַטֻּמְאָה, וּמְטַמֵּא אֶת חֲבֵרוֹ, וַחֲבֵרוֹ אֶת חֲבֵרוֹ, אֲפִלּוּ הֵן מֵאָה, שֶׁאֵין מוֹנִין בְּמַשְׁקִין.
כֵּיצַד? יַיִן שֶׁנָּגַע בְּאַב הַטֻּמְאָה אוֹ בְּרִאשׁוֹן אוֹ בְּשֵׁנִי – הֲרֵי יַיִן זֶה כְּרִאשׁוֹן לַטֻּמְאָה. וְכֵן אִם נָגַע יַיִן זֶה בְּשֶׁמֶן, וְשֶׁמֶן בְּחָלָב, וְחָלָב בִּדְבַשׁ, וּדְבַשׁ בְּמַיִם, וְהַמַּיִם בְּיַיִן אַחֵר, וְכֵן עַד לְעוֹלָם – כֻּלָּם רִאשׁוֹן לַטֻּמְאָה, וּכְאִלּוּ כָּל אֶחָד מֵהֶן נִטְמָא בְּאָב תְּחִלָּה, וְכֻלָּן מְטַמְּאִין אֶת הַכֵּלִים.
וְכֵן כְּלִי שֶׁנִּטְמְאוּ אֲחוֹרָיו בְּמַשְׁקִין, וְנָגְעוּ מַשְׁקִין אֲחֵרִים בַּאֲחוֹרֵי הַכְּלִי הַטְּמֵאִים, אֲפִלּוּ הָיוּ מַשְׁקֵה חֻלִּין – נַעֲשׂוּ הַמַּשְׁקִין הָאֲחֵרִים תְּחִלָּה לַטֻּמְאָה, וּמְטַמְּאִין כֵּלִים אֲחֵרִים וְעוֹשִׂין אוֹתָן שֵׁנִי, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁהֵן מְטַמְּאִין אֳכָלִים וּמַשְׁקִין אֲחֵרִים.

ה. כְּבָר בֵּאַרְנוּ וכו'. הלכות טומאת מת ה,ח.

וְכֻלָּן מְטַמְּאִין אֶת הַכֵּלִים. מדברי סופרים (כדלעיל ה"ב).
אֲפִלּוּ הָיוּ מַשְׁקֵה חֻלִּין. אף על פי שאחורי הכלי שנטמאו במשקין הם שני לטומאה (לעיל ה"ג) ואין החולין מקבלים טומאה משני לטומאה (לקמן יא,ב), לגבי המשקים גזרו שיקבלו טומאה אפילו באופן זה.

ו. אֲחוֹרֵי הַכְּלִי שֶׁנִּטְמְאוּ בְּמַשְׁקִין, וְנָגְעוּ אֳכָלִים בַּאֲחוֹרֵי הַכְּלִי הַטָּמֵא, אֲפִלּוּ אָכְלֵי תְּרוּמָה – הֲרֵי אֵלּוּ טְהוֹרִים, שֶׁהַכְּלִי שֶׁנִּטְמְאוּ אֲחוֹרָיו בִּלְבַד אֵינוֹ מְטַמֵּא אֶת הָאֳכָלִים אֶלָּא לַקֹּדֶשׁ בִּלְבַד, שֶׁהַכְּלִי שֶׁנִּטְמְאוּ אֲחוֹרָיו הֲרֵי זֶה טָמֵא כֻּלּוֹ לַקֹּדֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, וּלְפִיכָךְ מְטַמֵּא אָכְלֵי הַקֹּדֶשׁ.

ו. אֲפִלּוּ אָכְלֵי תְּרוּמָה הֲרֵי אֵלּוּ טְהוֹרִים וכו'. אף על פי שהתרומה הנוגעת בשני לטומאה נפסלת (לקמן יא,ג), אין אחורי הכלי פוסלים אותה, כיוון שהם נחשבים שניים רק לעניין שמטמאים משקים ולעניין הקודש, אך לא לעניין אוכלים של תרומה. כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. לעיל ה"ג.

תקציר הפרק 

פרק ​ז הלכות ​שְׁאָר אֲבוֹת הַטֻּמְאוֹת​

אוכלים ומשקים המטמאים 🍏🍞

מהתורה – אוכל ומשקה יכול להיטמא, ולא לטמא הלאה
מדרבנן – אוכל מטמא אוכל ומשקה, משקה מטמא גם כלים מתוכם ועושה אותם ראשון. לטומאה

💬מעניין…
כמה זמן נמשכת שתיה?
מחר נלמד: אם שתה מעט ושהה ושתה מעט ושהה, אם יש מתחילה ועד סוף כדי אכילת פרס מצטרפין (פרק ח, הלכה יא)
בהלכות תרומות (פ"י ה"ג) פסק הרמב"ם ששיעור צירוף כזית לאיסור אכילת תרומה הוא בכדי אכילת פרס, ולשתיה כדי שתיית רביעית.
ולכאורה דברי הרמב"ם כאן שצירוף שתיית משקין טמאים הוא בכדי אכילת פרס סותרים לדבריו שם!
ויש מבארים: לגבי שתיית איסורים, החיוב תלוי בהנאת הגרון, ולכן השתייה אסורה גם אם נעשתה בכדי שתיית רביעית, ובאכילה השיעור הוא בכדי אכילת פרס משום שהנאת אכילה נמשכת יותר מהנאת שתייה. אך לגבי טומאה הדבר תלוי בהנאת המעים ובעיכול, ולענין זה אין הבדל בין אכילה לשתייה (כס"מ הל' תרומות שם).

שיעור וידאו עם הרב חיים סבתו 

Play Video

שיעור שמע עם הרב חיים סבתו 

מושג מן הפרק 

Play Video

עוד על הלכות שאר אבות הטומאות ברמב"ם 

שאלות חזרה על הפרק 

1.נגע במשקה טומאתו כטומאת המשקה עצמו?

2.לעולם אין משקים מטמאים כלים מאחוריהם?

3.אוכל ומשקה -טומאתו מדרבנן?

תשובות

1-כן 2-לא 3-לא

010 - IdeaCreated with Sketch.לב הלימוד - הרחבה על הפרק 

פרשת שבוע מהרמב"ם 

נייר עמדה - אקטואליה 

מתגייסים לעזרת כוחות הביטחון עם הרמב"ם היומי

סט משנה תורה מהודר בכריכה מפוארת בפירוש של הרב שטיינזלץ

רק 299 ₪

במקום 835 ₪

הלימוד לעילוי נשמת הנופלים והנרצחים הי"ד

דילוג לתוכן