א. שְׁכִיב מְרַע שֶׁאָמַר: 'נְכָסִים אֵלּוּ לְבָנַי' – אֵין הַבָּנוֹת בִּכְלָל. הָיָה לוֹ בֵּן אֶחָד וּבַת, אוֹ בֵּן וּבֶן הַבֵּן – אַף עַל פִּי שֶׁאָמַר 'לְבָנַי', שֶׁהוּא לְשׁוֹן רַבִּים, אֵין נוֹתְנִין אֶלָּא לִבְנוֹ, שֶׁהַבֵּן הָאֶחָד נִקְרָא 'בָּנִים'.
ב. שְׁכִיב מְרַע שֶׁאָמַר: 'נְכָסַי לְטוֹבִיָּה' וּמֵת, וּבָא אֶחָד שֶׁשְּׁמוֹ טוֹבִיָּה וְאָמַר: 'אֲנִי הוּא' – נוֹטְלָן. וְאִם הֻחְזַק שְׁמוֹ 'רַב טוֹבִיָּה' – אֵינוֹ נוֹטְלָן; וְאִם הָיָה שְׁכִיב מְרַע גַּס בּוֹ וְקוֹרֵא אוֹתוֹ בִּשְׁמוֹ – נוֹטְלָן.
ג. בָּאוּ שְׁנַיִם לִתְבֹּעַ וְכָל אֶחָד מֵהֶן מֻחְזָק שְׁמוֹ טוֹבִיָּה: אִם הָיָה אֶחָד מֵהֶם תַּלְמִיד חֲכָמִים – קוֹדֵם; אֵין בָּהֶם תַּלְמִיד חֲכָמִים, וְהָיָה אֶחָד מֵהֶן שָׁכֵן אוֹ קָרוֹב – הוּא קוֹדֵם; הָיָה אֶחָד שָׁכֵן וְאֶחָד קָרוֹב – הַשָּׁכֵן קוֹדֵם; שְׁנֵיהֶם קְרוֹבִים אוֹ שְׁנֵיהֶן שְׁכֵנִים אוֹ שְׁנֵיהֶם תַּלְמִידֵי חֲכָמִים – יַעֲשׂוּ הַדַּיָּנִין כְּמוֹ שֶׁיֵּרָאֶה לָהֶן: כָּל מִי שֶׁדַּעְתָּן נוֹטָה שֶׁעַל זֶה אָמַר – נוֹתְנִין לוֹ. וְכֵן אִם הָיוּ רַבִּים.
ד. שְׁכִיב מְרַע שֶׁאָמַר: 'נְכָסַי לִפְלוֹנִי וּפְלוֹנִי וּפְלוֹנִי' – חוֹלְקִין בְּשָׁוֶה, אֲפִלּוּ הֵן מֵאָה.
ה. אָמַר: 'נְכָסַי לִפְלוֹנִי וּלְבָנַי' – פְּלוֹנִי נוֹטֵל מֶחֱצָה, וְכָל בָּנָיו מֶחֱצָה. וּמַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁאָמַר לְאִשְׁתּוֹ: 'נְכָסַי לִיךְ וּלְבָנַיִךְ', וְאָמְרוּ חֲכָמִים: תִּטֹּל הִיא מֶחֱצָה, וְכָל הַבָּנִים מֶחֱצָה.
ו. אָמַר: 'לִפְלוֹנִי וּפְלוֹנִי וּבְנֵי פְּלוֹנִי' – נוֹטְלִין בְּנֵי פְּלוֹנִי מֶחֱצָה, וְהַשְּׁנַיִם הָרִאשׁוֹנִים מֶחֱצָה.
ז. שְׁכִיב מְרַע שֶׁאָמַר: 'יַחֲלֹק פְּלוֹנִי בִּנְכָסַי' – יִטֹּל מֶחֱצָה. 'תְּנוּ חֵלֶק לִפְלוֹנִי בִּנְכָסַי' – יִטֹּל אֶחָד מִשִּׁשָּׁה עָשָׂר; וְיֵשׁ מִי שֶׁהוֹרָה: יִטֹּל רְבִיעַ הַנְּכָסִים.
ח. שְׁכִיב מְרַע שֶׁאָמַר: 'תְּנוּ חֵלֶק לִפְלוֹנִי בְּבוֹר הַיַּיִן שֶׁיֵּשׁ לִי' – יִטֹּל רְבִיעַ הַיַּיִן. אָמַר: 'תְּנוּ לוֹ בּוֹ חֵלֶק לֶחָבִית' – הֲרֵי מִעֵט, וְיִטֹּל שְׁמִין הַיַּיִן. אָמַר: 'תְּנוּ לוֹ בּוֹ לַקְּדֵרָה' – נוֹטֵל חֵלֶק מִשְּׁנֵים עָשָׂר מִן הַיַּיִן. אָמַר: 'תְּנוּ לוֹ בּוֹ חֵלֶק לַטָּפִיחַ' – נוֹטֵל חֵלֶק מִשִּׁשָּׁה עָשָׂר מִן הַיַּיִן שֶׁבַּבּוֹר, שֶׁהֲרֵי גִּלָּה דַּעְתּוֹ שֶׁלְּחֵלֶק מוּעָט הִתְכַּוֵּן.
ט. וְאֵין גּוֹמְרִין מִן הַשִּׁעוּרִים הָאֵלּוּ לְדִין אַחֵר.
י. שְׁכִיב מְרַע שֶׁאָמַר: 'תִּטֹּל אִשְׁתִּי כְּאֶחָד מִן הַבָּנִים' – נוֹטֶלֶת כְּאֶחָד מִבָּנָיו. וְאִם נוֹלְדוּ לוֹ בָּנִים אַחַר הַצַּוָּאָה – מִצְטָרְפִין עִם אֵלּוּ שֶׁהָיוּ בִּשְׁעַת הַצַּוָּאָה, וְנוֹטֶלֶת חֵלֶק עִם כֻּלָּן.
כֵּיצַד? הָיוּ שְׁלֹשָׁה בָּנִים בִּשְׁעַת הַצַּוָּאָה, וּלְאַחַר מִכֵּן נוֹלְדוּ לוֹ שְׁנַיִם – נוֹטֶלֶת חֵלֶק כְּאֶחָד מִן הַחֲמִשָּׁה, שֶׁהוּא שְׁתוּת כָּל הַמָּמוֹן.
יא. וְאֵינָהּ נוֹטֶלֶת עִמָּהֶן אֶלָּא בַּנְּכָסִים שֶׁהָיוּ לוֹ בִּשְׁעַת הַצַּוָּאָה. אֲבָל בַּנְּכָסִים שֶׁבָּאוּ לוֹ אַחַר הַצַּוָּאָה – אֵין לָהּ בָּהֶן חֵלֶק, שֶׁאֵין אָדָם מַקְנֶה דָּבָר שֶׁאֵינוֹ בִּרְשׁוּתוֹ.
יב. שְׁכִיב מְרַע שֶׁאָמַר: 'מִטַּלְטְלִין שֶׁלִּי לִפְלוֹנִי' – נוֹטֵל כְּלֵי תַּשְׁמִישׁוֹ, אֲבָל לֹא חִטִּים וּשְׂעוֹרִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן. אָמַר: 'כָּל מִטַּלְטְלִין שֶׁלִּי' – נוֹטֵל הַכֹּל.
יג. וְהָעֲבָדִים בִּכְלַל הַמִּטַּלְטְלִין, אֲבָל לֹא רֵחַיִם הַתַּחְתּוֹנָה וְכַיּוֹצֵא בָּהּ, שֶׁהֲרֵי הִיא מְחֻבֶּרֶת בָּאָרֶץ.
יד. אָמַר: 'כָּל הַמִּטַּלְטֵל' – נוֹטֵל אַף הָרֵחַיִם הַתַּחְתּוֹנָה וְכַיּוֹצֵא בָּהּ.
טו. שְׁכִיב מְרַע שֶׁאָמַר: 'נְכָסַי לִפְלוֹנִי' – נוֹטֵל כָּל הַמִּטַּלְטְלִין וְכָל הַקַּרְקָעוֹת וְהַבְּגָדִים וְהָעֲבָדִים וְהַבְּהֵמָה וְהָעוֹפוֹת וְהַתְּפִלִּין עִם שְׁאָר סְפָרִים, הַכֹּל בִּכְלַל נְכָסִים. אֲבָל סֵפֶר תּוֹרָה – יֵשׁ בּוֹ סָפֵק אִם הוּא בִּכְלַל נְכָסִים אוֹ אֵינוֹ, לְפִיכָךְ אִם תְּפָסוֹ – אֵין מוֹצִיאִין מִיָּדוֹ.
טז. שְׁכִיב מְרַע שֶׁאָמַר: 'תְּנוּ מָאתַיִם זוּז לִפְלוֹנִי בְּנִי בְּכוֹרִי בָּרָאוּי לוֹ' – נוֹטְלָן, וְנוֹטֵל בְּכוֹרָתוֹ.
יז. אָמַר: 'בִּבְכוֹרָתוֹ' – יָדוֹ עַל הָעֶלְיוֹנָה: רָצָה חֵלֶק בְּכוֹרָה – נוֹטֵל, רָצָה מָאתַיִם זוּז – נוֹטֵל.
יח. וְכֵן אִם אָמַר: 'תְּנוּ מָאתַיִם זוּז לִפְלוֹנִית אִשְׁתִּי בָּרָאוּי לָהּ' – נוֹטַלְתָּן, וְנוֹטֶלֶת כְּתֻבָּתָהּ. וְאִם אָמַר: 'בִּכְתֻבָּתָהּ' – יָדָהּ עַל הָעֶלְיוֹנָה.
יט. אָמַר: 'תְּנוּ מָאתַיִם זוּז לִפְלוֹנִי בַּעַל חוֹבִי בָּרָאוּי לוֹ' – נוֹטְלָן, וְנוֹטֵל חוֹבוֹ. אָמַר: 'בְּחוֹבוֹ' – אֵין לוֹ אֶלָּא חוֹבוֹ.
כ. שְׁכִיב מְרַע שֶׁאָמַר: 'תְּנוּ אַרְבַּע מֵאוֹת זוּז לִפְלוֹנִי וְיִשָּׂא בִּתִּי' – הֲרֵי זֶה כְּמִי שֶׁנָּתַן לוֹ שְׁתֵּי מַתָּנוֹת, כָּל אֵי זֶה שֶׁיִּרְצֶה מֵהֶן יִקַּח; לְפִיכָךְ, אִם רָצָה לִקַּח הַמָּעוֹת וְלֹא יִשָּׂא הַבַּת – יִקַּח. אֲבָל אִם אָמַר: 'יִקַּח בִּתִּי וּתְנוּ לוֹ אַרְבַּע מֵאוֹת זוּז' – הֲרֵי זֶה תְּנַאי, וְלֹא יִזְכֶּה בַּמָּעוֹת עַד שֶׁיִּקַּח הַבַּת.
כא. שְׁכִיב מְרַע שֶׁאָמַר: 'תְּנוּ אַרְבַּע מֵאוֹת זוּז לְבִתִּי בִּכְתֻבָּתָהּ' אוֹ 'לִכְתֻבָּתָהּ', אִם דֶּרֶךְ אַנְשֵׁי הָעִיר לְהוֹסִיף בְּשׁוּמַת הַנְּדוּנְיָא וְלִכְתֹּב שָׁוֶה מָנֶה בְּמָאתַיִם – אֵינָהּ נוֹטֶלֶת אֶלָּא מָאתַיִם, שֶׁהֲרֵי לֹא אָמַר 'אַרְבַּע מֵאוֹת זוּז' סְתָם, אֶלָּא 'לַכְּתֻבָּה', כְּלוֹמַר: תְּנוּ לָהּ מַה שֶּׁתִּהְיֶה שׁוּמָתוֹ בַּכְּתֻבָּה אַרְבַּע מֵאוֹת זוּז.
כב. אָמַר: 'תְּנוּ נְדוּנְיָא לְבִתִּי כָּךְ וְכָךְ בְּגָדִים', 'כָּךְ וְכָךְ כֵּלִים', וְזָלוּ הַבְּגָדִים וְהַכֵּלִים אַחַר כֵּן – הָרֶוַח לַיְתוֹמִים, וְנוֹתְנִין לָהּ כַּשִּׁעוּר הַזּוֹל. וְכֵן אִם אָמַר: 'תְּנוּ אַרְבַּע מֵאוֹת זוּז דְּמֵי הַיַּיִן לְבִתִּי', וְהוֹקִיר הַיַּיִן – הָרֶוַח לַיְתוֹמִים, וְנוֹתְנִין לָהּ אַרְבַּע מֵאוֹת זוּז בִּלְבַד.
מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁהָיָה יוֹצֵא בְּקוֹלָר, וְאָמַר: 'תְּנוּ לִפְלוֹנִי אַרְבַּע מֵאוֹת זוּז מִיַּיִן מְקוֹם פְּלוֹנִי', וְאָמְרוּ חֲכָמִים: יִטֹּל אַרְבַּע מֵאוֹת זוּז מִדְּמֵי אוֹתוֹ הַיַּיִן, שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּן לִתֵּן לוֹ מִן הַיַּיִן מִשְׁקַל אַרְבַּע מֵאוֹת זוּז, וְלֹא נִתְכַּוֵּן אֶלָּא לְדָמִים, וְזֶה שֶׁיִּחֲדָן בַּיַּיִן – לְיַפּוֹת אֶת כֹּחוֹ.
וְשׁוּב מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁמֵּת, וְאָמַר: 'הַדֶּקֶל לְבִתִּי', וְהִנִּיחַ שְׁנֵי חֲצָיֵי דֶּקֶל, וְאָמְרוּ חֲכָמִים: תִּטֹּל הַשְּׁנֵי חֲצָיִים, שֶׁלְּזֶה נִתְכַּוֵּן, וְהֵן שֶׁקָּרָא דֶּקֶל.
וְשׁוּב מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁאָמַר: 'תְּנוּ לִפְלוֹנִי בַּיִת הַמַּחֲזִיק מֵאָה כַּדִּין', וְנִמְצָא הַבַּיִת שֶׁיֵּשׁ לְזֶה הַמְצַוֶּה מַחֲזִיק מֵאָה וְעֶשְׂרִים, וְאָמְרוּ חֲכָמִים: זָכָה בְּבַיִת זֶה, שֶׁהַדְּבָרִים מַרְאִין שֶׁכַּוָּנָתוֹ לְזֶה הָיְתָה, שֶׁכָּל הַנּוֹתֵן – בְּעַיִן יָפָה נוֹתֵן. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בִּדְבָרִים אֵלּוּ.
כג. שְׁכִיב מְרַע שֶׁאָמַר: 'תְּנוּ לְבָנַי שֶׁקֶל בְּכָל שַׁבָּת', אוֹ שֶׁאָמַר: 'אַל תִּתְּנוּ לָהֶן אֶלָּא שֶׁקֶל', וְנִמְצָא שֶׁאֵין מַסְפִּיק לָהֶם אֶלָּא סֶלַע בְּכָל שַׁבָּת – נוֹתְנִין לָהֶם כָּל צָרְכָּן, שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּן זֶה לְהַרְעִיב אֶת בָּנָיו, אֶלָּא לְזָרֵז אוֹתָן שֶׁלֹּא יַרְוִיחוּ בַּהוֹצָאָה יָתֵר מִדַּאי.
כד. שְׁכִיב מְרַע שֶׁצִּוָּה וְאָמַר: 'אַל תִּסְפְּדוּהוּ' – אֵין סוֹפְדִין אוֹתוֹ. 'אַל תִּקְבְּרוּהוּ מִנְּכָסָיו' – אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ שֶׁיָּחוּס עַל מָמוֹן בָּנָיו וְיַפִּיל עַצְמוֹ עַל הַצִּבּוּר, שֶׁאָסוּר לְהַנִּיחוֹ בְּלֹא קְבוּרָה, אֶלָּא כּוֹפִין אֶת הַיּוֹרְשִׁים לְקָבְרוֹ מִנְּכָסָיו.
